שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לקראת בחירות: 10 פתרונות להצלת מערכת הבריאות
    מערכת הבריאות היא אחד הנושאים הכי פחות מדוברים במערכת הבחירות הקרובה. למה חשוב שהנושא הזה יעלה בחזרה לשולחנות הדיונים - ואילו תחומים צריכים להדאיג את מקבלי ההחלטות וגם אותנו? 10 נקודות למחשבה

    מערכת הבחירות בפתח וזו הזדמנות מצוינת להעלות על סדר היום את הדבר החשוב ביותר לכולנו - הבריאות שלנו.

     

    זכות הציבור לבריאות ולקבלת שירותי בריאות איכותיים ומתקדמים אינם מילים גסות, אך לצערנו, למרות חשיבותו, נושא הבריאות נדחק לשוליים ולמעט מספר סיסמאות, כמעט ולא נערכים דיונים וחשיבה מעמיקה.

     

    הנה  10 נקודות חשובות שהמפלגות והעומדים בראשן צריכים לקדם, כדי להחזיר את מערכת הבריאות בישראל למסלול. 

     

    תקציב יש, אין אסטרטגיה לטווח הרחוק (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    תקציב יש, אין אסטרטגיה לטווח הרחוק(צילום: shutterstock)

     

    8 מיליארד שקלים "שוכבים על הרצפה" - מי ירים אותם?

    הבעיה של מערכת הבריאות הממלכתית אינה חוסר תקציב, אלא היעדר אסטרטגיה לטווח רחוק. רק כאשר ישכילו להבין כי נדרש שיתוף פעולה בין מערכת הבריאות הציבורית לבין הביטוחים הפרטיים - תבוא הישועה.

     

    8 מיליארד שקלים מתגלגלים מדי שנה בביטוחים הפרטיים, הגיע הזמן להרים אותם "מהרצפה" ולנצלם לטובת כולם. יגדיל או יפגע בשוויון? לא רלוונטי, שכן המשאבים הפרטיים ינותבו לתועלת בריאות הציבור.

     

    רפואת המחר היא בבית החולה

    בקול תרועה רמה נפתח לפני כשנה בית חולים חדש באשדוד, וכיום הוא כבר קורס תחת נטל תקציב שחסר. בראייה אסטרטגית, מוטב היה להשקיע משאבים ולהקים מערכת טיפול בית (Home care) מתקדמת, חדשנית, משוכללת ודיגיטלית שהייתה משחררת מיטות אשפוז רבות, משפרת את השירות לחולה ומצילה חיים.

     

    הגיע הזמן להבין שמערכת הבריאות של המחר בביתו של החולה ובקהילה – ואת המשאבים יש להפנות לשם: מוקדי מיון ורפואה מתקדמת בקהילה, מרכזי טיפול יום ועוד. בתי החולים יבצעו את תפקידם למקרים הקשים והמורכבים בלבד.

     

    די עם הבזבוזים ודי לכפילויות

    תחרות היא טובה כשהיא מעניקה ערך מוסף או מחיר אטרקטיבי ללקוחות, אולם כאשר קופות החולים מתחרות בינן לבין עצמן ביישובים מרוחקים ובריכוזי אוכלוסייה קטנים וכל זאת בשל היעדר יד מכוונת של הרגולטור – אז כבר מדובר בבזבוז.

     

    אין היגיון שביישובים קטנים ובינוניים "יתחרו" ארבע קופות חולים עם ארבע מרפאות, תשתיות ומכונים, אך בכולן חסרים רופאים ובעיקר רופאים מקצועיים. תפסת מרובה לא תפסת.

     

    חייבים להגביל כפילות זו, שעולה לנו מיליוני שקלים. חלוקת יישובים בינוניים וקטנים בין הקופות תוכל לחסוך משאבים ובמקביל לאפשר פיקוח יעיל יותר על איכות השירות וזמינותו. הכל בידי הרגולטור.

     

    מעורבות תעשיית הביטוח היא ערובה לשוויון בבריאות

    הקשר שבין תעשיית הביטוח לשוק הפרטי כבר קיים שנים רבות; ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה וביטוחי אובדן כושר עבודה הם חלק מהסקטור הפרטי. סוס מנצח לא מחליפים, אם כך מדוע לא לשלב גם בתחום הבריאות?

     

    בעשור הקרוב, שובר השוויון במערכת הבריאות יהיו הטכנולוגיה החדשה ובעיקר תרופות חדשות וטיפולים גנטיים, אלו גם אלו מצילי חיים. כניסתם של אלו לסל הבריאות נעשית כ-3-5 שנים לאחר כניסתן באמצעות הביטוח הפרטי.

