שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פליטי מלחמה, ניצולי אלימות: בית היתומים של הרב וולף
    לפני 17 שנה ייסד שליח חב"ד באודסה בית יתומים, לאחר שהגיעו אליו שני ילדים יהודים שאמם נרצחה על ידי שיכורים. כיום חיים בשני בתים כשמונים ילדים יהודים, חלקם פליטים מאזורי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה - ויתומים שאיבדו את הוריהם בנסיבות טרגיות. רובם עולים בסוף לישראל

     

     

    בקיץ 2001 נכנסה לבית הכנסת חב"ד בעיר אודסה אישה מבוגרת, אוחזת בשני ילדים בני שש ושמונה, נכדיה, ובדמעות אמרה לשליח חב"ד המקומי, הרב אברהם וולף: "אני משאירה אצלך את נכדיי. אין באפשרותי לגדל ולחנך אותם". הסבתא סיפרה בבכי קורע לב כי כמה לילות קודם לכן נרצחה בתה בידי שיכורים בפתח הבית, ולה אין את הכוח או האמצעים לגדל את הנכדים. באותו היום נוסד בית היתומים היהודי, "משפחה".

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    שלא כבתי חב"ד במקומות תיירותיים ואקזוטיים, השליחים במדינות מסוימות נדרשים לעתים לטפל באופן עיקרי באוכלוסייה היהודית המקומית. כך, הרב וולף הוא גם רב קהילה היהודית באודסה, ומוצא עצמו עוסק, בין היתר, בעבודה סוציאלית ועבודה חינוכית לצד סיוע לפליטי המלחמה היהודים באזור, לצד שאר הפעילויות המצופות מרבנים מקומיים – חתונות ובריתות. "אנחנו גם משרד החינוך, גם משרד הרווחה וגם משרד הדתות", הוא אומר.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    בבית היתומים אני פוגש בשני פעוטות. אמם של ויקה (4) ואנדריי (שנתיים) נרצחה על ידי בעלה לפני כשנה, והסבתא – תושבת העיר חרסון – העבירה את הנכדים ל"משפחה". היא עצמה חיה בדירת חדר שאת המטבח והשירותים בה היא חולקת עם דיירים נוספים, ולא היו לה כל תנאים פיזיים לגדל את הפעוטות. כשהגיעו היה אנדריי במצב של תת משקל ובריאותו הייתה מעורערת למדי. ויקה – על אף גילה הצעיר – זוכרת מה אירע באותו אחר צהריים טראומטי. היא מספרת איך "אבא צעק והיכה את אימא, ופתאום אימא נפלה והיה הרבה דם..."

     

    80 ילדים בשתי פנימיות

    אודסה היא מקום מורכב. חיים בה יהודים רבים מזרמים רבים, ועם מצבה העגום של אוכלוסיית המדינה שאליה נוספה בעיית הפליטים עקב המצב המדיני בין רוסיה לאוקראינה, יש בה כמה בתי יתומים יהודיים. בית היתומים "משפחה" חִייב אישורים רבים מהעירייה, מאגף הבריאות ומאגף החינוך האוקראינים. הקריטריונים לפתיחת בית יתומים במדינה נוקשים ביותר, ועל הקהילה היהודית הוטל להציב אנשי מקצוע רבים (בין היתר, עובדות סוציאליות, אחיות, פסיכולוגים, פסיכיאטר ועוד), וזאת לצד בית ספר, שיעורי עזר וחוגים.

     

    בבית היתומים (צילום: אלי מנדלבאום)
    בבית היתומים(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    כשמונים ילדים מאכלסים כיום את שתי הפנימיות, ובהם ילדים ממשפחות מצוקה, משפחות של פליטים מאזורי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה - ויתומים שאיבדו את הוריהם בנסיבות טרגיות. במקום מלווים אותם מורות, אחיות רפואיות, פסיכולוגים ומשפחות מאמצות הגרות במקום ומתייחסות אליהם כמו אבא ואמא לכל דבר.

     

    בכל בוקר יוצאים הילדים ללימודים במוסדות הקהילה היהודית והם משולבים בכיתות רגילות, ולמתבונן מבחוץ אין דרך לדעת מי הגיע מהבית ומי חי בבית היתומים "משפחה". הילדים לבושים בבגדים איכותיים, נקיים ומסודרים, מקבלים עזרה בשיעורי הבית, בחוגים ובספורט. הקהילה כולה מגויסת משתדלת לספק את כל צורכם.

     

    70% מהם עולים לישראל

    שרה, אברהם ולוי נולדו לנדיה שנישאה בגיל 17 ובעלה נכלא. באותם הזמן שהה אחיה, סאשא בן ה-14, ב"משפחה" - וביקש מהם סיוע. נדיה וביתה שרה בת התשעה חודשים קיבלו חדר בבית היתומים - והיא החלה לעבוד כשוטפת כלים במטבח תמורת משכורת. לאחר חודשיים ברחה נדיה והשאירה את ביתה, שרה, בידיהן הנאמנות של המטפלות.

     

    בבית היתומים (צילום: אלי מנדלבאום)
    בבית היתומים(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    עשרה חודשים לאחר מכן, מספר הרב וולף כי קיבל שיחת טלפון מבית יולדות - נמצאת אצלם בחורה בשם נדיה לפני לידה, ומוסדות הרווחה רוצים לקחת את התינוק. אנשי "משפחה" אספו אותו, ויחד עם אחותו שרה חגגו לו ברית מילה בבית החדש. לאחר כשנה – מספר הרב – שוב טלפון מחדר הלידה. התינוק השלישי הגיע יומיים לאחר לידתו, וביום השמיני בחר עבורו הדוד סאשא את השם לוי יצחק.

     

    עם סיום הלימודים בתיכון, ממשיכים הבוגרים ללימודים באודסה וממשיכים לחיות בפנימייה. חלקם של בוגרי "משפחה" לומדים באוניברסיטאות יהודיות בחבר העמים, אחרים עולים ארצה ומשתלבים בפרויקטים שונים. למעשה, מעיד הרב וולף, כי כ-70% מבוגרי בית היתומים עלו לישראל והם משרתים בצה"ל ופונים ללימודים באוניברסיטאות בארץ.

     

    בעיר הנמל השוכנת על חוף הים השחור בדרום אוקראינה, זה כבר 200 שנה, התקיים מרכז יהודי גדול שנגדע במלחמת העולם השנייה והקומוניזם, והשתקם מאז ראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת. כיום חיים בה יהודים מזרמים רבים ושונים – ליטאים וחסידים, דתיים וחילונים, ופועלים בה מספר בתי ספר, מסעדות כשרות, מקווה טהרה ואפילו אוניברסיטה יהודית שמפעילה חב"ד.

     

    בבית היתומים (צילום: אלי מנדלבאום)
    בבית היתומים(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים