שתף קטע נבחר

עתרה לבג"ץ נגד הרבנות: "אני לא נשואה ולא רווקה"

כשנה וחצי לאחר שנישאו בחופה "פרטית" על פי ההלכה, פונים בני זוג לבג"ץ בדרישה שיכירו בהם כזוג נשוי מבלי שייאלצו להינשא שוב ברבנות, ובכך יבטל את מעמד ה"ספק נשואה" של האישה. כן עתרו לביטול החוק הקובע כי נישואים "פיראטיים" הם עברה פלילית שעונשה שנתיים מאסר

נועם ונ' ביום חופתם (צילום: ירין טרנוס) (צילום: ירין טרנוס)
נועם ונ' ביום חופתם(צילום: ירין טרנוס)

 

בני זוג שהתחתנו בנישואים דתיים פרטיים עתרו לבג"ץ נגד בתי הדין הרבניים, הרבנות הראשית ורשות האוכלוסין וההגירה, בדרישה כי יכירו בהם כזוג נשוי, אף על פי שמיסדו את הקשר ביניהם בדרך לא חוקית. כמו כן, הם מבקשים מבית המשפט לבטל את החוק הקובע כי נישואים "פיראטיים" כדת משה וישראל הם עבירה פלילית שהעונש עליה – לחתן, לכלה ולרב המחתן – הוא שנתיים מאסר.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

 

סיפורם של נועם אורן ונ' פורסם לראשונה ב-ynet לפני כשנה: הם רצו להתחתן על פי ההלכה, אך התעקשו לחתום תחילה על הסכם קדם-נישואין ייחודי ביניהם, המונע מקרים עתידיים של סרבנות גט או עגינות - ואף מבטל רטרואקטיבית את הנישואים במקרה הצורך.

 

קראו עוד בערוץ היהדות:

 

מכיוון שהרבנות מתנגדת לכך, בטענה כי הדבר מעמיד בספק את כשרות הנישואים - הצטרפו נועם ונ' למיזם של עמותת "מבוי סתום", ובחרו בשירותיו של רב "פרטי", אורתודוכסי אף הוא, הרב מיכאל אברהם - שיערוך את טקס החופה והקידושין. לאחר מכן אף נרשמו בבית הדין החרדי של הרב אברהם דב לוין, שאישר את כשרות הטקס.

 

 

לאחר חתונתם ביקשו בני הזוג מהמועצה הדתית באזור מגוריהם תעודת נישואים המאשרת את מעמדם החדש לשם רישום במשרד הפנים - ונדחו. יחד עם זאת, בית הדין הרבני קבע כי נ' איננה פנויה ולא יכולה להינשא לאדם אחר, מאחר שביצעה את הטקס על פי ההלכה. ולכן היא לכל הפחות "ספק-נשואה".

 

דורשים לבטל את האלמנט הפלילי

כעת, כאמור, הם עתרו לבג"ץ בבקשה כי יורה לרשויות המדינה להכיר בהם כזוג נשוי, מבלי שיזדקקו להתחתן שוב ברבנות. באמצעות באת כוחם, מנכ"לית "מבוי סתום" עו"ד בתיה כהנא דרור, הם טענו לפגיעה קשה בזכותם החוקתית לחירות ולכבוד, ובזכותם היסודית לחופש המצפון - חופש דת.

 

הרבנות הראשית נדרשת בעתירה לקבוע מדיניות לגבי זוגות כמו נועם ונ' שחתמו על הסכמי קדם-נישואין מתוך רצון לפתור בדרך הלכתית אפשרות של עגינות וסרבנות גט. עוד נטען, כי הרבנות מאשרת נישואין שנערכו דרך בתי דין פרטיים מסוימים, אך איננה מכירה בבתי דין פרטיים אחרים, וזאת מבלי שקבעה קריטריונים - אלא אך ורק על בסיס הסכמים היסטוריים.

 

כן מתבקש בית המשפט לבטל את סעיף 7 לפקודת הנישואין והגירושין (רישום), הקובע כי מעשה קידושין במסגרת פרטית מהווה עבירה פלילית שהעונש עליה הוא שנתיים מאסר, בטענה כי הוא בלתי חוקתי ופוגע קשות בכבודם ובחירותם של הזוגות.

 

"זכות יסוד: להינשא"

עו"ד כהנא דרור אמרה לאחר הגשת העתירה כי מדובר בצעד נוסף ב"מהפכה האזרחית" המתהווה בתחום הנישואים. לדבריה, "בלתי סביר ובלתי מתקבל על הדעת כי במאה ה-21 המדינה עדיין משליטה על אזרחיה דוקטרינת נישואים אחת, וכאשר כבר קיימים פתרונות הלכתיים הרבנות דוחה אותם".

 

עו"ד בתיה כהנא דרור (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
עו"ד בתיה כהנא דרור(צילום: גיל יוחנן)

 

"אזרחי ישראל מצביעים ברגליים, ואחוזי הנישואים מחוץ לרבנות נמצאים בעלייה ניכרת", סיכמה. "אני מקווה שבית המשפט העליון יכיר בהם וייתן לגיטימציה לזכות יסוד של האזרח, והיא החירות להינשא".

 

אורן הסביר בזמנו כי "לי היה נורא חשוב שדווקא ביום הכי קדוש וחשוב בחיים שלי, לא יהיו מעורבים חלקים לא מוסריים ולא אתיים, ואני רואה את התנהלות הרבנות בצורה כוחנית ומונופולית, משהו שלא רציתי שיהיה חלק מהנישואים שלי".

 

את הזוג השיא הרב מיכאל אברהם, רב אורתודוכסי מוערך המלמד גם ב"מכון הגבוה לתורה" באוניברסיטת בר אילן. אלא שהרב אברהם איננו מוכר כמורשה לסדר חופה וקידושין.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירין טרנוס
נועם ונ' ביום חופתם
צילום: ירין טרנוס
מומלצים