שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "דם" על המשקוף וניקיון יסודי: בסין וביהדות פותחים שנה

    חודש ניסן הוא הראשון לחודשי השנה לפי התורה, אבל חודש לפני נחגג ראש השנה הסינית: שני "חגי האביב" הם החשובים ביותר עבור מאמיניהם, וכוללים בין היתר ניקיון יסודי - ומזמינים אותנו לסיור בנבכי האסטרולוגיה התנ"כית

    ראש השנה הסיני מקביל דווקא לפסח

    משנכנס חודש אדר שלנו חגגו רבע מאוכלוסיית העולם את ראש השנה הסיני. היום (שבת) נכנס חודש ניסן, והחג הסיני המבשר את בוא האביב מקביל לחגי ניסן דווקא (על פסח נאמר "רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה") ופחות לאלה של תשרי. כמה ממנהגיו, כגון ניקיון יסודי שנועד לבער מהבית ״מזל רע״, אף יכולים להזכיר לנו את פסח.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    מקור החג מסקרן גם הוא בהקשר זה: ראש השנה הסיני מציין ניצחון על המפלצת Nian שהרגה ילדים (בכורות?) וזאת על ידי עיטור דלתות הבתים בפסי צבע אדום - עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף. עיטורים מסוג זה, הגורמים למפלצת לפסוח על הבית, הינם חלק מפולחן החג הסיני עד ימינו אלה.

     

    עוד בנושא בערוץ היהדות:

     

    אבל במקום להפליג למחוזות הדמיון, זו הזדמנות נהדרת לדון באסטרולוגיה תנ״כית, כי ראש השנה הסיני, שנחגג לפני כחודש, אסטרולוגי במהותו.

     

    12 מערכות כוכבים במחזור הזודיאק

    כל אסטרולוגיה מתחילה בכך שהשמש נעה במסלול שנתי. לקבוצות הכוכבים שאותם היא עוברת קוראים "זודיאק", דהיינו "גלגל החיות", ביוונית, והוא נחלק לשנים-עשר חודשים. כאשר הקדמונים ראו קבוצות כוכבים נדמה היה להם שהם רואים מרחוק, כמו גחליליות, ״חיות קודש״ שמיימיות (הפיוט ״אל אדון״ ממחיש את הזיהוי הזה). לכן כל סמל של חיה בזודיאק הוא פשוט פיקטוגרמה (מערכת של כתב ציורים) של קבוצת הכוכבים שאותה חוצה השמש באותו החודש.

     

    מנהג חג האביב בסין: עיטורים באדום-דם על מזוזות הבתים ועל המשקוף (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    מנהג חג האביב בסין: עיטורים באדום-דם על מזוזות הבתים ועל המשקוף(צילום: AFP)

     

    הסינים מקבצים אחרת את הכוכבים: במקום עקרב ושור, נניח, מזהה הזודיאק הסיני בשמים נחש, חזיר ועוד. הסינים מאמינים גם במחזור של תריסר שנים, כאשר כל שנה בו מקבילה לחיה אחת מהזודיאק. ניתן לומר שיש להם "שנת ניסן", אחריה "שנת אייר", וכך הלאה עד ל"שנת אדר". ״שנת הכלב״ שהחלה כעת מקבילה לחודש הכלב (סביבות נובמבר) בגלגל הזודיאק החד-שנתי.

     

    "דגל" בתנ״ך הוא "מִסדר כוכבים"

    האם "גלגל הזודיאק" היה מוכר בתנ״ך? אני מציע תשובה חיובית, ומאמין כי בשפת התנ"ך כל סמל בזודיאק נקרא "דגל". יתרה מכך, לכל שבט בעם ישראל הייתה "חיית זודיאק" משלו. המקור לכך הוא בסידור מחנות השבטים במדבר, לפי הפסוק: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם".

     

    "מעשה המרכבה של יחזקאל" (רפאל 1518): אריה במזרח – "דגל" עונת האביב, בן אדם בדרום – "דגל" עונת הקיץ, שור במערב – "דגל" עונת הסתיו, נשר בצפון – "דגל" עונת החורף (רפאל) (רפאל)
    "מעשה המרכבה של יחזקאל" (רפאל 1518): אריה במזרח – "דגל" עונת האביב, בן אדם בדרום – "דגל" עונת הקיץ, שור במערב – "דגל" עונת הסתיו, נשר בצפון – "דגל" עונת החורף(רפאל)

     

    למסקנה הזו מגיעים במספר שלבים. ראשית, מדרש רבה על הפסוק מלמד שדגלי השבטים קשורים ישירות ליצורי השמים: "עשאם דגלים כמלאכי השרת... דבר אחר, בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים, והיו כולם עשויים דגלים דגלים".

     

    ברור שמלאכים לא נושאים פיסות בד מתנפנפות, ולכן משמעות המילה ״דגל״ בתנ״ך שונה מהיום, והיא זהה למילה "מִסדר" בשפתנו (וכך גם תירגם אונקלוס). במקור היא מציינת "מִסדר" שמיימי של קבוצת כוכבים (constellation). המדרש מלמד, אם כן, שהמלאכים (כלומר הכוכבים) "היו עשויים קבוצות-קבוצות" ושהאל סידר את בני ישראל במעין מבנה אווירובטי המחקה אותם: "כי למטה הוא גם כן כמו למעלה" (זוהר במדבר).

     

    מחנה ישראל במדבר - לפי "מעשה המרכבה" בשמים

    "סימנים היו בכל דגל ודגל", מוסיף האבן עזרא, ״וקדמונינו אמרו שהיה בדגל ראובן צורת אדם… ובדגל יהודה צורת אריה… ובדגל אפרים צורת שור… ובדגל דן צורת נשר, עד שידמו (ארבעת הדגלים) לכרובים". פירוש זה ממחיש כיצד מערך השבטים שיעתק לארץ את ״מעשה המרכבה״ מנבואת יחזקאל - שם יש לכרובים פני אדם, אריה, שור ונשר. ה״דגל״ של כל שבט, כלומר סמל המִסדר, משרטט את ״מִסדר״ כוכבי חיית הקודש המקביל לו בשמים, ולכן: "דגלים כמלאכי השרת".

     

    סידור מחנה ישראל לפי מסדרי הכוכבים: "דגלים כמלאכי השרת" ()
    סידור מחנה ישראל לפי מסדרי הכוכבים: "דגלים כמלאכי השרת"

     

    המדרש "אין דגלים אלא צבאות" (שמות רבה) מקשר גם הוא בין ״דגל״ לחיות הקודש, בהקשר של "צְבָא הַשָּׁמַיִם". בנוסף, המילה "אותות" בפסוק חשובה, כי בסיפור הבריאה "וְהָיוּ לְאֹתֹת" נאמר על כוכבים: "מְאוֹרוֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם".

     

    והנה עוד הקבלה בין ״דגל״, לשמש ולירח: "יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת" (שיר השירים). הדימוי האחרון משמעו ״איומה כמזלות״ - איומה כחיות הקודש. ולבסוף, בכמה מגילות קומראן נאמרת מילה זו במפורש על כוכבים ועל עונות השנה ("חזו לדגלי קיטא.. ובדגלי שתוא" בספר חנוך, ועוד, עם דמיון ל״דגל״ כחיזיון באכדית).

     

    הפרשן שמואל דוד לוּצאטוֹ מדגיש כי ״דגל אין תחילת הוראתו לא נס ולא מפה… אבל נאמר על בני אדם". שבט יהודה, אם כן, הוא מִסדר האריה, וחבריו הם ״בני דגל אריה״. בשפתנו היינו קוראים להם בפשטות ״בני מזל אריה״. אגב, למילה "מזל" יש איזכור יחיד בתנ״ך (במלכים ב'), והיא מילה נרדפת ל"דגל" - כמו חמה ושמש, לבנה וירח.

     

    "אין מזל לישראל"? אין מזל בודד, כי יש לנו את כולם

    עד כאן ראינו זודיאק עברי המחולק לארבעה, אבל לכל רבע סיבוב יש חלוקה משנית. וכך כתב ר' יוסף בן אברהם ג'יקטיליה, מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13: "ארבע קבוצות השבטים הם כנגד ארבע תקופות השנה. ותריסר השבטים הם כנגד תריסר המזלות" (שערי אורה, שער ה, סה, ב).

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    בהתאם לכך, אם נצייר את סידור השבטים מסביב למשכן דווקא במעגל (בשונה מהאיורים שראיתם עד היום), פתאום מתבהרת תמונת זודיאק שלמה: במזרח חנה מִסדר (דגל) יהודה, בני מזל אריה התנ"כי, הפותח את תקופת האביב בחודש ניסן - בזמן שהשמש חוצה את מערך כוכבי האריה. מסלול השמש ממשיך סביב המשכן, עם כיוון השעון, עם מסדרי יששכר וזבולון המשלימים את חודשי האביב, אייר וסיוון.

     

    המשך הסיבוב מביא אותנו למיסדר הכוכבים של ראובן בדרום - "דגל אדם" - שפותח את תקופת הקיץ בתמוז. אחריו שמעון וגד - חודשי אב ואלול. עונת הסתיו במערב מתחילה בתשרי עם מזל השור של אפרים. לאחריו מנשה ובנימין (חשוון וכסלו). הזודיאק מסתיים בצפון, עם עונת החורף: דגל הנשר של מִסדר דן בטבת, ולאחריו נפתלי ואשר (שבט ואדר) החותמים את מעגל חודשי השנה.

     

    כאשר היו בתנועה, יהודה (מזל ניסן) התחיל את המסע, ואילו אשר (מזל אדר) היה במאסף. לכן בכל עצירה במדבר: משנכנס אדר, כלומר משנכנס השבט האחרון של מזל אדר, סימן שכולם הגיעו ומחנה ישראל שוב שלם וממילא מרבים בשמחה.

     

    בהערת אגב נציין כי גם לסינים יש "מעשה מרכבה" עם ארבע חיות לארבע העונות. הם נקראים בסינית ״ארבעת הסמלים״ - בדיוק כמו ״ארבעת הדגלים״ בעברית תנ״כית.

     

    השפעת הזודיאק העברי על בני האדם

    סמלי תריסר השבטים בבתי הכנסת מבוססים על מדרש רבה, אך יש שונות בינם לבין "ספר היצירה". הזודיאק העברי השלם, אם כן, לא באמת ברור. ניתן להניח כי כל סמלי המסדרים מבוססים על ברכת יעקב לבניו, וברכת משה לשבטים. בשתי אלו דומו רוב השבטים לחיות, כמו בכל זודיאק. לגבי אלו שלא, נזכור שגם ב"גלגל החיות" היווני יש ״דגלים״ שאינם חיות, כגון מזלות מאזניים ודלי.

     

    אז אכן יש במקרא זודיאק אסטרולוגי, וזאת מאות בשנים לפני הבבלי שנחשב להכי קדום. זאת ועוד, למדנו כי לאל היה עניין מיוחד להעתיק את הזודיאק השלם, ובעצם את ״מעשה המרכבה״, ולדגל אותו מסביב למשכן. מכאן שיש לו השפעה דרמטית על המציאות בארץ. מהי, לפי התנ״ך, השפעת הכוכבים וחיות הקודש על חיינו? זו שאלה גדולה שתישאר כרגע פתוחה.

     

    ולגבי ראש השנה הסיני, נברך את שני מיליארד החוגגים על פי ראשי תיבות שסבי זצ״ל נהג לומר על המילה ״כלב״: שתהיה לכם שנה שכולה לב!

     

    • הכותב הוא מנהל חינוך בעמותת TIIF-The Israel Innovation Fund

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים