הממשלה משותקת: ארדן, אורי אריאל וליצמן מתנגדים לקיצוץ בתקציב

כשריח בחירות באוויר, והמשבר הפוליטי בשיאו - מבהיר הערב (שבת) השר לביטחון הפנים גלעד ארדן כי הוא מתנגד לקיצוץ הרוחבי שיעלה מחר להכרעת הממשלה, משום שמשרד האוצר החליט שמשרדו יישא בנטל כבד יותר. הממשלה אמורה לאשר קיצוץ רוחבי של 2.2 מיליארד שקל (1.3 אחוז מתקציבי משרדי הממשלה) למימון תוספת השכר השנויה במחלוקת לשוטרים, לסוהרים ולגמלאי המערכות.

גם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שאינו מצביע בממשלה, אמר כי הוא "מתנגד נחרצות לקיצוץ במערכת הבריאות". הוא שוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקיצוץ הרוחבי אמור לממן גם את אירוח האירוויזיון בישראל שעלותו נאמדת בעשרות מיליוני שקלים - עד כדי 150 מיליון. בשל העובדה שהקיצוץ הרוחבי נדרש ברובו בשל העלאת שכר השוטרים והסוהרים, החליט משרד האוצר לקצץ שם יותר מבכל משרד אחר. התוצאה תהיה שמצד אחד ייתנו תוספות לשוטרים ולסוהרים, אך מאידך יידרש קיצוץ עמוק. ארדן דורש שהקיצוץ במשרדו לא יהיה חריג מביתר משרדי הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר גלעד ארדן(צילום: EPA)

בציוץ שפרסם ארדן, הבהיר: "כמי שנאבק חודשים ארוכים למען ההסכם עם השוטרים והסוהרים אתמוך בכל הכוח בהסכם שהושג ושמתקן עוול היסטורי כלפי עשרות אלפי משרתים המסכנים את חייהם יום יום בהגנה עלינו. אולם אפעל לשינוי הקיצוץ שהאוצר משית, שיש בו פגיעה במשטרה ובבטחון האישי". 

גם סגן השר יעקב ליצמן מתנגד לקיצוץ(צילום: אלכס קולומויסקי)

החריגה בתקציב למימון תוספות השכר נאמדת ב-22 מיליארד שקלים (עד 2038). מדובר בתוספת ששר האוצר משה כחלון הכין לאישור. מזכירות הממשלה הודיעה שאישור התוספת - המחייב קיצוץ רוחבי של 1.3 מיליארד שקלים - יעלה להצבעה מחר.

תוספות השכר לשוטרים, לסוהרים ולגמלאי המערכות הללו מחייב קיצוץ רוחבי של 1.3% בתקציבי המשרדים. ההסכם כולל תוספת שכר גם לגמלאי שב"כ והמוסד בגין מה שמכונה "היעדר יציבות תעסוקתית". בסך הכל עומדת התוספת על שבעה אחוזים משכרם הממוצע.

גורמים במשרד לביטחון הפנים אמרו כי "האוצר, כגנב בלילה, החליט להעניש את המשרד לביטחון הפנים ואת ביטחון הציבור - להשית קיצוץ כפול על המשרד לבטחון הפנים שיחייב פיטורי 700 שוטרים וסוהרים. כשנתנו את התוספת למשרתי הקבע ב-2006 לא פגעו במשרד הביטחון וכאשר נותנים מחר תקציב לאירווויזיון - לא מענישים בקיצוץ כפול את משרד התקשורת".

גורמים באוצר אמרו מנגד: "לא יעלה על הדעת שמשרדי הממשלה יישאו בקיצוצים נרחבים ברווחה, בבריאות, בתשתיות, בביטחון, בחינוך ועוד, בעוד הקיצוץ נעשה כולו על מנת לתת תוספות שכר וגימלה לפעילי וגמלאי המשטרה, שב"כ והמוסד, והשר ארדן שהוביל את הקמפיין למתן התוספות האמורות, יתלונן שחלק קטן מהתוספות הללו יגיע מקיצוץ במשרדו. לא מעט שרים סבורים כי כל הקיצוץ שנועד לתוספות לאנשי ביטחון הפנים צריך לבוא אך ורק ממקורות המשרד לביטחון פנים ולא ממשרדיהם. בקשתו של ארדן לא לשאת בקיצוץ היא בגדר 'הרצחת וגם ירשת'".

"ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל היא הנמוכה במערב ויש לפעול להגדילה", אמר ליצמן והבהיר כי "קיצוץ בעת הזאת, עם תחילת תחלואת החורף והעלייה בעומסים במחלקות, יוביל לפגיעה אנושה במערכת. הקיצוץ הצפוי, הגדול ביותר בשנים האחרונות, יביא לפגיעה עד כדי ביטול של התוכניות שנועדו להבטיח טיפול נאות באוכלוסייה". בין התוכניות שייפגעו, לדברי ליצמן, "התוכנית להורדת העומסים בחדרי המיון, התוכנית לצמצום הזיהומים, התוכנית לשיפור השירות בפגיות, קיצור תורים בהתפתחות הילד ועוד".

עוד אמר כי "בנסיבות אלה לא תתאפשר חתימה על הסכמי הייצוב עם קופות החולים ויוקטן הסיוע לבתי החולים הציבוריים שהיה צפוי להיחתם בימים אלה, בהם אסותא אשדוד ושערי צדק. לצד הקיצוץ בתקציב צפוי קיצוץ גם בשכר ובכוח אדם בשירותים שאותם מספק המשרד. קיצוץ זה יביא לביטול התוכנית לייצוא קנביס רפואי, קיצוץ בשירות המזון הארצי, במערך בריאות הציבור ועוד".

בנט וכחלון(צילום: מוטי קמחי)

"לא להתקפל תחת כל שביב של לחץ פוליטי". המחנה הציוני מגיב(צילום: אורי דוידוביץ)

גם השר אורי אריאל מתנגד לקיצוץ הרוחבי(צילום: גיל יוחנן)

סגן שר הבריאות שוחח כאמור בנושא עם ראש הממשלה וקרא לשר האוצר משה כחלון ולראש הממשלה לפעול להגדלת התקציב לבריאות במקום לקצצו, "צורכי הבריאות הולכים ועולים לצד העלייה בתחלואת החורף שהחלה והצורך להתמודד גם עם הסיכונים להתפרצויות בתחלואה. אני קורא לשר האוצר ולראש הממשלה לפעול בדחיפות להגדלת התקציב לבריאות ולבטל את הקיצוץ". כאמור, בניגוד לארדן - סגן השר ליצמן אינו מצביע בממשלה.

שר החקלאות אורי אריאל הצטרף לקראת חצות למתנגדים: "לאחר הקיצוץ הקשה במים בחקלאות, לא אתן שענף החקלאות ייפגע בשנית. לא אתן לשום קיצוץ לפגוע בחקלאי ישראל ובמחקר החקלאי שהם חוד החנית של החקלאות בעולם. כמובן שגם אזרחי מדינת ישראל ייפגעו אם יחול הקיצוץ במשרד החקלאות. ההוצאה הציבורית לחקלאות בישראל היא הנמוכה במערב ויש לפעול להגדילה".

הוא הזהיר כי "הקיצוץ הצפוי, הגדול ביותר בשנים האחרונות, יביא לפגיעה עד כדי ביטול של התוכניות להשקעות בחקלאות בהן - השקעות בחקלאות, עידוד חקלאים צעירים להקמת משקים ולהרחבת משקים, עידוד בחקלאות חוסכת מים, עידוד הקמת משקים בפריפריה, צמצום הפגיעה ברווחת בעלי חיים, עידוד הייצוא החקלאי ועוד".

המחנה הציוני מסר בתגובה לקיצוץ הרוחבי כי "‏ממשלה שהתייאשה מוכנה לקצץ רוחבית עשרות מיליונים בחינוך, ברווחה, בשיכון, בתחבורה והבריאות. אפשר לשנות את זה. ממשלה בראשותנו תקבע סדר עדיפויות חברתי אמיתי ותעמוד בו, לא תתקפל תחת כל שביב של לחץ פוליטי".

קרב האשמות על פירוק הקואליציה

המשבר הפוליטי פרץ בשבוע החולף אחרי ששר הביטחון אביגדור ליברמן הודיע על התפטרותו. מאז הודעתו נפגש נתניהו עם נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי, ומחר הוא מתוכנן להיפגש עם השר משה כחלון, יו"ר מפלגת כולנו. השר כחלון הביע הסתייגות מהאפשרות של ממשלה צרה, אך לא פסל את מינוי של נפתלי בנט לשר הביטחון

כחלון נשאל אם יהיה מוכן שבנט ימונה לשר הביטחון, והשיב: "מבחינתי כל מי שראש הממשלה יחליט, כולל בנט וכולל אחרים". אין לך בעיה עם בנט כשר ביטחון? "לא, מה אני ממנה שרים?". כחלון נשאל אם הבחירות יתקיימו במרץ, והשיב: "אני מניח שכן. שר ביטחון, מפלגה מאוד חשובה בקואליציה עם חמישה מנדטים נטשה, נשארנו עם 61 וזה בלתי אפשרי לנהל קואליציה בשנה הרביעית, זה לא שנה ראשונה. יש לנו בעיה אמיתית, יש פה סכנה של הפקרות תקציבית, הפקרות חקיקתיות".

השר בנט אמר קודם לכן: "בסוף יש איזה קרב Blame game (משחק האשמות) מי הרופא שיקבע את המוות של הפציינט. אין ממשלה, הייתה ממשלה במשך ארבע שנים וטוב שהתקיימה, היו בה משיכות חבל ימינה ושמאלה. בסופו של דבר אין לנו ממשלה כבר שבועיים. ממשלה שלא מפנה את חאן אל אחמר וממשלה ששוחקת את ההרתעה מול המחבלים, זה לא ממשלה ולא ימין, ולכן הולכים לבחירות. פה דווקא כחלון צודק ב-100% כשהוא אומר שאין ממשלה וכדאי כמה שיותר לקצר את התקופה הלא טובה הזו".

כחלון ובנט שוחחו שוב ארוכות ובחנו את התאריכים האפשריים לבחירות, וזאת בהמשך לשיחתם אתמול אחרי שבנט יצא מפגישתו עם ראש הממשלה, ושניהם מאוחדים בעמדתם שאין ממשלה ברוב של 61.