שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    10 דברים שלמדנו על מחלת השפעת ממחקרי ביג דאטה

    עד לפני זמן לא רב נאלצו אפידמיולוגים ברחבי העולם לקושש מידע דל על התפשטות השפעת, לנתח אותו במשך זמן רב ולעתים אף להגיע למסקנות מאוחר מדי. עד שהגיעו מחקרי הביג דאטה ושינו את עולמם. הנה עשרה דברים שלמדנו על המחלה חובבת החברה הזאת ממחקרי ביג דאטה

    בכל חורף מגיעה השפעת העונתית ומזכירה לנו שגם יצורים מזעריים יכולים לעורר מהומה של ממש בחיינו. כמו למשל בשנת ‭ ,1918‬אז הכתה השפעת הספרדית

    באירופה בעוצמה והביאה לקטל המוני שגבה מחיר גבוה מזה שגבתה מלחמת העולם הראשונה שקדמה לה.

     

    לרוב, למרבה המזל, היא איננה כה הרסנית אבל עדיין משבשת חיים. לעתים די בפחד מפניה כדי לטלטל את האנושות. כך היה למשל במקרה של שפעת החזירים או שפעת העופות, שהחשש שמא מדובר בזן חדש שיוכל לחולל מגפה קטלנית הקפיץ את רמת הכוננות בשדות התעופה כמעט כמו התראה לפיגוע, גרם לאנשים לעטות מסכות עם כניסתם למטוס ולבידוד אנשים שהגיעו חולים מארץ אחרת.

     

    גם בשנת ‭ ,2019‬ למרות התפוצה של השפעת, ההישנות שלה, העוצמה שלה והקידמה בתחום הרפואה, האנושות עדיין לא יודעת להתמודד עם המחלה הנגיפית הזאת בהצלחה מספקת. עדיין אין נגדה חיסון רב שנתי, ואין בנמצא תרופה שביכולתה לרפא את אלה שנדבקו. לכן הניטור והפיקוח עליה הם עדיין אחד הכלים החשובים שיש כיום בידינו לשליטה בה.

     

    ישנן מחלקות בארגוני בריאות בעולם, כמו למשל המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (ה-‭,(CDC‬ שתפקידן הוא לעקוב אחר השפעת - לגלות היכן היא מתפרצת, לאתר את סוג הנגיף, לנתח את אופן התפשטותו והקצב שלו, ועל סמך המידע הזה לפתח חיסון הולם, להיערך לטיפול בחולים ולנסות למזער את ממדי ההתפשטות.

     

    ואל מאגר הכלים של המנטרים והעוקבים הצטרף בשנים האחרונות כלי חדש ורב עוצמה: הביג דאטה — מידע רב שנאסף ממכשירים דיגיטליים, מעובד ומנותח בעזרת כלים סטטיסטיים. גם הביג דאטה הוא סוג של מגפה שמתפשטת בעולם המחקר. המגפה הזאת הדביקה בשנים האחרונות את חוקרי המחלות הזיהומיות ברחבי העולם, והיא מאפשרת להבין טוב יותר איך מתפשטת השפעת, מתי ולמה, ואולי גם לנסות לצמצם את היקפה.

     

    איך השפעת מתפשטת ומי צריך להתחסן. אוספים נתונים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    איך השפעת מתפשטת ומי צריך להתחסן. אוספים נתונים(צילום: shutterstock)

     

    קראו עוד על שפעת

    מכת שפעת עולמית: מיליונים נדבקו, עשרות ילדים מתו

    אושרה: תרופה חדשה לטיפול בשפעת – במנה אחת בלבד

    "נהייתי יותר חולה בגללו": 10 מיתוסים על החיסון לשפעת – והאמת

     

       ( )

    מה זה מחקרי ביג דאטה ולמה יש התולים בהם תקוות שיסייעו להתמודד עם אימת השפעת ועוד מחלות מתפשטות? מדובר בקבוצה גדולה של מחקרים, רובם מתבססים על העקבות הדיגיטליים שהתחלנו להותיר אחרינו מאז שנצמדנו לסמארטפון, למחשב, ל-GPS ‬ למכשירים המנטרים ושאר טכנולוגיות. בהולכנו ובבואנו, בגולשנו ובקניותינו אנחנו משאירים עקבות בלתי נמחים.

     

    "בעודנו נעזרים, מחפשים או נהנים מהמידע שחברות ההייטק מספקות לנו, אנחנו עצמנו הופכים לספקי דאטה", מסביר אדיר ונונו, דוקטורנט בחוג למדע, חברה וטכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן, שחוקר ניתוח אנליטי של כדורסל. "המערכת אוספת עלינו שפע של נתונים באופן אוטומטי כמו: כמה פעמים גלשנו בגוגל, מה חיפשנו, מה קנינו, האם התעניינו בפרסומת, האם ביקרנו אחר כך בחנות הרלוונטית ועוד ועוד.

     

    את כל הנתונים האלה 'כורה' (או אם תרצו: צוברת) המערכת באופן אוטומטי. אחר כך, באמצעות כלים סטטיסטיים, שהולכים ומשתכללים כל הזמן, היא מנתחת את הקשרים ביניהם לבקשתם של חוקרים". הרבה פעמים המידע הזה משמש גופים מסחריים, אבל חוקרי השפעת למדו לנצל את העקבות האלה כדי ללמוד על הנגיף והתנהגותו. 

     

    הם מתמקדים כמובן בעקבות הרלוונטיים להם, כפי שמסבירה שווטה באנסאל, פרופסור לביולוגיה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון ומנהלת מעבדה המתמקדת בחקר השפעת באמצעות ביג דאטה, בריאיון ל"מנטה". "רוב המידע שלנו מגיע ממאגרים אלקטרוניים שאוגרים מידע על חולים באופן אוטומטי", היא מסבירה, "כמו למשל חברות ביטוח (בארץ קופות החולים — א"ט), בתי מרקחת, וגם פוסטים על מחלות, שמאפשרים לנו לדעת כמה אנשים ביקרו אצל רופאים, באיזה אזור, אילו תרופות הם רכשו ועוד".

     

    המידע מגיע ממאגרים אלקטרוניים שאוגרים מידע על חולים באופן אוטומטי. ביג דאטה (אילוסטרציה: Shutterstock) (אילוסטרציה: Shutterstock)
    המידע מגיע ממאגרים אלקטרוניים שאוגרים מידע על חולים באופן אוטומטי. ביג דאטה(אילוסטרציה: Shutterstock)

     

    לפרופ' מנפרד גרין, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה וממקימי מערכת הביג דאטה שמנטרת שפעת בארץ, אין ספק שצורת המחקר הזאת שינתה לחלוטין את הכלים שעומדים כיום לרשותנו במעקב אחר התפשטות המחלה.

     

    "בעבר היו מומחים ממשרד הבריאות מתקשרים לכמה מרפאות שעלו במדגם, שואלים אם יש אצלן עומס, ובמקביל לוקחים בדיקות מאנשים שהגיעו למרפאה עם מחלה דמוית שפעת כדי לאפיין את הנגיף ולוודא שאכן מדובר בעלייה במחלה", הוא מסביר. "זה היה לוקח זמן רב, זה היה לא מדויק, והיכולת להיעזר בנתונים בזמן אמת הייתה מצומצמת מאוד. לא פעם הנתונים על היקף המגפה ומיקומה היו מתחוורים רק בסוף השנה.

     

    כיום, מדי יום, הנתונים מעובדים ועוברים ישירות למשרד הבריאות. המידע האמין והגדול מתקבל בתוך זמן קצר, משקף תמונת מצב אמיתית ומבוצע בנוחות וביעילות". אבל במעבדה של פרופ' באנסאל לא מסתפקים במעקב ובניטור ומנסים להבין את הקשר בין מבנים חברתיים והתנהגויות אנושיות להתפשטות המחלה.

     

    ובצדק, רובינזון קרוזו מן הסתם לא היה נדבק בשפעת. אחרי הכל, מדובר במחלה שזקוקה לחברה כי הנגיפים משתמשים בנו ככלי תעבורה שמסייע להם לעבור מאחד לשני. לכן הסיכון למגפת שפעת ואופן ההתפשטות שלה תלוי מאוד בשאלות כמו: מה מבנה החברה שלנו, כמה אנחנו קרובים זה לזה, אילו פעילויות אנו עושים ביחד, לאן ואיך אנחנו נוהגים לנסוע, מה המוסדות שבהם אנחנו מבלים - ומה מכל אלה מסייע לנגיף להתפשט, וכמובן גם מה יכול היה לעצור אותו.

     

    נדמה שכל השאלות האלה, וגם פעילות המעקב והניטור של המגפה, חיכו לעידן הביג דאטה. המחקרים שנערכים במעבדה בג'ורג'טאון אומדים ומודדים את מחול השפעת בארצות שונות, בגילאים שונים, בתקופות שונות, בתנאים שונים, וגם אצל דולפינים, צבי מדבר ופרות ברפת, ומנסים להבין איך חיסונים או היעדרם, חופשות וטיולים, מוסדות והרגלים מסייעים או מפריעים לנגיף בדרכו להתפשט.

     

    "הדבר המרגש במחקרי ביג דאטה הוא הנגישות שהם מספקים למידע על התנהגויות הקשורות לבריאות", מסבירה פרופ' באנסאל. "עד היום המידע שלנו על התנהגויות בריאות נאסף בעיקר על ידי שאלונים, שהם מטבעם קטני היקף וספציפיים. מחקרי ביג דאטה מאפשרים לכרות עקבות דיגיטליים שהשארנו, ומלמדים על הבחירות וההתנהגויות שלנו בתחום הבריאות".

     

    מה למדנו על התנהלות נגיף השפעת בעידן של מחקרי הביג דאטה?

    פרופ' באנסאל מפרטת עשרה ממצאים בולטים שהצליחו החוקרים במעבדה שלה לחלץ מתוך המידע העצום שעמד לרשותם.

     

       ( )

    אחד ממחקרי הביג דאטה שנערכו במעבדה של פרופ' באנסאל הראה שבזמן חופשות חג המולד וראש השנה האזרחית, מספר הנדבקים בשפעת באוכלוסייה יורד, וכי שיא המגפה מתרחש כמה שבועות אחרי שהילדים חוזרים לספסל הלימודים.

     

    מתברר שבית הספר, שבו ילדים משחקים, מתרוצצים, ומתקרבים זה לזה, הוא מדגרה משובחת לנגיף השפעת. הילדים נדבקים בקלות, וכמובן לא רק הם נעשים חולים אלא גם ההורים שלהם, וחבריהם לעבודה ובני זוגם של החברים לעבודה וכך הלאה.

     

       ( )

    אותם מחקרים שנערכו בחגים עקבו גם אחר המטיילים בתקופה זו. עונת החגים באמריקה, כידוע, כרוכה לא רק ברכישת מתנות ומשלוח כרטיסי ברכה אלא גם בטיסות ובנסיעות, שבהם אנשים אורזים את ילדיהם ובני זוגם ונוסעים לעתים מאות קילומטרים לארוחת החג.

     

    על פניו נראה שעם הילדים והמתנות יביאו איתם המבקרים גם את הנגיפים הביתיים כמענק למארחים. אלא שהמחקר מוכיח שמסיבה לא ברורה דווקא טיולים מהסוג הזה אינם מביאים להתפרצות של המחלה.

     

    תטיילו יותר, תחלו פחות (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    תטיילו יותר, תחלו פחות(צילום: Shutterstock)

     

      ( )
     

    בהתפרצות של זנים חדשים של שפעת שלא הכרנו בעבר, כמו שפעת החזירים או שפעת העופות, הילדים פגיעים יותר. הם הראשונים להידבק בנגיף החדש ומספר הילדים החולים בזמן תקיפה של נגיף כזה גדול במיוחד.

     

    עם זאת, בחלוף הזמן, כשהנגיף נעשה מוכר יותר במקומותינו, ובעיקר בחורף הבא, קבוצת הילדים מתחילה ליהנות מחיסוניות, ובשלב הזה המחלה נפוצה יותר דווקא בקרב המבוגרים.

     

      ( )

    בניגוד למה שחשבו, חיי קהילה אינם מגדילים בהכרח את הסיכון למגפה אלא המבנה הקהילתי. במחקר שנערך על ‭ 43‬ סוגים של בעלי חיים, החל בצבי מדבר, דרך דולפינים ועד לנמלים, שחיים כל אחד במבנה חברתי אחר, התברר שדפוס חיי החברה משפיע על עוצמת מגפת השפעת.

     

    חיות ידידותיות לכל כמו הדולפינים נמצאות בסיכון גבוה להתפשטות המחלה. לעומת זאת, חיות שהקהילה שלהן מחולקת לקבוצות שהקשרים בתוכן קרובים ואמיצים, אבל שאינן מרבות להתרועע עם בני הקהילות האחרות, כמו למשל צבועים נקודים ונמלים נגריות, עמידות יותר בפני שפעת. גם אצל אנשים, אגב, קהילות סגורות שלא מנהלות קשרים מרובים עם אנשי חוץ מוגנות יותר בפני המחלה.

     

      ( )

    ואותם אנחנו תופסים בזמן ישיבה במשרד, שיעור באוניברסיטה או ביקור בבית הספר. כשאנחנו קמים בבוקר אנחנו עדיין לא מרגישים חולים והולכים לעבודה, לישיבה, לשיעור או לפגישה - אבל אנחנו כבר מידבקים, ולוקח כמה שעות עד שאנחנו מתחילים להרגיש שמקומנו במיטה.

     

    בינתיים הנגיף, שיודע לנצל ישיבות, שיעורים ופגישות, מצליח לעבור אל כל האנשים שאנו נתקלים בהם ובהמשך אל כל האנשים שהם נתקלו בהם וכך הלאה.

      ( )

    מחקרי הביג דאטה מחדדים את ההבנה לגבי דפוס השימוש בחיסונים נגד שפעת. כך למשל, אחד המחקרים בדק מה מוסיף חיסון שניטל שנה אחר שנה. מתברר שאלה שמקפידים להתחסן עונה אחר עונה זוכים לא רק בעצמם להגנה גדולה יותר, אלא גם מגדילים את החיסוניות של כל הקבוצה.

     

    חיסון (צילום: shutterstock)
    מגדילים את ההגנה מפני הידבקות בשפעת. חיסונים(צילום: shutterstock)

     

     

      ( )

    הניתוח הסטטיסטי של מחקרי ביג דאטה איפשר למפות את אוכלוסיות האנשים שמהססים אם לתת לילדיהם חיסונים בכל רחבי ארצות הברית (מחקר זה לא התמקד דווקא בחיסונים לשפעת אלא בחיסונים למחלות זיהומיות בכלל).

     

    נמצא כי אלה שאינם מתחסנים נוטים לגור יחד בקבוצות גדולות. זה אולי טבעי, אבל זה גם מסוכן, מכיוון שאז הבלתי מתחסנים חשופים יותר למחלות ולא נהנים מההגנה שהיו יכולים לספק להם המתחסנים. זה מודגם השנה על ידי החצבת, שמתפשטת במיוחד בקרב קבוצות של חרדים שנוטות לא להתחסן.

     

      ( )

    מחקר אחר הראה שגם מי שלא נטל חיסון, לא לגמרי פספס. מחקרי הביג דאטה מאשרים את התפיסה שתכשירים אנטי-ויראליים כמו טמיפלו ורלנזה לא רק מקילים על השפעת, לפחות עד שהנגיף נעשה חסין אליהם, אלא גם מצמצמים את הסיכון להתפתחות של מגפה. אבל, כפי שידוע, כדי שישפיעו צריך ליטול אותם ב-‭48‬ השעות הראשונות של המחלה.

     

     
      ( )

    כידוע, חלק מהחיסונים לשפעת לא קולעים בול לזן העונתי ומקטינים את הסיכון לחלות רק באחוזים מועטים. אבל כשמסתכלים על זה מהזווית הקבוצתית, הרי שהחיסון מוריד בשיעורים גדולים יותר את הסיכון להתפרצות מגפה.

     

    מודלים מתמטיים מראים שגם כשהחיסון מפחית את הסיכון לחלות ב-%‭20‬ בלבד, הרי שהעובדה שאדם אחד מדביק פחות אנשים והם מדביקים פחות אנשים וכך הלאה, מקטינה את הסיכון של כולנו לחלות.

     

      ( )

     הביג דאטה תורם גם לוויכוח עתיק היומין על הקשר בין קור למחלות חורף. על פי הנתונים של פרופ' באנסאל, הנגיפים חוגגים במקומות שבהם קר ויבש ומחבבים הרבה פחות אזורים שהלחות בהם גבוהה.

     

    לדבריה, הסיבה לכך אינה ברורה לגמרי, אבל ההשערה המובילה היא שזה קורה משום שבקור אנו נוטים להצטופף יחדיו וכך מספקים הזדמנות פז של ממש לנגיף חובב החברה.

     

    כך לא תדביקו בשפעת את עמיתיכם לעבודה:

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים