שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביקורת סרט - "סולו חופשי": סרט מהמם, שעלול לסכן את חיי הצופים
    הסרט התיעודי "סולו חופשי", המועמד לאוסקר, מלווה מטפס הרים שיוצא לכבוש מצוק ענק בלי שום ציוד הגנה - תחביב שאצל אחרים מסתיים לא פעם במוות. זוהי יצירה מותחת המספקת רגעי התעלות, לצד שאלות מוסריות: מה לגבי הצופים שימצאו השראה בשגעון?

     


     

    "סולו חופשי" (Free Solo), אחד מחמשת המועמדים הנוכחיים לפרס האוסקר לסרט התיעודי בהפקת נשיונל ג'יאוגרפיק, מציע חוויה אינטנסיבית של מתח, ומעלה שאלות לא רק לגבי דרך החיים בה בחר הגיבור, אלא גם לגבי האופן שבו הוא מתועד. שם הסרט מתייחס לשיטת טיפוס הרים שבה המטפס אינו נעזר בכל ציוד טיפוס או הגנה, ומשום כך נדרש חיבור יוצא דופן בין כושר גופני עילאי, קור רוח, ויכולת תכנון קפדנית בכדי להגיע לפסגה. זהו המפגש הטהור ביותר בין אדם לטבע, שבו כל טעות תוביל למותו של המטפס - כפי שאכן קרה לכמה מהמטפסים הנודעים ביותר. 

     

    הטריילר של הסרט

    הטריילר של הסרט

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הגיבור הוא אלכס הונולד, אולי הנועז שבמטפסים החופשיים. בשנת 2017 הוא שם לעצמו מטרה שאף אחד לפניו לא ניסה לכבוש. בפארק הלאומי יוסימיטי בקליפורניה ישנו מונולית גרניט המכונה "אל קפיטן". מצוק אנכי של 1,089 מטר שעד שנות ה-50 של המאה הקודמת נחשב לבלתי ניתן לטיפוס גם עבור מטפסים עם ציוד. המחשבה שאדם יוכל להיתלות על זיזי סלע זערוריים ולהעפיל בשיפוע של כמעט 90 מעלות כל הדרך לפסגה היא טירוף מוחלט. כפי שנאמר בסרט - כמו זכייה במדליה אולימפית, בתוספת הימור על החיים.

     

    עוד ביקורות סרטים:

    אסקייפ רום

    האשמים

    המועדפת

    מים שקטים

     

    ניתן להניח שאדם החותר לעבר יעד כזה הוא טיפוס לא שיגרתי. הונלוד חי במשך עשור במכונית מסחרית שאיתה הוא נע בין אתרי טיפוס. שם הוא ישן, אוכל את המאכלים המפוקפקים שהוא מבשל ומתאמן ללא הפסק. חיים ספרטניים שלא נראה כי יש בהם מקום לעיסוק נוסף או לאדם נוסף. המוניטין והפרסום שאותם צבר מאפשרים לו לא רק לקיים אורח חיים שכזה, אלא גם להפעיל קרן פילנתרופית שמנסה להביא אנרגיה סולרית למדינות מתפתחות. הוא ללא ספק בחור אינטליגנטי במיוחד, שגם ניחן ביכולת התמקדות והתמסרות יוצאי דופן, וחריגות רגשית שבהשוואה אליה שלדון קופר (מ"המפץ הגדול") הוא "אחד מהחברה".

     

    הציר העלילתי המשני בסרט, המשולב בתיעוד ההכנות הנדרשות לטיפוס על ה"אל קפיטן", הוא מערכת היחסים של הונולד עם חברתו החדשה, סאני מקנדלס. אנו נחשפים לאתגר הלא פשוט העומד בפניה בתור בת זוג, בעלת ציפיות אנושיות נורמטיביות, של גבר המסור כולו להתעלות מסכנת חיים. יש לא מעט רגעים מצחיקים באופן המשובש שבו מתפתחת מערכת היחסים שלהם, שלעיתים נראית כאתגר המזכיר במופרכותו טיפוס על מצוק בידיים חשופות. מערכת היחסים הזו מהווה גם פתח לניסיונו של הסרט להבין את המכניזם הפנימי של הונולד. ניסיון שכולל גם חזרה לילדותו, ובעיקר לדמותו של אביו שהיה גם הוא, באופן לא מפתיע, בעל צורך חריג להיות בתנועה מתמדת וניחן באי נגישות רגשית. סריקה של מוחו של הונולד מגלה שיש ראיות אמפיריות לסף הקיצוני שהוא נדרש לו כדי לחוש רגש רב עוצמה.

     

    מתוך
    תחביב שהוא טירוף מוחלט. מתוך "סולו חופשי"

    הבמאים של הסרט, צ'אי וסארהלי ובעלה ג'ימי צ'ין, מגיעים גם הם מהרקע של טיפוס הרים. מעבר לאתגרים הקולנועיים הרגילים - איך לספר סיפור שלם ומותח, איך ללכוד רגעים חולפים - "להיות סולו" מתמודד גם עם אתגרים משמעותיים בנקודת החיבור שבין הטכנולוגית והמוסר. ברמה הבסיסית, עצם ההחלטה לצלם סרט תיעודי שבמרכזו מוצגת פעילות כזו הוא בעייתי. כפי שהונלוד נתפס לשיגעון הסולו החופשי, כשלמד בצעירותו על הישגים של מטפסים קודמים, כך הסרט עשוי ללכוד את דמיונם של רבים. ההשלכות הכואבות של השראה זו יתגלו, מן הסתם, במשך שנים רבות.

     

    מעבר לכך, עולות בעיות הקשורות גם בצילום עצמו: מצד אחד, הרצון ללכוד את פרטי הפרטים של פעולות הטיפוס כדי להשיג את האפקט המקסימאלי בקרב הצופים. מנגד, התקרבות יתר אל המטפס עלולה ליצור, גם אצל הגיבור קר הרוח, הסחת דעת קטלנית. זהו מתח מובנה בעשייה, והוא עולה באופן מפורש בכמה סצנות. בכמה רגעים קריטיים אנחנו צופים גם בשותפיו של הונולד מביטים בו מטפס. בדרך זו הסרט מעלה שאלות מעניינות גם לגבי העמדה המוסרית שבה ממוקם הצופה.

    מתוך
    צורך חריג להיות בתנועה מתמדת. מתוך "סולו חופשי"

    "סולו חופשי" מצליח לספק חוויה מלאה לצופים. לא רק שניתנים הסברים (בליווי עזרים גרפים) לגבי האתגר הספורטיבי, אלא שפעולות הטיפוס מוצגות באופן מפורט עד רמת האקסטרים קלוז-אפ על פעולות מסוימות. יש כאן, ככל הנראה, אלמנטים של מניפולציה תיעודית, המשלבת שוטים שלא כולם נלקחו מפעולת הטיפוס האחרונה עצמה, אבל ה-"רמאות" הזו היא מחיר קטן, מול הסיכון שהיה עלול להיווצר אם הצלמים היו מתקרבים מדי. במהלך הסרט נעשה שימוש במצלמות הממוקמות בנתיב הטיפוס המתוכנן, כמו גם במצלמת רחף שלוכדת רגעים מהממים של סכנה ומספקת המחשה חושית לרגעי ההתעלות של הונולד.

     

    צוות הסרט
    במרכז: אלכס הונולד. מימין בת זוגו סאני מקאנדלס, ומשמאל הבמאית אליזבת צ'אי וסארהיילי(צילום: AP)

     

    "סולו חופשי" פועל בקונטקסט עשיר ומרתק של סרטים תיעודיים ועלילתיים שנעשו בתוך הטבע, ושכרוכה בהם מידה ממשית ומשמעותית של סיכון חיים: החל מסרטי ההרים של הקולנוע הגרמני בשנות ה-20, ועד הסרטים התיעודיים הנהדרים של וורנר הרצוג, "האקסטזה הגדולה של חרש העץ שטיינר" (1974) ו-"גריזלי מן" (2005). אך ב"סולו חופשי" אין רפלקסיה פיוטית או שפה סגנונית ייחודית כבסרטיו של הרצוג. כאן הדברים מוצגים באופן ישיר ואפקטיבי להפליא, ויחד עם זאת, זהו הישג מרשים, מותח ומעורר מחשבה.

     

    "סולו חופשי" יוקרן במהלך חודש פברואר במסגרת קולנוע דוקאביב בסינמטק תל אביב וישודר בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק החל מחודש מרץ.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים