שתף קטע נבחר

לוחמת למען המבוטחים או מפזרת הבטחות בלי כיסוי? סוף עידן סלינגר

הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, מסיימת 5 שנים בתפקיד. האם הדימוי הלוחמני שיצרה לעצמה בא לידי ביטוי בשיפור מצבם של המבוטחים והחוסכים? בצד המהלכים שהצליחה לקדם, מסתבר שרבים מהשינויים שהבטיחה לציבור נשארו בגדר הבטחות בלבד. סיכום קדנציה

בימים אלו מסיימת את תפקידה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, לאחר כהונה של  5 שנים.

 

 

סלינגר הצליחה למצב את עצמה כלוחמת שלא חוששת להתעמת עם חברות הביטוח הגדולות - עליהם המטירה מאות הוראות, חוזרים וטיוטות, עם סוכני הביטוח שניסתה בין היתר להגביל את פעילותם, או עם חברי הכנסת כשהחליטה ברגע האחרון להיעדר מפתיחת דיוני ועדת החקירה לבחינת אשראי הטייקונים.

דורית סלינגר (שלומי דעי)
דורית סלינגר(שלומי דעי)
 

מי שעמדה, עד אתמול, בראש רשות שוק ההון, טענה לא פעם שהיא רואה קודם כל את טובת הצרכנים מול עיניה. אלא שבעיניים צרכניות - במבחן התוצאה, בנושאים הנוגעים לכיס של ציבור המבוטחים והחוסכים, לא ניתן להגדיר את הקדנציה שלה כמוצלחת במיוחד. לצד מהלכים שקידמה, רבים אחרים נותרו בגדר הצהרות והבטחות בלבד.

 

דמי הניהול בקרנות הפנסיה ה"מוזלות" יזנקו

סלינגר ומשרד האוצר חרטו על דגלם הנגשת קרנות פנסיה מוזלות לכלל העובדים במשק ולא רק לעובדים ה"מסודרים". במציאות שבה מאות אלפי עובדים, שלא בחרו בקרן פנסיה ספציפית, מנותבים על ידי מעסיקיהם לקרנות פנסיה, חלקן בדמי ניהול גבוהים – הקרנות נוגסות עשרות אלפי שקלים בחיסכון במרוצת השנים.

 

כדי לאפשר לכל העובדים ליהנות מדמי ניהול מוזלים ולא רק לעובדים החזקים במקומות העבודה הגדולים, הוחלט על בחירת קרנות ברירת מחדל שיציעו דמי ניהול זולים במיוחד. אל הקרנות הללו יחויבו המעסיקים לנתב את העובדים שלא הגדירו להיכן להפקיד את כספי ההפקדות הפנסיוניות. זאת בנוסף לכך שכל מי שירצה (גם אם הוא כבר מבוטח בקרן פנסיה) יוכל לעבור ולהצטרף אליהן.

 

סלינגר מבריזה ( )
הכסא המיותם של סלינגר בוועדת החקירה לאשראי הטייקונים

לפני כשנתיים, במכרז הראשון שהובילה סלינגר לבחירת הקרנות הללו, בו זכו בתי ההשקעות הלמן אלדובי ומיטב דש, דמי הניהול שהציעו השניים עמדו על 1.49% מההפקדה החודשית לחיסכון ו-0.001% מסך החיסכון שנצבר בהלמן אלדובי, ו-1.31% מההפקדה ו-0.01% מהצבירה במיטב דש.

 

מדובר כמובן במהלך מבורך, אלא שלמרות שברשות שוק ההון הצהירו כי הקריטריון המרכזי והכמעט בלעדי לבחירה הוא גובה דמי הניהול, בתחילת חודש אוגוסט פרסמה סלינגר את כללי ההליך החדש לבחירת קרנות הפנסיה המוזלות (שיחלו לפעול בחודש נובמבר), מהם עולה שדמי הניהול צפויים לזנק פי כמה מהמוצע היום בקרנות ברירת המחדל.

 

על פי הקריטריונים, נקבע רף מינימום לדמי הניהול ובה בעת נקבע גם שייבחרו 4 קרנות ולא 2 (כפי שנקבע במכרז הקודם). בנוסף הכללים בהליך החדש קובעים כי תינתן עדיפות לקרנות הקטנות יותר והקרנות הזוכות יצטרכו ל"יישר קו" כלפי מעלה בדמי הניהול לפי ההצעה הגבוהה ביותר מבין ה-4.

 

המשמעות של כל הקריטריונים הללו, בתחשיב שנעשה, היא שהקרנות יוכלו להציע דמי ניהול מההפקדות שיעמדו על 2.49%, לעומת 1.31%-1.49% הנגבים כיום בקרנות ברירת המחדל. בדמי הניהול מהצבירה - הפער גדול אף פי כמה. מבחינתה של סלינגר, הרצון להכניס עוד שחקנים לקרנות ברירת המחדל, מצדיקה זינוק בדמי הניהול.

 

בינתיים, קרנות הפנסיה הגדולות הגישו בג"ץ נגד הליך הבחירה שנקבע והנושא נמצא עדיין בדיון משפטי.

 

 

הבטיחו קיצור דרך? ההמתנה הארוכה לכסף שלנו תימשך

יותר מ-50% מהפניות שלנו לגופים המוסדיים המנהלים את כספי הגמל והפנסיה שלנו, הן בדרישה למשיכת כספים.

 

נכון להיום, רבים מעשרות אלפי החוסכים המבקשים מדי שנה למשוך את החסכונות שצברו בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות, קרנות הפנסיה ופוליסות החיסכון, נתקלים לא פעם בקושי לקבל את הכסף שלהם, שמסתכם בהיקפים של מיליארדי שקלים.

 

הגופים המוסדיים מערימים שלל קשיים תוך דרישות להצגת מסמכים שונים. למעשה לא קיימות בכלל הוראות אחידות בכל הנוגע למסמכים שהלקוח נדרש להגיש כדי למשוך את כספו.

 

חוסכים רבים שביקשו למשוך את החיסכון שצברו בעמל רב, נתקלו בדרישות מוזרות ולעיתים אף הזויות, בהגבלות ובעיכובים שנמשכו לעיתים חודשים ואף שנים.

 

סלינגר הבטיחה לטפל בהפקרות הזו, לקבוע כללים אחידים ולקצר את משך הזמן למשיכת הכספים. בפועל, דבר לא השתנה.

 

המאבק בסוכני הביטוח לא פגע ב"פינוקים"

המפקחת היוצאת יצרה לעצמה תדמית של לוחמת, וכאמור אחד הקרבות הבולטים שלה היה מול סוכני הביטוח. סדרה של הוראות וחוזרים נועדו למגר תופעות של העדפת האינטרס הכלכלי של הסוכן, על פני האינטרס של המבוטח. אולם דווקא במישור הזה היא לא הצליחה לפגוע בתופעה הרווחת של הפינוקים שמעניקים הגופים המוסדיים לסוכני הביטוח כדי לתמרץ את המכירות, לעיתים תוך ניגוד אינטרסים, כגון טיסות ונופש בחו"ל.

 

הגימלאים ייאלצו להמתין לבשורה

עשרות אלפי מקבלי קצבאות פנסיה - אלו שכבר פרשו לגמלאות, הם למעשה לקוחות שבויים. כיום התקנות לא מאפשרות ניוד כספים של מי שכבר החל לקבל קצבה מקרן הפנסיה או מביטוח המנהלים, בעוד דמי הניהול נקבעים מראש על הרף העליון.

 

סלינגר יצאה בבשורה לאותם פנסיונרים - לראשונה יתאפשר לאותם מקבלי קצבאות לנייד את הכספים, מה שיביא לתחרות בין קרנות הפנסיה וישפר את מצבם של הפנסיונרים.

 

לפי ההבטחה, הם יוכלו לבחור את הגוף המוסדי המתאים להם הן מבחינת אופן ניהול השקעות והן מבחינת השירות הניתן להם. בנוסף, כוח המיקוח שיינתן למקבלי הקצבאות יאפשר להם להוזיל את דמי הניהול ולהגדיל את קצבת הזקנה.

 

בפועל, לא קרה דבר. עשרות אלפי פנסיונרים עדיין מחכים למימוש הבשורה.

 

יש לכם ביטוח? עכשיו התמונה הרבה יותר ברורה

בצד ההחמצות, אחד המהלכים הצרכנים החשובים ביותר שנעשה בתקופת כהונתה הוא הקמת הממשק של הר הביטוח – אתר נגיש וידידותי המרכז את המידע הביטוחי של הציבור. בעזרתו ניתן לבדוק אילו ביטוחים אנחנו מחזיקים, חלקם אולי אפילו לא ידענו, והאם יש לנו כפל ביטוח – שני ביטוחים זהים שמעניקים את אותו כיסוי (ולעיתים, למרות קיומם של שני ביטוחים זהים, ישולם תגמול אחד בלבד).

 

השירות של חברות הביטוח משתפר

עוד נתון חיובי שניתן להצביע עליו הוא שבשנים האחרונות ניכרת מגמה איטית אך מתמשכת בשיפור השירות של חברות הביטוח, וההנגשה של שירותים שונים.

 

מלבד להתקדמות הטכנולוגית המאפשרת ביצוע של פעולות רבות באופן עצמאי, אונליין, ניתן לייחס את מגמת השיפור, בין היתר, גם למדדי השירות של חברות הביטוח.

 

המדדים הללו, אותם פיתחה רשות שוק ההון, בוחנים פרמטרים שונים של שירות הניתן ללקוחות. הם מתפרסמים אחת לשנה ומדרגים את החברות בענפי הביטוח השונים. הרצון של החברות להתברג במקומות הראשונים ניכר בשיפור מסוים בשירות שניתן ללקוחות.

 

חפש את המטמון: 23 מיליארד שקל מנותקים מבעליהם

גופי החיסכון הפנסיוני בישראל מנהלים, נכון לסוף שנת 2016, סכום של 15.2 מיליארד שקל המוגדר ככספים שהקשר עם בעליהם נותק, וסכום של 7.7 מיליארד שקל נוספים ששייך למוטבים בחשבונות של עמיתים שנפטרו וטרם משכו את כספם.

 

מספר החשבונות של מנותקי קשר עומד על כמיליון ו-200 אלף, והסכום הממוצע בחשבונות הללו עומד על כ-12,500 שקל. מספר החשבונות של נפטרים, בהם ישנם כספים שלא נמשכו על ידי מוטביהם, עומד על כ-340 אלף, והסכום הממוצע בחשבונות אלו עומד על כ-23 אלף שקל.

 

אם נשים רגע בצד את הממוצעים, כשבוחנים את חשבונות הללו, מגלים שברובם (כ-70%) הסכום עומד על כמה אלפי שקלים בודדים ומטה, בה בעת שדמי הניהול שגובים מאותם חשבונות מגיעים ברובם למקסימום או קרוב לכך.

 

למרות הוראות שונות והגבלות שחלות על הגופים המנהלים את החסכונות הללו, בפועל, הם מוצאים את הדרך תוך זמן קצר להעלות את דמי הניהול ולשחוק את הכסף שנצבר שם.

 

בפועל, עד היום לא השכילו ברשות שוק ההון ומשרד האוצר לאפשר לאותם מוטבים של נפטרים בעלי חיסכון ישן (ובמידה מסוימת גם לחוסכים קיימים מנותקי קשר), להגיע אל הכסף בצורה נגישה ולמשוך אותו בקלות. הפרוצדורה המורכבת, גורמת לכך שעוד ועוד חסכונות כאלו יערמו בקופות חברות הביטוח והגמל.

 

ועדת האיתור למחליף או המחליפה של סלינגר מתנהלת בעצלתיים. בין אם בסופו של דבר ימונה מועמד חיצוני או אחד משני סגניה (אסף מיכאלי והראל שרעבי), עליו להשלים את המלאכה לטובת הצרכנים, ובהקדם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים