שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    אפי נוה צריך לדאוג מסעיף 18(3)

    חוק הגנת הפרטיות מתיר פגיעה כגון פריצה לנייד אם היה עניין ציבורי המצדיק זאת. ביהמ"ש עשוי לקבוע שהפרקליטות פעלה באופן סביר והראיות קבילות

     

     עורך דין אפי נוה פרשת המין והמנויים (צילום: מוטי קמחי )
    אפי נוה בביהמ"ש, בשבוע שעבר(צילום: מוטי קמחי )

    האופן שבו הושגו מה שנראות כראיות המשמעותיות בפרשת המינוי תמורת מין, שבמרכזה עומד היו"ר המתפטר של לשכת עורכי הדין אפי נוה, יעמוד בקרוב – ולמעשה עמד כבר במהלך סוף השבוע – בפני מבחן משפטי מורכב. חרף הנחרצות שבה מתבטא כל אחד מהצדדים, ספק אם יש כאן מקרה חד לכאן או לכאן.

     

     

    סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה".

     

    לכן, ועל דרך הכלל, ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות דינה להיפסל. עם זאת, כלל הפסילה הוא יחסי, והמשמעות היא שבכפוף לשיקול הדעת שניתן לבית המשפט, תתאפשר קבלת ראיה למשפט חרף הפגיעה בפרטיות. התכלית של כלל הפסילה היא לאזן בין הזכות להגנת הפרטיות לבין האינטרס החברתי הכרוך בעשיית צדק.

     

    בעבר נקבע, כי יש מקום לשקול את כוחה ההוכחתי של הראיה, את מידת הפגיעה בפרטיות, אם הפגיעה נעשתה בתום לב או בזדון, באיזו מידה ניתן היה להשיג את הראיה ללא פגיעה כאמור, ולבסוף – חומרת העבירה.

     

    עוד על פרשת המינוי תמורת מין:

     

    במאי 2006 פרסם בית המשפט העליון את הלכת יששכרוב, שקבעה את דוקטרינת הפסילה הפסיקתית. לפיה, הנחת המוצא היא שראיה רלוונטית תהיה קבילה במשפט. עם זאת, נקבע חידוש ולפיו לבית המשפט יינתן שיקול דעת לפסול את קבילותה של ראיה בפלילים, אם נוכח לדעת כי הושגה שלא כדין וקבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן.

     

    אפי נוה בצאתו מחקירה בלהב 433    (צילום: ליהי קרופניק)

    אפי נוה בצאתו מחקירה בלהב 433    (צילום: ליהי קרופניק)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מדובר בנוסחת איזון עקרונית השואפת להשגת פשרה ראויה בין מכלול הזכויות והאינטרסים הרלוונטיים לשאלת קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין, ובהם: מחד חשיפת האמת העובדתית, הלחימה בעבריינות וכן ההגנה על שלום הציבור ועל זכויות נפגעי העבירה; ומאידך מול ההגנה על זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו.

     

    נראה שבפרשיית הטלפון הנייד של אפי נוה התמקדו הפרקליטות ורשויות החקירה בהגנות שעומדות לפי חוק הגנת הפרטיות. לפי מה שנגלה לציבור בשלב זה, נראה שמכשיר (או מכשירי) הטלפון נפרץ באמצעות מומחה ולאחר מכן אותרו בו חומרים שונים, שחלקם (לפי פרסומים) מפלילים את נוה. חומרים אלה הוגשו למשטרה, אשר בהכרח מודעת לכך שהם נלקחו מהטלפון הנייד של נווה.

     

    חוק הגנת הפרטיות קובע הגנות אפשריות העומדות לזכות המפר. אחת מהן היא פעולה בתום לב וקיומן של חובות מוסריות, חברתיות או מקצועיות לפרסום המידע או לביצוע הפעולה שהפרה את הפרטיות. מובן שעיתונאי שמקבל לידיו מכשיר טלפון שכזה עוד לא יודע במדויק אם אכן קיימת לו חובה מקצועית או מוסרית לפרסם את המידע. רק לאחר עיון בחומרים עצמם ניתן להבין ולגדר את אותה חובה.

     

    לפי סעיף 18(3) לחוק הגנת הפרטיות, פגיעה בפרטיות מותרת אם "היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין, ובלבד שאם הייתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב". זו הגנה מובהקת מאוד בנסיבות ענייננו.

     

    כמו כן, סעיף 19 לחוק פוטר את המשטרה, אשר ככל הנראה קיבלה לידיה חומרים שהושגו אגב הפרת פרטיות, מכל אחריות לפי החוק, על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידה ולשם מילויו.

     

    לפי מיטב הבנתי, בפרשת נוה אכן קיים עניין ציבורי המצדיק פגיעה בפרטיות. לפי פרסומים, פרקליטות המדינה ערכה מעין מיון פנימי, סביר ומידתי, בנוגע לטיב המסרונים וההודעות הקוליות או המצולמות שניתן יהיה לעיין בהם, ועל פניו נראה כי בכך נערך האיזון הנכון המשקף את אותה "פשרה ראויה" שאליה כיוון בית המשפט בהלכת יששכרוב.

     

    • עו"ד אילן בומבך, לשעבר יו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, עוסק במשפט מנהלי

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים