שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מסע בזמן: כך הוקמה מערכת הבריאות בישראל
    איפה הוקם בית החולים הראשון בישראל, כיצד הגיע האמבולנס הראשון לארץ, מה הביא לפתיחת קופות החולים, איך נעצרה מגפת שיתוק הילדים ומחלת הטרכומה וכיצד קיבל בית החולים סורוקה את שמו? חוזרים אל ימי הקמת מערכת הבריאות בישראל

    בשיתוף נשות הדסה

     

    שנת ה-70 למדינת ישראל מעוררת בכולנו נוסטלגיה. אנחנו מדינה כל כך קטנה וכל כך צעירה - ויחד עם זאת הספקנו לעבור כל כך הרבה. מערכת הבריאות לא חסרה צרות, אבל יכולה להתגאות לא מעט בהתפתחות מדהימה שתרמה לא מעט ככל הנראה לתוחלת החיים הארוכה של הישראלים.

     

    ועכשיו יש לנו הזדמנות מצויינת להביט אחורה על כל מה שהספקנו ולהודות לאלה שבזכותם אנחנו כאן. יש לא מעט כאלה אבל אין ספק שתודה מיוחדת מגיעה לכל הגורמים שתרמו רבות ולמעשה הזניקו את מערכת הבריאות בארץ ישראל, עוד מלפני הקמתה. איך הכול החל? הנה מסע בזמן מאחורי הסטטוסקופ:

     

    האמבולנס המודרני הראשון בישראל

    האמבולנס המודרני הראשון שהגיע 1918 נחשב לתרומה הגדולה הראשונה בתחום הרפואה שהגיע מארגון פרטי. בשנת 1916 הגיעה הנרייטה סולד לדטרויט, ארה"ב, לגייס נשים לפעילות ארגון נשות הדסה והתארחה אצל משפחתה של שרה ווטסמן (שלימים נבנה על-שמה מגדל בבי"ח הדסה עין כרם). ווטסמן הושפעה מאוד מאישיותה של סולד ומהפעילות הציונית והחלה לגייס נשים ולקדם פעילויות רבות בדטרויט.

     

    טיפות החלב לפני קום המדינה (צילום: באדיבות ארכיון נשות הדסה)
    הנרייטה סולד(צילום: באדיבות ארכיון נשות הדסה)

     

    שנתיים לאחר מכן, ביקשה סולד לגייס אמבולנס לפעילות בישראל והיות ודטרויט נחשבה כבירת המכוניות, היא גייסה לעניין את ווטסמן, שפנתה להנרי פורד מחברת פורד וביקשה ממנו תרומה של אמבולנס. לאחר שנענתה בשלילה, לוותה מהוריה 1000$ בעזרתו השיגה את האמבולנס ושלחה אותו לישראל, מאובזר בציוד הרפואי הנדרש.

     

    בהמשך ארגון "הדסה" בראשותה של סולד, ארגן את "היחידה הרפואית הציונית האמריקאית של ציוני אמריקה" שהגיעה לארץ ישראל עם ציוד בשווי 250,000$, שכלל שני אמבולנסים, ציוד רפואי ומכשור מתקדם, תרופות ושתי משאיות.

     

    הקמת בתי החולים הראשונים בארץ

    בראשית המאה ה-20 בירושלים כבר עמד המוסד האקדמי לאמנות ועיצוב "בצלאל", ולא מעט מוסדות פעילים, אבל טיפול רפואי מתקדם עדיין לא ממש.

     

    באותם הימים כבר היו בירושלים שלושה בתי חולים יהודיים: בית החולים מאיר רוטשילד שנסגר במלחמת העולם הראשונה ונפתח מחדש ב-1918 על ידי נשות הדסה, בית החולים משגב לדך (שכבר לא קיים יותר כבית חולים), ובית החולים ביקור חולים שלפני כמה שנים חווה קשיים תזרימיים וכמעט נסגר. בהמשך הוקם בית החולים שערי צדק על ידי ד"ר משה ולך, שמאז שנות ה-80 שוכן במיקומו הנוכחי.

     

    בית החולים  (צילום: ארכיון נשות הדסה)
    הפועלים בונים את בית החולים הדסה "הר הצופים"(צילום: ארכיון נשות הדסה)

    בשנת 1913 נשלחו לארץ ישראל שתי אחיות רומניות, רחל לנדי ורוז קפלן, אשר הקימו את תחנת הבריאות הראשונה הציבורית בירושלים מול בתי אונגרין בירושלים בסיוע ההסתדרות הציונית הדסה.

      

    בתי החולים הראשונים בארץ שהוקמו לאחר הקמת המדינה היו בערים: טבריה, צפת, באר שבע, תל אביב וחיפה. ארגון נשות הדסה סייע להקמת בתי החולים הללו ואז מסר אותם לרשויות המקומיות ונשאר רק עם בית החולים בירושלים אותו הקים עוד קודם להקמת המדינה. אפשר לומר כי ארגון נשות הדסה למעשה היה הראשון שהיה מסוגל להקים ולתחזק את בתי החולים באותם הימים עם סכומי כסף גדולים.

     

     

    למה קוראים להדסה "הדסה"?

    השנה היא 1912, חג פורים. מגיעות כמעט 40 נשים ציוניות לבית כנסת רפורמי בניו יורק ומחליטות לעשות מעשה. קבוצת הנשים הזאת הייתה חלק ממרכז לנשים יהודיות משכילות אשר עסקו בדרכים שונות בקידום הציונות וענייני ארץ ישראל, מחליטות להקים ארגון משלהן למען הבריאות של הציבור היהודי בארץ ישראל.

     

    בית החולים  (צילום: ארכיון נשות הדסה)
    1934 - בית חולים הדסה הר הצופים בעת ההקמה. (צילום: ארכיון נשות הדסה)

     

    כך הן חשבו, יוכלו לעורר הזדהות ציונית גם של יהודי ארצות הברית. אז איך יקראו הנשים לארגון שלהן? אחרי מחשבה קצרה בנושא השם שהוחלט הוא "הדסה", שהוא למעשה כינוי נוסף של אסתר המלכה, כיאה לחג פורים בו הן נפגשו.

     

    קופות החולים על פי מודל "ביסמרק"

    ארגוני ביטוח בריאות חובה הוקמו לראשונה באירופה בסוף המאה ה-19 בזכות רעיון שהעלה קנצלר גרמניה, ביסמרק. השנה הייתה שנת 1883 ובה יזם ביסמרק הקמה של מערכת ביטוח בריאות ופנסיה לפועלים הממומנת במס פרוגרסיבי. בשנת 1911 הוקמה קופת חולים כללית על מנת לתת מענה ושירותים רפואיים לפועלי העלייה השניה. הקופה פעלה, ניחשתם נכון, על פי מודל ביסמרק. תפיסתה האידיאולוגית התבססה על עקרון שוויון ועזרה הדדית, מה שהטביע חותם על כל מערכת הבריאות בישראל.

     

    בית החולים  (צילום: ארכיון נשות הדסה)
    האחות רבקה וולקנשטיין-עזר – בוגרת המחזור הראשון של ביה"ס לסיעוד, בבי"ח הדסה בת"א - 1920(צילום: ארכיון נשות הדסה)

     

    המטרה המרכזית הייתה לענות על צורכי הבריאות של פועלי החקלאות הישראלים, באופן מוצהר. בתקנות של קופת החולים של פועלי יהודה למשל, היה כתוב שחור על גבי לבן כי "לחברים מתקבלים פועלים ובעלי מלאכה העובדים בעצמם". פועלי העיר וביניהם מסגרים, פועלי מתכנת ובנאים לא אהבו את הרעיון והקימו קופת חולים נפרדת משלהם.

     

    ההפרדה הזו לא נמשכה זמן רב ובשלהי מלחמת העולם הראשונה, התארגנו קופות החולים על בסיס מפלגתי ורק לאחר שפנו פועלים עירוניים רבים מחברי הפועל הצעיר בירושלים וביקשו להיות חברים בקופה, שונו התקנות וכללו את הפועלים כולם.  

     

    בשנת 1930 הוקמה מפלגת פועלי ארץ ישראל, מה שהשפיע על החברות בקופת חולים. ארגונים בעלי זהות לא פועלית חששו להצטרף לקופה מאחר שהיא זוהתה עם ההסתדרות ועם מפא''י. מהר מאוד הפסיקו להצטרף לקופת החולים ובמקביל, החלו להקים מסגרות חלופיות לביטוח בריאות, מסגרות א-פוליטיות.

     

    במרץ 1931 הודיע הדוקטור ראובן קצנלסון על ייסוד "קופת חולים עממית" שקלטה את כל עוזבי קופת חולים. בתוך זמן קצר הקימה הקופה החדשה סניפים חדשים והציעה את שירותיה למושבות אחרות בהן פעלה קופת חולים כללית. העימות והתחרות הגיעו יחד ולאחר משא ומתן ארוך הגיעו להסכמה, על פיה תהיה חלוקה אזורית של שתי רשימות - רשימה של מושבות בהן תפעל קופה אחת בלבד ורשימה של מושבות בהן יפעלו שתי הקופות. בערים בהן יפעלו שתי קופות, כל אדם יהיה רשאי לבחור כרצונו.

     

    מפסטרים חלב

    בפלסטינה של שנות העשרים לא ידעו או שמעו התושבים על פיסטור חלב ועל המחלות שהחלב הלא מפוסטר יכול להעביר. בשנת 1917 הגיע ארגון נשות הדסה לפלשתינה ונשות הארגון גילו שבשונה מארה"ב - שם זה כבר היה מקובל - לא הייתה מודעות לפיסטור החלב בארץ.

     

    חלוקת חלב בירושלים, 1927 (צילום: ארכיון נשות הדסה)
    חלוקת חלב בירושלים, 1927(צילום: ארכיון נשות הדסה)

     

    מה עושים? מפסטרים לבד. הנשים החלו לספר לכל מי שרק רצה כיצד מפסטרים חלב, והן גם פיסטרו בעצמן ואפילו סחבו אותו על חמורים דרך סמטאותיה הצרות של העיר ירושלים, על מנת למסור חלב מפוסטר לכל מי שחפץ בכך.

     

    גם בית החולים שערי צדק עזר בעניין. ד"ר משה ולך הקים רפת עם 40 פרות שהעניקו חלב לתושבי ירושלים באותם הימים. 

     

    עוצרים את מגפות הילדים בטיפות החלב?

    טיפת החלב הראשונה נפתחה ב-1920 בירושלים, כמובן. הרעיון של טיפת חלב היה לתת חלב ולשפר את מערכת הבריאות, לגדל קהילה בריאה. נשים הגיעו עם הפעוטות שלהם לטיפת החלב הקרובה לביתם על מנת לקבל חיסונים ולוודא שהילדים מתפתחים כמו שצריך.

     

    טיפות החלב לפני קום המדינה (צילום: באדיבות ארכיון נשות הדסה)
    טיפת חלב בירושלים - חלוקת חלב מפוסטר(צילום: באדיבות ארכיון נשות הדסה)

    ניתן לומר כי אחד הגורמים המשמעותיים שהביאו להיעלמות מגפות הילדים הנפוצות (בהם מגפת הפוליו), היה בזכות הקונספט החדשני של טיפות החלב שהוקמו על ידי נשות הדסה.

     

    על מחלת הטרכומה שמעתם?

    בשנים שלפני קום המדינה הסתובבו אלפי ילדים עיוורים עם זיהום קשה בעיניים. מדובר היה במחלת הגרענת, טרכומה, מחלה זיהומית מדבקת שבאה לידי ביטוי גם במראה גרעיני מחוספס של לחמית העפעפיים. שם נרדף למחלת הטרכומה הוא "מחלת העוני", כזו שנפוצה במקומות עם תנאי דיור והיגיינה ירודים. חוסר במים זורמים, חוסר במתקני שירותים, דיור בצמוד לבעלי חיים, זבובים, הם בין הגורמים למחלה.

     

    טיפות החלב לפני קום המדינה (צילום: באדיבות ארכיון נשות הדסה)
    הורים וילדים בטיפת חלב(צילום: באדיבות ארכיון נשות הדסה)

     

    אל הארץ הגיע ב-1912 רופא עיניים בשם ד"ר אברהם טיכו, שנשלח ידי הארגון הפרנקפורטאי "למען ציון" לפתוח מרפאת עיניים בירושלים. אם שם המשפחה מוכר לכם אתם צודקים, הוא אכן התחתן עם דודניתו האמנית היהודייה אנה טיכו שהגיעה איתו לישראל. מאז עלייתו ועד 1917 היה מנהל בית החולים והמרפאה לעיניים של אגודת 'למען ציון'. ניהל את המלחמה נגד הגרענת (הטראכומה) בבתיה"ס ובמוסדות החינוך בעזרתו הכספית של ארגון נשות הדסה.

     

    בהמשך פתח טיכו קליניקה בביתו ובה היה נותן טיפות עיניים למניעה ולמיגור תופעת הטרכומה. אחיות של הדסה התנדבו לעזור לאנשים לעמוד בתור מסודר

    וארוך ובמאמץ משותף, הצליחו להעלים את המחלה מפני הארץ. כיום, מקבל אותה כל תינוק בן יומו. באפריקה אגב, המחלה עדיין קיימת.

     

    בתי הספר הראשונים לסיעוד בארץ ישראל

    יוצרים את הבסיס לטיפול בחולים. בית הספר לאחיות הראשון במדינה שהיה גם למעשה בית הספר העל תיכוני הראשון לנשים, הוקם בתל אביב ולאחר מכן גם בירושלים, מחזור ראשון עם 30 סטודנטים נפתח ב-1918 - שבע שנים לפני שנפתחה האוניברסיטה העברית.

     

    המטרה הייתה לשפר את מערכת הבריאות שהתבססה על התזונה האמריקאית. מהר מאוד התברר שבית ספר לאחיות בלבד אינו מספיק. כך, נולד התואר הראשון, השני ובסופו של דבר גם דוקטורט בלימודי אחיות וסיעוד.

     

    כיצד קיבל בית החולים סורוקה את שמו?

    בית החולים "סורוקה" בבאר שבע שנפתח באוקטובר 1959 הוא למעשה בית החולים המרכזי ביותר באזור הנגב. אך לא הרבה יודעים שבמקור הוא קרוי על שם ד"ר חיים יַסְקי - רופא עיניים ביישוב ומנהלו הראשון של בית החולים "הדסה" שנהרג בהתקפה הרצחנית על שיירת הדסה.

     

    בית החולים סורוקה בבאר שבע (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
    בית החולים סורוקה בבאר שבע(צילום: הרצל יוסף)

     

    בימי מלחמת השחרור קיבלה הדסה לידה בית חולים צבאי על מנת להפוך אותו לאזרחי על בסיסו נבנה בית החולים "סורוקה". בית החולים הזה, נקרא ע''ש יסקי שהיה ידוע כרופא עיניים נודד שרכב על חמור למקומות מרוחקים - ביניהם באר שבע - על מנת לטפל בחולים. 

     

    ההשפעה של העלייה הגדולה מברית המועצות על הרפואה בישראל

    בשנת 1989 היו בישראל כ-15,000 רופאים מתחת לגיל 65. בסוף שנת 2,000 היו בישראל כ-23,700 רופאים מתחת לגיל 65. מדובר בגידול של כמעט 60% במספר הרופאים מתחת לגיל 65 במשך עשור.

     

    עולים חדשים (צילום: ירון ברנר)
    עולים חדשים(צילום: ירון ברנר)

     

    במהלך העשור הזה, הופקו כ-13,000 רשיונות חדשים לעסוק ברפואה, מתוכם כ-8000 לעולי ברית המועצות לשעבר שעלו לישראל אחרי 1989. מדובר על שיעור רופאים של 3.7 לכל 1000 איש, נתון שהיה יוצא דופן אפילו למדינה מפותחת. 38% מכלל הרופאים המועסקים בשנת 2000, היו עולים חדשים שהגיעו לארץ אחרי 1989 מברית המועצות לשעבר. אין ספק שעליית הרופאים שינתה את מצב הרפואה בארץ והפכה את ישראל לאחד המתקדמים בעולם בתחום.

      

    ניתוח הלב הפתוח הראשון בישראל

    ניתוח השתלת הלב הפתוח המוצלח הראשון בארץ נערך בירושלים, בבית החולים הדסה עין כרם על ידי פרופסור ג'ו בורמן. הניתוח נערך בשנת 1987 על ידי בורמן, שלמד עם פרופסור כריסטיאן ברנרד, הרופא שביצע את ההשתלה הראשונה בעולם בדרום אפריקה. בורמן היה ציוני ועלה לארץ, החל לעבוד בהדסה וכך זכה בכבוד של ביצוע ההשתלה המוצלחת הראשונה. יש לציין כי כעשור קודם לכן היה ניסיון להשתלת לב ראשון בבית החולים בלינסון אך החולה לא שרד את ההשתלה ונפטר כעבור שבועיים.

     

    הרופא שהביא לישראל את ניתוח הלב הפתוח. פרופ' ג'ו בורמן ז"ל  ()
    הרופא שהביא לישראל את ניתוח הלב הפתוח. פרופ' ג'ו בורמן ז"ל

    לאחר הניתוח המוצלח הראשון, ניהל בורמן במשך 22 שנה את מחלקת ניתוחי הלב והחזה במרכז הרפואי הדסה, ייסד את המכון לחקר כירורגיית לב במרכז ועמד בראשו ואף הקים את מחלקת ניתוחי הלב בבית החולים ביקור חולים. אגב, גם השתלת הכבד הראשונה בארץ נעשתה בהדסה.

     

    "מדינת ישראל היום היא מהמדינות המתקדמות ביותר בעולם בתחום הרפואה, הודות למסורת שהחלה עוד טרם הקמת המדינה", אומרת אלן הרשקין נשיאת ארגון נשות הדסה. לדבריה, "מתוך תפיסה שציונות עושים בשטח, הונחה התשתית למערכת הבריאות בישראל, על-ידי ארגון נשות הדסה כבר בשנת 1913. הפעילות התאפשרה בין היתר בזכות עולים בעלי הכשרה מתאימה - רופאים ואחיות שהגיעו בשנים אלו, והשתלבו במוסדות הרפואיים שהיו קיימים ובהמשך סייעו לבנות בתי חולים, מרפאות ומוסדות חינוך לצוותי רפואה".

     

    אלן הרשקין נשיאת ארגון נשות הדסה (צילום: נשות הדסה)
    אלן הרשקין נשיאת ארגון נשות הדסה(צילום: נשות הדסה)

     

    במשך השנים התפתחה הרפואה בישראל וכיום היא מהווה דוגמא למדינות רבות מבחינת איכות, רמת החינוך וחדשנות ויזמות רפואית.לארגון נשות הדסה הייתה את הזכות להיות הגורם שהניע ובנה את הבסיס לרפואה בישראל ואנו גאות לראות אותה משגשגת כיום עם מבט לעתיד".


    בשיתוף נשות הדסה




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מסע בזמן: כך הוקמה מערכת הבריאות בישראל "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים