שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אדם שהתאסלם יכול להחזיק ספר תורה?
    גם אדם שהתאסלם הוא יהודי לכל דבר, וגם נוכרי יכול להחזיק ספר תורה לפי חלק מהפוסקים, ולמרות זאת התשובה - כמו המציאות - מורכבת

    שאלה:

    האם מותר לתת לאדם שהתאסלם להחזיק את ספר התורה בשבת בבית הכנסת? (שמואל ע').

     

    יש לכם שאלה? לחצו על "שלח שאלה" - כתבו ותיענו

     

    << לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>

     

    תשובה:

    ספר התורה הוא העדות הנאמנה למעמד הר סיני ולמתן תורה, ולפי אמונת ישראל הוא החפץ הקדוש ביותר שיש. לפיכך נקבעו הלכות רבות שנועדו לכבדו ולהדרו: כל היושב לפניו צריך לשבת בכובד ראש וביראה, ולהתנהג באופן מכובד, וכל הרואה את ספר התורה בשעה שמוליכים אותו חייב לעמוד. יש לקבוע מקום מיוחד לספר התורה, ולהימנע מלהפנות אליו את הגב.

     

    כשיש צורך להוליך ספר תורה ממקום למקום, כגון מבית כנסת לבית כנסת, יש להקפיד באופן מיוחד על שמירת כבודו. הרמב"ם קבע כי חובה לשאת אותו בחיקו, וכך נפסק בשולחן ערוך. רק במצבי דחק, כשאין אדם שיכול לשאת את הספר בידיו, יעטוף אותו בטלית ויניחו בצורה מכובדת על אחד המושבים, תוך דאגה שלא ייפול ממקום מושבו.

     

    לדעת חלק מהפוסקים, בעת שמוליכים ספר תורה מבית כנסת אחד לשני, רצוי שהוא ילווה בעשרה אנשים לשם כבוד. קדושת ספר התורה מתבטאת גם בכך שאסור לגעת בקלף שלו בידיים חשופות, ובמקרה הצורך עוטפים את היד בטלית, בבגד או במטפחת כדי ליישר ולסדר את הקלף.

     

    יש להקפיד מאוד על כבוד ספר התורה בעת שמחזיקים אותו, ולכן התפתחו מנהגים שונים לגבי מעשי תשובה שצריך לעשות אם חלילה נפל ספר התורה לרצפה. המנהג העיקרי שהתקבל הוא שהאדם שספר התורה נפל מידיו יצום יום אחד, ויש שהורו שיצום שלושה ימים (ישכיל עבדי ח"ז או"ח כא), ואחרים קבעו שכל הקהל שנכח בבית הכנסת או אף כל הקהילה צריכים לקיים יום צום, ורק מי שקשה לו לצום יפדה את צומו בצדקה (דברי חיים ח"א יו"ד נט).

     

    יש מי שהמליץ לקיים תענית דיבור (הרב עובדיה יוסף, יביע אומר חלק ב), ויש מנהגים נוספים שהתקבלו, וכולם שמים דגש על תשובה, מתן צדקה והתחזקות בכבוד התורה ובלימוד התורה.

     

    למי מותר להחזיק ספר תורה

    לגבי האפשרות שאדם שאינו יהודי יחזיק ספר תורה, יש להזכיר תחילה את דברי הרמב"ם שקבע כי "כל הטמאין, ואפילו נידות, ואפילו גויים, מותרים לאחוז ספר תורה ולקראת בו" (הלכות ספר תורה פרק י). אמנם השולחן ערוך העתיק את לשון הרמב"ם והשמיט את המילה "גויים", אך אין הסבר ברור להשמטה זו.

     

    בין הפוסקים יש מחלוקת בשאלה האם מותר להעביר ספר תורה ממקום למקום על ידי נוכרי. הט"ז אסר על כך, והגדיר זאת כ"מצווה הבאה בעבירה", ורבי משה סופר הסביר שהדבר פסול מפני "שזלזול הוא לספר תורה לטלטל על ידי עכו"ם" (שו"ת כתב סופר או"ח סי' לז).

     

    אולם המשנה ברורה (סימן שמט, ס"ק יג וכן בביאור הלכה שם), הבין שכוונת הט"ז היא שיש במקרה המדובר עברה של הוצאה אסורה מרשות היחיד לכרמלית (וכאן ההסבר מהי "כרמלית"), ולא איסור בנתינת ספר התורה לנוכרי. לכן כאשר יש סיבה או צורך, מותר לתת לנוכרי להחזיק ספר תורה.

     

    קרוב-רחוק

    באשר ליהודי שהתאסלם, חשוב להדגיש שהוא נחשב מבחינת ההלכה ליהודי לכל דבר, ולכן אם ירצה לעזוב את האיסלאם ולחזור ליהדות, מעיקר הדין הוא לא יצטרך לעבור גיור אלא לחזור בתשובה. עם זאת, המנהג שהתקבל להלכה הוא שיטבול במקווה כשר, ויקבל על עצמו בפני שלושה רבנים שישמור תורה ומצוות.

     

    ברם כל עוד אותו אדם לא מגלה רצון לעזוב את האיסלאם ולחזור לחיק היהדות, יש לראות בהמרת הדת שעשה מעשה חמור ביותר. במעשה זה יש משום הפניית עורף למסורת אבותיו, ובכך שהתאסלם הוא העיד על עצמו שאיננו מאמין בתורה, ואף מזלזל בה, שהרי לפי תפיסת האיסלאם תורת ישראל משובשת היא, ומכילה סילופים וקטעי אמיתות.

     

    לפיכך יש להימנע מלתת ליהודי שהתאסלם - והוא איתן בהמרת הדת שביצע - להחזיק ספר תורה. אולם אם יש סיכוי שבאמצעות יחס מקרב הוא עשוי לחזור לחיים יהודיים, יש לתת לו להחזיק בספר התורה, ולקוות שמתוך הקירבה הפיזית לתורה תיווצר אצלו גם קירבה רוחנית, והוא ישוב למסורת אבותיו (משיב: הרב רונן לוביץ).

     

    לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.  

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים