שתף קטע נבחר

בן סלמאן, רוצח המונים

כשאויבי המערב מבצעים מעשי טבח הם נחרתים בזיכרון, אך כשהמערב אחראי לזוועות – הן הופכות למלחמה נשכחת. ההרג ההמוני שמובילה סעודיה בתימן מוצנע בתקשורת כי לארה"ב וידידיה אין בו רווח פוליטי

לא לעתים קרובות אנו זוכים לניסוי היסטורי שיכול ללמד אותנו כה הרבה על הסדר הבינלאומי כמו ההשוואה בין המלחמות בסוריה ותימן, וסיקורן התקשורתי בשנים האחרונות.

 

יורש העצר של סעודיה מוחמד סלמאן בבית הלבן (צילום: EPA)
יורש העצר בן סלמאן, יקיר המערב. הסעודים בחרו בטקטיקת הרעבה(צילום: EPA)

מעטים לא שמעו על טבח ההמונים בסוריה, על אחריותו של אסד לטבח זה ועל התמיכה שלה הוא זוכה מרוסיה ואיראן. על המלחמה בתימן, לעומת זאת, כמעט איננו שומעים. ניסיון להבין מה מספר הקורבנות במלחמה זו ייתקל בדרך כלל בנתון הרווח "מעל עשרת אלפים", שמקורו במידע של האו"ם מתחילת 2017 המתייחס רק לקורבנות הישירים של הלחימה. נדרש מאמץ מיוחד לעמוד על ההיקף העדכני והאמיתי של קורבנות המלחמה בתימן, היקף שבגללו מגדיר האו"ם את המתרחש במדינה כאסון ההומניטרי הגדול בעולם.

 

עם התערבותה של הקואליציה בראשות סעודיה במלחמת האזרחים בתימן בתחילת 2015 הוטל על תימן מצור כבד שפגע קשות באספקת מזון, תרופות ומוצרים חיוניים אחרים. במקביל החלה הקואליציה בהפצצות רחבות היקף שרבות מהן כוונו למבנים אזרחיים ובמיוחד לחוות חקלאיות, במסגרת טקטיקת הלחימה הסעודית: הרעבת תימן לכדי כניעה.

הערכה: 50 אלף ילדים מתים ב-2017 לבדה. ילד מורעב בבית חולים בתימן (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
הערכה: 50 אלף ילדים מתים ב-2017 לבדה. ילד מורעב בבית חולים בתימן(צילום: רויטרס)

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

מסוף 2016 החלו ארגונים הומניטריים בינלאומיים להעריך כי בכל עשר דקות מת ילד בתימן מרעב וממחלות הנובעות ישירות מהמצור הסעודי. ארגון "להציל את הילדים" העריך שב-2017 לבדה מתו כ-50 אלף ילדים בתימן. נראה כי מדובר ביותר ממאה אלף ילדים מתחילת הלחימה, בנוסף לעשרות רבות של אלפים שנהרגו כתוצאה ישירה מהלחימה. בימים אלה מנסה הקואליציה להשתלט על עיר הנמל חודידה, שדרכה עובר מרבית היבוא לתימן, מה שצפוי להעצים את האסון ההומניטרי.

 

עוד ניתוחים מרתקים על הנעשה במזרח התיכון מבית "הפורום לחשיבה אזורית" תוכלו לקרוא כאן

 

המטרה המוצהרת של הקואליציה היא הבסת המורדים החות'ים, שאותם מגדירה סעודיה כשלוחה איראנית. החות'ים הם חלק מהמיעוט הזיידי, זרם שיעי הקיים כמעט רק בתימן. מקורה של ההתקוממות החות'ית בשנות התשעים, בתנועת תחייה דתית בראשות חוסיין בדר א-דין אל-חות'י, שהתקומם על ההשפעה הדתית הסעודית הגוברת וההדרה הפוליטית והכלכלית של השבטים ההרריים בצפון המדינה.

החות'ים מפגינים בבירה צנעא. לפחות בהתחלה מעורבות איראן הייתה מוגבלת (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
החות'ים מפגינים בבירה צנעא. לפחות בהתחלה מעורבות איראן הייתה מוגבלת(צילום: רויטרס)

בין 2004 ל-2010 התקיימו מספר סבבי לחימה בין החות'ים לבין נשיא תימן דאז, עלי עבדאללה סאלח. סאלח היה זיידי בעצמו אך בעל ברית של הסעודים, מה שמלמד, בין היתר, כי תיאור המלחמה בתימן כמאבק בין סונים לשיעים הוא פשטני; בפועל מדובר, כבמקומות רבים אחרים, במאבק על עוצמה, משאבים והכרה בין קבוצות שונות במדינה.