     

    על המדינה לעודד רכישת ביטוח פרטי לתרופות וטכנולוגיות מקדמות בדיוק כפי שהיא מעודדת (אף בחקיקה) רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה או קרן פנסיה. מי שידו אינה משגת לרכישת ביטוח פרטי עדיין יוכל לקבל בחינם (מתעשיית התרופות) את התרופה עד שתוכנס לסל הבריאות.

     

    ההליך חייב להיות מבוקר ומפוקח. רבים מראשי תעשיית התרופות בארץ הביעו עמדה חיובית ליוזמה. הכדור בידי נבחרי הציבור הבאים.

     

    לדאוג היום לחולים הסיעודיים של מחר ()
    לדאוג היום לחולים הסיעודיים של מחר

     

    סיעוד לכולם אפשרי גם אפשרי

    האוכלוסייה מזדקנת, תוחלת החיים מתארכת ואם לא נדאג היום לחולים הסיעודיים של המחר נמצא עצמנו בפני בעיה חברתית וכלכלית קשה מאוד בעוד שניים, שלושה עשורים.

     

    גם כאן הפתרון הוא חיבור בין פרטי לציבורי. זה הזמן להרחיב את הכיסוי שקיים בביטוח אובדן כושר עבודה ולהכניס לתוכו מרכיב סיעודי בביטוח שההוצאה בגינו מוכרת לצורכי מס. ביטוח, שילווה את המבוטח לא רק עד גיל הפנסיה אלא לכל ימי חייו. אין השקעה טובה יותר של המדינה בעתיד תושביה מאשר הפטור ממס שתיתן עבור מרכיב ביטוחי זה.

     

    שקיפות זו לא מילה גסה

    מערכת הבריאות במדינת ישראל היא אחת המערכות הבלתי שקופות שיש. הגיע הזמן לשקף את המערכת לציבור - לקבוע נורמות שקיפות ולחייב את משרד הבריאות לפרסם נתוני תמותה ותחלואה ברמה של מחלקות ואולי אפילו ברמה של רופאים.

     

    אולי זה לא נעים ובשלבים הראשונים זה יגרום למבוכה, אבל זה יהיה הדבר האמיתי שיכניס מוטיבציה ותחרות בריאה ואמיתית למערכת.

     

    הגדלת כמות הרופאים

    במשך שנים הגילדה הרפואית הגבילה את כמות הרופאים שמוכשרים במדינת ישראל - את המחיר על כך אנחנו משלמים היום. זה הזמן לעודד לימודי רפואה פרה קליניים במכללות ובאוניברסיטאות,, כשהטובים יעברו לאחר שלוש שנים ללימוד רפואה.

     

    הלימודים הפרה קליניים יכולים להיות בסיס למקצועות נוספים כמו סיעוד, הוראה, טכנאות רפואית ועוד. בצורה כזו תינתן אפשרות לכל ישראלי שרוצה ומאמין בעצמו להתמודד על המקצוע הנחשק כשההצלחה נתונה בידיו בלבד.

      

    לא צריך להיות רופא על מנת לתת טיפול טוב

    גם כאן, הגילדה הרפואית הגבילה במשך שנים את היכולת של עובדים פארא רפואיים להיכנס לתחומי העיסוק הרפואי למרות שהדבר מקובל כבר שנם רבות, במתקדמות שבמדינות העולם.

     

    כך לדוגמה, אחד הפתרונות שלא צלח (ועדיין אסור להגיד נואש) הוא הניסיון להכשיר פראמדיקים משוחררי צה"ל – לעוזרי רופא מרדים. בדרך זו אפשר להתגבר על מצוקת הרופאים המרדימים, וכתוצאה מכך אפשר יהיה גם להגדיל את כמות הניתוחים המבוצעים בבתי החולים, להגביר את בטיחות החולים בחדרי ניתוח ועוד.

     

    תקציב

    למרות כל האמור, בסופו של יום יש משמעות וחשיבות רבה גם לתקציב הממשלתי. אין לזלזל בו ויש לפעול להגדלתו כי אין גבול לרפואה טובה. ישנם צעדים שאפשר לעשות גם כיום, באופן טוב ובריא יותר, אך לתקציב כמובן תפקיד מרכזי בעולם הרפואה.

     

    תעוזה וסדרי עדיפויות

    כדי להבריא את מערכת הבריאות לטובת כלל הציבור בישראל, נדרשים תעוזה וראייה רחבה של סדרי העדיפויות.

     

    האם הפתרונות הללו יישארו על הנייר או ייושמו בחלקם או במלואם, הכל תלוי בנבחרי הציבור (ובנו).

     

    ד"ר אודי פרישמן, מומחה במדיניות בריאות ובביטוחי בריאות וסיעוד

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    להציל את מערכת הבריאות לטובת כולנו
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים