שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דו"ח: ירידה בילודה באוכלוסייה הערבית והחרדית
    מצב הבריאות בישראל על-פי הדו"ח השנתי של מכון טאוב: החדשות הרעות - המדינה מוציאה פחות מדי כסף על בריאות תושביה ושכר הרופאים במגזר הציבורי נמצא בכיוון עלייה שתסכן את המערכת. החדשות הטובות - תמותת תינוקות בישראל היא מהנמוכות בעולם ואנחנו בין המקומות הראשונים בעולם בפריון. אלא שדווקא בקרב הערבים והחרדים נצפתה ירידה בילודה

    היום (ב') מפרסם מכון טאוב את "ד"וח מצב המדינה" בו הוא מתייחס גם למצב הבריאות בישראל.

     

    על פי הדו"ח, מדדי הבריאות של ישראל כיום טובים, אולם הם משקפים את השקעות העבר במערכת. בשנים האחרונות ניתן לזהות סימנים להרעה במצבה היחסי של בריאות האוכלוסייה והמצב עלול להידרדר – אלא אם יהיו שינויים ברמת המימון והסדרה של שירותי הרפואה הציבורית והפרטית במערכת.

     

    בנוסף,  שיעור הפריון בישראל הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות ובשנים האחרונות יש ירידה בילודה באוכלוסייה הערבית והחרדית, ודווקא עלייה באוכלוסייה החילונית והמסורתית.

     

      (צילום: shutterstock)
    שיעור הפריון - הגבוה מבין המדינות המפותחות(צילום: shutterstock)

     

    תמותת תינוקות ותוחלת חיים

    תמותת התינוקות בישראל היא מהנמוכות בעולם ועומדת על 3.1 תינוקות לכל אלף לידות. השיעור הזה נמוך גם בהשוואה למערכות בריאות ציבוריות הדומות לישראל כמו בלגיה, גרמניה, הולנד, שווייץ וצרפת.

     

    גם תוחלת החיים היא גבוהה יחסית ועומדת על 82.5 שנים בממוצע. עם זאת, יש סימנים לכך שתוחלת חיים במצב תקין ללא תחלואה עלול להידרדר בשנים הקרובות.

     

    נתון מטריד מהדו"ח הוא ההתייצבות בשיעור תמותת תינוקות מאז 2013 בעוד בשאר מדינות העולם המערבי נרשמה ירידה. הסימנים האלו עשויים להורות כי המערכת אינה מתקדמת דיה כבר כעת, וכי אינה נערכת במידה מספקת לעתיד.

     

    הוצאה על בריאות

    בשנת 2017 הוסיף חלקה של ההוצאה הלאומית השוטפת על בריאות מתוך התמ"ג לדשדש ברמה של 7.3 אחוזים, לעומת 8.9 אחוזים בממוצע במדינות המפותחות.

     

    הפער גדול אף יותר בהשוואה למדינות המעניקות ביטוח בריאות ממלכתי הכולל מודלים מערכתיים של קופות חולים, בדומה לישראל. במדינות אלו חלקה של ההוצאה על בריאות מתוך התמ"ג הוא 11 אחוזים.

     

    נוכח הצמיחה הכלכלית המרשימה של ישראל, התקבעותו של חלק ההוצאה על בריאות מתוך התוצר הלאומי הגולמי אין פירושה הוצאה קבועה על בריאות. אולם הגידול בהוצאה על בריאות לנפש בישראל, יחסית למדינות אחרות, מצביע ביתר שאת על הגידול בפערים בינה ובין העולם.

     

    מאז 1995 ההוצאה על בריאות לנפש גדלה פי שלושה במדינות שמערכת הבריאות בהן דומה לזו של ישראל ופי 2.5 בממוצע במדינות המפותחות – ואילו בישראל היא בקושי הוכפלה.

     

    הגידול בהוצאה על בריאות לנפש בישראל - גידול בפערים מול העולם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הגידול בהוצאה על בריאות לנפש בישראל - גידול בפערים מול העולם(צילום: shutterstock)

       

    שכר הרופאים מהגבוהים בעולם

    העלייה הגבוהה יחסית במחירי הרפואה נובעת בעיקר מהתמהיל הציבורי-פרטי שהתפתח במערכת ומהשפעתו על שכר הרופאים. שכר זה עלה בכ-42 אחוזים בשנים 2017–2011, לעומת כ-15 אחוזים בקרב יתר השכירים במשק.

     

    עלייה זו חריגה גם בהשוואה בין-לאומית הסיבה המרכזית לכך היא בגלל שרופאים העובדים במערכת הציבורית יכולים להפנות חולים לקבל אצלם טיפול במערכת הפרטית, לרוב במימון הביטוחים המשלימים והמסחריים. במערכת הפרטית הם גובים עבור הטיפולים אשר אמורים ויכולים, לפחות חלקם, להתבצע במערכת הציבורית.

     

    הפעילות הפרטית היא במחירים גבוהים מאלו שהיו מקבלים במערכת הציבורית. יתר על כן, הרופאים מצמצמים את עבודתם במערכת הציבורית באופן חלקי לשם כך. מצב הדברים יוצר לחצי שכר ועליית מחירים במערכת הציבורית – וזו התופעה שמנסים למנוע באמצעות הפרדה בין המערכות או שילוב מוסדר ביניהן.

      

    הפריון בישראל

    שיעור הפריון הכולל בישראל הוא הגבוה מכל מדינות המפותחות ועמד על 3.1 ילדים לאישה בשנת 2015. במרבית המדינות ירדו שיעורי הפריון עם השנים, אולם בישראל השיעור עלה בשני העשורים האחרונים ב-0.2 והמקור לכך הוא דווקא האוכלוסייה החילונית והמסורתית.

     

    במקביל מאז 2004 ירד שיעור הפריון בקרב נשים מוסלמיות בכמעט ילד אחד, ובקרב נשים חרדיות בכחצי ילד. 

     

    שיעור הפריון מחוץ לנישואים בישראל נמוך (פחות מ-10 אחוזים, לעומת כ-40 אחוזים בממוצע במדינות המפותחות) אבל נמצא במגמת עלייה: מ-3 אחוזים בשנת 2000 ל-5 אחוזים ב-2016 בקרב נשים בנות 39–25, ומ-7 ל-17 אחוזים מבין כלל הלידות של בנות 40 ומעלה.

     

    עלייה בפריון – בין אם במסגרת הנישואים ובין אם מחוצה להן – גם היא יוצאת דופן בהשוואה למדינות המפותחות. שיעור הפריון הכולל כמעט זהה בקרב נשים יהודיות וערביות, אולם יש הבדלים משמעותיים בדפוסים של כל קבוצה: בקרב נשים ערביות גיל הלידה הראשונה נמוך בארבע שנים ואחוז הנשים שחיות ללא ילדים גבוה בהרבה (13.7 אחוזים בקרב ערביות ילידות 1967–1947, לעומת 6.4 אחוזים בקרב יהודיות).

     

    בשנת 2016 הגיל בעת הלידה הראשונה היה 28.6 בקרב נשים יהודיות ו-28.5 בקרב נוצריות. גיל הלידה הראשונה נמוך בהרבה במגזרים אחרים – 25 בקרב הנשים הדרוזיות ו-23.8 בקרב מוסלמיות.

     

    ברוב קבוצות האוכלוסייה בישראל, ככל שההשכלה עולה – הפריון יורד. אולם המצב שונה בשתי קבוצות: בקרב גברים יהודים שאינם חרדים מספר הילדים זהה בקרב אקדמאים ובעלי השכלה נמוכה יותר; וחרדיות אקדמאיות אמנם יולדות מאוחר יחסית, אך עד סוף שנות השלושים לחייהן הפריון בקרבן עולה ודומה לזה של חרדיות בעלות השכלה נמוכה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    ירידה בילודה בקרב חרדים וערבים
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים