שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מסעדת השקד בתל אביב נסגרה אחרי 55 שנה
    את מסעדת השקד בתל אביב הקימו שני ניצולי שואה בשנת 1964, ואתמול היא נסגרה. חיים שלו, הבעלים: "אני מרגיש זיפת, הצטרפנו לסטטיסטיקה". לקוח ותיק: "אם הוא נפל אז כנראה אף אחד לא חסין"

     

    צילום :ירון ברנר

    צילום :ירון ברנר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    המשבר בענף המסעדנות מכה גם בוותיקות: אתמול, 55 שנה אחרי שנפתחה, נסגרה מסעדת "השקד" ברחוב החשמונאים בתל אביב. "השקד" הייתה מסעדת דגים משפחתית שנפתחה בפאה הדרומית של רחוב החשמונאים בשנת 1964.

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

    לפני כשלוש שנים, כשהחלו עבודות הבנייה של הקניון הסמוך, עברה המסעדה לצד השני של הכביש, לאחר מאבק משפטי ארוך מול עיריית תל אביב. בסופו של המאבק הוצא למקום צו הריסה והמסעדה, כאמור, עברה לחלל השוכן ממול למיקום המקורי של המסעדה.

    המייסדים של מסעדת השקד (צילום: לאה גולדה הולטרמן)
    המייסדים של מסעדת השקד(צילום: לאה גולדה הולטרמן)

    מסעדת השקד  (צילום: לאה גולדה הולטרמן)
    מסעדת השקד (צילום: לאה גולדה הולטרמן)
     

    את מסעדת "השקד" הקימו אסתר ואברהם שולביץ, זוג ניצולי שואה שהאכילו בשנים הראשונות את מבקרי השוק הסיטונאי הסמוך, בעיקר במאכלים מזרח אירופיים כמו גפילטע פיש, כבד קצוץ ורגל קרושה. כמעט כל הסלטים "מפעם" נשארו בתפריט עד יומה האחרון של המסעדה.

    מסעדת השקד בתל אביב (צילום: ירון ברנר)
    מסעדת השקד בכתובת החשמונאים 90(צילום: ירון ברנר)
     

    במהלך השנים הצטרף למסעדה בנם של שולביץ, חיים, והוא וילדיו ניהלו את המקום, כשאסתר הייתה ממשיכה להגיע מדי יום ולהכין את הבוואריה שרק היא ידעה להכין. לפני כשנתיים נפטרה אסתר, וחיים המשיך את העסק המשפחתי. עם המעבר לצד השני של הרחוב, הצטרפה גם הנכדה, רז שלו, לעסק המשפחתי.

    מסעדת השקד בתל אביב (צילום: יאנה טובין)
    סוגרים שולחן(צילום: יאנה טובין)
     

    השקד הייתה מסעדה שמיומה הראשון משכה אליה את בכירי השלטון וצמרת המשק הישראלי - מבנימין נתניהו ועד אלפרד אקירוב. התפריט כמעט ולא השתנה עם השנים, והיא הייתה "בית בטוח" לאלפי לקוחות. היא הצליחה לשרוד, כנגד כל הסיכויים, עד שאתמול נחרץ גורלה.

     

    "אני מרגיש זיפת, הצטרפנו לסטטיסטיקה, מזל שאימא שלי לא בחיים בשביל לראות את זה", אמר הבוקר חיים שלו, הבעלים של המסעדה. "לא רצינו להתדרדר יותר, בשנה האחרונה הכל הלך והחמיר, התחילו תביעות עובדים, גם המעבר הקשה על המשך הפעילות וההשקעות במסעדה החדשה. יש לי גם הקלה מסויימת אבל תשמעי מה אני אומר לך - אין סיכוי למסעדות בארץ, רק לחורים בקיר".

     

    הלקוחות מספרים שהמסעדה הייתה מלאה רוב הזמן, זה מפתיע שדווקא אתם נאלצים בסוף לסגור.

    "נכון, היא הייתה מלאה, אבל מלא זה לא אומר כלום. מס המעסיקים עלה ב-40 אחוז, העובדים תובעים על ימין ועל שמאל, וזו מנת חלקנו. אני שומע מהרבה מסעדנים על הקשיים האלה, אבל אני לא מוכן לשאת עול יותר גדול מזה. נירגע ונמשיך הלאה, בינתיים אנחנו מנסים למצוא קונה למקום".

    אסתר שולביץ ז"ל ובנה, חיים שלו (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    אסתר שולביץ ז"ל ובנה, חיים שלו(צילום: ירון ברנר)
      

    "פתאום אתמול ראיתי שהוא סגר. אני וכל המשפחה לקוחות קבועים כבר 20 שנה", מספר יוסף מתל אביב, לקוח ותיק: "מיד התקשרתי לחיים והוא אמר שזה בגלל כוח האדם, המיסים, העירייה, ההכנסות. התבאסתי מזה טוטאלית. הטרגדיה היא שכל פעם כשהייתי בא המקום היה מלא וכנראה שזה לא הספיק והוא עדיין היה צריך לסגור. זה נשגב מבינתי. אם הוא נפל אז כנראה אף אחד לא חסין. זה לא נעים, המסעדה הזאת הייתה כמו בית. בכלל לא ידעתי שהוא בקשיים. כולם אומרים שקשה, אבל שדבר כזה יקרה למוסד כזה, ממש לא ראיתי את זה קורה. יש מקומות שאני נכנס אליהם וברור לי שהם לא ישרדו, אבל במסעדת השקד נראה היה שהנוסחה עובדת, המיקום טוב, האנשים טובים, המסעדן ותיק, אז חשבתי שאין סיכוי שזה יקרה לו". 

     

    הסגירה של מסעדת "השקד" מצטרפת לשורה ארוכה של מסעדות ותיקות שנסגרו בשנתיים האחרונות, ובהן סגירתן של מסעדת "סעיד" באור יהודה אחרי 40 שנה; מסעדת"בליני" בנווה צדק שנסגרה אחרי 24 שנים; מסעדת "מיטבול" בראשל"צ שנסגרה אחרי 14 שנה; מסעדת "עד העצם" בהרצליה שנסגרה אחרי 30 שנה; מסעדת "ננוצ'קה" של המסעדנית ננה שרייר שנסגרה אחרי 16 שנות פעילות, זמן קצר לאחר סגירתה של מסעדת "אורנה ואלה" בתל אביב אחרי 20 שנה.

     

    מומחים בענף המסעדנות טוענים כי גל הסגירות נובע מההוצאות הגבוהות של המסעדות אל מול מתח הרווחים הנמוך, לצד התוכניות העסקיות שעשו מסעדנים ומשקיעים רק לפני שנים ספורות שכבר אינן רלוונטיות כיום, לנוכח המספרים שרק הולכים וגדלים. 

     

    צפו - מסעדנים מדברים על הקשיים בעולם המסעדנות:

    צילום: חגי דקל

    צילום: חגי דקל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    גם החלטת בג"ץ שלפיה יאולצו המעסיקים לשלם על מבקשי המקלט תשלום רטרואקטיבי על חמש-שש שנים, גרמה לחשש רב בקרב מסעדנים ובכירים בענף המסעדנות, שמתריעים מפני קריסה קרבה של התחום.

     

    בכיר בענף המסעדנות אמר כי "השומות בעקבות פסק הדין התחילו לצאת, ורשות המיסים תנפיק אותן רטרואקטיבית, חמש-שש שנים אחורה. המשמעות הפרטנית לעובד אחד זה 20 אלף בשנה תוספת, וזה רק ההיטל, לא קשור לפיקדון. מסעדה קטנה-בינונית מעסיקה לפחות חמישה מבקשי מקלט כאלה, והמשמעות של זה היא 100 אלף שקלים בשנה. בית קפה או מסעדה קטנה שיצטרכו לשלם את זה עם ריבית וקנסות אחורה ישלמו בסביבות 700 אלף שקלים, וזה גזר דין מוות לאותו עסק. הענף הזה הוא ענף שבו שיעורי הרווח, למעטים שמצליחים, הם קטנים. חייבים להבין שלא עושים מיליונים ממסעדות". 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: לאה גולדה הולטרמן
    אחרי 55 שנה: מסעדת השקד נסגרה
    צילום: לאה גולדה הולטרמן
    מומלצים