 

בשנת 2011 הצטרפו החות'ים לגל המחאות של "האביב הערבי" בתימן. סאלח סולק מהשלטון והוחלף על-ידי סגנו, עבד רבו מנסור האדי, במסגרת תהליך שנועד להביא לממשל חוקתי וייצוגי יותר במדינה. כשתהליך זה עלה על שרטון השתלטו החות'ים בסוף 2014 על עיר הבירה צנעא ועל אזורים נוספים, כשהם משתפים פעולה עם כוחות הנשיא המודח סאלח.

רבים בתימן רואים במבצע מלחמה אמריקנית-סעודית נגדם. הרס בעיר עדן (צילום: AP) (צילום: AP)
רבים בתימן רואים במבצע מלחמה אמריקנית-סעודית נגדם. הרס בעיר עדן(צילום: AP)

למרות הזיהוי החוזר ונשנה של החות'ים עם איראן בשיח התקשורתי, מרבית המומחים גורסים שבתחילת המלחמה ב-2015 הייתה המעורבות וההשפעה האיראנית מוגבלת, והיא התגברה משמעותית לאורך המלחמה כמעין נבואה סעודית שהגשימה את עצמה. גם היום מידת המעורבות האיראנית שנויה במחלוקת. מנגד, זיהוים של החות'ים עם איראן משרת את הסעודים בהצדקת המלחמה הברוטלית שהם מנהלים ומסווה אינטרסים אחרים, כמו ניסיונו של מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, לבסס עצמו כמנהיג באמצעות מלחמה שנועדה להיות קצרה ומוצלחת, או רצונה של סעודיה להותיר את תימן חלשה וסרה למרותה.

 

בן סלמאן, יקיר המערב: "היינו לא נורמלים, נחזור לאיסלאם המתון"

 

הרטוריקה של ניסיון השתלטות איראנית על תימן גם מסייעת למערב, וארצות הברית בראשו, להצדיק את תמיכתו האינטנסיבית והמכרעת בקואליציה הסעודית, תמיכה שבאה לידי ביטוי בתדלוק אווירי של המטוסים המפציצים בתימן, בחימוש ששוויו עשרות מיליארדי דולרים ובתמיכה דיפלומטית. לדעת רבים, אם תחדל ארצות הברית מתמיכתה בסעודים תסתיים המלחמה בתימן באופן מיידי. קורבנות רבים נוספים, רובם ילדים, היו יכולים להימנע. לא לחינם רואים אזרחים רבים בתימן את המתרחש במדינתם כמלחמה אמריקנית-סעודית נגדם.

כשהטבח משרת את האינטרסים של ארה"ב. אזור לחימה בעיר עדן (צילום: AP) (צילום: AP)
כשהטבח משרת את האינטרסים של ארה"ב. אזור לחימה בעיר עדן(צילום: AP)

הצטרפו לרשימת המלחמות הנשכחות. חות'ים בצנעא (צילום: EPA) (צילום: EPA)
הצטרפו לרשימת המלחמות הנשכחות. חות'ים בצנעא(צילום: EPA)

המלחמה בתימן נעלמת מעין דעת הקהל העולמית ממגוון סיבות, אך קו ברור מחבר בינה לבין מקרים היסטוריים אחרים: כשאויבי המערב הם אלה שמבצעים מעשי טבח המוניים, כמו למשל בקמבודיה, יוגוסלביה לשעבר או סוריה, הדיון בהם יומיומי ונרחב ונותר בזיכרון הקולקטיבי שנים ארוכות לאחר מכן. לעומת זאת, כאשר המערב ובעלות בריתו הם שאחראים לזוועה, כמו למשל באינדונזיה, בקונגו או בתימן, הזוועות הופכות ל"מלחמות נשכחות".

 

הזרם המרכזי בתקשורת האמריקנית, המעצב במידה רבה את השיח הציבורי במערב, נוטה להתעלם מפשעים המבוצעים על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה, ולהצניע את האחריות האמריקנית למתרחש כאשר מדווחים עליו. מותם של ילדי תימן נותר עלום משום שאין בו רווח פוליטי: אי אפשר להשתמש בו נגד אסד, איראן או הרוסים; הוא חושף את מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי יקיר המערב, כרוצח המונים לא פחות מאסד; והוא מגלה כי ארצות הברית – לא רק של טראמפ, אלא גם זו של אובמה, שבזמן כהונתו החלה המלחמה – היא מעצמה כוחנית שלא נרתעת מתמיכה בטבח המוני כשזה משרת את האינטרסים שלה.

 

ד"ר שמואל לדרמן הוא עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: EPA
בן סלמאן. יקיר המערב
צילום: EPA
מומלצים