שתף קטע נבחר

ממזרים חסרי מנוח: הבעיה השקופה של ישראל

מאות נושאים את כתם הממזרות, ומוסתרים ב"רשימות השחורות" שמנהלת הרבנות. אחרים גדלים בלי אפוטרופוס כדי שלא להיחשב כממזרים. "לא פעם הם אינם מודעים לכך, עד שהם מגיעים להירשם לנישואים - והשמים נופלים עליהם". הרבנית רבקה לוביץ' והאמנית נורית יעקבס-ינון יעשו הכול כדי שתדעו על זה

 

כמה מאות אנשים נושאים את כתם הממזרות בישראל. מספרם האמיתי איננו ידוע משום שהם מוסתרים ב"רשימות השחורות" שמנהלת הרבנות הראשית. לא פעם גם הם עצמם אינם מודעים לכך, עד הרגע שבו הם מגיעים להירשם לנישואים.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

הטוענת הרבנית רבקה לוביץ', מי שמלווה ממזרים שנים רבות במסדרונות בתי הדין הרבניים, חברה לאמנית והאקטיביסטית נורית יעקבס-ינון בתערוכה חדשה שתיפתח בסוכות בבינאלה לאמנות יהודית בירושלים – ותלווה בספר שייצא כחודש לאחר מכן.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

מדד הדת והמדינה: היהודים בישראל פחות דתיים

 

המטרה: להעלות את הנושא למודעות ציבורית ולשיח. על אף היות שתיהן נשים דתיות אורתודוכסיות, הן טוענות: יש פתרונות הלכתיים, אבל אין רצון הלכתי. "יכול להיות שיש אנשים שלא מעוניינים שהנושא הזה ייפתר בצורה כוללת כי זה ממשיך לשמור על איזשהו כוח לרבנים", אומרת הרבנית לוביץ' בראיון לאולפן ynet. "העניין הזה של ממזרוּת זה העונש האולטימטיבי לאישה. זו הדרך לשלוט לחלוטין על גופה, על הרחם שלה ועל המיניות של האישה".

 

המעגלים השקופים של בעיית הממזרות

ממזרות היא בעיה פחות מדוברת – הן מחמת הבושה והן מחמת חוסר יידע, אבל המארגנות מספרות על מאות אנשים, לכל הפחות, שילדיהן וילדי-ילדיהן "לא יוכלו לבוא בקהל ישראל" לעולם, כפי שמורה ההלכה. במשך דורות עמלו חכמים על פתרונות יצירתיים – העיקר למנוע את "אות הקין" לדורי-דורות.

 

 (מתוך התערוכה "ממזרים: סימון ומחיקה") (מתוך התערוכה
(מתוך התערוכה "ממזרים: סימון ומחיקה")

 

"המשמעות היא שילדים שנולדו לנשים נשואות מגבר שאיננו בעלן באותו זמן, נחשבים לממזרים", אומרת יעקבס-ינון. "בישראל של היום נוצרת בעיה כאשר אישה פרודה נמצאת בהליכי גירושים ארוכים, וכולנו יודעים שלהתגרש בישראל זה לוקח את הזמן שלו. בשנים הללו, אם הגבר יוליד ילד מחוץ לנישואין, לא יקרה כלום. אבל אם האישה תלד, ילדיה ייחשבו לממזרים.

 

"כדי להציל את הילדים האלה מממזרוּת, מדינת ישראל רושמת את הילדים האלה על שם הגרוש, כאפוטרופוס פורמלי. הוא כמובן לא ישלם מזונות לילד הזה, ובצדק מבחינתו. לא ייתן לו ירושה וכן הלאה". יעקבס-ינון מדברת כאן על המעגלים שמסביב לממזרים, "כמו אותם ילדים שלא הוכנסו לרשימה השחורה - אבל האפוטרופוס שלהם הוא הגרוש (לפי הכלל שקבעה ההלכה: "רוב בעילות אחר הבעל", גם אם הזוג חי בנפרד שנים), ואף אחד לא לוקח עליהם אחריות אמיתית".

 

הרבנית לוביץ' מוסיפה כי "צריך להבין שיש הרבה שלא יודעים שהם ממזרים. האמא שלהם אולי יודעת... ואז אנשים מגיעים להתחתן, השם מועבר לרבנות וזה משווה לראות אם הוא נמצא ברשימה. קורה לאנשים שהם מגיעים עם בני זוג, ומגלים שהם ממזרים, והשמים נופלים עליהם לגמרי בבת-אחת. זה דבר קשה מנשוא".

 

"אנשים אמיתיים משלמים מחירים אמיתיים"

התערוכה, מסבירה יעקבס-ינון, היא "ניסיון ראשון מסוגו לכנס מכל הבחינות - הדתית, האזרחית והתרבותית – את ההתייחסות לנושא. לנסות לפרק את הטאבו הזה, ולעלות את הסוגיה לשיח הציבורי, כי כמעט אף אחד לא יודע שיש דבר כזה. זה נראה משהו שהוא תיאורטי, אבל יש ממזרים בישראל 2017. יש אנשים אמיתיים שמשלמים מחירים אמיתיים בחיים שלהם".

 

 (מתוך התערוכה "ממזרים: סימון ומחיקה") (מתוך התערוכה
(מתוך התערוכה "ממזרים: סימון ומחיקה")

 

תחת הכותרת "מכירים ממזר?!" פונים יעקבס-ינון עם איתי קן-תור לציבור, ומבקשים סיוע במימון הפעילות הציבורית להעלאת הנושא למודעות (בקישור). "זאת לא אשמתם!" הם כותבים. "הם לא בחרו את זה אבל הם צריכים לחיות עם זה. הם נולדו ממזרים בגלל מעשה של אדם אחר, אבל על המעשה הזה - הם משלמים".

 

"איך הייתם מרגישים אם הייתם מגלים פתאום, שמאז שנולדתם סומנתם ב'רשימה השחורה' של הרבנות? איך הייתם מרגישים אם המדינה הייתה מכריחה אתכם לשקר לילדיכם? הממזרים אינם אנשים זרים - הם חברים שלנו, שכנים שלנו, מכרים וקולגות. הם מסתובבים ביננו ואינם מגלים לנו את סודם; מתמודדים עם החיים שנגזרו עליהם מלידה: להיות פסולי חיתון במדינת ישראל, הם וצאצאיהם עד סוף כל הדורות. הגיע הזמן לדבר על זה".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתוך התערוכה "ממזרים: סימון ומחיקה"
נורית יעקבס-ינון והרבנית רבקה לוביץ'
מתוך התערוכה "ממזרים: סימון ומחיקה"
מומלצים