ירושה פטורה ממס? לא בכל מצב

האם חייבים בתשלום מס על ירושה? על פי הצוואה אתם זכאים לחלק מהעיזבון של המנוח, אך מה שעלול להטריד בהיבט זה היא השאלה האם גם רשות המסים תהיה שותפה אתכם בירושה.

משנות ה-50 ועד לשנת 1981, חל בישראל מס עיזבון, כלומר בגין כל מה שהוריש אחריו הנפטר שולם מס לפי אחוז מסוים מהעיזבון.

בשנת 1981 בוטל המס בעיקר בשל הטענה כי כספי העיזבון הם כספים שכבר מוסו בעבר, שכן אם אדם עבד הוא שילם מס הכנסה, אם הוא רכש נכס, הוא שילם מס רכישה וכדומה, ולכן אין היגיון בכך שכספים שכבר שולם בגינם מס, ימוסו פעם נוספת בעת פטירתו של אדם.

עוד במדריך הצוואות:

צוואה? ההלכה והחוק לא ממש מסתדרים, אבל יש פתרון

זה עלול לפרק את המשפחה: צוואה לא שוויונית

זוגיות שנייה? הצוואה שלכם היא קריטית

שקט או ים של סכסוכים? אל תזלזלו בצוואה שלכם

(צילום: shutterstock)

מעת לעת עולה בישראל הדרישה להחזיר את מס העיזבון, כאשר לטענת המצדדים, מס כזה יפחית את אי השוויון ויסייע בצמצום הפערים העוברים במציאות הנוכחית מדור לדור.

הניסיון האחרון לקדם תיקון כזה עלה לפני מספר שנים כאשר ההצעה היתה להחיל מס על עזבונות מעל לשווי של 10 מיליון שקלים.

פטור? תלוי מי היורש

כיום כאמור, אין מס על עזבונות בישראל, ואולם נכסים מסוימים מחויבים במס מעצם טיבם. כך למשל נכסי מקרקעין, מחויבים במס שבח בעת מכירתם, במקרים רבים.

יש לציין כי קיים הבדל בין כסף, לבין נדל"ן ומיטלטלין, זאת משום שעל מיטלטלין וכסף, לא חל מס בעת פטירתו של אדם. לעומת זאת על נדל"ן חל מס, אלא אם כן מדובר בנסיבות מיוחדות, כפי שנפרט.

מס שבח הוא מס על הרווח שהניב הנכס. למשל אם אדם רכש דירה במיליון שקל ומוכר אותה במיליון וחצי שקל, הוא ישלם מס שבח על הרווח שהוא עשה כתוצאה מעליית ערכו של הנכס. במקרה הזה – סכום של חצי מיליון שקל, כאשר המס הוא 25%, כלומר 125 אלף שקל.

"כאשר מדובר על נפטר שמוריש דירה, החישוב של הרווח לא נעשה מהמועד שהאדם נפטר ועד היום שמוכרים את הדירה, אלא הוא נעשה מהיום שהמוריש בעצמו רכש את הדירה ועד היום שמוכרים את הדירה בפועל", אומרת ל-ynet עו"ד הילה צאירי, ראש מחלקת דיני משפחה במשרד עו"ד גדעון פישר ושות'. "לכן, אם מוריש רכש למשל דירה בשנות ה- 70 או ה- 80, ייתכן והרווח בין הרכישה למכירה הוא מאד גבוה ומכאן שגם המס יהיה גבוה".

בהקשר זה יש לציין כי יש חשיבות גדולה לתכנון מס לפני הפטירה, במיוחד במקרים של נכסים מרובים.

האם יש הבדל בין סוגי היורשים, מבחינת חבות המס?

כאשר למוריש היתה יותר מדירה אחת, חל מס שבח על מכירת הדירה, וחישוב המס הוא חישוב מיוחד. חישוב זה חל גם במקרה בו היתה לו דירה אחת, אבל היורשים אינם הצאצאים שלו (למשל אחים).

"חוק מיסוי מקרקעין מעניק פטור מיוחד לצאצאיו של המוריש וקובע שאם למוריש היתה דירה אחת בלבד, ואם הוא עצמו היה בחיים ומוכר אותה, הוא היה זכאי למכור אותה בפטור ממס (כלומר בלי לשלם מס כלל), והיורשים הם הצאצאים שלו, אז גם הם יהיו זכאים לפטור שלו, גם אם להם עצמם יש יותר מדירה אחת", מסבירה עו"ד צאירי.

"לעומת זאת, יורשים אחרים, שאינם צאצאיו של המוריש, לא זכאים ליהנות מהפטור המיוחד הזה, גם אם למוריש היתה רק דירה אחת והוא היה זכאי לפטור".

אפשרות לחלוקה שונה ממה שנקבע בצוואה

האם יש הבדל בהיבטי המיסוי בין חלוקת העיזבון עוד בחיים לבין חלוקה לאחר הפטירה?

באופן עקרוני, חלוקת העיזבון בחיים חייבת במס. כלומר, אם אדם רוצה להעניק במתנה לקרוב משפחתו (מדובר רק בקרבה ראשונה, הורים וצאצאיהם, ילדים, בני זוג ואחים) דירה, הוא אמנם פטור ממס, אבל קרוב המשפחה צריך לשלם מס רכישה מופחת. בנוסף ישנן הגבלות נוספות לאותו קרוב שזכה לקבל את המתנה, ואם זוהי דירתו היחידה, הוא יצטרך להמתין מספר שנים עד שיוכל למכור את הדירה בפטור ממס.

עם זאת, עו"ד צאירי מציינת כי חוק מיסוי מקרקעין מעניק ליורשים הטבה מיוחדת. לאחר מותו של המוריש, והיא - הזכות להחליט לחלק את העיזבון (הרכוש שירשו), אחרת ממה שציווה המוריש, בלי שהדבר ייחשב לאירוע מס ובלי שיאלצו לשלם מס שבח (אם מדובר בנכסי מקרקעין).

למשל, אם לאדם היו 3 דירות - שתי דירות ששוות 2 מיליון שקל כל אחת, דירה נוספת ששווה מיליון שקל ובנוסף מיליון שקל במזומן. הוא הוריש את כל רכושו לשלושת ילדיו בחלקים שווים. המשמעות היא שכל אחד מהילדים יורש 1/3 בכל אחת מהדירות ו 1/3 בכסף. בכל דירה, הם ייאלצו לשתף פעולה ולמכור אותה יחד, תוך תשלום מס מלא.

עו"ד הילה צאירי ורו"ח פליפ שטיין

החוק מעניק ליורשים זכות ייחודית – כל עוד הם לא חילקו ביניהם את העיזבון (גם לא את הכסף הנזיל), הם יכולים לחלק את העיזבון אחרת ממה שהמוריש קבע. ולכן במקרה שהבאנו, סך כל העיזבון הוא 6 מיליון שקל, היורשים יוכלו להחליט ששני יורשים יקבלו כל אחד דירה, ואילו היורש השלישי יקבל דירה אחת ואת הכספים הנזילים. כך העיזבון עדיין מחולק בחלקים שווים, אבל הדרך לממש את הדירות תהיה פשוטה יותר, כיוון שלכל אחד תהיה דירה משלו.

"הסכם חלוקה בין יורשים, לא נחשב לעסקה במקרקעין, למרות שבכל אחת מהדירות, למעשה העברנו חלקים מיורש אחד ליורש אחר, ואין בו חיוב במס", אומרת צאירי.

"צריך לשים לב לכך שהעיזבון לא חולק, וכן לכך שאי אפשר להביא כסף מהבית". כלומר אם בדוגמא שלנו היה בכסף נזיל בסך של חצי מיליון שקל בלבד, אסור ליורשים להכניס לעיזבון כסף משלהם, כדי לאזן את הזכויות ביניהם. החלוקה חייבת להיות בנכסים שיש בתוך העיזבון בלבד.

פטור בישראל אבל לא בחו"ל

כאמור, בישראל אין מס עיזבון באופן רשמי, אך במדינות רבות אחרות קיים מס כזה, ביניהן ארה"ב, צרפת, גרמניה, יפן, בריטניה, דנמרק ועוד.

לא מעט ישראלים מחזיקים בנכסים בחו"ל - אם בצורה של השקעות בנדל"ן, או השקעות שונות אחרות, או נכסים שהם עצמם ירשו. במציאות זו על ישראלים רבים חלה חובת מיסוי באותן מדינות בהן קיימים נכסים אלו, בוודאי אם הם עצמם בעלי אזרחות של אותה מדינה.

דוגמה נפוצה בישראל היא ירושה המתקבלת מארה"ב. במקרה ולנפטר היו נכסים (נדל"ן, מניות) בשווי של יותר משישים אלף דולר בארה"ב (למעט אם הכסף הוחזק בחשבון בנק), אזרחים ישראלים, גם כאלו שאינם מחזיקים באזרחות כפולה, חשופים למיסוי מצד השלטונות האמריקנים.

"במקרה של עיזבון נדלנ"י, שלטונות המס האמריקניים קובעים את החבות לפי שווי נכסי הנדל"ן בשוק ביום הפטירה", מסביר רו"ח פיליפ שטיין מפירמת פיליפ שטיין ושות' המתמחה במיסוי אמריקני. "המשמעות היא, שאם הנכס נמכר מיד לאחר שעבר לידי היורש, אין צורך לשלם מס הכנסה בארה"ב" . שטיין מציין עם זאת כי אם הכנס לא נמכר ובמידה ולאחר מכן השווי יעלה, היורש שמוכר את הנכס יאלץ לשלם מס הכנסה רק על ההפרש בין שווי הנכס בעת הפטירה לשווי המכירה.

כך לדוגמה אזרח ישראלי, ירש מדודו דירה בניו יורק ששוויה שני מיליון דולר, אותה רכש הדוד תמורת חמישים אלף דולר בשנת 1970. היורש החליט למכור את הדירה תמורת 2.1 מיליון דולר. במקרה זה הוא חויב במס למדינת ניו יורק רק על 100 אלף הדולרים כתוצאה מעליית ערך הדירה. ואולם, אם הדוד היה מעניק את הדירה עוד לפני מותו, היורש היה צריך לשלם את מלוא המס על ההפרש בין סכום הרכישה (50 אלף דולר) למחיר המכירה (2.1 מיליון דולר).