שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחלב ועד אלכוהול: כך תשמרו כשרות בחו"ל
    כבר שנים שהרב אורן דובדבני, ראש מערך הכשרות של "צהר", עונה לשאלות של מטיילים דתיים. בחוברת שערך ביחד עם הרב דוד סתיו, מוצגים עקרונות בסיסיים לרכישת מזון בחו"ל גם ללא חותמת כשרות. כך תסתדרו בלי שימורים ובלי לקרוע את הכיס
    כשבנימין מטודלה יצא לטיול בעולם במאה ה-12, הוא תיעד את המים הרעים של קפואה שבאיטליה ואת הפירות הטובים שיש באזור נאפולי. הסיבה לכך פשוטה: מאחר וקופסאות שימורים הומצאו רק בשנת 1810, ובתי חב"ד נוסדו רק במאה ה-20 – יהודים דתיים שטיילו בעולם נאלצו לאכול בעיקר לחם ישן וקשה, מעט בשר מיובש ומידי פעם פירות טריים.

     

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    אבל הפתרונות בשנים האחרונות מתגוונים, משתכללים והולכים – החל מחוברת מיוחדת שהוציאו בארגון הכשרות של "צהר", המסבירה כיצד לרכוש מוצרי מזון בחו"ל מבלי להסתבך עם ענייני כשרות; דרך מלונות כשרים למהדרין ופתרונות שינוע של מזון כשר לכל פינה כמעט – וכלה ב"רשימות כשרות" של קהילות יהודיות הנמצאות במרחק של נגיעת מקש בסמרטפון.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    את השיח המרכזי בנושא לקח תחת ידיו הרב אורן דובדבני, אולי בר-הסמכא המזוהה ביותר עם התחום. מי שכיהן בתפקידי ניהול בכירים במערך הכשרות ברבנות בארץ ובחו"ל, עבר לכהן כראש מערך הכשרות של "השגחה פרטית" – ובשנה האחרונה, עם ההתמזגות עם מערך הכשרות של "צהר", ממלא את התפקיד שם.

     

    כך תזהו לחם שמותר לרכוש (מתוך חוברת הכשרות של צהר) ()
    כך תזהו לחם שמותר לרכוש (מתוך חוברת הכשרות של צהר)

     

    קרוב לשלוש שנים שהוא מנהל מספר קבוצות ווטסאפ תחת הכותרות "כשרות בחו"ל", שבהן מעלים טיילים דתיים תמונות של מוצרי מזון ומשקאות, והרב משיב האם יש אפשרות לרכוש אותם ללא חשש, לרוב על פי רשימות המרכיבים.

     

    עם פרוץ עונת התיירות הוציא ארגון "צהר" את החוברת "צהר לכשרות בחו"ל – מדריך הלכתי שימושי לשמירת כשרות בנסיעות לחו"ל", שעליה חתומים הרב דוד סתיו והרב אורן דובדבני, בניסיון לפצח את המכשולים העיקריים העומדים לפני המטייל הדתי.

     

    הנה כמה עקרונות שכדאי לזכור

    משקאות מוגזים: למעט בסין, אפשר לשתות בכל העולם, ללא חשש קוקה קולה לסוגיו, כולל זירו ודיאט. הבעיה היחידה היא עם ה"פאנטה" שזקוקה להכשר מיוחד. לא, אין קשר לעובדה שהמציאו אותה נאצים במלחמת העולם השנייה (בגלל מחסור בקולה), אלא בגלל שהייצור שלה מכיל במקור חומרי גלם שהיו תוצרי לוואי של מפעלים, ובכלל זה מי גבינה וסיידר.

     

    כללים לצריכת
    כללים לצריכת "חלב סתם" (מתוך חוברת הכשרות של צהר)

     

    אלכוהול: לדברי הרב דובדבני, גם אין אין תעודת כשרות אפשר לקנות ולשתות רום, ג'ין, בורבון, ויסקי (מתוצרת אנגליה, סקוטלנד, אירלנד ויפן) וטאקילה (רק כזו שיוצרה במקסיקו).

     

    בירה ללא תוספות: באירופה, ארה"ב, קנדה, אמריקה הלטינית, דרום-אפריקה, רוסיה, אוסטרליה, ניו-זילנד, וטורקיה. לעומת זאת, בהודו, סין, ארצות המזרח, יפן, אפריקה ומדינות ערב ניתן לקנות בירה מיובאת.

     

    וודקה: רוב מותגי הוודקה היוקרתיים ידועים ככשרים, אבל לא וודקה בטעמים. מוצרי אלכוהול החייבים בהכשר הם ליקר, אוזו וסירטקי, ערק, אפרטיפים, ברנדי וקוניאק.

     

    חלב: מי שאינם מקפידים על חלב ישראל, יכולים לשתות חלב טרי או עמיד בכל העולם (למעט הודו, המזרח הרחוק ואפריקה). גם חמאה ללא תוספות אפשר לצרוך ללא חשש.

     

    אשר לגבינות רכות ויוגורטים ללא תוספות או טעמים מיוחדים - יש שמתירים לאכול, בהתאם למרכיבים השונים, מאחר וגבינה רכה, למשל, זקוקה למייצבים שחלקם אינם כשרים.

     

    לחם: גם מי שנוהגים להקל ב"פת פלטר", כלומר לחם שאפו נוכרים למטרה מסחרית, צריכים לדעת שיש גם לחמים "פשוטים" המכילים חומרים מיוחדים שאינם כשרים (בטווח שלE470a-E495 ).

     

    חוברת הכשרות של ארגון צהר כוללת רשימת לחמים ללא תעודת כשרות, שניתן לאכול אותם, ובכלל זה פיתות בירדן ומצרים, הלחם הגרוזיני ברוסיה, לחם sada ekmak בטורקיה, לחם מקמח מלא בשם Bimbo במקסיקו ועוד.

