שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הנכים, הפקרת הפועלים וסאגת ביטוח לאומי: סיכום הקדנציה הסוערת של השר חיים כץ
    כמי שעמד בראש משרדי העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים התמודד השר עם שורת מאבקים שזכו לפרופיל גבוה על רקע המאבק מול משרד האוצר, בהם גם הטיפול בהתעללויות בפעוטונים והמלחמה בעוני. במקביל הוא הציג את עצמו כנביא זעם כשהתריע מפני קריסת הביטוח הלאומי

     

    שר העבודה והרווחה חיים כץ רווחה הליכוד (צילום: ראובן קפוצ'ינסקי)
    שר העבודה והרווחה חיים כץ (צילום: ראובן קפוצ'ינסקי)

    שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, אמר לאחרונה במסיבת עיתונאים שבה הציג את דו"ח העוני ל-2017 שאין לו שום עניין בתפקיד אחר בממשלה שתורכב לאחר הבחירות, ושאם לא יקבל את תיק הרווחה שוב יעדיף להיות ח"כ מן השורה. הוא מכהן כשר הרווחה והשירותים החברתיים מאז הקמת הממשלה במאי 2015, ומיולי 2016 הוא משמש גם שר העבודה, לאחר שהועברו לידיו סמכויות בנושאי תעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה. עד הרכבת הממשלה הבאה יסיים כץ ארבע שנים בתפקיד שר הרווחה, אך עוד לפני כן כיהן כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בשתי הכנסות הקודמות, בין 2009 ל-2015, כך שמדובר בנושא העיקרי שבו הוא עוסק במסגרת חייו הציבוריים בעשור האחרון.

     

    חציה השני של הקדנציה של כץ, וביתר שאת השנה האחרונה, היה גדוש במחאות חברתיות שמרביתן נגעו בצורה זו או אחרת לתחומי פעילותו של המשרד. קצבאות הנכים והקשישים, רצח נשים, התעללויות בפעוטונים, אלימות נגד עובדים סוציאליים, הפקרת בטיחותם של פועלי הבניין – כל אלה ונושאים רבים נוספים מיקדו במשרד העבודה והרווחה ובעומד בראשו תשומת לב שהם לא זוכים לה בדרך כלל.

     

    במקביל זו הייתה קדנציה רצופת עימותים עם משרד האוצר, שהשר כץ והכפופים לו הרבו לתלות בפקידיו את האשמה לכשלים שונים, שנובעים מתקצוב לא מספק. כץ גם מחכה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה אם להגיש נגדו כתב אישום בגין שוחד ועבירות נוספות, לאחר שכבר נערך לו שימוע. תיק נוסף נגדו מחכה להכרעת הפרקליטות.

     

    קצבאות הנכות

    אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שהתרחשו בכהונה של כץ הוא העלאת קצבאות הנכות, לראשונה מאז 2002. כץ הוא זה שחתום על החוק הממשלתי להעלאת הקצבאות, שעבר בתחילת 2018, אך ספק אם הדבר היה יוצא אל הפועל ללא מאבק עיקש וחסר תקדים של ארגוני הנכים, שנוהל במשך כשלוש שנים, התעצם בשנה וחצי האחרונות עם מאות פעולות מחאה, בהן חסימות צירים ראשיים למשך שעות רבות, ועדיין נמשך בחלקו.

     

    אומנם כץ הוא זה שאחראי על החוק מתוקף תפקידו, אך בשלבים רבים נראה היה שראש הממשלה בנימין נתניהו מעדיף לנהל את הטיפול בנושא דווקא באמצעות גורמים אחרים, בהם משרד האוצר, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ויו"ר הקואליציה דאז ח"כ דוד ביטן. שני האחרונים הציגו מתווים משלהם להעלאת הקצבאות, כמו גם פרופ' ירון זליכה, שמונה על ידי שר האוצר משה כחלון לעמוד בראש ועדה שדנה בנושא, ודווקא שר הרווחה, שממונה על המוסד לביטוח לאומי, הגוף שמעביר לנכים את הקצבאות, נותר מאחור בכל הנוגע לגיבוש פתרון לסוגיה.

     

     

    מחאת
    חסימת מסילת רכבת ע"י ארגון "הנכים הופכים לפנתרים" בנובמבר האחרון(צילום: קובי ריכטר/TPS)

    השיא היה כאשר לישיבה המכרעת בערב יום כיפור בספטמבר 2017, שבה הגיעו להסכמות עם חלק מארגוני הנכים, הוזמנו שמחון, ביטן, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ואף ח"כ אילן גילאון מהאופוזיציה, אך לא אף נציג ממשרד הרווחה - דבר שכץ התרעם עליו בפומבי לאחר מכן.

     

    לאחר אותה פגישה החל כץ לגבש מתווה משל עצמו, שהיה מבוסס רק באופן חלקי על תוצאות המשא ומתן שנוהל בלעדיו. כשאנשי הביטוח הלאומי החלו לעבור על המספרים הם גילו שההבטחות שניתנו לנכים במו"מ נסמכות על טעויות חישוב ולא כוללות את הנכים הקשישים, העיוורים ועוד, ועל כן נאלצו להפחית עוד יותר את גובה הקצבה שעליה סוכם, אף שגם היא לא הייתה מספקת בעיני חלק מארגוני הנכים, שהמשיכו במחאה.

     

    לבסוף העביר כץ בפברואר 2018 את החוק בעלות של 4.34 מיליארד שקל, סכום חסר תקדים שהוקצה לקצבאות הנכות, שנועד לפצות על 16 שנות הזנחה. על פי החוק, הקצבה הבסיסית תועלה מסכום של 2,342 שקל ל-3,700 שקל בכמה פעימות, שאחת מהן כבר יצאה לפועל והיתר יבוצעו בהמשך.

     

    רבים מהנכים, כאמור, לא מרוצים מכך והקבוצה המיליטנטית ביותר, "הנכים הופכים לפנתרים", חוסמת גם בימים אלה כבישים מפעם לפעם, אם כי המפגינים מפנים את רוב הזעם כלפי נתניהו וכחלון, ולא רואים בכץ את האחראי למצבם.

     

    עצמאות הביטוח הלאומי

    אם בנושא קצבאות הנכות חל שינוי לאחר 16 שנים, במקרה הזה מדובר בזמן ארוך הרבה יותר - 39 שנה ליתר דיוק. מאז 1980 המוסד לביטוח לאומי מעביר בכל חודש את הכספים העודפים שהוא מקבל מהאזרחים לידי משרד האוצר, שמשתמש בהם לצרכיו ומנפיק כנגדם איגרות חוב. ההפקדות עומדות כיום על כ-25 מיליארד שקל בשנה, וסך כל החוב הנוכחי של הממשלה לביטוח הלאומי עולה על 206 מיליארד שקל.

     

    ההסכם שנחתם בין משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי עורר ביקורת רבה בתקופה האחרונה - בין היתר מצד כלכלנים, ארגונים חברתיים ויו"ר ועדת הביקורת של הביטוח הלאומי, אורנה אנג'ל - והשר כץ, שהיה מודע לכך, חיכה לשעת כושר כדי לקרוא עליו תיגר, ומצא אותה בדמות הדו"ח האקטוארי שהציג בישיבת הממשלה ביולי 2018.

     

    על פי התחזית הקודרת בדו"ח, הביטוח הלאומי עתיד להיכנס לגירעון שוטף כבר בשנת 2022 - משמע, שהתשלומים שהוא מעביר לציבור צפויים להיות גבוהים מתקבוליו - ועלול לפשוט את הרגל בשנת 2037, אז לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.

    ארכיון (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    ארכיון(צילום: גיל יוחנן)

    כבר באותה ישיבה אותת כץ על כוונותיו כשהמליץ להפוך את הביטוח הלאומי למוסד עצמאי שאינו תלוי בתקציב המדינה, ובספטמבר 2018, המועד האחרון שבו על פי ההסכם ניתן להודיע על ביטולו ב-2019, הוא הטיל את הפצצה והנחה את הביטוח הלאומי להפסיק להעביר למשרד האוצר כספים החל מתחילת 2019. כץ נימק את החלטתו בכך שאין כל ערובה שאותם הכספים אכן יוחזרו מהאוצר לביטוח הלאומי בעת הצורך, וטען כי ניתן להשקיעם באופן שיניב תשואה גבוהה יותר.

     

    ההודעה פתחה מחול שדים של האשמות הדדיות בין בכירי משרד האוצר לבין כץ ומנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, שהזהיר בראיון ל-ynet כי אם תימשך העברת הכספים "משפחות יתרסקו". במשרד האוצר טענו כי החלטתו של כץ תוביל לגירעון של 23 מיליארד שקל נוספים, וכי הוא קיבל אותה מאחר שהוא מעוניין "לשחק בכספים באופן לא אחראי בבורסה".

     

    כארבעה חודשים נמשכה ההתכתשות הפומבית בין הצדדים, עד שבתחילת החודש, מעט לאחר שביטול ההסכם היה אמור להיכנס לתוקפו, הגיעו האוצר והביטוח הלאומי להסכם חדש להקמת ועדה שתדון בגורל כספי העודפים, מצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי ועצמאותו, ותגיש את המלצותיה עד לחודש מרץ. בינתיים הכספים ממשיכים לעבור מהביטוח הלאומי לאוצר, אך נראה שבכל מקרה, לאחר עשרות שנים, משהו עומד להשתנות.

     

    התעללויות בפעוטונים

    יותר מעשור התגלגלה בכנסת הצעת החוק לפיקוח על מסגרות פרטיות לפעוטות (עד גיל שלוש) בנוסחים כאלה ואחרים. ההצעה עברה שלבים שונים, אך בכל פעם נתקלה בקשיים ולא הגיעה לסיום הליך החקיקה, כך שכשני שלישים ממעונות היום לגיל הרך - אלה שאינם מופעלים על ידי ארגונים כגון נעמ"ת, ויצו, אמונה וכו' - התנהלו ללא כל פיקוח של המדינה.

     

    שורה של מקרי התעללויות במעונות יום פרטיים שנחשפו באמצע 2018, החל בהריגתה של יסמין וינטה בת השנה וחודשיים בפעוטון בפתח תקווה, הובילה למחאה חברתית של הורים ובמקביל להאצת תהליכי החקיקה של הפיקוח עליהם, בדחיפתו של השר כץ.

    יסמין וינטה הפעוטה ()
    יסמין וינטה

    החוק, שמסדיר לראשונה את מערך הרישוי הממשלתי של מעונות היום הפרטיים והפיקוח עליהם, אושר סופית באוקטובר 2018, וייכנס לתוקף החל משנת הלימודים הקרובה. עם זאת, הוא יחול רק על המסגרות שבהן שבעה פעוטות ומעלה, ועל כך ספג כץ ביקורת.

     

    בימים אלה עובדים בעלי הפעוטונים הפרטיים על ההתאמות הנדרשות מבחינת בינוי, הכשרת הצוותים, בטיחות המעון וכו' כדי לעמוד בדרישות. ההורים מקווים שהפיקוח, בנוסף לחוק המחייב הצבת מצלמות במעונות היום שבהם שבעה פעוטות ומעלה ושאינם פועלים בבתים פרטיים, יוכל לאפשר להם להרגיש רגועים יותר כאשר הם משאירים את היקר להם מכל בפעוטון והולכים לעבודה.

     

    עוני

    בתקופתו של כץ במשרד העבודה והרווחה נמשכה מגמת הירידה בשיעור העוני, כפי שעולה מנתוני הדו"ח הרשמי של ביטוח לאומי שפורסם בסוף 2018. עם זאת, ישראל היא עדיין המדינה עם שיעורי העוני הגבוהים במערב, וגם מבחינת הפערים החברתיים, שהצטמצמו במידה מה, ההשוואה ליתר מדינות OECD אינה מחמיאה לה.

     

    מדו"חות העוני בתקופתו של כץ עולה כי מחד גיסא, הגדלת שיעורי התעסוקה והעלאת שכר המינימום לגובה של 5,300 שקל היטיבו עם אלה שמצליחים להשתלב במעגל העבודה. מאידך גיסא, האוכלוסייה שאינה עובדת נותרת מאחור ונעשית ענייה יותר יותר. כיום שיעור העוני של האוכלוסייה שאינה עובדת בגיל העבודה עומד על 76%, ובמקביל הקצבאות הופכות נמוכות יותר ויותר ביחס לרמת החיים הכללית ושיעורי המיצוי שלהן בדרך כלל נמוכים.

     

    כץ הוביל בין היתר את תוכנית הדגל של המשרד, "נושמים לרווחה", שמטרתה להעניק ליווי למשפחות עניות בכל תחומי החיים, בצירוף מענק כספי, עד להוצאתן ממעגל העוני. התוכנית, שהחלה לפעול ב-2015, נוחלת הצלחה והורחבה לאחרונה לכ-5,800 משפחות ברחבי הארץ. עם זאת, ברור כי מדובר בטיפה בים של כ-470 אלף משפחות עניות בישראל.

     

    הפקרת פועלי הבניין

    זהו כנראה המחדל הגדול ביותר בתקופת כהונתו של כץ. 41 בני אדם קיפחו את חייהם בשנת 2018 בשל ליקויי בטיחות באתרי בנייה, 35 בשנת 2017 ולא פחות מ-50 בשנת 2016 – השנים שבהן כץ היה אחראי על הנושא מתוף תפקידו כשר העבודה (שאליו נכנס כאמור ביולי 2016). מדובר בהפקרות ארוכת שנים שהחלה הרבה לפני שנכנס לתפקיד, אך הוא עדיין לא הצליח לעצור אותה.

      (נתונים:
    (נתונים: "נרתמים")

    התפטרותו באוקטובר האחרון של ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה, ארז מימון, האחראי על אכיפת חוקי הבטיחות בעבודה - חמישה חודשים בלבד אחרי שמונה לתפקיד - מעידה יותר מכל כי גם במשרד מגדירים את הטיפול בנושא עד כה ככישלון. יו"ר ההסתדרות הכללית אבי ניסנקורן אף איים בשביתה כללית בעקבות ריבוי המקרים ואמר כי "האדישות לתאונות הבנייה מדהימה".

     

    לזכות כץ ייאמר שהוא זיהה את הכשל והוביל שינויים בתחום. לראשונה הוטלו קנסות ועיצומים על קבלנים שלא עומדים בנהלים, הוצבו אמצעים טכנולוגיים למניעת תאונות, הוספו תקנים למפקחים באתרי הבנייה ושכרם הועלה, והוגדלו התקציבים למינהל הבטיחות. כמו כן, בתחילת 2019, רגע לפני פיזור הכנסת, אושרו תקנות חדשות המחמירות את סטנדרט הבטיחות של הפיגומים. כל אלה יישאו פרי ככל הנראה רק בקדנציה הבאה.

     

    אלימות במשפחה

    כץ מסיים את כהונתו כשאדי מחאת הנשים הגדולה אי פעם בישראל עוד מרחפים באוויר. המחאה, שהגיעה לקראת סופה של שנה מדממת במיוחד, שבה נרצחו 26 נשים – רובן על ידי קרוביהן – הטילה על הממשלה את האחריות לתופעה המחמירה. הטענות הופנו לשלל גורמים, ושר הרווחה ספג גם הוא חלק מהביקורת.

     

    כץ, שמשרדו היה אמור לקבל 50 מיליון שקלים בכל שנה במסגרת תוכנית חומש לאומית שאושרה בממשלה, לא עמד על כך שמלוא הכסף יועבר, ורק בעקבות המחאה השלימה הממשלה בתחילת 2019 את החסר.

     

    התקציב הנוסף שהועבר ישמש להרחבת המענים בטיפול בגברים אלימים, ושליש ממנו יוקצה להרחבת הפעילות במגזר הערבי, ש-14 מ-26 הנרצחות בשנה האחרונה הגיעו ממנו.

     

    "לא הייתה ממשלה חברתית מזו", אמר כץ כשהציג את דו"ח העוני ביומה האחרון של שנת 2018. עם זאת, הוא הוסיף כי "מדינת ישראל לא נותנת מספיק לעניים. אם היו נותנים לי לעשות מה שאני רוצה לא היה אף עני", אמר בעקיצה אופיינית כלפי משרד האוצר. כץ סיכם במשפט "אני לא הולך לשום מקום". בעוד כמה חודשים נדע אם צדק.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים