שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אחרי שנים - סוגרים בשבת: "מעבר לשיקול הכלכלי, גם אנחנו יהודים"

    זה קורה בקיבוצים, במרכזי קניות עירוניים ובמוקדי בילוי: עסקים שמחליטים לסגור את שעריהם בשבת – לעיתים אחרי שנים של עבודה סביב לוח השנה. ב"מעלית הזמן" עשו את זה אחרי 17 שנות עבודה בשבת, ובצובא מדברים על החלטה כלכלית אבל גם ערכית

     

    צילום ועריכה: אלי מנדלבאום

    צילום ועריכה: אלי מנדלבאום

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    17 שנים לאחר שהוקמה החליטו ב"מעלית הזמן בירושלים" לסגור את השערים בשבתות וחגי ישראל. זה קרה לפני כשנה, עם המעבר למבנה החדש בממילא – והצטרף לטרנד הולך וגובר. אם תרצו – ריאקציה ל"מאבק השבת" של הרשתות הגדולות, הדורשות לעבוד שבעה ימים בשבוע.

     

    <<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     

    זה קורה בקיבוצים, במרכזי קניות עירוניים ובמוקדי בילוי: עסקים שמחליטים לסגור את שעריהם בשבת – לעיתים אחרי שנים של עבודה סביב לוח השנה. בקיבוץ צובא החליטו לסגור את מרכז גליתא בשבתות, ולהפוך את המלון ללא פחות מכשר למהדרין, ולא מעט מסעדות בוחרות להיפתח לכתחילה ככשרות.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    "זו הייתה החלטה אסטרטגית להתחשב בקהל הרחב ולסגור בחגים ומועדי ישראל", אומר אילן רותם, מנכ"ל "מעלית הזמן". המניע, הוא טוען, איננו כלכלי בהכרח: "המניע שלי זה אהבת העם. אני באמת מאמין שבסופו של דבר צריך לפעול לקירוב לבבות, על אף שאינני דתי, אני חושב שצריך לכבד את מי שקבע שלא צריך לעבוד בשבתות וחגים. קיבלנו החלטה ואנחנו מאוד שלמים איתה".

     

    "זה היה חשוב לנו"

    בצובא מדובר בהחלטה כלכלית נטו: "ברוב החברות שמגיעות היום יש דתיים ויש דרישה לכשרות מהדרין", מסביר קובי אפשטיין, מנכ"ל תאגיד התיירות צובא, ומספר כי "היה לנו כנס של מאה משתתפים במלון, כשמתוכם תשע נשים חרדיות. אם לא הייתה לנו כשרות מהדרין, לא היינו יכולים לקיים את הכנס הזה".

     

    קובי קטני במסעדה הכשרה למהדרין שלו (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
    קובי קטני במסעדה הכשרה למהדרין שלו(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    במסעדת "כינור בכיכר" בירושלים הושקעו לא פחות משבעה מיליון שקלים, וכבר בשלב ההקמה הוחלט על קבלת כשרות מהודרת, ועל פנייה לנתח השוק הדתי. לקובי קטני, השף הראשי, לא היו התלבטויות: "אנחנו מגיעים מבתים מסורתיים וזה היה חשוב לנו. מלבד זאת, מדובר בשוק מאוד משמעותי בירושלים, והכשרות לא משפיעה על איכות האוכל ועל הטעם".

     

    "אנחנו מתחשבים בסביבה", מסכם אפשטיין, "ומעבר לשיקול הכלכלי, אנחנו גם יהודים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים