שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "כל טלפון שני למסעדה שואלים אם יש לנו תעודת כשרות"
    לצד גל המסעדות הכשרות של השפים, בחודשים האחרונים ניכרת מגמה של מסעדות להפוך לכשרות. מיד אחרי פסח מסעדה נוספת בנווה צדק תהפוך לכשרה אחרי שנתיים וחצי של פעילות. לילי בן שלום: "לא סתם אומרים 'שבת וינפש'. אני מרגישה את החירות בלב, שנתיים וחצי אני גרה בתל אביב ועוד לא הלכתי לים פעם אחת"

    נראה שמשהו עובר בחודשים האחרונים על שוק המסעדות הכשרות בארץ, שרק הולך ומתרחב: בחודש שעבר פתח השף אייל שני מסעדה כשרה בתל אביב, השף שגב משה הקים רשת של מסעדות כשרות והספיק לפתוח תוך חודשים אחדים כבר שתי מסעדות כאלה בארץ, השפים ניר צוק ויורם ניצן ("מול ים") מתכוננים לפתיחת המסעדה הכשרה החדשה במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, ומכל מסעדותיו של השף מאיר אדוני שרדו רק שתיים - כשרות.

    "עכשיו גם דתיים יוכלו לאכול אצלי", שף אייל שני (צילום: תיקי גולן) (צילום: תיקי גולן)
    "עכשיו גם דתיים יוכלו לאכול אצלי", שף אייל שני(צילום: תיקי גולן)
     

    לצד כל זה ניכרת מגמה נוספת: מסעדות שפעלו ללא כשרות במשך שנים ארוכות, הופכות לכשרות. דוגמאות לזה לא חסר - מסעדת "על המים" בהרצליה הפכה לכשרה אחרי 30 שנה, מסעדת "פיפת' אבניו" באילת הפכה לכשרה ואפילו המסעדה הטבעונית "זכאים" בתל אביב הפכה לכשרה. ואם כל זה לא מספיק אז ממש אחרי פסח שתי מסעדות נוספות יהפכו לכשרות: מסעדת קינג ג'ורג' בפתח תקווה שהופכת לכשרה אחרי ארבע שנים וחצי של פעילות, ומסעדת "ראצ'ה" בנווה צדק של המסעדנית לילי בן שלום תהפוך לכשרה, אחרי שנתיים של פעילות. מה בדיוק קורה פה?

    רשת מסעדות כשרות, השף שגב משה (צילום: נועם ניסמן) (צילום: נועם ניסמן)
    רשת מסעדות כשרות, השף שגב משה(צילום: נועם ניסמן)
     

    מסתבר שבצל כל הקשיים בעולם המסעדנות, למסעדנים יש מטרה אחת פשוטה - לשרוד. בשביל לשרוד לא מספיק שהמסעדה תהיה מלאה בשישי בערב ובשבת בצהריים אלא צריך לארח גם קבוצות במשך ימות השבוע ולערוך אירועים קטנים. ובאירועים כמו באירועים, מספיק שיהיה שומר כשרות אחד בשביל שכל הקבוצה - ולא משנה מה גודלה והשקפתה הקולינרית או הדתית - תצטרך לבלות במסעדה כשרה.

     

    צפו - המסעדה הכשרה החדשה של אייל שני:

     

    "הרבה אנשים רוצים כשר. כל טלפון שני שואלים אם יש לנו תעודת כשרות", אומרת המסעדנית לילי בן שלום, הבעלים של מסעדת ראצ'ה בתל אביב. את המסעדה היא העתיקה מירושלים לתל אביב אחרי שמונה שנות פעילות בירושלים, וכבר שנתיים וחצי שהיא בנווה צדק במתכונת לא כשרה.

    מסעדת
    יש תעודה?(צילום: דניאל לילה)

    "אני לא מפחדת מתחרות אבל אי אפשר להתעלם ממנה. לפני 10 שנים כשפתחתי את המסעדה בירושלים לא היו כל כך הרבה מסעדות בארץ, ועכשיו התחרות היא תחרות אמיתית. אי אפשר להתפנק וצריך לפתוח את הבית לכולם", היא אומרת.

     

    איך מוותרים על משבצות עמוסות כמו שישי ערב ושבת צהריים?

    "אני מעדיפה להרוויח את הנפש שלי, את החיים שלי, את הילדה שלי ואת החברים שלי. מסעדה זה נון סטופ עבודה, סופי שבוע זה לא רק כוכבים מנצנצים כי בסוף את משלמת לעובדים 150 אחוז ולפעמים יותר. כולנו פתחנו עסקים בשביל להרוויח אבל הפער בין לפתוח שישי שבת או להיות פתוח לעוד אנשים - מתאזן בסוף, ואני מרוויחה חיים. יש לי חדר פרטי במסעדה וכל אירוע שני רוצים תעודת כשרות".

    לילי בן שלום (צילום: אנטולי מיכאלו)
    לילי בן שלום, מסעדת "ראצ'ה"(צילום: אנטולי מיכאלו)

    אז זה בשביל החופש בסופי שבוע?

    "זה קודם כל היה השיקול הראשון. עכשיו בחול המועד אנחנו מכשירים את המקום והמסעדה סגורה. זו פעם ראשונה שאני בחופש, וזו החופשה הכי ארוכה שהייתה לי בחיים. אני מרגישה את החירות בלב. קל מאוד בתחום הזה לאבד את החיים כשאתה מסעדן, במיוחד כשאתה מסעדן שכל הנשמה שלך שם. מצאתי את עצמי מביאה למסעדה כל שישי שבת את הילדה שלי והחבר שלה לסתום לי חורים, ושואבת את החיים של כולם למקום הזה. גם הקירות צריכים לנוח. אני כמו סלע ואני יודעת גם אבנים צריכות לנוח. לא סתם אומרים שבת וינפש".

    מסעדת
    "ביום ראשון העולם לא עוצר"(צילום: דניאל לילה)

    אם את צריכה חופש אז אפשר לסגור יום אחד באמצע השבוע, ביום ראשון למשל.

    "נכון, ובאמת בימי ראשון המסעדה סגורה אבל הייתי מוצאת את עצמי כל יום ראשון בעבודות אחרות ועמוסה עד מעל הראש כי העולם לא עוצר בראשון, העולם עוצר בשבת. את יודעת מה זה בשבילי רק המחשבה שביום שבת אני יכולה ללכת לים? שנתיים וחצי אני גרה בתל אביב ליד הים ולא הייתי בים. ככה עברו להם שנתיים וחצי מבלי שראיתי את הים. כשעובדים נון סטופ מאבדים מלא דברים, והזמן עובר מהר במסעדנות, זה כמו חדר מיון. אנשים לא מבינים כמה הכנות יש לפני וכמה עצבים יש אחרי".

    מסעדת ראצ'ה (צילום: אנטולי מיכאלו)
    מסעדת ראצ'ה בנווה צדק בתל אביב(צילום: אנטולי מיכאלו)

    ואיך ההתנהלות מול הרבנות? יש מסעדנים שבוחרים בכשרות אלטרנטיבית.

    "חקרתי גם את הנושא הזה ואני יכולה להבין אותם. אנשים חושבים שמסעדנים עשירים ויש להם מלא כסף אבל זה ממש לא ככה. כל שקל מגיע בדם ויזע, ובאמת לא ברור למה צריך לשלם כסף עבור התעודה הזאת כי בלאו הכי הכל כשר. אבל כל עוד אין אלטרנטיבה אמיתית אז אין מה לעשות וכשאת מנהלת עסק בתל אביב את לא יכולה להתגלח על עצמך. כל עוד אין אלטרנטיבה אמיתית שכולם מאמינים לה אז אין מה לעשות ואנחנו עם הרבנות".

     

    אבל לא רק חופש אמיתי בסוף שבוע והכנסה נוספת משומרי כשרות הם השיקולים: ניכר שבחודשים האחרונים התיירים חזרו בשיא המרץ, ויהודים מכל העולם מגיעים לארץ ומבקשים לבלות במסעדות כשרות. "כל נווה צדק מלאה בתיירים ובבתי מלון וכולם מחפשים אוכל כשר", מסכמת בן שלום. "הרבה קבוצות היו באות והייתי מביאה להם אוכל כשר ממקומות אחרים. זה הכי מבאס. כשהייתי בירושלים לא הרגשתי יותר דורשי כשרות מאשר בתל אביב, לאנשים היום חשוב לראות את התעודה".

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דניאל לילה
    גל של מסעדות שהופכות לכשרות: מה בדיוק קורה פה?
    צילום: דניאל לילה
    מומלצים