     

    ובבית הקפה (מתוך חוברת הכשרות של צהר) ()
    ובבית הקפה (מתוך חוברת הכשרות של צהר)

     

    בתי קפה: אין בעיה לשתות את רוב סוגי הקפה ובכלל זה קפוצ'ינו, אמריקנו, נמס, טורקי וכיוצא באלה, אבל לא "אייס קפה" (פרקוצ'ינו, המכיל מייצבים הזקוקים לכשרות). אין גם בעיה עם תה שחור, אדום או ירוק (אבל לא תה צמחים או פירות וגם לא "אייס תה" לסוגיו). אפשר גם להשתמש ללא חשש בערכת הקפה שבמלון (לא בספל).

     

    מוצרי בסיס שאפשר לקנות ללא השגחה: דגני בוקר "קלוג'ס" (מהסוג הפשוט), חלב סויה (ללא תוספות או טעמים), טחינה גולמית, ירקות קפואים (אבל לא צ'יפס קפוא), מיצים טריים (אבל לא ענבים), ממרח נוטלה, סלמון מעושן, ריבות (לא אדומות וללא מיץ ענבים), פטריות בקופסה (במים ובמלח, אבל לא בחומץ).

     

    הרב אורן דודבני (צילום: יוסי זליגר)
    הרב אורן דודבני(צילום: יוסי זליגר)

     

    אגב, מי שחושבים שהחוברת של "צהר", כוללת רק הקלות, יופתעו לגלות כי בין השאר הרב דובדבני טוען שיש בעיה לברך "מזונות" על הלחמניות שמוגשות בטיסות. "מעיקר הדין, ברכתן של הלחמניות במטוס – 'המוציא', היות ומוכח שזו קביעות סעודה, הגם שיש מקום להקל. אחד הפתרונות לפתור את בעיית נטילת הידיים שלא תמיד נוחה בטיסה, הוא לנהוג כדעת ה'שולחן ערוך' - ליטול ידיים לפני העלייה למטוס, לברך 'המוציא' ולאכול חתיכת לחם קטנה, ולכוון גם על הארוחה שתוגש במטוס".

     

    כך תחסכו

    יעקב מאור, עיתונאי וותיק ובעל בלוג "ותוליכנו לשלום" לתיירות יהודית בארץ ובחו"ל, מספר כי לא זול להיות תייר צורך כשרות, וכי עלות טיול מאורגן שכזה עלול לעלות גם יותר מכפול במחיר. "טיול מאורגן רגיל עולה 700-1,000 דולר לאדם לשבוע, 'פול בורד'", הוא מציין. "זה כולל ארוחת בוקר וערב במלון, וארוחה קלה בצהריים. אבל בקבוצות המיועדות לציבור הדתי, המחיר הממוצע הוא כ-1,500 דולר לאדם".

     

    גם זה דבר שעושים בנופש: לומדים תורה במלון הכשר בקפריסין ()
    גם זה דבר שעושים בנופש: לומדים תורה בקפריסין

     

    לדבריו, "מדובר בתוספת גבוהה ולא מוצדקת, למרות שהדבר מצריך לצרף לקבוצה טבח שמביא מוצרים מהארץ וגם קונה מוצרי מזון בחו"ל ומבשל מזון טרי מידי יום. אפשרות נוספות של קבוצות דתיות היא ליצור קשר עם חברת קייטרינג בחו"ל שמוכרת מזון כשר, והיא מביאה למלון או שולחת רכבים עם אוכל למקומות שאליהם מגיעים בטיול. אני, לעומת זאת, נוסע כבר שנים עם אשתי ומשלם את אותו המחיר שמשלם אדם לא דתי, או אפילו קצת פחות".

     

    איך הוא עושה את זה? מאור מסביר: "מטיילים חילונים אוכלים מידי יום במסעדה, ולפעמים יותר מפעם אחת. אשתי ואני, לעומת זאת, אוכלים במסעדה כשרה רק פעם בשבוע ובשאר הזמן מסתדרים. פעם הבאנו מהארץ שימורי טונה ומנה חמה, אבל הפסקנו - אני מביא מהארץ מחבת ורטבים. בכל מקום שאליו מגיעים, אנחנו קונים ב'סופר' לחם פשוט, פסטה ואורז. בבוקר אנחנו כמובן אוכלים במלון ביצה קשה וירקות ושותים קפה. לאורך היום אוכלים כריכים שאנחנו מכינים, ובערב מבשלים לעצמנו אוכל חם".

     

    מאור מציין כי אירוח בשבת, במלון לא כשר בחו"ל, כולל אתגרים רבים שמחייבים כתבה נפרדת. למי שהחופשה שלהם כוללת גם שבת, הוא ממליץ לבחור מלון הסמוך לבית חב"ד: "תמיד כדאי להתחיל את הטיול בביקור בבית חב"ד. השליחים יאמרו לכם מה אפשר לקנות בסופר ללא חשש, והם גם ממליצים על אתרי תיירת מעניינים שלא מופיעים באתרי התיירות ובספרי ההדרכה. יש שם תפילה במניין וכמובן אפשר לאכול שם ארוחות חמות בשבת".

     

    רק שברוב בתי חב"ד כיום, משלמים על ארוחות.

    "בוודאי, אני לא מבין אדם שמשלם 1,000-2,000 יורו על טיול, ולא מוכן להוציא כמה עשרות יורו על ארוחה כשרה וטעימה בבית חב"ד. באמת שאני לא מבין - גם למסעדות בארץ הוא נכנס ומצפה לארוחה בחינם?!"

     

    חוברת הכשרות של
    חוברת הכשרות של "צהר"(צילום: יוסי זליגר)

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים