שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יהדות בלגיה מצטמצמת: "אסור לעלות מתוך פחד"
    בקהילה היהודים ממעטים להסתובב עם כיפה ברחובות בריסל, והקהילה המוסלמית פורחת, אך רבה הראשי של בלגיה אופטימי: מבית הכנסת הגדול של האיחוד האירופי ככלל, הוא מנהל סוג של "שגרירות יהודית", מטפח קשרים עם מנהיגים מוסלמים ומעניק הצצה למה שהוא מכנה "מלכות של חסד" - המדינה שתומכת כלכלית במוסדות הדת היהודיים

    הרב גיגי בבית הכנסת הגדול (צילום: עוזיאל סבתו ובני מזרחי)
    הרב גיגי בבית הכנסת הגדול בבריסל (ובאיחוד האירופי)(צילום: עוזיאל סבתו ובני מזרחי)

     

    לרב אברהם אלברט גיגי, רבה הראשי של בלגיה, עברית נהדרת - אך דווקא שפת אימו מסייעת לו במיוחד בתקופה האחרונה. "בזכות הערבית שדברתי בבית הוריי במרוקו, היחסים שלי עם מנהיגים מוסלמים טובים יותר. השפה מאפשרת ליצור קשרי חברות אישים, ובעזרתם לנסות ולגשר בין הקהילות".

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    בבלגיה המשתנה והולכת, כמו יבשת אירופה כולה, יש משמעות מהותית לבניית יחסים בין-דתיים. "יזמנו טיול משותף למרוקו לעשרה רבנים, עשרים אימאמים ועשרה כמרים", הוא אומר. "היינו שם שבוע וביקרנו גם בבתי כנסת ובתי קברות יהודיים. הטיול הזה הצליח לגשר בן כולם. כעת המטרה שלנו היא לארגן מסע דומה לישראל".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :  

     

    בעקבות הביקור המוצלח במרוקו וכחלק מקשרים שיצר באיחוד האירופי, פנה הרב לאחד משרי האיחוד והציע לו לארגן סיור לאושוויץ לאנשי דת מוסלמים, יהודים ונוצרים. "השר התלהב מאוד מהרעיון. לפני חצי שנה יצאנו יחד על מטוס אחד 150 איש - 30 יהודים, 30 מוסלמים, 30 נוצרים ופוליטיקאים שונים, ליום אחד לאושוויץ.

     

    "לצערי הערבים לא כל כך מכירים את השואה, מאחר ולא לימדו אותם מספיק עליה. חוסר ידיעה לעיתים מוביל גם להכחשת שואה. מכאן צמח הרעיון, וזה היה סיור מדהים. אנשים חזרו אחרים. ממש הרגשתי איך אנשים משתנים בעקבות הסיור הזה".

     

    האנטישמיות מרימה ראש בבלגיה    (צילום ועריכה: אלי מנדלבאום)

    האנטישמיות מרימה ראש בבלגיה    (צילום ועריכה: אלי מנדלבאום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    היסטוריה של מתינות

    עד גיל 18 גדל הרב גיגי במרוקו, אז נדד לצרפת והחל ללמוד בבית המדרש לרבנים בפריז. משם הגיע לבלגיה - תחילה כמורה, אחר כך כמפקח על שיעורי הדת בבתי הספר הממשלתיים, ובהמשך כרב בית הכנסת הגדול בבריסל, רבה הראשי של בלגיה ונציג ועידת רבני אירופה במוסדות האיחוד האירופי. לרב שלושה ילדים ותשעה נכדים, כולם גרים בבלגיה.

     

    הרב גיגי בבית הכנסת הגדול (צילום: עוזיאל סבתו ובני מזרחי)
    הרב גיגי בבית הכנסת הגדול בבריסל(צילום: עוזיאל סבתו ובני מזרחי)

     

    את הרב גיגי פגשתי בבית הכנסת הגדול בבריסל – ובתוארו הרשמי מאז 2008: בית הכנסת הגדול באירופה. שעת ערב מאוחרת, והרב חזר לביתו רק שעות אחדות קודם לכן, בתום עוד ביקור בישראל. המקום סגור, אבל הרב פותח עבורנו את הדלת האחורית של בית הכנסת הניצב ברחוב לה רג'נס 32. החלל הגבוה מרשים ומסחרר ביופיו. למעלה מאלף מקומות ישיבה בהיכל הגדול. עיטורי התקרה, פיתוחי השיש, הקשתות, ארון הקודש הענק, הבימה - הכול מעורר יראת כבוד.

