שתף קטע נבחר
 

מי שחילוני לא מפחד

תקפו אותי שאני לא פלורליסטי, שאני מתעלם מהמסורת, שאני חושש מהיהדות. הם טועים כמובן. יו"ר הפורום החילוני עונה למבקרים

 

היינו פה: הנפת ותקיעת דגל על פסגת ההר (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

ההתעוררות החילונית מכה גלים ומרתיעה רבים, לכן לא מפתיע שרבים וטובים מגיבים למאמר שפרסמתי כאן בנושא בשבוע שעבר. רבים וטובים אמרתי, כי אני מאושר מהעובדה שאנשים מכל הקשת הישראלית רואים לנכון לתרום להתעוררות שלנו. חלקם אמנם באים לקלל, אבל לפחות בראייתי כולם יוצאים מברכים.

 

 

נתחיל באלו כמו עמיחי שיקלי מערוץ 20 ואופיר טובול כאן ב-ynet, שתוקפים אותנו על השימוש במושג "חילוני", שהרי לדבריהם אנחנו מייצגים ציבור קטן במיוחד. אותי התגובות האלו ריגשו. כשהתחלנו המליצו לנו כולם להירתע מהמושג "חילוני" ולבחור מושג פחות טעון, למשל "חופשי". הטענה הייתה שיש אנטגוניזם רב למילה "חילוני" בציבור הישראלי. והנה, בעקבות פועלנו הופך המותג חילוני כה נחשק עד שאנשים כמו שיקלי מתקוממים על כך שגזלנו מהם את הגדרתם העצמית החילונית וטובול מסביר לנו מיהם החילונים האמיתיים.

 

בכך הם מעידים עד כמה הצליח חיזוק החילוניות שאותו אנחנו מקדמים. כל מה שנשאר הוא לתקן אותם בעובדות: אנחנו מייצגים ציבור ענק. כמה תנועות הם מכירים שבזמן כה קצר ובתקציב מגוחך של פחות מ-100 אלף שקל בשנה גייסו מאות פעילים, פתחו 30 סניפים ונהנים מתמיכה של עשרות אלפים אם לא מאות אלפים?

 

הם ורבים אחרים, למשל טלי פרקש כאן ב-ynet, משתמשים הרבה במושג "פחד" ביחס אלינו. כנראה שבמקרה זה הפוסל במומו פוסל, שהרי הם אלו המפחדים מפני ההתעוררות החילונית. אנחנו לא מפחדים כלל, לא מהם ולא מהיהדות. קשה להם לעכל את זה אבל אנחנו פשוט פחות מעריכים את התרבות הדתית היהודית. נכון, יש בה כמה מכמנים, ואני מקפיד במאמר הזה להשתמש במטבעות לשון שירשתי ממנה, אבל רובה המכריע מורכב מפלפולי סרק משפטיים-הלכתיים, וגם אם נזקק מהתרבות היהודית הדתית רק את היופי שבה, היא עדיין נראית לנו רק חלק קטן יחסית בתרבות האנושית.

 

כשמנסים בכוח לשנות את תמהיל הלימודים של ילדינו ולדחוף להם באופן מוגזם תחומי ידע לא נחוצים במיוחד, אנחנו לא מפחדים אלא מתקוממים. אבל לדתיים קשה לעכל שאנחנו פשוט לא מעריכים במיוחד את התרבות שלהם, ולכן הם מעדיפים לטעון שאנחנו מפחדים.

פיליפ רות (צילום: EPA)
פיליפ רות זצ"ל. ליהודים החילונים תרומה אדירה לתרבת האנושית(צילום: EPA)

אגב, בתחומים כמו ספרות ומדעים אנחנו מאוד גאים בתרומתה לתרבות האנושית של יהודים רבים, רובם המכריע חילונים, תרומה שעולה בהרבה על שיעורם באוכלוסייה העולמית. אנחנו גם מאוד גאים על תרומתם הנפלאה של יוצרים ישראלים שהגיעו בשנים האחרונות לפסגה העולמית בתחומים כמו קולנוע, מחול או ג'אז. זה מה שאנחנו מכנים גאווה יהודית.

 

טוענים שאנחנו מתעלמים מהמסורת והדת היהודית ששמרה על לכידות עמנו בתקופה ארוכה. אנחנו לא מתעלמים. אנחנו מעניקים לדת התפילות את אותו יחס שאנחנו מעניקים להקרבת הקורבנות בבית המקדש. גם לזה היה תפקיד חשוב בתולדות עמנו. אז שנתחיל לזבוח כולנו בשל כך?

 

אנחנו ציונים מהדור הישן שזוכרים שמה שהביא אותנו לכאן לא הייתה הדת אלא פועלם של אבותינו, רובם המכריע חילונים, שבחרו - פעמים רבות בניגוד להוראות הרבנים - לעלות לכאן ולהקים את המדינה האהובה שלנו. לא התפילין גרמו להם להעלות הנה אלא האמונה בחזון הציוני.

 

המבקרים מכנים אותנו "קיצוניים". טוב. כל מי שלא מסכים עם הצד השני במדינה הזאת מכנה אותו קיצוני. אבל בעצם מה קיצוני בנו? רק השבוע שמענו שחיילים קיבלו ריתוק כי סירבו לחבוש כיפות בפעילות שנעשתה בבית ספר דתי (בצרפת יש כלל הפוך ולא ניתן להיכנס עם כיפה לבתי הספר החילוניים). אנחנו לא דורשים מאף דתי לעבור על דתו. אנחנו פשוט מצפים לאותו יחס מדתיים: שלא ינסו לכפות עלינו את דתם – באופן ישיר או עקיף. אם אנחנו קיצוניים, כיצד נגדיר את כמעט כל הקבוצות הדתיות בישראל שדורשות מאתנו הרבה יותר מזה? "דתיים-אולטרא-סופר-קיצוניים"?

 

טורים נוספים של רם פרומן:

 

פרקש, טובול ואחרים תוקפים אותנו גם על היעדר פלורליזם וליברליזם. זו טענה שאנחנו שומעים מכל שליח חב"ד שמגיע לשכונות חילוניות כדי להחזיר בתשובה ילדים ועל הדרך להטריד את כל התושבים. היא מצחיקה במיוחד כשהיא מגיעה מחרדים כמו פרקש. הייתי ממליץ לה לבחון את הפלורליזם והליברליזם של החברה שבה היא חיה לפני שהיא תוקפת אותנו.

 

יש לי חדשות עבורה: העולם החילוני עשיר בערכים רבים מלבד הפלורליזם. למשל הומניזם, טיפוח רציונליות וביקורתיות ופתיחות לעולם הרחב. היינו מאוד שמחים לקיים פלורליזם חסר גבולות אלא שאנחנו חיים יחד עם קבוצות הרבה פחות פלורליסטיות. גרוע מכך, הן משתמשות בנטייתנו הפלורליסטית כדי לקדם בקרבנו אג'נדה הסותרת את ערכינו האחרים.

 

לפני שמאשימים אותנו בהיעדר פלורליזם אני מציע להיעזר (שוב) במסורת, שם נאמר "אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך". אז לפני שתומכים בעמותות דתיות שנכנסות לבתי ספר חילוניים כדי לקדם סדר יום יהודי-דתי, תשאלו אם הייתם רוצים מאות עמותות חילוניות שילמדו את ילדיכם על אתאיזם, אבולוציה וכו'. לפני שאתם תומכים בשליחי חב"ד שמטרידים אותנו, תשאלו אם הייתם מעוניינים שגדודי חילונים יעוטו על השכונות הדתיות כדי להפיץ את תורתם ולחלק חומר קריאה אתאיסטי לילדיכם, ולפני שאתם מתרעמים על כך שאיננו מוכנים לספוג שידול ציבורי לתפילין כשאנחנו בשדה התעופה, ברכבת או בסופרמרקט, תשאלו אם הייתם רוצים שישדלו אתכם באותו סגנון לאכול נקניק חזיר.

 

אתם חושבים שחלוקת חזיר לדתיים היא סתם פרובוקציה? גם אני חושב כך ולא אעשה זאת לעולם. אבל אני רואה פרובוקציה זהה בשידול להניח תפילין ובהנחתו בצורה מתריסה דווקא בלב אולם הנוסעים בנתב"ג. הבחירה במיקום הזה מעידה שזה לא צורך דתי אלא התרסה לציבור החילוני.

 

אתם מתקוממים על כך שאני משווה תפילין לנקניק חזיר? אתם חושבים שיש כאן פחיתות ערכית? יכול להיות, אבל גם אני לא מעריך במיוחד את ההיגיון מאחורי רוב הפולחנים הדתיים. מה אתם אומרים לי על זה? אל תאמין אבל תכבד. אז אני מכבד, אבל אומר לכם אותו דבר: אתם לא מאמינים שיש ממש בערכים ובאמונות שלי? אל תאמינו, אבל תכבדו.

 

פרקש טוענת שקשה לנו עם זה שאחרים מנסים לקבל ביטוי במרחב הציבורי? נראה לי שלה קשה לקבל שאנחנו דורשים מחדש את מקומנו שלנו במרחב הזה. כמו שיש הרבה דברים שהיא לא הייתה מעוניינת שיקוימו בצורה בוטה ומתריסה בקהלים מעורבים, גם אנחנו. תכבדי.

 

  • ד"ר רם פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים