מפולין ועד אורוגוואי: כך נראים החיים היהודיים
על רקע תקופה לא פשוטה שעוברות קהילות יהודיות ברחבי העולם, כאשר הזהות היהודית הופכת למקור לרדיפה אנטישמית ופוליטית - צילמו מאה בני נוער משלוש יבשות מאה תמונות המשקפות את הזהות היהודית שלהם בנכר. יצאה מזה תערוכה מרגשת ויפהפייה
נער הקורא בתורה במחנה קיץ בפנמה; שתי נערות תוקעות בשופר ביוסטון, טקסס; בת מצווה בבית הספר העברי בצ'ילה: מאה בני נוער משלוש יבשות התבקשו לתעד חוויות יהודיות יום-יומיות מחייהם בנכר. יצאה מזה "העדשה היהודית" - תערוכה יפהפייה של 25 צילומים נבחרים - והיא נפתחה בסוף השבוע בבית התפוצות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
התערוכה – מיזם משותף של המוזיאון והצלם ציון עוזרי – מגלה כיצד תופסים בני נוער יהודים מרחבי העולם את היהדות שלהם. הוגת התחרות - הרבה טליה אבנון-בנבנישתי - מסבירה כי ביקשה לרתום את הסמארטפון ואת נטיית הנוער לצלם כל פריזמה כדי לתת ביטוי לשייכות היהודית שלהם: "איך הם חלק מהעם? באילו מובנים?".
עוד תרבות בערוץ היהדות:
- אלבום: אברהם פריד מדבר בישראלית
- חדשים: מדורת השבט: עושים מוזיקה חסידית לחילונים
- קליפ: מושלם: "Sound of Silence" בשירות השבת
- מחקר: ציפורניים ללידה קלה: המאגיה בשירות היהדות
- סדרה: ג'ון סנואו? דוד המלך: הקשר היהודי של "משחקי הכס "
- טלוויזיה: כשג'ימי קימל עשה בר מצווה
- ספר: הקשיבו לבדידות של הרווקות הדתיות
- מאמרים: אהוד בנאי: "הולך על חבל דק "
- עיון: בצל האב: החיים של ילדי הרבנים
- תיאטרון: קינת האיוב של יוסי יזרעאלי
הרבה אבנון-בנבנישתי, מנהלת בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי בבית התפוצות, מציגה לראווה תשובות רבות ומגוונות: 100 תצלומים נשלחו לתחרות, ו-25 הנבחרים מצביעים, לדבריה, "על בני נוער שמעמדים במרכז את המשפחה, ריבוי הדורות, החפץ המונח על מדף הספרים, תנועת הנוער, בית הכנסת - כל אחד בתפיסה האישית שלו, אבל ביחד אנחנו רואים שפע וגיוון של זהות יהודית במאה ה-21, כפי שהיא משתקפת בעיניהם של בני נוער".
"סלפי שופר"
מי שרתמה את הסלולרי לתיעוד הזהות היהודית שלה היא מרים הנדל מטקסס: "אנחנו רגילים לראות את הסיטואציה הזו בכל כך הרבה תמונות של בני נוער שבא להם לעשות פוזות מול המצלמה, ופה יש אולי קריאה לחתרנות מסוימת. זו תמונה נוקבת. הן מסתכלות ישר למצלמה - ותוקעות בשופר. מנכסות תפקיד שהיה עד עכשיו גברי, בגאווה ובשמחה גדולה".
אבנון-בנבנישתי אומרת כי "התמונה של ילדה שמברכים אותה עם ידיים עם הראש היא תמונה שמאוד מרגשת בעיניי. רואים פה טקס של ילדה שמרגישה מאוד מבורכת: הן בעצם היותה יהודייה, הן בזה שהיא עומדת במרכז של קהילה ושל טקס שבו היא מקבלת ברכה לבת המצווה, או שבת, והיא מרגישה את הקרבה של הסובבים אליה. זו בעיניי בחירה מאוד יפה של נערה שאומרת: אני מרגישה מבורכת להיות יהודייה".
תמונה נוספת שזכתה להיכנס לתערוכה צולמה בשיקגו וזכתה לכותרת "שמע ישראל": "התמונה הזו מסתכלת פנימה. אנחנו בעצם לא רואים את מי שעומד שם מאחור, אבל רואים את הרגע הקדוש הזה שבו אדם שלא יודעים אפילו אם הוא איש או אישה, נער או נערה, מתפללים מפסוקים קדומים ומבקשים רגע של שקט, של הודיה, של התבוננות פנימית בעולם התפילה היהודי".
סיבה להביט קדימה בתקווה
התערוכה מגיעה על רקע תקופה לא פשוטה שעוברות קהילות יהודיות ברחבי העולם, בזמנים שבהם הזהות היהודית הופכת למקור לרדיפה אנטישמית ופוליטית. אבנון-בנבנישתי טוענת כי השונוּת הגדולה בין המתרחש בקהילות האירופיות למתרחש בצפון אמריקה לא מאפשרת תשובה גורפת לשאלת ההתמודדות עם הקושי. עם זאת, היא קובעת, המסר ברור.
"האתגר שלנו כאומה זה להבטיח שכאשר צעירים יהודים יסתכלו קדימה על העולם היהודי, זה יהיה מתוך תקווה ולא חלילה מחשש או שבר, כפי שאירע בתקופות שונות בהיסטוריה. האתגר שלנו הוא לצעוד כיחידים, כמשפחות, כקהילות וזרמים זה לצד זה ולהגיד: 'לא משנה מה עובר עלינו - איום חיצוני או פנימי - נעבור את זה ביחד, מתוך שמחה והתרגשות לקראת העתיד, ולא מתוך חשש מפני הבאות".
אבנון-בנבנישתי מספרת: "אני שומעת אנשים מכל העולם עונים על השאלה 'מה עושה אותך חלק מהעם היהודי?', ומגוון התשובות לא מפסיק להיות שופע. לכן זו זכות גדולה לעסוק בסוגיות הללו. מה שאותי תמיד מאוד מרגש זה ממד העומק שהם מייחסים לשאלות של זהות, כמה כבוד בני נוער נותנים לבני המשפחה שלהם, להורים, לסבים ולסבתות. אנחנו רואים את זה בכל אחת מהתמונות.
"כשעוברים תמונה אחרי תמונה רואים עד כמה החיבורים הם אישיים, ועם זאת יושבים על איזה רצף של הזהות של העם שהיא מגוונת אבל בעלת קווי מתאר. בסופו של דבר, לעם הזה יש זהות יהודית שהיא ברורה לכל השותפים לסיפור היהודי".