     

    "בית הכנסת הוקם בשנת 1878 והשנה אנחנו חוגגים לו 140 שנה", מספר הרב גיגי. "הוא נבנה על ידי הקהילה, אך הקרקע ניתנה על ידי המדינה. למיקומו יש צד חיובי וצד שלילי: אין קהילה יהודית שגרה קרוב לכאן, ומלכתחילה לא בנו את בית הכנסת בתוך אזור יהודי.

     

    "בלגיה שזכתה לעצמאות בשנת 1830, הייתה אז מדינה צעירה. כשפתחו את הרחוב הזה, השאיפה היתה שכל זרועות הממשל יתרכזו בו. על כן בנו פה שלושה מבנים לשלושת זרועות השלטון: הזרוע המשפטית מיוצגת במבנה המרשים מאוד של בית המשפט העליון, ארמון המלך שחותם על החוקים נמצא לא רחוק מכאן, וכן הפרלמנט. בהמשך נבנו מוזיאונים לאומנות.

     

    "היה חסר רק משהו דתי, ואז נבנו שתי כנסיות, קתולית ופרוטסטנטית. בהמשך העניקו קרקע ליהודים והזמינו אותם לבנות בית כנסת. הייתה פה קהילה יהודית שהגיעה מפולין והתעשרה, שאכן בנתה את בית הכנסת הגדול. מוסלמים לא היו פה אז, אז לא בנו מסגד".

     

    המדינה מחזיקה את מוסדות הדת

    בעת הכיבוש הנאצי ביקשו הגרמנים לשרוף את בית הכנסת. השריפה נמנעה הודות להתערבות בית המלוכה הבלגי. חלק מהשולחנות ניזוקו, אך בית הכנסת ניצל. כיום הוא מוכר כאתר מורשת לאומי בלגי, וכל שיפוץ בו נעשה במימון המדינה ובפיקוחה. כעת, למשל, משפוצים את חלונות בית הכנסת בעלות של מיליוני יורו.

     

    הרב גיגי בבית הכנסת הגדול (צילום: עוזיאל סבתו ובני מזרחי)
    מ-2008 - בית הכנסת הגדול באירופה(צילום: עוזיאל סבתו ובני מזרחי)

     

    "בבלגיה זו מלכות של חסד", אומר הרב. "פה רבנים וחזנים הם עובדי ממשלה. הם מקבלים את משכורתם מהמדינה וזה חשוב מאוד ליציבות של הקהילות. בבתי ספר ממשלתיים יש שיעורי דת על חשבון המדינה. שעתיים בשבוע מוקדשים לדת - וכל ילד בוחר את הדת שלו, כך שלפעמים מורה אחד מלמד שני ילדים יהודים".

     

    הרב גיגי מספר כי המדינה אף מממנת כל שיפוץ של בית הכנסת המרכזי, אך את האחזקה השוטפת של מממנת הקהילה עצמה. עם זאת, דואגת ממשלת בלגיה לאבטחה הדוקה. מידי בוקר, הוא מעיד, מגיע למקום ג'יפ של חיילים.

     

    הקהילה היהודית של בלגיה, עד לא מזמן מהגדולות באירופה, הולכת ומצטמקת, אבל בבית הכנסת הגדול עוד יש מניין מידי בוקר. "בשבתות יש כ-40 מתפללים, ובחגים בית הכנסת מלא מפה לפה", מוסיף הרב.

     

    "אז בסופו של דבר, המיקום לא כל כך גרוע. למרות שלא הייתה סביבו קהילה גדולה, המיקום נשאר מרכזי ויוקרתי, בעוד שבתי כנסת אחרים שנבנו בשעתו בתוך אזור יהודי, נמכרו. באזור שבו היה בית כנסת ספרדי, עזבו היהודים והוא הפך לרובע מוסלמי. לא הייתה ברירה אלא למכור את בית הכנסת".

     

    סממנים יהודיים - רק ברובע היהודי

    בבריסל, בירת בלגיה, חיים כיום כ-20 אלף יהודים, וכ-20 אלף נוספים באנטוורפן. הקהילה היהודית מצטמקת בשל עלייה ארצה והגירה, והן בשל התבוללות,אבל זו המוסלמית הולכת וגדלה.

     

    גם המוסלמים נהנים מ"מלכות של חסד", וקופת המדינה מממנת את משכורות האימאמים ומנהיגי הדת מוסלמים. כיום 17% מתושבי בריסל ואנטוורפן הם מוסלמים. בבריסל לבדה חיים למעלה מ-250 אלף מוסלמים. מרובע מולנבק, ש-90% מתושביו הם מוסלמים, יצאו פיגועי טרור לרחבי אירופה.

     

    מרבית יהודי בלגיה לא מסתובבים ברחוב עם סממנים יהודיים בשל תגובות והתנכלויות אנטישמיות. רק ברובע היהודי באנטוורפן מתרוצצים ילדים יהודים בלי פחד, והרחובות העמוסים במאפיות ומסעדות כשרות דומים באווירתם לבני ברק.

     

    הרב גיגי מזהיר את יהודי בלגיה לא לעזוב מתוך פחד. "כרב אני אומר לאנשים שמי שרוצה לעלות לארץ, כי הוא שואף לעלות ולבנות את המדינה מתוך ציונות אמיתית ואהבת מדינת ישראל, זה מצויין. אדרבה, זה הצעד הכי טוב. אבל לעלות לארץ מפחד? זה לא טוב.

     

    "למה? כי אנשים שעושים עלייה לא מתוך שמחה, לא יהיו רגועים גם בארץ. הם לא יצליחו להשתלב, כי העלייה שלהם לא נובעת משאיפה או מבחירה, אלא מאילוץ. בצרפת הרבה מהעולים חוזרים. זה לא קל ללמוד את השפה ולהתאקלם".

     

    "לשמור על הקהילות היהודיות באירופה"

    מהבחינה הזו, לפחות, יש ליהודי בלגיה יתרון. רובם המוחלט דוברים עברית, מאחר ובהתי הספר היהודיים שמים דגש מיוחד על הוראת השפה. "מבלגיה יש עלייה הן מתוך הקהילות הדתיות והן של צעירים חילונים. יש בבלגיה חמש תנועות נוער פעילות מאוד. 'השומר הצעיר' מאוד חזקים פה. יש תחרות בין תנועות הנוער מי יעלה יותר צעירים. בכל שנה מחלקים גביע לתנועה שעלו מתוכה יותר".

     

    יש עתיד לקהילה היהודית ההולכת וקטנה בבלגיה?

    "אני חושב שהבעיה היא לא רק של בלגיה. זו בעיה אירופית הנובעת מאנטישמיות בכל הייבשת. מאחר ובלגיה היא ארץ קטנה עם קהילה יהודית קטנה, אז מרגישים יותר את צמצום הקהילה. אצלנו בנוסף לעלייה יש גם צעירים רבים שמהגרים לארצות אחרות. לצעירים שלנו יש השכלה רחבה, ולכן בלגיה לא מספיקה להם, אז הם עוברים לאמריקה, אנגליה וצרפת.

     

    "באופן אישי אני אוהב את מדינת ישראל ומרגיש מחובר אליה, למרות שילדיי כולם בבלגיה. אני חושב שצריך לשמור על הקהילות היהודיות באירופה. הן חשובות כשלעצמן וחשובות למדינת ישראל".

     

    "השגרירות היהודית" בבריסל

    בית הכנסת שבראשו עומד הרב מארח את כל הטקסים החשובים. "לפני שנה ערכנו כאן אירוע גדול במלאת 70 למדינת ישראל, שבו השתתף ראש ממשלת בלגיה. לפני עשור ערכנו טקס בהשתתפות נשיא האיחוד האירופי, ונקבע שלט שבית הכנסת הוא הגדול באירופה, היות וכל הבניינים של האיחוד האירופי נמצאים פה.

     

    "גם ועידת רבני אירופה ערכה פה טקס שבו העניקה פרס לאנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה. כנציג ועידת רבני אירופה מול האיחוד האירופי, אני משתדל ליצור קשרים טובים עם גורמים שונים לטובת הקהילות היהודיות באירופה ולטובת ישראל.

     

    "כשנשיא האיחוד ביקר בבית הכנסת, במקום לתת לו מתנה, אמרנו לו שניטע על שמו 18 עצים בארץ ישראל. לאחרונה, עם קק"ל, פעלנו כדי להכשיר יער חדש - יער אירופה. נשיא האיחוד האירופי אמור להגיע בקרוב לארץ לחנוכתו. מבחינתנו כל מה שקשור למדינת ישראל הוא קודש".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עוזיאל סבתו ובני מזרחי
    הרב אברהם גיגי
    צילום: עוזיאל סבתו ובני מזרחי
    מומלצים