שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    למה נעלמו כל הממתקים מהקיוסקים ברחבי אנגליה?

    באנגליה החליטה הממשלה להיאבק בהשמנת הילדים והנוער ברמה הלאומית, בין השאר באמצעות חקיקה שמרחיקה את הממתקים מחלונות הראווה ומהקיוסקים. זאת לאחר שהתגלה כי 37% מהילדים שם סובלים מהשמנת יתר. ד"ר אורלי טמיר ופרופ' איתמר רז, מסבירים למה מצבנו לא רחוק מזה של אנגליה, ומה המדינה צריכה לעשות כדי למגר את המגפה

    חסר מזל היה בן ה-6, שהתלווה לאמו לסבב הקניות השבועי במרכז המסחרי בעיירה הסמוכה ללונדון. מוקדם יותר, כשהסכים להתנתק מהתוכנית האהובה עליו בטלוויזיה, תיכנן לטעום בדוכן האהוב עליו את הסוכריות הקופצות הצבעוניות, האהובות עליו, וידע שאמו תישבר, ולאחר שיטעם, תסכים לקנות לו שתי חפיסות מרשרשות עתירות סוכר. אבל אז, גילה לאכזבתו, שדוכן הממתקים האהוב עליו נעלם, ואיתו נעלמו הסוכריות המפתות וחטיפי השוקולד הטעימים.

     

    ממשלת אנגליה קיבלה בשנה האחרונה החלטה אסטרטגית חברתית ברמה הלאומית: למנוע מבן ה-6 ומשאר הילדים ובני הנוער בממלכה לצרוך כמויות גבוהות ולא מבוקרות של סוכר. החלטה זו באה על רקע הנתונים הקשים:37 אחוזים מהילדים באנגליה ובווילס בגילאי 11 עד 15 סובלים ממשקל עודף, או מהשמנה.

     

    בפני שר הבריאות הבריטי, ג'רמי האנט, לא נותרה ברירה, אלא להציג יעדים שאפתניים של צמצום משמעותי בהיקף ההשמנה של הילדים והנוער עד שנת 2030.

     

    כבר לא יראו את הממתקים בחלונות הראווה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כבר לא יראו את הממתקים בחלונות הראווה(צילום: shutterstock)

     

    נלחמים במתוקים

    בדרך להשגת היעד הכריז לאחרונה על סדרת צעדים צפויים, שמעוגנים בחקיקה ובתקנות. בהם: הגבלה על מבצעי חטיפים וממתקים באינטרנט, איסור על הצגת ממתקים וחטיפים בחזית קיוסקים וליד הקופות בחנויות הסופר מרקט, איסור על פרסום מזון עתיר סוכר, שומן או מלח לפני השעה תשע בבוקר (שבה בוודאות, הילדים כבר נמצאים במסגרות החינוך), איסור הופעת דמויות אנימציה וידוענים על אריזות מזון לא בריא, איסור על מכירת משקאות אנרגיה ממותקים לילדים, סימון קלורי על מנות במסעדות, בבתי קפה ובסניפי מזון, הסרת דוכני טעימת הממתקים בקניונים ושינוי דרמטי במדיניות המיסוי: גביית 'מס סוכר' על משקאות ממותקים.

     

    מובן שהתוכנית הנרחבת הזו לא מתקבלת באנגליה באהדה על ידי כולם. יש מי שייפגעו ממנה – חברות מזון, מפיצים, רשתות מזון, מסעדות ואחרים. לובי חזק של גופים אלה ואחרים כבר מקונן על הפיטורים הצפויים במפעלים ובמסעדות ועל הירידה בהכנסות, בשל הצפי לצמצום צריכת המזונות הלא בריאים. מצד שני, לממשלה הבריטית ברור כי מדובר במצב משברי, וללא התערבות אקטיבית - לא יחול שינוי באורח החיים במדינה.

     

    הצריכה העודפת של הסוכר אינה בעיה רק של אנגליה, אלא משבר כלל עולמי. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, משנת 1975 ועד היום, גדל פי 10 מספר הילדים בעולם, הסובלים מהשמנת יתר. מדובר ביותר מ-40 מיליון ילדים בעולם, מתחת לגיל חמש, ובעוד כ-124 מיליון ילדים ובני נוער, בגילאי 5-19 (מהם כ-50 מיליון בנות ועוד כ-74 מיליון בנים).

     

    השמנת ילדים. מספרם גדל פי 10 משנת 1975 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    השמנת ילדים. מספרם גדל פי 10 משנת 1975(צילום: shutterstock)

     

    מחיר ההשמנה

    להשמנה יש תג מחיר גבוה. לפי מחקרים מהשנים האחרונות, עלות נזקי ההשמנה בעולם מוערכת בכ-2 טריליון דולר בשנה, ולצערנו, היא במגמת עלייה. הנטל הכלכלי הגבוה הזה על מערכות הבריאות במדיניות השונות, משמעו שיש לממשלות פחות כסף פנוי להוצאות על חינוך, סביבה, פיתוח המדע, תרבות ופנאי וכיו"ב. בארה"ב התפרסמו לאחרונה נתונים המלמדים על 100 מיליון חולי סוכרת או במצב טרום סוכרת.

     

    גם בישראל התמונה קודרת. בשנת 2000 אחוז ההשמנה בארץ עמד על כ-18% מהאוכלוסייה, ואילו השנה, כבר יותר מרבע מהאוכלוסייה נחשבת כשמנה (מעל מחצית מהאוכלוסייה היא עם עודף משקל או השמנה). התוצאה היא תחלואה גבוהה, בעיקר בסוכרת.

     

     

     

    מספר החולים היום בישראל נאמד בכ-550,000 אלף ועוד מספר דומה של אזרחים מוגדרים כטרום סוכרתיים. על העול הכלכלי הכבד מנשוא אפשר ללמוד ממאזני קופות החולים. בשנת 1970 ההוצאה הכספית של הקופות בגין מחלת הסוכרת הגיעה לכ-7% מתקציבן. בשנת 2000 כבר עמדה על 10% ואילו אשתקד בשנת 2017 כבר נסקה ל-30%.

     

    ספק גדול אם רבים בקרב מקבלי ההחלטות ובציבור מבינים לאן פנינו ומה המשמעויות של חברה אזרחית, שאחוז גבוה מבוגריה חולה בסוכרת, שאחרת, קשה להבין למה בארץ כל רפורמה שנועדה לשנות לטובה את אורח החיים נתקלת בהתנגדויות ומתקשה לעבור. 

     

    כך למשל, החוק לפיקוח על המזון במוסדות החינוך בארץ נתקע שש שנים בכנסת, וייכנס בחודשים הקרובים לתוקף רק באופן חלקי.

      

    על ממשלת ישראל לאמץ את המודל האנגלי ולהגדיר את ההשמנה ואת מחלת הסוכרת כמשבר חברתי – כלכלי, שלא ניתן עוד להשלים עימו. אם ראש הממשלה ושאר השרים לא יכירו בעומק המשבר הנוכחי, ויגבשו תכנית ממשלתית מקיפה לצמצום מגפת ההשמנה, שכוללת רכיבי חינוך, הסברה, רגולציה מהודקת, ומעקב ופיקוח אחר היישום, נמשיך לתפוח, ולא לטובה.

     

    ד"ר אורלי טמיר היא מנהלת מרכז המחקר בתחום הסוכרת במכון גרטנר בשיבא ומנהלת מיזם 'עוצמה - למניעה וטיפול בסוכרת'. פרופ' איתמר רז הוא נשיא עמותת 'מהיום - לאורח חיים בריא ומניעת סוכרת' ויו"ר המועצה הלאומית לסוכרת

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    השמנה. מגפה לאומית
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מומלצים