שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    זירת רצח ומורשת לאומית בנות אלפיים שנה: מסע אל "ארמונות החשמונאים"
    נכדיו של מתתיהו ניצלו את המיקום האסטרטגי, ושנים אחר כך - הורדוס גדע שם את שליטת שושלתם במשרת הכהן הגדול ברצח אכזרי: לא רחוק מיריחו שוכן אחד מאתרי העתיקות החשובים והמרשימים ביותר בישראל - שכדי להגיע אליו יש צורך בתיאום ביטחוני. צפו

     

     

    ארמונות מפוארים, מקוואות ובריכות גדולות מעשה ידי החשמונאים: סמוך לעיר יריחו, מסתתר אחד מאתרי הארכיאולוגיה המרתקים ביותר בארץ - שרידי "ארמונות החשמונאים" שנבנו על ידי נכדיו וניניו של גיבור חג החנוכה, הכהן הגדול מתתיהו.

     

    עוד על חנוכה בערוץ היהדות:

    "כאן זה ניצחון האור על החושך": נשיא גרמניה הדליק נרות

    "החנוכייה הגדולה בעולם": נר ראשון - מכל מקום בירושלים

    הלכות חנוכה - כל הדינים והמנהגים לחג

     

    האתר שוכן במורדות נחל פרת, ממערב ליריחו. העיר מוגדרת כשטח A שהכניסה אליו אסורה ללא תיאום ביטחוני. אנחנו ירדנו אל הארמונות ברכב שטח, דרך ציר משובש ומרהיב ביופיו שיוצא מזרחה ממנזר סנט ג'ורג'. בדרך לשם, בשטח מצודת קיפרוס, ניתן לראות שרידי מבנים, מתקני מים וביצורים שהמלך הורדוס שיפץ – ושהקנאים היהודים הרסו במהלך המרד הגדול, במאה הראשונה לספירה, בימי השלטון הרומי.

     

    ארמונות החשמונאים  (צילום: אסף קמר)
    מיקום אסטרטגי. ארמונות החשמונאים (צילום: אסף קמר)

     

    "בתקופת בית שני, העיר יריחו הייתה חשובה מאוד הן בהיבט הכלכלי-חקלאי והן בהיבט המדיני - שכן היא שלטה על דרך המסחר העתיקה שיצאה מעבר הירדן ועלתה לירושלים", מסביר יאיר אלמקייס, מנהל מרכז סיור ולימוד שומרון. "החשיבות האסטרטגית של המקום היא הסיבה לכך שצאצאי החשמונאים בחרו למקם את ארמונות החורף שלהם דווקא כאן".

     

    כבר בכניסה לאתר, ניתן להתרשם מגודלו ומתפארתו בימי קדם. מכלול הארמונות המפוארים מתקופת בית שני, הכוללים בריכות שחייה, בתי מרחץ, גינות נוי ובוסתנים, נחפרו כבר במאה ה-19 על-ידי צ'רלס וורן הבריטי, והם מהווים עדות בולטת לאורח החיים ההדוניסטי שניהלו כאן צאצאיו של הכוהן הצנוע ממודיעין.

     

    ארמונות החשמונאים (צילום: מאיר וקסמן)
    מצודת קיפרוס החשמונאית(צילום: מאיר וקסמן)

     

    "אנחנו מדברים על הדור השלישי והדור הרביעי אחרי מתתיהו", מסביר אריאל פילבר, מנהל בית ספר שדה עפרה של החברה להגנת הטבע. "רוב הבנייה כאן מיוחסת לאלכסנדר ינאי ולאשתו שלומציון. לאחר תום שלטונו של אלכסנדר ינאי, ממלכת יהודה מתחילה להתפרק - והשליטה עוברת בהדרגה להורדוס".

     

    ב-1973, הארכיאולוג הישראלי המנוח אהוד נצר ביצע חפירה נרחבת באתר וגילה את שרידי אמות המים המשוכללות, פאר הטכנולוגיה של העולם העתיק, שהובילו מים טריים לבריכות ולמקוואות הפזורים בשטח הארמונות. לאחרונה עבר האתר הארכיאולוגי המפורסם שיפוץ ושחזור.

     

    ארמונות החשמונאים (צילום: מאיר וקסמן)
    צ'רלס וורן הבריטי חפר כאן ראשון(צילום: מאיר וקסמן)

     

    מדובר במכלול מבנים גדול שנבנה משני צדי המצוק התלול של נחל פרת, ושרידי גשר הרוס שחיבר ביניהם. למטה שוכנת בריכה גדולה - ופילבר מציין שמדובר בזירת רצח אכזרית משנת 36 לפני הספירה: "הורדוס, שהתחתן עם בת למשפחת החשמונאים, חשש מאוד מאויבים פוליטיים. כשהתעוררו חשדותיו כלפי אחיה של אשתו, אריסטובולוס השלישי - נער בן 17 בסך הכול - הוא דאג שעבדיו יטביעו אותו כאן".

     

    אלמקייס מוסיף כי "מדובר ברצח פוליטי בעל משמעות גדולה - אריסטובולוס השלישי היה הכהן הגדול האחרון לבית חשמונאי והיה מאוד אהוב על העם, שסלד מהורדוס. ממש כאן", הוא מצביע, "העבדים של הורדוס משקים אותו ביין, הורדוס שולח קריצה והם מטביעים אותו - ובזאת תם עידן הכוהנים הגדולים של בית חשמונאי".  

     

    ארמונות החשמונאים (צילום: מאיר וקסמן)
    ארמונות החשמונאים(צילום: מאיר וקסמן)

     

    משם אנו ממשיכים לכיוון שרידי הארמון המפואר של המלך הורדוס, יורש הממלכה החשמונאית. מדובר בארמון האירוח המלכותי שבו קיבל הורדוס את אורחיו - וכאן הוא גם סיים את חייו. על קו המצוק נפרשת מולנו רחבה גדולה, מוקפת בבסיסי עמודים מעוצבים ששרדו את פגעי הזמן. רצפת השיש שהובאה מאיטליה והקירות המפוארים לא שרדו - אבל סימני הטיח הייחודי והמבנה המעגלי המרהיב של בריכת המים המלכותית מספקים בכל זאת טעימה קטנה מאורח החיים הנהנתני של הורדוס.

     

    אודי פאפו, חובב היסטוריה וארכיאולוגיה שהצטרף לסיור, מתקשה להסתיר את התרגשותו כשהוא עומד במקום שבו הורדוס סיים את חייו. "הסיור הזה, בעקבות החשמונאים, מחבר אותי למורשת ולהיסטוריה של העם שלנו, וגם למציאות הייחודית הקיימת במדינת ישראל בהווה. אין לי ספק שהשנה - חג החנוכה יהיה שונה מבחינתי".

     

    ארמונות החשמונאים  (צילום: אסף קמר)
    "הסיור כאן מחבר למורשת ולהיסטוריה של העם"(צילום: אסף קמר)

     

    אלמקייס מחדד את התחושות והרגשות הרבים שאוחזים בנו, כשאנו צועדים בעקבות יורשי המכבים: "אני רואה בחשמונאים דמויות מעוררות השראה, שנתנו דוגמה לדורות הבאים". ופילבר מסכם: "כל עם ישראל חוגג את חג החנוכה ותופס אותו לא כחג דתי, אלא כחג לאומי. זה מראה את המורשת שהחשמונאים השאירו אחריהם - מאבק על לאומיות, על אוטונומיה ועל עצמאות לבני העם היהודי בישראל".

     

    השנה - "צה"ל מאפשר את הגישה בחנוכה"

    "בשנתיים וחצי האחרונות הושקע מאמץ ניכר בעבודות ההצלה והשימור, במטרה להנגיש את האתר עד כמה שאפשר לקהל הרחב", אומר השר לענייני ירושלים ומורשת זאב אלקין. "לצערנו, עד היום הגישה לאתר מורכבת מכיוון שחלק קטן מהדרך עוברת בשטח של הרשות הפלסטינית, מה שדורש מהמבקרים לערוך תיאום וקבלת אישור מהצבא. כיום אנו פועלים להכשיר דרך חדשה שתעבור דרך שטחי C ותאפשר גישה חופשית לאתר החשוב הזה".

     

    השר אלקין מציין כי השנה "צה"ל החליט לא רק לפתוח את האתר בחגי פסח וסוכות, אלא לאפשר את הגישה אליו גם במהלך חג החנוכה. אין דרך יותר מתאימה לציין את החג מאשר לבקר באתר החשוב הזה, ובכך לגעת באופן בלתי אמצעי בהיסטוריה של החשמונאים".

     

    חשוב לציין: הסיור באתר ללא תיאום ביטחוני ואישור הצבא אסור ומסוכן, שכן הצירים השונים עוברים בשטח A. "בחגים ובהתאם לביקוש של המטיילים, אנחנו נערכים לאבטחת הסיורים והטיולים במקום", מציין רס"ן אילן מרנדיץ', קצין ההגנה המרחבית של חטיבת הבקעה והעמקים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים