פחות כסף מזומן ויותר פנסיה: השינויים שישפיעו על הכיס שלכם בתשע"ט
הגבלת הריבית בבנקים, מאגר מידע על היכולת שלנו להחזיר הלוואות, הקלה בשחרור כספי הפיצויים וקרנות פנסיה פחות יקרות לציבור הרחב אלה השינויים הגדולים שיכנסו לתוקף בשנה הקרובה ויקבעו כמה כסף יישאר לכם בכיס
לא מעט שינויים יכנסו לתוקף בתשע"ט בתחומי הבנקאות, החיסכון והפנסיה והם צפויים להשפיע על הכיס של כל אחד מאיתנו. לרגל השנה החדשה, ynet עושה לכם סדר: אלו השינויים הגדולים שישפיעו עליכם.
הגבלת השימוש במזומנים
אחרי שנים של עיכובים, החל מינואר 2019 תהיה לראשונה בישראל הגבלה על שימוש בכסף מזומן.
חוק הגבלת המזומן שיכנס לתוקף בעוד כ-3 חודשים, קובע שבעסקאות שסכומן עולה על 11 אלף שקל, כולל תשלום שכר עבודה, ניתן יהיה לשלם רק 10% מהסך הכולל במזומן ולכל היותר עד 11 אלף שקל.
במקרה שמדובר בתשלום למי שאינו מוגדר כעוסק, כגון במכירת רכב בין שני אנשים פרטיים, יוגבל השימוש במזומן מסכום של 50 אלף שקל.
מקור הצעת החוק הוא במסקנות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן ומלחמה בהון השחור. הוועדה הגישה את מסקנותיה כבר ב-2014 ושנה לאחר מכן משרד המשפטים גיבש את תזכיר חוק שקיבל את אישור הממשלה. לחוק היו מתנגדים רבים במתכונתו המקורית ובעקבות שלל לחצים, מלבד העיכוב, חלו בו שינויים רבים.
הקמת מאגר נתוני אשראי על הציבור
בתחילת 2019 יחל לפעול מאגר נתוני אשראי, המרכז את המידע על מצבנו הפיננסי.
כיום, עיקר המידע אודות הלקוחות – על מצבם הפיננסי, עמידתם בהחזר הלוואות ורמת הסיכון שלהם, מצוי אצל הבנקים הגדולים במשק. דבר זה מקנה לבנקים יתרון תחרותי משמעותי ומעכב את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי.
לקוח המעוניין לקבל הלוואה מחוץ לבנק, למשל מחברת כרטיסי האשראי, נאלץ לשלם ריבית גבוהה יותר עבור "תוספת סיכון", זאת כיוון שלחברת האשראי אין נתונים מלאים אודות הלקוח - האם מדובר בלקוח "טוב" שמחזיר הלוואות בזמן, או לקוח בעייתי שאינו מחזיר הלוואות בזמן.
אם לא די בכך, למעשה הלקוח מממן גם את האנליזה הנערכת לגביו במטרה לבחון את רמת הסיכון שלו. מהמציאות הזו נפגעים לא מעט משקי בית ועסקים קטנים שנאלצים לשלם יותר, ללא סיבה אמיתית.
כדי לפתור בעיה זו, עבר בכנסת לפני כשנתיים חוק נתוני אשראי שתכליתו לרכז למאגר מידע אחד את כל הנתונים הפיננסיים של ציבור משקי הבית. המאגר הזה יכיל למעשה את כל הנתונים הנדרשים כדי לקבוע מה דירוג האשראי של הלקוח. את המידע הזה יוכל לקבל הגוף הפיננסי שממנו מבקש הלקוח לקבל הלוואה, ובהתאם יקבע אותו גוף מה גובה הריבית הרלוונטי לאותו לקוח.
המאגר, שינוהל על ידי בנק ישראל, יהווה כלי לבחינת הסיכונים במתן אשראי ללקוחות ואף יסייע באיתור לקוחות פוטנציאליים להלוואה. הרעיון הוא שהגברת השיתוף בנתוני אשראי צפויה לקדם תחרות בין מלווים על מתן אשראי, להגדיל את היקף האשראי המוצע ללקוחות, ולשפר את תנאי האשראי עבור צרכנים רבים.
מי יספק את הנתונים למאגר? את הנתונים יספקו הגופים הפיננסיים ואף גופים ציבוריים - כונס הנכסים הרשמי, לשכת ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בתי המשפט, חברת חשמל, בנק הדואר, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי וכן כל גוף גדול שמעניק אשראי.
איך בדיוק זה יעבוד? לקוח המעוניין לקבל הלוואה מגוף פיננסי יאשר לאותו גוף לקבל לגביו מידע מהמאגר. הגוף הפיננסי יפנה ללשכות אשראי - גוף מתווך שקיבל את אישור בנק ישראל, בבקשה לקבל את דירוג הלקוח. לשכת האשראי תעבד את הנתונים מהמאגר ותגיש אותם לגוף הפיננסי שיחליט בהתאם לכך כיצד לתמחר את ההלוואה.
כל אדם יוכל לבקש שנתוניו לא ייכללו במאגר. כמו כן, גם אם נתן את אישורו, הוא יוכל לאחר מכן לבקש לתקן, או להסיר נתונים אודותיו.
האם המהלך באמת יועיל לכולם? המצב החדש מעלה חשש לפגיעה בלקוחות שלגביהם רוב המידע או כולו יהיה שלילי, או כאלו שלא ירצו שיימסר מידע אודותיהם. לקוחות אלה עלולים לקבל ריבית גבוהה מזו שהם משלמים היום, או להיות מסורבים בכלל לקבלת אשראי.
חוק אשראי הוגן - עכשיו גם בבנקים
בשנה שעברה נכנס לתוקף החלק הראשון של חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, או בשמו האחר "חוק אשראי הוגן". הסעיף המרכזי בחוק הוא קביעת ריבית מקסימלית בהלוואה. כל מי שנותן הלוואה לא יוכל לגבות ריבית גבוהה מריבית המקסימום שתעמוד על ריבית בנק ישראל (העומדת כיום על 0.1%) בתוספת 15%.
עד היום על המערכת הבנקאית לא הייתה כל הגבלה בחוק בנוגע לגובה הריבית ולגבי המערכת החוץ בנקאית, למרות שקיימת הגבלה – היא לא נאכפה כמעט בכלל.
כאמור, בחוק החדש הוחלט לשים תקרת ריבית אחידה לכל הגופים - הן במערכת הבנקאית והן במערכת החוץ בנקאית. כיום ההגבלות חלות על הלוואות שמעניקים גופים מוסדיים והחל מנובמבר 2018 החוק יחול על כל ההלוואות שנותנים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי.
למרות הכוונה הטובה, החוק מציב למעשה רף עליון בריבית, מה שעלול לגרום לבנקים ליישר קו כלפי מעלה ודווקא להעלות ריבית – בעיה שהפיקוח יהיה חייב לעקוב אחריה היטב, אחרת יצא שכרנו בהפסדנו.
החוק בא לעשות סדר גם בהפקרות שחלה בריבית הפיגורים. לא פעם במקרה של אי עמידה במועדי החזר ההלוואה, הגופים המלווים קבעו ריבית פיגורים שערורייתית. כעת הריבית הזו הוגדרה בחוק והיא תהיה בטווח של עד 3% (שיעור העלות המרבית של האשראי כשהוא מוכפל ב-1.2, בחישוב שנתי). כלומר, בהתחשב בריבית בנק ישראל כיום, מקסימום הריבית האפשרי הוא ריבית בנק ישראל + 15% + 3% ריבית פיגורים, כלומר ריבית בנק ישראל + 18%. זה המקסימום האפשרי.
במקרה של הלוואה קצרת מועד (עד 3 חודשים), נקבע כי הריבית המקסימלית הינה ריבית בנק ישראל + 20% (לא כולל ריבית פיגורים, שבמקרה כזה תעמוד על עד 4%).
מלבד סוגיית הריבית, החוק קובע סנקציות ברורות כנגד מי שמפר אותו ומחייב להגביר את הגילוי הנאות ללקוח, כך שהלווה יידע טוב יותר לאיזה סוג של התחייבות הוא נכנס כשהוא לוקח הלוואה.
בייתר קלות: הדו"ח שיוזיל את פרמיית ביטוח הרכב
אתר "הר הביטוח" הוא ממשק שעלה לאוויר לפני כשנה וחצי, על ידי רשות שוק ההון והוא מאפשר לכל אחד לקבל, ללא תשלום, תמונה עדכנית של מצב הביטוחים שלו - עבור אלו ביטוחים הוא משלם ובאילו כיסויים הוא מחזיק.
החל ממרס 2019 הממשק יכלול גם דו"ח תביעות לרכב. חברות הביטוח דורשות אישור על היעדר תביעות, כדי להוזיל את הפרמיה. כך, כל אחד יוכל להדפיס ולשלוח הוכחה בדבר היעדר תביעות, ללא צורך לפנות לחברות הביטוח בהן היה מבוטח.
יוסר המחסום מכספי הפיצויים
בקופות הגמל קיימים מאות אלפי חשבונות בהם הזכאות לכספי הפיצויים אינה ידועה, ובעקבות כך הכספים נותרים כלואים בקופת הגמל והעובד אינו יכול למשוך אותם.
בעקבות תיקון חקיקה, נקבע כי עובדים יהיו רשאים למשוך את כספי הפיצויים לאחר 4 חודשים מהמועד בו נסתיימו יחסי העבודה, ובלבד שהמעסיק לא פעל להוכחת זכאותו לכספים אלו.
החל מתחילת השנה, עובדים יוכלו למשוך את כספי הפיצויים שהיו כלואים במשך שנים בקופות הגמל. הרפורמה תשחרר 7.5 מיליארד שקל כספי פיצויים. החוק נכנס לתוקף ב-8 ביולי וארבעה חודשים יחלפו ב-8 בנובמבר.
פנסיה חובה לעצמאים – היזהרו מקנסות
החל מ-2017 כל עצמאי מחויב להפקיד לחיסכון פנסיוני עד גובה השכר הממוצע במשק לפי השיעורים הבאים: 4.45% בגין מחצית השכר הממוצע + 12.55% בגין החלק מעל מחצית השכר הממוצע ועד לגובה השכר הממוצע. "בתמורה" לכך, הופחתו שיעורי הביטוח הלאומי לרוב העצמאים ושופרו הטבות המס הניתנות לעצמאי בגין הפקדה לחיסכון פנסיוני ולקרן השתלמות.
במקביל, נקבע כי רשות המסים תעביר לרשות האכיפה והגבייה, אחת לשנה, רשימה של עצמאים שלא הפקידו לחיסכון פנסיוני. עצמאי שלא יפקיד לחיסכון פנסיוני ייקנס על ידי רשות האכיפה והגבייה ב-500 שקל.
הסנקציה הזו תתחיל בפועל מ-2019, עבור מי שלא יפקיד החל משנת 2018 ואילך.
קרנות פנסיה "מוזלות"
מאות אלפי עובדים, שלא בחרו בקרן פנסיה ספציפית, מנותבים על ידי מעסיקיהם לקרנות פנסיה, חלקן בדמי ניהול גבוהים, כאשר הקרנות נוגסות עשרות אלפי שקלים בחיסכון במרוצת השנים.
כדי לאפשר לכל העובדים ליהנות מדמי ניהול מוזלים ולא רק לעובדים החזקים במקומות העבודה הגדולים, הוחלט על בחירת קרנות ברירת מחדל שיציעו דמי ניהול זולים במיוחד. אל הקרנות הללו יחויבו המעסיקים לנתב את העובדים שלא הגדירו להיכן להפקיד את כספי ההפקדות הפנסיוניות. זאת בנוסף לכך שכל מי שירצה (גם אם הוא כבר מבוטח בקרן פנסיה) יוכל לעבור ולהצטרף אליהן.
במכרז הראשון לבחירת הקרנות הללו, שהתקיים לפני כשנתיים וחצי, זכו בתי ההשקעות הלמן אלדובי ומיטב דש, דמי הניהול שהציעו השניים עמדו על 1.49% מההפקדה החודשית לחיסכון ו-0.001% מסך החיסכון שנצבר בהלמן אלדובי, ו-1.31% מההפקדה ו-0.01% מהצבירה במיטב דש.
לאחרונה פרסמה רשות שוק ההון הליך חדש לבחירה מחודשת של קרנות ברירת המחדל. בין היתר, נקבע כי ייבחרו 4 קרנות ולא 2 כפי שהיה בהליך הקודם. בנוסף ניתן ייתרון לקרנות הקטנות על פני הגדולות.
יש לציין כי על פי הקריטריונים של המכרז החדש, דמי הניהול שיציעו הקרנות צפויים לזנק פי כמה מאלו שמציעות קרנות ברירית המחדל היום, והם צפויים לעמוד על 2.49% מההפקדות ו-0.05% מהצבירה.
בחירת הקרנות ותחילת פעילותן נקבעה לנובמבר הקרוב, אלא שבינתיים הגישו קרנות הפנסיה הגדולות, שהתרעמו על נהלי ההליך החדש, עתירה לבג"ץ. הדיון בנושא אמור להתקיים בתחילת אוקטובר, אך סביר להניח כי בכל מקרה, בחירת הקרנות תתבצע עד סוף 2018.
לפנייה לכתב/ת 
