תעודת כשרות? שלם יותר כי השותף רוסי
לאחר שנים עם תעודת כשרות נדהם גבריאל פיאמנטה לגלות כי הוא נדרש לשלם יותר עבור השירות כשהעביר את בית התה שלו מעבר לכביש. לדבריו, ברבנות הבהירו לו כי השותף החדש "לא נראה להם, כי הוא רוסי", וגם "שוטף הכלים השחור - בחור ממוצא אתיופי - עלול לגעת באוכל". הרבנות: השטח גדל ולכן האגרה גדלה, בהתאם לחוק
כשגבריאל פיאמנטה החליט לצרף שותף חדש לעסק שלו ולהתרחב למקום גדול יותר, הוא לא שיער שהשינויים ישפיעו על תעודת הכשרות שלו. אחרי ככלות הכול, במשך ארבע שנות הפעילות של בית התה שלו, "חליטת'ה" בירושלים, לא הייתה בעיה עם הכשרות של המקום.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אומנם פיאמנטה לא העריך במיוחד את עבודת משגיח הכשרות, שלדבריו הגיע פעם בחודש "לאסוף את הצ'ק ולשבת קצת במקום", אך כמי שגדל בבית דתי הוא מכיר את ההלכות ומקפיד עליהן מיוזמתו.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- משטרת צרפת מזהירה חקלאים: שמרו על התרנגולות מפני היהודים
- באיחור של מאה: הלהיט החדש של הרב קוק
חרבוני קיץ: החידון שיגרום לכם להזיע
עם המעבר לצד השני של הרחוב הוא הופתע לגלות כי המועצה הדתית בירושלים מתנה את חידוש תעודת הכשרות במחיר גבוה יותר ממה ששילם בשנים האחרונות. הסיבה, טוען פיאמנטה, היא ששותפו החדש לאון שוורץ הוא ממוצא רוסי.
"ראינו שתעודת הכשרות החדשה לא מגיעה, אז התקשרתי למפקח על הכשרות ושאלתי אותו מה קורה", מספר פיאמנטה. "הוא ענה לי שהם לא ינפיקו לנו תעודה חדשה עד שלא נסדיר עניינים כספיים כי המקום החדש גדול יותר ומצריך יותר עבודת השגחה.
"אמרתי לו שזו סתם עבודה בעיניים. שהמשגיח לא עושה כלום, הוא בא ובודק תעודות, וגם אם נפח העבודה במטבח יגדל פי ארבעה - זה רק לבדוק תעודות. ואז הוא אמר לי שהוא פגש את השותף החדש שלי, לאון. הוא אומר לי: 'הוא לא נראה לי, הוא רוסי, אני לא סומך עליו', ולכן צריך לקחת יותר כסף".
כדי "שהכושי לא ייגע באוכל"
שוורץ, איש חיי לילה ותיק בירושלים, מספר כי היה בהלם. הוא עלה מרוסיה בגיל צעיר ונמצא כבר כמעט שלושים שנה בארץ. "בגיל תשע ביקשתי מאבא שלי לעבור ברית מילה", הוא מספר. הדברים של המשגיח מרגיזים אותו בעיקר כיוון שלשיטתו מדובר בסחטנות מצד המועצה הדתית.
"הם מחפשים תירוצים לקחת עוד כסף", הוא אומר בכעס. "הרבה פעמים שוכחים שאסור לשקר וש'לא תגנוב' זה הבסיס; זה בעשרת הדיברות. זה רק מוכיח שהם גנבים ושקרנים, ובעיניי זה עושה אותי יותר יהודי מהם, גם אם יש טקסט שהוא יודע יותר טוב, וגם אם כלפי חוץ הוא נראה יותר יהודי ממני. הבסיס של היהדות זה קודם כל להיות בן אדם".
פיאמנטה מעיד עוד כי במחלקת הכשרות ראו גם בשוטף הכלים האתיופי גורם שיש לחשוש ממנו ולכן טענו שצריך להגביר את השגחה על המטבח: "הוא ציין את העובדה שבמטבח עובד 'כושי', כשהכוונה שלו הייתה לשוטף הכלים האתיופי שלנו. כך שאם המשגיח לא נמצא, אז אין אף אחד שישגיח שהוא לא ייגע באוכל. הוא התייחס אליו בתור 'שחור', כמו שהתייחס ללאון בתור 'רוסי'".
לאחר המקרה החליטו השניים לפנות לקהל לקוחותיהם בפייסבוק ולהתייעץ עימם אם להמשיך להחזיק בתעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית. בעקבות המלצת הגולשים הם שוקלים להתחיל להחזיק בכשרות הקהילתית של ארגון "השגחה פרטית".
"מול האמירות של המפקח על הכשרות וחוסר הנעימות לעבוד מולו, התחלנו לחפש אלטרנטיבות לרבנות. אנחנו שומרים על המקום כשר, בדיוק כפי שהיה קודם, ואנחנו מחפשים פתרון שיאפשר ללקוחות שלנו להמשיך לשבת פה", אמרו.
הרבנות: "העסק גדל והאגרה גדלה"
הרב אורן דובדבני, ראש מערך הכשרות של "השגחה פרטית", מסר כי הארגון "כבר בקשר עם בית העסק, ובעזרת ה' נציע לו את השירות שאנחנו כבר מספקים לעשרות בתי עסק ברחבי ישראל - נטו כשרות על פי ההלכה, עם משגיחים ומשגיחות מוסמכים שבנוסף לבקיאות בדיני כשרות ורמת מקצועיות גבוהה - דרך ארץ היא נר לרגליהם".
מהרבנות הראשית בירושלים נמסר בתגובה: "'בית התה' פעל ברחוב הלל 5 במתכונת מצומצמת, והעתיק את מיקומו לרחוב הלל 6 במתכונת רחבה יותר, הן מבחינת שטח המקום והן מבחינת ההיצע המוגש. משכך, חלה עליו חובת תשלום אגרה נוספת בהתאם לחוק. ההקשר בין השינויים שחלו בבית העסק ובין הטענות כפי שעלו על ידם תוך שימוש ציני בגופי תקשורת, מעוות ומקומם בניסיון נפסד לזכות באהדת ציבורים מסוימים".