שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מלחמת מצרים: סיסי נגד האינטרנט
    כדי להחזיר יציבות אסר סיסי להפגין, סגר עיתונים וחוקק את חוק הסייבר. יש לך יותר מ-5,000 עוקבים בפייסבוק? אתה בסכנה. זה עוד יתפוצץ לו בפרצוף
    בנאומו בפני הפורום הבינלאומי לצעירים בחודש שעבר אמר נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כי אירועי 2011, אשר כונו "האביב הערבי", היו ניסיון כושל ולא רצוי ליצור במצרים שינוי, שתוצאותיו היו בדיעבד איום קיומי על המדינה. לא הייתה זו הפעם הראשונה שא-סיסי מתייחס כך לאירועים אלה. בארבע השנים האחרונות עושה נשיא מצרים את מרב המאמצים כדי להשיב את היציבות למדינה ולהחזיר לה את התפקיד המרכזי שהיה לה באזור בתקופת הנשיא מובארק.

     

    עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

     

    מפגן הכוח של סיסי עם חייליו, השנה    (צילום: רועי רובנשטיין)

    מפגן הכוח של סיסי עם חייליו, השנה    (צילום: רועי רובנשטיין)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    נשיא מצרים סיסי. אביב ערבי, איום קיומי (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    נשיא מצרים סיסי. אביב ערבי, איום קיומי(צילום: EPA)

    עם זאת, מאז נבחר לכהונתו הראשונה בשנת 2014 פעל א-סיסי בנחרצות כדי לרסן שיח ביקורתי כלפי הממשלה, ובייחוד כזה המתפרסם באינטרנט או בעיתונים מודפסים אשר אינם בפיקוח ממשלתי. זאת, בעיקר בשל החשש כי ניגוח הממשל, על אחת כמה וכמה ברשתות החברתיות, עלול ליצור תסיסה ציבורית שתחזיר את המיליונים לרחובות.

     

    סיסי נגד המהגרים: רוצים אירופה? תתנהגו בהתאם

     

    בארבע השנים האחרונות עצרו הרשויות במצרים דמויות מוכרות בשל פעילותן הדיגיטלית. אחרים נאסרו לתקופות ממושכות לאחר ששיתפו תכנים המבקרים או מביכים את השלטון במדינה. במקביל, חלה הסלמה חדה בצנזורה שהושתה על אתרי אינטרנט; בעוד שבשנת 2015 רק שני אתרים נחסמו לגלישה במצרים, מספר האתרים האסורים במדינה עומד כיום על 500, בהם גם אתרים של כלי תקשורת עצמאיים וארגוני זכויות אדם. זאת לפי דו"ח "עליית האוטוריטריות הדיגיטלית" שפורסם לאחרונה.

    המוני מפגינים בכיכר תחריר ב-2012 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    המוני מפגינים בכיכר תחריר ב-2012(צילום: EPA)

    מונה אל מזבוח תיירת מ לבנון מאסר במצרים אחרי סרטון על הטרדות מיניות ()
    מונא אל-מד'בוח. הסתבכה, נכלאה וגורשה

    מבין עשרות המקרים שבהם נכלאו ונאסרו אזרחים בשל תכנים שהעלו ברשתות החברתיות עלה לאחרונה לכותרות המקרה של מונא אל-מד'בוח, תיירת בת 24 מלבנון. אל-מד'בוח פרסמה בחשבונה הפרטי בפייסבוק סרטון בן עשר דקות שבו התלוננה על הטרדות מיניות, כינתה את מצרים "עלובה, מלוכלכת ובת כלבה" ואת תושביה "סרסורים וזונות", וטענה כי "מגיע לכם מה שא-סיסי עושה לכם".

     

    שלושה ימים לאחר פרסום הסרטון, ואף שפרסמה סרטון התנצלות, היא נעצרה בנמל התעופה כשעמדה לעזוב את מצרים. היא הועמדה לדין והורשעה בפרסום שמועות שווא פוגעניות, פגיעה בדת וחוסר צניעות. בית המשפט גזר עליה שמונה שנות מאסר וקנס כספי, אולם לפני כחודש היא גורשה בחזרה לארצה.

     

    עוד ניתוחים מרתקים על המזה"ת מבית "הפורום לחשיבה אזורית" תוכלו לקרוא כאן  

    מהמאמרים הקודמים בסדרה: בן סלמאן, רוצח המונים , בוליווד גילתה את האיסלאם – ומעצבנת את כולם

     

    במסגרת המאמצים להשתיק כל ביקורת חתם לאחרונה הנשיא א-סיסי על חוק הסייבר, המתיר לשלטונות לחסום כל אתר העלול "לפגוע בביטחון המדינה או בכלכלתה". צעדים אלה מעוררים הדים שליליים רבים, אולם שלטון א-סיסי מתעקש כי הם נחוצים כדי לשמור על יציבותה של המדינה.

     

    מחמד חגאזי, ראש ועדת החקיקה במשרד התקשורת וטכנולוגיית המידע המצרי, ניסה להרגיע את הרוחות. בראיונות שהעניק ליומונים הממסדיים במדינה, בהם "אל-אהראם" ו"אל-יום א-סאבע", הסביר חגאזי כי חוק הסייבר נועד "להגן על זכויות האזרחים והחברות המסחריות" באמצעות חשיפה של גניבת זהויות רשתיות, קרי אווטארים, והרשעתם של הגורמים המפעילים אותם.

    נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי (צילום: AFP)
    הפייק ניוז הוא בעיני המתבונן. סיסי(צילום: AFP)

    אין הפגנות, יש טוויטר. מפגינים מפנים פצוע מכיכר תחריר (צילום: AP) (צילום: AP)
    אין הפגנות, יש טוויטר. מפגינים מפנים פצוע מכיכר תחריר(צילום: AP)

    עם זאת, הצהרות לחוד ומציאות לחוד. חוק הסייבר החדש מאפשר לרשויות במדינה להעניש ולקנוס אמצעי תקשורת מסורתיים, דוגמת ערוצי טלוויזיה ועיתונים, אם אלה יפיצו את מה שיוגדר כ"פייק ניוז". בנוסף, חשבונות במדיה חברתית שיש להם יותר מ-5,000 עוקבים בטוויטר או חברים בפייסבוק ייחשבו לכלי תקשורת. משמעות הדבר היא כי משתמשים ברשתות החברתיות יהיו חשופים לתביעות כלליות, בין השאר בגין השמצות על רקע דתי או ליבוי שנאה.

     

    ראוי להזכיר כי מרבית כלי התקשורת הבולטים במצרים הם פרו-ממשלתיים, וממילא קשה למצוא בהם דברי ביקורת על השלטון או על צעדיו. עיתונים עצמאיים נסגרים לרוב בצווים ממשלתיים, ומאז שנת 2014 גם הפגנות אסורות במדינה. כך הפכו בשנים האחרונות הרשתות החברתיות לאחת מהזירות האחרונות שבהן יכלו אזרחי מצרים להביע את דעותיהם באופן חופשי יחסית.

    צריך שקט בשביל השקעות. נשיא מצרים (צילום: AP) (צילום: AP)
    צריך שקט בשביל השקעות. נשיא מצרים(צילום: AP)

    מצד אחד, הצעדים שנוקט שלטונו של א-סיסי הכרחיים על מנת לייצב את המדינה לאחר תקופה ארוכה של הפגנות, התערערות הסדר הציבורי ונזק כלכלי קשה. במקביל, כדי למשוך השקעות זרות ולזכות באמונן של חברות בינלאומיות, חייב א-סיסי לנקוט יד קשה כדי למנוע את חזרתה של מחאת כיכר תחריר משנת 2011.

     

    אולם ההיסטוריה מוכיחה כי ככל שייסגרו בפני האזרחים במדינה ערוצים שלווים להשמעת ביקורת, שחרור קיטור וזעם ציבורי, המשטר עלול למצוא את עצמו בפני שיטפון ציבורי שיקשה עליו לעצור בזמן.

     

    נועם זיצמן הוא עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים