חולדאי צודק. יש גבול לפלורליזם

רון חולדאי מול המשיח(Photo: Shaul Golan)

הרשתות גועשות סביב החלטתו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, לבטל אירוע ההתעוררות של חב"ד שהיה אמור להתקיים בהפרדה מגדרית בכיכר רבין. וכשהרשתות גועשות, גם הצביעות מרימה את ראשה. הרי אירוע כזה היה צריך להתקיים בכיכר הראשית של אחת הערים הדתיות שלנו. מקומו בבני ברק או באזורים החרדיים של ירושלים. מדוע תל אביב החילונית אמורה לאפשר קיומו של אירוע כזה בכיכר המרכזית שלה? האם הוא מאפיין את הצביון שהעניק לה הרוב המכריע של תושביה? ודאי שלא.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

כשעוקבים אחרי התגובות לכתבות בנושא מגלים שיש כאן לא רק הרבה צביעות אלא גם אפליה. כאשר מי מבין המגיבים מציע לקיים אירועים חילוניים בלב אזורים דתיים, מיד נמצא מי שעונה לו שההשוואה מופרכת: הרי תל אביב מתגאה בפלורליזם שלה ואילו בני ברק מלכתחילה לא מתיימרת להיות כזאת. כלומר, מי שלא מגדיר את עצמו פלורליסט פטור מראש מגילוי סובלנות כלפי ציבורים אחרים, בעוד מי שמגדיר את עצמו כפלורליסט מחויב בסובלנות כלפי אותם אנטי-פלורליסטיים החיים בקרבנו.

חב"ד היא אלופת העולם בדרישה לפלורליזם חד-צדדי כזה. בכל העימותים שהיו לי ולחבריי סביב המנהג שלהם לייצר קשר ישיר עם בני נוער בסביבה נטולת הורים (בחורשה ליד בית ספר, במרכזי בילויים בחצות הלילה ועוד), הם תמיד יודעים לנופף בדגל הפלורליזם כהצדקה לפעולות המקוממות שלהם עם ילדים. כמובן שכשהבסיס של התנועה נמצא בכפר חב"ד המוגן והמסוגר קל מאד לדרוש פלורליזם חד-כיווני. אף אחד הרי לא יגע בילדים שלהם ללא רשותם. רק הילדים שלנו הם הפקר עבורם.

התוצאה של העיוות הזה הוא שיצרנו כאן שתי דרגות. מחד לדתיים ולחרדים יש יישובים ושכונות שכולם מכירים בדתיותם. החילונים מכבדים את תושבי המקומות הללו ומקפידים להימנע מפעולות חילוניות כלשהן בתחומם. מצד שני, אין יישובים או שכונות חילוניים אלא "פלורליסטיים", כלומר פתוחים לכל, כולל אותם דתיים שכה מקפידים על צביונם שלהם אבל פועלים במרץ, תוך הסתמכות על פלורליזם, לשינוי צביונם של היישובים ה"פלורליסטיים".

האשם כאן הוא לא רק בדתיים אלא גם, ואולי בעיקר, בחילונים. מתישהו במהלך הדרך שכחנו שחילוניות היא סט ערכים עשיר ומלא שכולל בין היתר הומניזם (כלומר, העמדת האדם במרכז), חירות, שוויון, אמונה בכוחה של הרציונליות, פתיחות לעולם הרחב ועוד. פלורליזם הוא ללא ספק אחד הערכים שכלולים בחבילה הזאת, אבל יש לו ערך רק כל עוד הוא מהווה חלק מסל ערכים שלם.

טורים נוספים של רם פרומן:

• דתיים, שימו לב: המרד החילוני החל
• רק לדתיים יש רגשות ורק בהם אסור לפגוע
• בג"ץ, תן להכניס חמץ לבתי החולים
• מי שחילוני לא מפחד
  

חילונים רבים מתבלבלים לחשוב שכל מהותם הערכית מצטמצמת לידי היותם פלורליסטים. זו גישה שגויה. פלורליזם ללא בסיס ערכי מוצק הוא חלול: האם כל מהותנו נגזרת רק מזה שאנחנו מוכנים להיות סובלניים לכל האחרים? האם יש איזה שהוא יסוד ערכי לתפיסה כל כך תבוסתנית שכל מהותה היא התבטלות בפני האחר?

חמור מכך, בחברה הישראלית שבה רווחות גם קבוצות שמצהירות על עצמן ללא בושה שהן אינן פלורליסטיות, ובאותה נשימה גם מעוניינות לשנות את צביון הקבוצות האחרות על ידי החזרה בתשובה והדתה, הופכת התעקשותה של קבוצה אחת על פלורליזם חסר גבולות לסכנת נפשות. במו ידינו אנחנו מכניסים לקרבנו קבוצות שמעוניינות למוטט את ערכינו.

לכן הגיע הזמן לשים בצד את המושג הזה, "פלורליזם", שהפך לחרב פיפיות. במקום זה, אנחנו צריכים להצהיר על חילוניותנו באותה גאווה שבה דתיים מכריזים על דתיותם. האם חילונים מחויבים לפלורליזם? כן, אבל עד מידה מסוימת. אנחנו מחויבים לפלורליזם מלא כלפי מי שהוא עצמו פלורליסט אמתי, ואנחנו ננהג בסובלנות כלפי אחרים, גם אם הם עצמם אינם פלורליסטים, כל עוד הם לא פוגעים בערכים שלנו או מנסים לשנות את הצביון שלנו. לכן ברור מדוע נעודד מצעדי גאווה, למשל, ומתוך אותו קוד ערכי גם נתנגד לאירועים שמתבצעים תוך הפרדה מגדרית, ובעיקר כשהם נערכים על ידי גוף מיסיונרי כמו חב"ד.

הגיע הזמן שנכריז שערים כמו תל אביב הן חילוניות ולאו דווקא "פלורליסטיות". במציאות שבה יש ערים דתיות (וניתן להגדיר גם ערים מעורבות כמו ירושלים), ראוי שיהיו לנו גם ערים חילוניות. דתיים יוכלו כמובן לגור, לעבוד ולטייל בערים החילוניות, אבל ייאלצו לכבד את חילוניות המקום בדיוק כפי שאנחנו מכבדים את דתיותם של היישובים הדתיים שלהם.

אני יודע שלכבד חילונים וחילוניות נשמע מוזר לאוזן הישראלית. הרי כל החיים התרגלנו שכבוד נותנים רק לדתיים. את חוסר האיזון הזה בדיוק עלינו לשנות אם ברצוננו לשרוד במדינה הזאת.

• ד"ר רם פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני
  

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com