הטרנד: קהילות מעשני בשר

יום שישי, השעה 10:00 בבוקר במתחם אפוף ריחות עישון, רבעים של טלאים מסתובבים משופדים על חרבות רציניות, ולצידם על השולחן נפרס אסאדו שזה עתה יצא מהמעשנה.

מתוך אירוע של קהילת "המעשנה - מועדון חברים ומכורים"(צילום: לין לוי)

מנהל האירוע מכריז במגפון צורמני שמתחילים להגיש בריסקט מעושן בעמדה מספר 10, ובזמן שכולם פונים לשם, דלעת ענקית שתלויה מעל מדורה כשבתוכה כרעיים של הודו בקונפי אווז ושום, בירה, אננס וצ׳ילי - מתחילה לבעבע.

מצידו השני של המתחם בצוות של Smoke & Taste הקצבית ליה לוי משחיזה את הסכין שיהיה מוכן כאשר יוציאו את העופות הממולאים בבשר טחון ושומן אווז, וממש לידה עמדה שבה נמזגת בירת בוטיק קרה, ומהצד השני פויקה עם תבשיל ריאות, שייטל ולבבות מעושנים.

אירוע של קהילות עישון egg feast(צילום: לין לוי)

אבל זה לא הכל: מסתבר שיש עמדות נוספות: באחת עידו בטסייג - ילד פלא בן 15 מקיסריה שעוסק בעישון כבר שלוש שנים, מתכנן להוציא מהמעשנה שלו משהו שנראה מגרה; בעמדה אחרת נמצאים יונית גולדברג והבן שלה דור גולדברג, אישה ובנה החייל, שחולקים יחד את תחביב העישון ("כי אחרת אין סיכוי ליהנות מזמן איכות עם הילדים הבוגרים שלך"), מכינים את התוספות שיוגשו לצד הבשר שייצא מהמעשנה שלהם.

יונית ודור גולדברג: זמן איכות של אימא ובן(צילום: לין לוי)

מצד אחד, הכל נראה מסודר ומאורגן, אבל מצד שני ברור שזה אירוע מחתרתי, קהילתי ואינטימי. ולא, לא הגענו לאירוע Meatopia בארצות הברית וגם לא לפסטיבל Meatstock באוסטרליה. כל זה קורה ביער בן שמן, שעה נסיעה מתל אביב, באירוע עישון EggFeast שארגנה קהילת המעשנים הכי גדולה בארץ - "סודות המעשנה והסו ויד". אבל מסתבר שהם ממש לא לבד.

בשנים האחרונות צמחו בישראל קהילות מעשני מזון עם אג'נדה של שיתוף והפריה הדדית. זה לא קשור בהכרח לפליאו או לקרניבוריזם, כי כשמדברים על עישון, הבשר הוא אומנם שחקן מרכזי, אך מלבדו יש גם דגים, נזידים וגם ירקות.

הופעת הקהילות התרחשה במקביל להתפרצות "מגיפת" העישון שהתחילה לפני כשלוש שנים, ונראה שהגיעה עכשיו לשיאה. אם עד אז "אלבמה" בנתניה הייתה בין המקומות הבודדים שהציעו בשר מעושן בתפריט, קרה משהו שהפך את העישון לטרנד שהתפשט כמו אש בשדה קוצים.

בתחילת שנת 2017 סיקרנו את מגמת העישון, אבל היה זה אז רק קצה הקרחון של מה שקרה אחרי כן, כי המעשנות מצאו את דרכן גם לאירוח ביתי, לסדנאות בישול, לפוד טראקס, לכריכיות, למעדניות ואפילו למבשלות וליקבים שהצטרפו למסעדות כמו "המעשנה" בינוב, "הרוויס" בירושלים ו"פינת עישון" שנפתחה ממש לאחרונה בצומת יסוד המעלה.

מלבד כל אלה פועלים באזורים המרכזיים גם דוכני עישון, בהם אחת לשבוע, לרוב בימי שישי, מומחי העישון מציעים למכירה בשר מעושן במשקל.

קליקת המעשנים בארץ כוללת כמה מומחים ותיקים כמו אלי גור, דרור פילץ וברק היינה שהפכו למובילים בתחומם.

צפו - סדנת עישון בשר אצל דרור פילץ:

המעשנים החובבנים, אלה שאוהבים לעשן בבית, התאגדו לקהילות שגם מתחזקות קבוצות פייסבוק בעלות גישות שונות לעישון. נכון להיום יש בארץ שלוש קהילות כאלה, כשהגדולה מכולן היא קבוצת "סודות המעשנה והסו-ויד", שמונה קרוב ל-25 אלף חברים.

סדנת בשר דרור פילץ(צילום: ירון ברנר)

שלוש הקהילות מתנהלות לא רק ברשתות החברתיות: הן גם מקיימות מפגשים צנועים אצל חברי הקבוצה, ואירועי עישון המוניים, אליהם נוהרים מאות בני אדם על מנת לזלול בשר בטבע. ההכנות לאירועים האלה מתחילות בדרך כלל בלילה לבן ביער, במהלכו מחממים את המנועים, מדליקים את המעשנות ועוקבים אחרי הנתחים האימתניים בזמן שהם סופגים את ניחוחות העץ.

סדנאות בישול(צילום: ירון ברנר)

ה-EggFeast הוא האירוע האחרון שהתקיים לפני חודש ביער בן שמן ובו על הבשר היו אחראיים צוות מתנדבים שכלל מעשנים מהקהילה, שהפעילו 10 מעשנות "גרין אג", שלושה פוד טראקס העוסקים בעישון ("סטייק איט איזי", "דרך הגריל", "זאוס", "הדרליצ'מן" ו-"Smoke & taste") וגם חמישה סוגים שונים של קייטרינג המתמחים בעישון.

ומי נהנה מכל הטוב הזה? 400 חברי הקהילה ואוהבי הבשר המעושן, שרכשו כרטיסים ב-180 שקלים תמורתם יכלו לאכול בשר עד בלי די, ב-14 דוכנים הפזורים במתחם שהשתרע על קילומטר רבוע נפרש בלב היער.

היו שם גברים מסוקסים עם זקנים עבים שהחזיקו סכינים בידיים, וגם משפחות עם ילדים, מחצלות, עגלות ופק״ל קפה. הדבר הזה היה רחוק מלהיות מחתרתי: היו שם שירותים כימיים, מערכת הגברה וקופות.

על פי מארגני האירוע, האירוע לא נועד למטרות רווח ואף אחד מהמפעילים לא קיבל תשלום עבור ההשתתפות בו. התשלום על כרטיסי הכניסה נועד על מנת לכסות את הוצאות הארגון ובעיקר על מנת לממן את 800 הקילוגרמים של הבשר שהוגש שם.

וכאן המקום לשאול את השאלה: מה גורם לעישון לקבץ סביבו קהילות של אנשים שמגיעים ממקומות שונים ומעיסוקים שונים? "יש היום מלא קהילות פליאו, אבל הקהילה הכי בועטת היא הקהילה שלנו", חורץ עידן לוי, איש קבע בשעות היום, והבעלים הגאה של מיזם אירוח ביתי "בית של בשרים מעושנים" ואחד המנהלים של קבוצת "סודות המעשנה והסו ויד",שהיה אחד מהמארגנים של האירוע המדובר ביער בן שמן.

"הקהילה מושתת על הרצון לספק עזרה הדדית ולחלוק ידע חינמי לכל מי שמתעניין בעישון. חברי הקהילה חולקים מתכונים, שואלים שאלות, מפרסמים תמונות של מה שהפיקה המעשנה שלהם ופעם בשבוע אנחנו מאפשרים לבעלי העסקים בתחום העישון לפרסם את עצמם בקהילה, אבל רק כאלה שממש פעילים בה ותורמים מהידע שלהם", מסביר לוי.

לוי הגיע לקבוצה הזו במקרה, קצת אחרי שהוקמה, והיום הקבוצה פעילה ואת הניהול שלה חולקים ארבעה מחברי הקהילה שעוקבים אחרי 50-60 פוסטים המתפרסמים בה מדי יום.

"התוכן בקבוצה אינו דומה לאינסטגרם", ממשיך ומסביר לוי. "אתה לא יכול לעלות תמונה וזהו. אנחנו בודקים שלכל פוסט, לכל תמונה ולכל תוכן שמתפרסם אצלנו, יש גם ערך עבור

egg feast (צילום: לין לוי)

מה היעד הבא של הקהילה שלכם?

יריב: "חשוב לי להישאר בעל ערך, ופחות להפוך לקהילה בת 100 אלף חברים. הקהילה הזו תופסת חלק גדול בחיי אלה שחברים בה, כי היא נוסדה על מנת להנגיש את עולם העישון למשתמש הקצה, והתכנון הוא להמשיך לעשות את אותו הדבר ולהפיק אירועים נוספים על מנת לקיים קשר בין חברי הקהילה".

מה בדיוק מושך את חברי הקהילה להתנדב ולעבוד קשה על האירוע?

עידו: האירוע עצמו הוא הגראנד פינאלה של לילה שלם ביער שבו מעשנים, מכינים ומקימים. היום, רוב החברויות שלי מגיעות מהקהילה הזו ולא מהחיים האישיים. בגיל 35 זה לא טריוויאלי, כי בערך אחרי הצבא אתה לא רוכש חברי נפש חדשים, וכאן אני פתאום מוצא חברי נפש עם תחביב משותף וכיף לנו להיפגש ולהעביר את הזמן סביב העישון, גם אם זה ללא מטרות רווח. יש לנו גם קבוצות וואטסאפ אזוריות ואנחנו גם עושים מפגשים קטנים של הקבוצות האלה שלא נועדו רק כדי לדבר על עישון. העישון תמיד שם ולוקח חלק גדול במפגש, אבל אנחנו יושבים ומדברים גם על המשפחה על העבודה. לפעמים יש גם התארגנויות למפגשים ספטנטניים לארוחות צהריים".

יריב: "אנחנו רוצים לקרב בין האנשים בקהילה ולגרום לה להתקיים גם מחוץ לגבולות הפייסבוק. המפגשים האלה מאפשרים לחברי הקהילה להרגיש חלק ממשפחה".

אירוע של egg feast(צילום: לין לוי)

מה גורם לאנשים להתקבץ ככה יחד?

עידו: "העישון היא פעילות שאנשים מפתחים לאקסטרים, כי זה תחביב שאי אפשר שלא ללכת איתו עד הסוף. זה עיסוק של שעות שלוקח אותך למקום מיוחד מאוד. כשאתה פוגש אנשים עם תחום עניין שדורש ממך ללכת לקיצון - נהיה חיבור מטורף. באירועים שעשינו ראינו שגם בין המשפחות של המעשנים נוצרים קשרי חברות, וזו הדרגה הכי גבוהה של הקהילה. בתהליך עישון יש המון הנאה כי הוא לא אינטנסיבי. אתה שם נתח במעשנה ויכול להיות פנוי לשיחה, לשתיית בירה. זה לא כמו לעמוד מעל הגריל או המנגל כשאתה סובל ולא יכול לזוז ממנו".

ואיך הסו ויד קשור לזה?

יריב: "חצי שנה אחרי שהקבוצה הייתה פעילה, זיהיתי שאנשים שמעשנים משתמשים גם בסו ויד (שיטת בישול בואקום בתוך אמבט מים, ל"ל) ככלי עבודה. זה מכניס לעישון המסורתי גם פן טכנולוגי שהופך את המעשנה לתנור משוכלל. השילוב בין מעשנה והסו ויד מאפשר להגיע לארוחה ברמה של מסעדה וזה גם לוקח את העישון אל מעבר לשבטיות. הסו ויד פשוט משדרג את מה שיודעת לעשות המעשנה".

לעומת יריב שמאמין בשילוב טוב שבין סו ויד לעישון, זיו רודר, שהקים את קהילת "המעשנה מועדון חברים ומכורים" שייך לאסכולה של האולד סקול: לא תראו בקבוצה שלו אזכור של סו ויד. את אירוע הקהילה הראשון שלו עשה רודר לפני שנה, ובימים אלה הוא מתכנן את השני. האירוע המחתרתי של זיו התקיים ביער חדרה, ונועד לפתוח מסורת של מפגשי מעשנים נטולי חסויות. גם זה היה אירוע לא קטן, שסביבו התקבצו בעלי מעשנות ניידות - גדולות וקטנות, פרטיות ועסקיות. גם באירוע ההוא הכול התחיל מלילה לבן של מעשנים וגם בו היה פויקה וגם תרנגול הודו שנכנס בשלמותו למעשנה.

"אני בא מאסכולת עישון שבה יש רק בולי עץ, פחמים ומעשנות ברזל", מסביר רודר, "ואני לא מתחבר לטכנולוגיה. בעיני הסו ויד בעישון הוא כמו אבקת מרק. זה מאוד נוח אבל מוריד מעוצמת הקסם של העישון כי הסו ויד לא משפר את כישורי העישון, אלא מבטיח תוצאה מדויקת".

בשר מהמעשנה של זיו רודר(צילום: לין לוי)

יש לך מסעדה משלך, בשביל מה בעצם פתחת את הקבוצה הזאת?

"כשפתחתי את המסעדה ב-2015 כל הזמן פנו אלי וביקשו מתכונים והמלצות ליצרני מעשנות. היו גם הרבה כאלה שרצו לעשות שיתופי פעולה, ואז הבנתי שיש ביקוש ועניין. פתחתי את הקבוצה שצברה סביבה קהילה שלמה, אבל זה לא קשור למסעדה. אני מנהל את הקבוצה ועושה דברים למען הקהילה נטו בשביל הנפש שלי כי אני יודע כמה חשובה ההשראה והקהילתיות למי שאוהב לעשן. הסיבה היחידה והאמיתי היא כדי שלאנשים שאוהבים לעשן מזון תהיה את האפשרות להיפגש ולעשן ביחד בטבע, ולמחרת להזמין חברים קרובים ומשפחות כדי שיהנו ממה שיצא".

קהילה נוספת היא כאמור זו שהקים סתיו אדם. הקהילה הזו מדברת גם על עישון קר ויש לה קבוצת וואטסאפ שעוזרת בהתארגנויות ספונטניות של חברי הקהילה לארוחות משותפות. "לא מעט פעמים מישהו מהקהילה כותב בקבוצת וואטסאפ 'עוד שעתיים אסאדו יוצא מהמעשנה מי בא?' וככה נוצר מפגש ספונטני", אומר אדם.

סתיו אדם(צילום: יח"צ)

גם לקהילה הזו יש כמובן קבוצת פייסבוק ובה מדברים לא רק על עישון אסאדו וחצאי טלאים, אלא גם על עישון נקניקים וסלמון. עבור סתיו זו לא הקהילה הראשונה, כי הוא ניהל קהילות נוספות הסובבות סביב בשר ואף היה בעלים של בלוג אוכל עם מעל 300 אלף עוקבים. כיום יש בקהילה שלו קצת יותר מאלפיים חברים פעילים.

מה דעתך על ריבוי הקהילות והקבוצות של מעשנים בפייסבוק?

"שיהיו כמה שיותר, אני בעד. לי יש סובלנות כלפי כולם. יש לי ארבע מעשנות בבית, אימא טבעונית ובת צמחונית וכולנו חיים בשלום זה עם זה ואוכלים ביחד ארוחת שישי כל שבוע".

אז יכול להיות שבעצם העישון הוא ה"על האש" הישראלי החדש שמכנס את האנשים יחד? ויכול להיות שהקהילתיות בעישון חזקה מאוד כי את המעשנה לא נדליק רק בשבילנו ואחרי הכל הכי מספק להדליק אותה כשיש חברים בסביבה? יכול להיות, אבל מה שבטוח הוא שהגריל הזה חם. מאוד חם.