"הפעם הראשונה שאני רואה את אחי עם האוטיזם מחבק חבר"

"עבור רובנו פגישה עם חבר, האפשרות לצחוק או לחבק אדם קרוב, הן סיטואציות יום יומיות, כאלו שאנחנו עושים בלי לעצור ולחשוב איך החיים שלנו היו נראים בלעדיהן, אבל עבור אחי מדובר באירוע משמעותי מאין כמוהו, משהו שכשראיתי אותו קורה לא הצלחתי לעצור את הדמעות", משתפת מיה.

"התרגשתי ברמות שקשה לתאר", החיבוק של מיכאל והחבר החדש(באדיבות המצולמים)

מיכאל אובחן עם אוטיזם בגיל שנה וחצי. אחותו מספרת כי בשבוע שעבר היא הגיעה כהרגלה לאסוף אותו בתום פעולה של תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", המשלבת ילדים ונוער מהחינוך הכללי ומהחינוך המיוחד, בה הוא חבר מזה כחמש שנים.

קיראו עוד:

זינוק במספר האוטיסטים בישראל: מהם סימני האזהרה שאתם חייבים להכיר?

כך מאבחנים אוטיזם לפני גיל שנה

מחקר ישראלי: ניתן לגלות אוטיזם כבר בגיל 9 חודשים

"מאז שהוצאתי רישיון נהיגה אני מחזירה את מיכאל מהפעילות בתנועה", מפרטת מיה, "אני אוהבת להגיע רבע שעה לפני שהפעילות מסתיימת ולהסתכל עליו מהצד. אתמול, בשונה מיתר הימים, ראיתי את מיכאל מחבק ורוקד עם חניך אחר בתנועה. הם רקדו והתחבקו ולא עזבו אחד את השני לרגע. כשהסתיימה הפעולה ומיכאל רץ אליי בהתרגשות שאלתי אותו עם מי הוא רקד. הוא ענה לי בהתלהבות 'עם החבר שלי'".

מיה אומרת שהתקשורת הזו, המגע, קשר העין – כל הדברים הללו כל כך לא מובנים מאליהם כשמדובר בילדים על הרצף. "אף פעם לא ראיתי את אחי מחבק חבר. זה ריגש אותי ברמות שקשה לי לתאר. אני לא זוכרת מתי ראיתי אותו כל כך מאושר".

"לימד אותי להעריך את הטוב בחיים", מיה ומיכאל (באדיבות המצולמים)

ההתרגשות הרבה שאחזה במיה נבעה על רקע וידוי עצוב של אחיה: "לפני כחודש, באחד הערבים, בלי סיבה נראית לעין, התחיל מיכאל לבכות. אבא שלי שאל אותו למה הוא בוכה והוא השיב שהוא מרגיש בודד.

"זה שבר לי את הלב. אנשים עם אוטיזם לא נוהגים לשתף ברגשות שלהם. אפשר לפעמים לטעות ולחשוב שבגלל שהם לא משתפים הם לא סובלים מהמצב שלהם. זה אולי נוח לנו לחשוב שהם נמצאים בעולם משלהם וזה מספיק להם, אבל זה לא תמיד ככה. זה היה מכאיב מאוד לשמוע שהוא עצוב כי הוא חש בדידות", הסבירה מיה.

"לראות אותו בפעם הראשונה בחיים רוקד ומשחק עם חבר, מאושר וזורח מתמיד, זה עשה לי את השבוע. זה הקסם של התנועה הזו, היא נותנת לילדים עם מוגבלויות להרגיש כמו כולם. זו תנועה מדהימה שנותנת לילדים את הדבר שהם כל כך זקוקים לו, אבל לא יודעים איך לגשת אליו – חברות".

היא מסכמת ואומרת: "בזכות אחי למדתי להיות הרבה יותר רגישה. בזכותו בכל יום מחדש אני נזכרת בדברים החשובים בחיים ולא להתייחס אליהם כמובן מאליו. אפשר לא לייחס יותר מידי חשיבות לחיוך שמתפרש על הפנים שלנו כשאנחנו פוגשים חבר קרוב. אחי מלמד אותי לעצור ולהעריך את הטוב בחיים".

מנהל תחום חינוך בעמותת אלו"ט, העמותה למען ילדים ובוגרים עם אוטיזם, שחר בר יהודה, אומר כי "תלמידים עם אוטיזם מתקשים בהבנת מצבים חברתיים, הם לא תמיד מבינים את הקודים החברתיים, הציניות, וההומור של חברת הילדים שסביבם. סביבה סובלנית ומכילה יכלה לייצר קרקע פורייה לשילוב התורמת לשני הצדדים התלמיד המשולב והכיתה המשלבת".

בר יהודה הוסיף כי "שילוב מוצלח מפתח אצל הילד את תחושת המסוגלות ותאפשר לו בעתיד להשתלב טוב יותר כאדם בוגר בהשכלה הגבוהה, בצבא או בשירות הלאומי ובעולם העבודה. שילוב מוצלח אינו מוגבל רק לכיתה ובית הספר אלא גם חיוני בשעות אחר הצהריים במסגרות החוגים ותנועות נוער ובמפגש יזום עם בני הגיל".