שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "ללה סוליקה": הקדושה המרוקאית שלא הכרתם
    סוליקה הצדקת היא דמות מוכרת בקרב יוצאי מרוקו, וכמעט אלמונית בקרב כל השאר. אבל את קברה שבפאס פוקדים עד היום יהודים ומוסלמים גם יחד. מאתיים שנה אחרי הוצאתה להורג, מגיע סיפורה למרכז הבמה במחזמר חדש. לא בטוח שיוצאי מרוקו יתחברו לגרסת ה"רומיאו ויוליה" המרוקאים

    יצירה צרפתית המנציחה את האירוע (ציור של אלפרד דאודנק)
    יצירה צרפתית המנציחה את האירוע(ציור של אלפרד דאודנק)

     

    אם לא שמעתם על סוליקה הצדקת, אותה קדושה יהודייה שמתה על קידוש השם, כנראה שאין לכם שורשים צפון-אפריקאים ומרוקאים בפרט. אותה נערה, רק בת 17, היא סמל ומופת בקרב יהודי מרוקו, ועד היום פוקדים את קברה של סוליקה "סול" חגואל בעיר פאס, יהודים ומוסלמים כאחד.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    את ההזדמנות לשפוך אור על אחד מהמיתוסים הנוכחים ביותר בתרבות יוצאי מרוקו (אך העלומים למדי בתרבות הישראלית) - אימצו בתיאטרון באר שבע. שם עולה בימים אלה מחזמר אקטואלי סביב דמותה של סוליקה, העוסק בשאלות של אהבה אסורה, זהות וקנאות דתית, בהשתתפות שחקנים יהודים ומוסלמים, צעירים ומבוגרים, המעלים דילמות ואתגרים של דו-קיום מול מסורת, המתקיימים גם היום בישראל.

     

     עוד תרבות בערוץ היהדות :

    שיר: הסיפור שמאחורי "נרותיי הזעירים": היוצרים העיוורים שזכרו את האור

     

    "לא חשתי שסיפורה של סוליקה הצדקת תפס את המקום הראוי לו", אומר ד"ר שמעון אוחיון, יו"ר ברית יוצאי מרוקו בישראל, מנהל מרכז דהן ומרצה במכללה האקדמית אשקלון. לדבריו, גם בקרב יוצאי מרוקו יש לכל אזור את "הצדיקים שלו", וסוליקה היא של מקנס ופאס. "עיקר המעשה והזיכרון בא לידי ביטוי באותה כתיבה יצירתית".

     

    אפילו הרבנים לא הצליחו לשכנע אותה

    על פרטי העלילה יש כמובן מחלוקות שונות בין חוקרים, אך ניתן לציין כי סוליקה, או בשמה המלא סול חגואל, נולדה בטנג'יר לפני מאתיים שנה, והעלילה הדרמטית מתרחשת כאשר הייתה בת 17 בלבד. "בגלל השכנות וקשרי הידידות עם חברתה המוסלמית, היא הכירה בחור שהתאהב בה", מספר ד"ר אוחיון. "היא לא הסכימה להמיר את דתה וברחה לאחר תקופה לביתה. יש ויכוח אם התאסלמה ואז חזרה בה. בכל מקרה, זו הייתה טענת המוסלמים, וזה דבר שאסור על פי האיסלאם ועונשו מוות. סוליקה מגיעה לפאס למשפט, כשהיא טוענת שהיא יהודייה ולא התאסלמה מעולם".  

     

    קטע מתוך החזרות

    קטע מתוך החזרות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לדברי ד"ר אוחיון, המלך המקומי עבדל רחמן ששלט בפאס ביד קשה, מנסה לשכנע את סוליקה להישאר מוסלמית, אך היא עומדת על שלה, טוענת כי מעולם לא התאסלמה ולכן מוצאת להורג. "אנו כחוקרים מעריכים כי סוליקה לא התאסלמה, ואותו הבחור התאהב בה בגלל יופיה הרב.

     

    "רבים ניסו למנוע את המוות שלה, ובהם גם קונסולים זרים שניסו להתערב לטובתה. ההנחה בקרב החוקרים היא שהרבנים ניסו לשכנע אותה להתאסלם לפחות למראית עין, כי לפי התפיסה היהודית איסלאם אינו עבודה זרה, כפי שכתב גם הרמב"ם באיגרת השמד. למי שמכיר את העולם הרבני במרוקו, סביר להניח שכך היה".

     

    לא בטוח שיוצאי מרוקו יאהבו

    סוליקה המכונה גם "הצדיקה" הפכה עד מהרה לסמל, לאחר שהקריבה את עצמה. גם בקרב המוסלמים תפסה מקום מכובד, והם מכנים אותה "ללה סוליקה" (הגבירה הקדושה סוליקה). "בספרות מדמים אותה לעקדת יצחק ולחנה אם שבעת הבנים. היא הפכה לסמל של הקרבה עבור אמונתה".

     

    המוסלמים מכנים אותה "ללה סוליקה" (צילום: מעיין קאופמן ) (צילום: מעיין קאופמן )
    המוסלמים מכנים אותה "ללה סוליקה"(צילום: מעיין קאופמן )

     

    אוחיון מדגיש כי סיפורה נגע לא רק ברגשות יהודיים, אלא הסעיר גם יוצרים ואומנים בעולם, בעיקר בצרפת שם הלכו שבי אחר סיפורה של היהודייה ממרוקו שהוצאה להורג, והקדישו לה יצירות אמנות ואפילו אופרה צרפתית.

     

    איך הסיפור הזה משתלב עם יחסי יהודים-מוסלמים באותה תקופה במרוקו?

    "מאז ומעולם היחסים ידעו עליות ומורדות. אנחנו יודעים שבתקופה הזו יהודים נחשבו עדיין לד'ימי (בני חסות לא מוסלמים שהיו תחת הגבלות שונות בשל אמונתם). הכשרונות היהודיים נוצלו והיו יחסי שכנות טובים, אבל כשזה הגיע למשהו דתי – שם זה נעצר. כשעברו ליד מסגד, נהגו במקומות מסוימים להוריד נעליים ולרוץ. אנחנו מדברים על סוגיה דתית לא קלה, שלא הצליחו לעקוף".

     

    ד"ר אוחיון מתאר את השליט, עבדל רחמן, כפנאט. "הוא לא הסכים להיענות לפניות של קונסולים ולא לכופר, כי הסוגיה הדתית תפסה מקום מאוד נוקשה. עד היום, עיקר הסכסוך מתלהט סביב סוגיות דתיות, לא פעם במכוון, כי כך קל יותר לסחוף את ההמון".

     

    ממחזה בנוסח "חנה ושבעת בניה" הפך סיפורה של סוליקה לסוג של "רומיאו ויוליה" בגרסת המזרח, מה שעלול לעורר תרעומת בקרב מוקירי זכרה המסורתיים. כך, סוליקה של תיאטרון באר שבע, בבימויו ובניהולו האמנותי של רפי ניב, מפתחת רגשות כלפי הבחור המאוהב.  

     

    "אחים אנחנו". מתוך המחזמר

    "אחים אנחנו". מתוך המחזמר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "אני מקווה שהשינוי לא נועד רק כדי למסחר", אומר ד"ר אוחיון, והוא מעריך כי "זה יקומם חלק מהקהל שיתהה איך סוליקה הצדקת התאהבה ככה, אבל זה בסדר. זה לא ייקח את מה שהיא עשתה ברגע שהיא מסרבת להציל את חייה ולהתאסלם. בסיפור ההיסטורי איננו יודעים אם היא חשה אהבה או לא, אבל אנחנו יודעים במה היא בחרה בסופו של דבר".

     

    יהודים ומוסלמים ביחד

    הרעיון למחזמר נולד במוחם של מאור סבג ותאיר סיבוני, שאף כתבו את השירים. "הם צעירים מבית מרוקאי שהמסורת הזו יושבת אצלם חזק", מספר ניב. "הזמינו אותי לפרזנטציה של המחזה לפני כשנה. ברגע מסוים עלתה על הבמה השחקנית נסרין קדרי (שבמחזה מגלמת את חברתה המוסלמית של סוליקה), ששרה 'אחים אנחנו, מה בן דם לדם?' וכולם פשוט דמעו. המוזיקה נהדרת. יש פה סיפור חזק, יש אהבה אסורה, מוות ואת מרוקו של אמצע המאה ה-19, היה ברור שזה חומר שקורצו ממנו מחזות זמר גדולים".

     

    "הרבנים ניסו לשכנע אותה להתאסלם לפחות למראית עין, כי לפי התפיסה היהודית איסלאם אינו עבודה זרה" (צילום: מעיין קאופמן ) (צילום: מעיין קאופמן )
    "הרבנים ניסו לשכנע אותה להתאסלם לפחות למראית עין, כי לפי התפיסה היהודית איסלאם אינו עבודה זרה"(צילום: מעיין קאופמן )

     

    ניב עצמו לא הכיר לעומק את סיפורה של הגיבורה המרוקאית. "ידעתי שיש קבר בפאס של נערה יהודייה בשם סוליקה, שפוקדים יהודים ומוסלמים כאחד". את ניב כבשה דמותה העקרונית מול העולם. "בקרב יוצאי מרוקו היא כמובן יותר ידועה. יש ביפו מסעדה בשם 'סוליקה'. לכן כשהתחלתי לעבוד על זה, אחרי ששחר פנקס, כתבה את המחזמר מחדש עם השירים שלהם, התחלתי במקביל לחקור עליה. ככה גיליתי שנכתבה עליה אופרה שלמה בצרפת, ואמרתי, עכשיו בואו נספר אנחנו למה סוליקה מעניינת אותנו".

     

    לדברי ניב, "הסיפור של סוליקה התרחש ב'תור הזהב' בין יהודים למוסלמים במרוקו. יש חברויות מאוד עמוקות, ועדיין זה תחת שלטון מוסלמי ויהודים הם מיעוט שצריך לשמור על עצמו להתבדל. אני אומנם אדם חילוני, אבל אני מבין שאנשים שגדלים בבית דתי גדלים על אמונה, וזה מעלה המון שאלות ודילמות של איפה פוגשים ערכי הדת את הערכים האוניברסליים, לצד שאלות של כפייה דתית ושל יחסי יהודים-ערבים.

     

    "גייסתי צוות אדיר של יוצרים בתאטרון באר שבע, חלק יהודים וחלק מוסלמים, מבוגרים וצעירים. המטרה הייתה לתת כבוד לסיפור של 'ללה סוליקה', הסמל, ועדיין לעגל את הסיפור ולעבות אותו כדי שידבר גם על אהבת אדם. הכי קל זה לקחת מחזה מברודווי או איזו קלסיקה ישראלית, אבל רצינו להביא משהו מקורי ואחר".

     

    "רומיאו ויוליה המרוקאים"

    רעות אלוש המגלמת את סוליקה, מצאה עצמה מתחברת אל הקונפליקטים שמציגה הדמות. "לא הכרתי אותה לפני, ואני חושבת שכל הסיפור של האמונה והערכים שהיא גדלה בו, הוא משהו שיכולתי מאוד להזדהות אתו. גם אני גדלתי כנסיכה הקטנה ששומרים עליה, בבית מסורתי-טוניסאי... מרוקאים, טוניסאים, כולנו הרי מאותו הכפר".

     

    אלוש מספרת כי התחברה לסוליקה המתבגרת המחזה מתוך עולם החוויות שלה והונפליקטים שחוותה: "למשל הסצנה בתאג"ד, שהייתה קצת מינית, והתלבטתי איך אבא שלי יראה את זה, או הפעם הראשונה שאמרתי להורים שאני מפסיקה לשמור שבת. אני פשוט מבינה את כל מה שהיא עוברת. כשאתה גדל במשפחה שהיא קצת יותר שמרנית, עולות שאלות של מה הגבולות שלי, מה הערכים, איפה אני הולכת עם הלב ואיפה מכבדת... אתה גדל על ערכים מסוימים, ואז בגיל ההתבגרות מתחיל לשאול שאלות, להציץ החוצה, ויש אהבות ראשונות".

     

    "בסופו של דבר, זה מחזה שהוא עיבוד של הסיפור האמיתי ונכתב כדי לספר סיפור של שני צדדים, רומאו ויוליה המרוקאים. אני בטוחה שזה יעלה דיון ושיח על כל מה שהסיפור הזה מביא, ולזה תיאטרון נועד".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""ללה סוליקה": הקדושה המרוקאית שלא הכרתם"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים