כמו במרוקו, אולי בסוף הערבים יתרגלו אלינו
הידוק הקשרים האזרחיים-תרבותיים בין ישראל ומרוקו יכול להוות מודל ליחסים עם מדינות אחרות באזור. הרבה מזה תלוי ב"אפקט ההרגלה"
בחודשים האחרונים ביקרו בישראל משלחות אזרחיות מעיראק וממרוקו שמעידות על העניין הגובר שמביעים עמי האזור בישראל, כמו גם על התמורות שחלו בחברות האזרחיות במזרח התיכון ובייחוד בצפון אפריקה. עשרות אלפי תיירים ישראלים פוקדים את מרוקו ואת תוניסיה מדי שנה, אף שמדינות אלה לא מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. ביוני האחרון מונה רוני טרבלסי, איש עסקים יהודי החי בצרפת, לשר התיירות של תוניסיה. התנועה האנושית בין ישראל וצפון אפריקה היא עדות לקשר עמוק ומיוחד שיכול להוות בסיס יציב לשיתוף פעולה אזרחי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
למרות התפתחויות אלה, יחסי ישראל עם מדינות האזור עדיין מוגבלים מבחינה מדינית, כלכלית וחברתית. מדיניות החוץ הישראלית באזור מתמקדת בעיקר בתחום הביטחוני ובחיזוק הקשר עם מדינות המפרץ. מדובר במרחב פעולה מצומצם למדי, שמצליח במידת-מה לקדם שיתופי פעולה בין מנהיגים וגנרלים, אך רחוק מלקרב בין העמים ולהעמיק את הקשרים ביניהם. ביקורת זו מושמעת גם כלפי הסכמי השלום שעליהם חתמה ישראל עם ירדן ומצרים. על אף החשיבות הרבה שלהם והציפיות הרבות שנתלו בהם, הם לא הצליחו לחלחל אל העמים ומהווים לכל היותר שלום בין מנהיגים.
ניתן ללמוד על הפוטנציאל לשיתוף פעולה אזרחי בין ישראל ומדינות ערב מהקשר הקרוב והמיוחד שנרקם בין ישראל ומרוקו. קשר זה, ששורשיו עוד בשנות ה-50', מתקיים אף שבין שתי המדינות אין יחסים דיפלומטיים רשמיים מאז שנת 2000. מבין שיתופי הפעולה הרבים בולט במיוחד התחום האזרחי, הכולל פעילות משותפת של אזרחים ישראלים ומרוקאים בתחומים כמו תיירות, תרבות ומוזיקה, קולנוע, אקדמיה, ספורט, שימור מורשת יהדות מרוקו, חילופי משלחות וחינוך.
טורים נוספים של עינת לוי:
- המרוקאים והשואה: אי בודד בעולם המוסלמי
- האביב הערבי האמיתי: ההייטק פורח במזה"ת
- במרוקו לא פוחדים מהמילה "ישראל"
רק כדי לסבר את האוזן: כ-45 אלף תיירים ישראלים ביקרו במרוקו בשנה האחרונה; התזמורת האנדלוסית של אשדוד הופיעה בדצמבר בפסטיבל האנדלוסי בקזבלנקה; משלחת ישראלית השתתפה בדצמבר בכנס בנושא יהדות מרוקו שנערך במרקש; ישראלים ומרוקאים הקימו יחד מרכז לשימור מורשת יהודית באסווירה; ארגון "מימונה", שבו חברים סטודנטים מוסלמים, קיים לאחרונה סדנאות בנושא השואה וסמינר להנחלת המורשת היהודית מרוקאית בקרב הדורות הצעירים במרוקו. ויש עוד דוגמאות רבות שכאלה.
קשרים אלה התרחבו והעמיקו בשנים האחרונות על רקע תמורות ושינויים אזוריים. לכך תרמו ארבעה גורמים עיקריים: ראשית, השינוי הטכנולוגי עם חדירת האינטרנט והרשתות החברתיות, שאפשרו יצירת ערוצי קשר דיגיטליים חוצי-גבולות גיאוגרפיים, היכרות בלתי-אמצעית ושיח משותף בין העמים.
מרקש(צילום: shutterstock)
שלישית, מתקיימים קשרים בין מרוקו לבין תפוצתה החיה בישראל, ובמקביל בין ישראל לתפוצה היהודית החיה במרוקו. מרוקו הכירה במרוקאים החיים בישראל כתפוצה השנייה בגודלה בעולם ובה 800 אלף איש (על פי דו"ח רשמי של משרד התפוצות המרוקאי ממרץ 2016). הקשר עם יוצאי מרוקו בישראל עלה גם בדיון בפרלמנט על רקע השאלה אם לתפוצות המרוקאיות מגיעה זכות בחירה, ואם כן – האם זכות זו תקפה גם למרוקאים בישראל. יותר מכך, אזרח ישראלי ממוצא מרוקאי המעוניין להוציא אזרחות יכול לעשות זאת, מכיוון שזכאותו נשמרת ארבעה דורות קדימה.
ולבסוף, יש חשיבות ל"אפקט ההרגלה", כלומר - להפיכת היחסים בין המדינות לעניין שבשגרה בזכות תנועה אנושית רציפה של תיירים ומשלחות, וסיקורה בתקשורת וברשתות החברתיות. הסיקור במרוקו, גם אם אינו תמיד חיובי, מעודד שיח פתוח ואמיץ סביב נושאים הקשורים ליחסים עם ישראל וליחסי ישראל עם המרחב הערבי והמוסלמי. התוצאה היא שהציבור המרוקאי לא מתרגש כבעבר מכל שיתוף פעולה שנחשף, ואפקט ההרגלה מותח את גבולות שיתוף הפעולה צעד אחר צעד.
מתוך הניסיון המרוקאי עולות כמה תובנות והמלצות מעשיות שאפשר ליישם באופן מיידי במטרה לקדם שיתופי פעולה אזרחיים בין ישראל לעוד מדינות באזור: קידום ערוצי דיפלומטיה תרבותית, המבוססים על ערכים וזהות משותפים ופעילות משותפת בתחומים כמו אמנות, חינוך וספורט, וכן המשך טיפוח "אפקט ההרגלה".
כדי לעשות זאת יש להקל על תיירים מהמזרח התיכון ולאפשר להם לבקר בישראל מבלי לבטל או להתעלם משיקולים ביטחוניים. בנוסף דרושה הקמת גוף אזרחי שיוביל את שיתופי הפעולה האזרחיים בין ישראל והאזור, ויש צורך לבצע שימוש מושכל במסגרות בינלאומיות כמרחב אפשרי למפגש ועשייה משותפת.
מעבר לכך יש לטפח יצירת מרחבי מפגש וירטואליים שיאפשרו שיח ופעילות משותפת, ובכלל זה פיתוח קהילות ברשתות חברתיות, קיום וובינרים, וייזום קמפיינים משותפים. באמצעות הקשר והשיח המשותפים ניתן יהיה לאורך זמן להעמיק את האמון ובכך לסייע במימוש הזדמנויות לשיתופי פעולה.
- עינת לוי היא חוקרת במכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית, ועוסקת בייעוץ אסטרטגי ובפיתוח שותפויות בין ישראל ומרוקו
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
