שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשהפרעת אכילה היא רק סיפור כיסוי לבעיה נוספת
    הפרעת אכילה המשולבת עם הפרעה אחרת מכונה "קו-מורבידיות" - שתי הפרעות שמתקיימות במקביל. על החשיבות שבאבחון שתי ההפרעות יחד והטיפול שיאפשר להקל על המצוקה הנפשית של הסובלים
    פעם הייתה פרסומת שאהבתי לשקדי מרק, המסר שלה היה: "לפעמים המרק הוא רק תירוץ" (כלומר, אוכלים את המרק כשלמעשה בעצם רוצים לאכול את השקדים, כי הם החלק הכי טעים במרק. אני לגמרי מסכימה עם זה. 

     

    קורה שאנשים מפתחים הפרעות אכילה, ובמקרה הטוב מגיעים לטיפול בהפרעת האכילה שלהם, כשהפרעת האכילה היא "רק תירוץ," סוג של "סיפור כיסוי". תחת הפרעת האכילה הגלויה ישנה בעיה אחרת, אמיתית לא פחות, עמוקה, סמויה, לעתים מוכחשת או מודחקת.

      

    נכון לומר שתמיד קיים "משהו" מתחת להפרעת האכילה. הפעם אני מדברת על המקרים שבהם ישנה הפרעה פסיכיאטרית אחרת, בדרך כלל לא מאובחנת. לאנשים רבים ולסביבה קשה מאוד להכיר במצוקה ובקושי, על אחת כמה וכמה כשהוא "פסיכיאטרי" במקורו.

     

    עוד בסדרת כתבות על הפרעות אכילה

    הפרעת אכילה והקשר שלה לביטחון העצמי שלכם

    כשהפרעת האכילה מגיעה מהפחד של הילד מהתבגרות

    כשההקפדה על אוכל בריא הופכת לאובססיה

     

    מעדיפים לבחור בהפרעות אכילה על פני הפרעות אחרות (צילום: shutterstock )
    מעדיפים לבחור בהפרעות אכילה על פני הפרעות אחרות(צילום: shutterstock )

     

    הפרעות אכילה: לא פחות חמור

    הפרעת אכילה נתפשת משום מה הן כהפרעה פחות חמורה לעומת הפרעות נפשיות אחרות ולפעמים אפילו יותר סקסית או אפלה, כזו שיש בה סוג של "גלאם".

     

    בפועל- אין בה אפילו שמץ של גלאם, וגם, בואו לא נשכח שחלק מהפרעות האכילה טומנות בחובם גם סוג של "רווח," מדומה כמובן - ירידה במשקל או אכילה

    מרובה ללא עלייה במשקל (בבחינת "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה").

      

    הסטיגמה הרובצת על חלק מההפרעות הפסיכיאטריות שמוזכרות בהמשך (וישנן עוד אחרות) היא קשה ושיפוטית, דבר המעורר הרבה בושה, צורך בהסתרה מאסיבית של המצוקה - של האדם מעצמו ובוודאי מהסביבה.

     

    גם הטיפול בחלק גדול מההפרעות הללו נתפש על ידי רבים כקשה, מביך ומשפיל (תפיסה שגויה ובכל זאת רווחת.) בצורה הפשוטה ביותר - לאנשים יותר קל "לצאת מהארון" עם הפרעת אכילה מאשר עם מורכבות נפשית אחרת.

      

    מגוון "סיפורי כיסוי"

    חוסר יכולת ליהנות, תחושת דכדוך, מצב רוח ירוד עד כדי תחושת דכאון, המלווים בתחושת חוסר ערך ואף רצון למות המכונים "דיכאון," מתקבלים באמפתיה והבנה גדולים יותר כאשר הם מתקשרים להפרעת אכילה.

     

    בהפרעת אכילה ישנה כביכול סיבה ברורה לדיכאון - הקושי לעלות במשקל, הקושי עם המראה המשתנה של הגוף בתהליך תיקון המשקל, הצורך לוותר על דרכי ההרגעה והשחרור הפתולוגיים (כמו ספורט אובססיבי, בולמוסים והקאות) והמאמץ הכרוך בכך.

     

    הדיכאון הוא תחושה לעתים קשה לאדם לזהות, להצביע ולתאר את מקורו (הכל פשוט נראה שחור) לא כל שכן לתת לה מילים. הפרעת האכילה נותנת מעין הסבר לתחושות הקשות.

     

    חשוב לדעת שלעתים הפרעת האכילה כשלעצמה תביא גם לדיכאון כסימפטום נלווה (ואז מדובר בדיכאון משני לעומת דיכאון ראשוני.)

     

    הפרעות אכילה יכולות לגרום להפרעה הנוספת או להפך. קומורבידיות (צילום: Shutterstock)
    הפרעות אכילה יכולות לגרום להפרעה הנוספת או להפך. קומורבידיות(צילום: Shutterstock)

     

    זיהוי הסימפטומים

    מתח, פחד, תחושת אימה וקטסטרופה ללא מקור ברור, ממשי או מיידי מאפיינים את הפרעת החרדה, שבדרך כלל נלווים לה גם ביטויים גופניים (דופק גבוה, קשיי שינה ועוד.)

     

    חוסר האונים של אדם הסובל מחרדה היא עצומה ומעוררת תחושה של היעדר שליטה. בהפרעת האכילה, החרדה מקבלת כיוון קונקרטי יותר, המקור כביכול נעשה בהיר, החרדה מקבלת שם.

     

    גם לסביבה קל יותר בדרך כלל להכיל חרדה שכזו. חרדה מ"קלוריות שנמצאות בשפתון" או מ"סכנה להשמין בגלל עמידה ליד אוכל מטוגן המדיף אדי שמן", אולי נשמעות מוזרות ואף פסיכוטיות, אבל כיוון שהן מקושרות להפרעת האכילה הן "נבלעות" יותר בקלות מקלסטרופוביה או אגורפוביה או אפילו מחרדה אימתנית מבובות צעצוע.

     

    טקסים כמו שטיפות ידיים חוזרות מתוך חרדה מוגזמת ולא ברורה מחיידקים, או הדלקה וכיבוי מתגי חשמל במספרים זוגיים נראות לסביבה כהתנהגויות חריגות וביזאריות.

     

    אלה הן דוגמאות לביטויה של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית. משום מה, טקסים אובססיביים-כפייתיים לא פחות הקשורים להפרעת האכילה, כמו ספירה וחישובי קלוריות דקדקניים או אכילה בשעות מסוימות ומדויקות, "מתקבלים" יותר בקלות.

     

    הפרעה מעט פחות מוכרת, אך מתסכלת מאד (את מי שסובל ממנה ואת סביבתו) היא הפרעה התנהגותית המאופיינת בהתנהגות "דווקאית," מתנגדת ועוינת, בעיקר כלפי דמויות סמכות. "הפרעת התנגדות" (ODD) קשה לניהול, גורמת לקושי גדול, ויכוחים ולפעמים עד כדי אלימות.

     

    כשהפרעת האכילה "מתלבשת" על ODD נראה התנגדות לאכילה, להוספת מזון או לעלייה במשקל. אלה "מתקבלים" ביותר הבנה וקבלה כחלק מהמחלה, יותר מאשר התנהגות מתנגדת, מרדנית ואף תוקפנית כלפי הורים או אנשי חינוך סביב נושאים שונים.

     

    הפרעות אכילה יכולות להיות משניות גם להפרעה פוסט טראומטית  (PTSD) למשל כתוצאה מפגיעה מינית או להפרעות אישיות (בעיקר הפרעת אישיות גבולית.)

     

    הטיפול היעיל

    הטיפול האופטימלי בהפרעות אכילה הוא טיפול כוללני. כזה המציע מעבר לטיפול התזונתי המתבקש וההכרחי, גם טיפול פסיכותרפויטי, פרטני אינטנסיבי וטיפול משפחתי.

     

    טיפול תרופתי בהחלט מהווה לעתים קרובות חלק מהטיפול (בחלק מהמקרים התרופות נועדו להרגעה, להפחתת חרדות הקשורות באוכל ומשקל ובכלל, לייצוב מצב הרוח ועוד).

     

    לעתים, הפרעת האכילה היא "ההזדמנות" של האנשים הללו לקבל טיפול שכזה, שהוא הטיפול הראוי והמתאים עבורם אך אינו נגיש להם בחלק גדול ממסגרות הטיפול ה"קונבנציונאליות" שהתמחותם בהפרעות נפש אחרות.

     

    חשוב לשים לב

    הפרעת אכילה המשולבת עם הפרעה אחרת מכונה בדרך כלל "קו-מורבידיות" (תחלואה במקביל.)

     

    ישנן אינדיקציות שונות המראות כי הפרעות נפשיות שונות מגבירות את הסיכון להתפתחותה של הפרעת אכילה (למשל הפרעת אישיות גבולית) וגם להפך. הפרעת האכילה יכולה לגרום לסימפטומים אחרים (כמו דיכאון).

     

    חשוב לטפל בהפרעת האכילה שבגינה פנה האדם לטיפול, ובמקביל לזהות את מה שנמצא בבסיס הפרעת האכילה (דיכאון, חרדה, טראומה וכד.) להזיז את "סיפור הכיסוי" המטשטש שהפרעת האכילה מהווה, ובהמשך לכך לסייע לאדם בהקלה על המצוקה האמיתית שלו.

     

    הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומטפלת באומנות (M.A), מומחית בטיפול בהפרעות אכילה וקשיים רגשיים שונים

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כשהפרעת אכילה היא רק סיפור כיסוי לבעיה נוספת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מומלצים