ההתחדשות העירונית מגיעה גם ליישובי המגזר הערבי

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מקדמת במהלך השנה האחרונה פיילוט להתחדשות עירונית במגזר הערבי. ל"כלכליסט" נודע כי מדובר בפיילוט שנמצא בשלבים התחלתיים, ונועד בשלב הראשון לבחון את המצב התכנוני בכל ישוב - ולנסות לגבש מודלים שיוכלו להניע תהליך של התחדשות עירונית בכל המגזר ולצרף אליו רשויות נוספות ואף יזמים.

דרום-מזרח: האזור הבא של ת"א

בזכות הצרכנים: הדברים הטובים שקרו למשק הישראלי ב-2018

בשלב הראשון אותרו חמישה ישובים, שבהם הפוטנציאל לקידום התחדשות עירונית גבוה יותר. מדובר בסכנין, טייבה, ג'סר א-זרקא, כפר קאסם וערערה. בשיתוף עם הרשויות המקומיות, מנסים אנשי הרשות לאתר מיקומים שבהם ניתן יהיה לבצע התחדשות עירונית, ויוכלו לשמש כפיילוט לפרויקט נרחב. המתחמים שאותרו עד כה ממוקמים בעיקר במרכזי היישובים הוותיקים ובאזורים הצפופים, או לאורך צירים ראשיים מתפתחים. 

התחדשות עירונית - גם בטייבה

ברשות הבינו שלא ניתן "לייבא" את המודל הקיים מהמגזר היהודי ליישובים הערביים, מאחר שהוא לא יעבוד מסיבות רבות. דוגמא לבעיות שמקשות על קידום התחדשות עירונית "רגילה" היא ריבוי בעלים על הקרקע, מבנה חברתי של חמולות ומחסור בדירות שכורות - שמאפשרות לאכלס מפונים במידת הצורך.

על כן, אחת המטרות שעומדת כרגע על הפרק היא להמציא מודל, או אפילו כמה מודלים חדשים, שיאפשרו לקדם את הנושא ביישובי המגזר. עבור כל אחת מהערים, תקצבה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית צוות תכנון הכולל אדריכל, שמאי, ויועץ שיתוף ציבור לבחינת היתכנות התהליכים.

בשלב הראשון - בלי פינוי בינוי

כך למשל, בשלב הראשון כלל לא מדובר במודל של הריסה, פינוי תושבים ובנייה מחדש. בעיקר מדובר בתוספת של שטחים, שיאפשרו את הגברת הפעילות הכלכלית - כמו הוספת שטחי מסחר. בצד המגורים, מדובר בעיקר בעיבוי מתחמים קיימים במקומות שיאפשרו זאת, וגם אז עד לגובה של 4-6 קומות בלבד.

כמו כן, אם במגזר היהודי מי שמוביל את התהליך הם בעיקר יזמים שנהנים מכדאיות כלכלית, במקרה זה ברור שלפחות בשלב הראשון - המדינה היא זו שתידרש לממן את הפרויקטים. על פי ההערכה, על מנת להניע את השלב ההתחלתי - מדובר בכמה מיליוני שקלים לטובת תכנון; ולאחר מכן בסכום של כמה עשרות מיליוני שקלים שיגיע מתקציב משרד השיכון, ויופנה להנעת 2-3 פרויקטים ראשונים.

חיים אביטן, יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית(צילום: נמרוד גליקמן)

מבין היישובים, התהליכים בטייבה, סכנין וערערה מתקדמים יותר. בסכנין, אותר מגרש ציבורי המשמש לחניה וסמוך לכיכר העיריה כמוקד שיש בו פוטנציאל. בערערה, המתחם הנבחר הוא מרכז היישוב הוותיק, הנפרש לאורך ציר ראשי, כאשר המטרה העיקרית היא חיבור השכונות החדשות שייבנו למרכז העיר.

בטייבה ההתחדשות העירונית תתמקד במרחב הציבורי ובשדרוג מבני מגורים הממוקמים במרכז העיר ונמצאים בבעלות העירייה. בכפר קאסם מתמקד הפיילוט במרכז העיר, במטרה להפוך אותו לחדש ופעיל; ובג'יסר א-זרקא יש הבנה כי קיים צורך להתחדשות עירונית, מכיוון שגבולות היישוב תחומים ללא יכולת להתפתח החוצה.