שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הגיע ליעד? מה באמת קרה לגירעון בתקציב
    מבקר המדינה יבדוק אם אכן נעשו תרגילים חשבונאיים באוצר בניסיון לעמוד ביעד הגירעון ל-2018. מה החשדות ואיך זה עלול להשפיע על כולנו? שאלות ותשובות

     

     

    מבקר המדינה יוסף שפירא צפוי לבדוק את התנהלותם של בכירי משרד האוצר בעניין העמידה ביעד הגירעון ל-2018. בחודש שעבר הסתכם הגירעון ב-3.3%. יעד הגירעון ל-2019 כולה עומד על 2.9%, אולם כבר עכשיו לפי תחזיות האוצר הוא יגיע ל-3.6%.

     

    הגירעון הממשלתי עמד בנובמבר על 3.5%; האוצר: "השנה תסתיים בחריגה קטנה בלבד"

    ה-OECD: "הגירעון גבוה מדי, צריך להשאיר מרחב לתמרון"

    מלכוד הבחירות של כחלון

     

    רק ב-10 בדצמבר, לפני חודשיים, אמר שר האוצר משה כחלון ל"ממון": "לא יהיה גירעון חריג. הכל יהיה בסדר. אני מוכן להתערב שנגמור את השנה בגירעון קרוב ליעד שקבעה הממשלה. לא נחרוג מהיעד". באותו זמן תחזית הגירעון עמדה על 3.5%. ארבעה שבועות לאחר מכן, באירוע של עובדים מצטיינים במשרד האוצר, דיווח השר כחלון במפתיע: "השגנו את יעד הגירעון שקבעה הממשלה, 2.9%. לא חרגנו בשקל".

     

    >> לסיפורים הכי חמים במדור כלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

    יוסף שפירא, מבקר המדינה (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
    יוסף שפירא, מבקר המדינה(צילום: יריב כץ)
     

    הירידה הפתאומית הזו מהחריגה הגדולה בגירעון ועד להשגת היעד, בתוך שבועות ספורים, תהיה הבסיס לבדיקה שיקיים מבקר המדינה, שבמרכזה השאלה: האם בוצעו באוצר מהלכים מלאכותיים וחשבונאיים, שהביאו להשגת יעד הגירעון ממש ברגע האחרון, הישג משמעותי לכחלון לקראת הבחירות לכנסת באפריל. מה ייבדק ואיך זה ישפיע עלינו? לפניכם שאלות ותשובות.

     

    למה חשוב לעמוד ביעד הגירעון?

    הממשלה מתכננת לקראת תחילת השנה האזרחית את התקציב לשנה הבאה. לצד הכנסות ממיסים, אגרות, פעולות הפרטה ומכירת נכסים, מתכננת הממשלה את הוצאותיה, ובהן עלות שכר המורים ואנשי הקבע בצה"ל, הוצאות של כל משרדי הממשלה, פרויקטים כמו הארכת כביש חוצה ישראל, והגדלת תשלומי הקצבאות לנכים וגמלאות לשוטרים.

      ()
     

    לאחרונה פורסם כי 90% מהמדינות מסיימות את השנה התקציבית בגירעון, המחושב בהתאם לתוצר של המדינה. כל גירעון כזה מחייב נטילת הלוואות או תוכניות לקיצוצים עתידיים בתקציב והעלאת מיסים. ממשלת ישראל מצויה בגירעון תמידי, שאת רובו היא מכסה באמצעות נטילת הלוואות בעולם ובארץ, תוך הנפקת איגרות חוב של המדינה.

     

    בחודש האחרון גייסה המדינה 2.5 מיליארד יורו בדרך של הנפקת איגרות חוב, שהן למעשה הלוואה נושאת ריבית, לראשונה זה שנתיים באירופה. בזכות דירוג האשראי הטוב, שמשקלל את עמידת הממשלה ביעד הגירעון, נהנתה ישראל מריביות נוחות: חצי מהסכום בהלוואה ל-10 שנים בריבית של 1.5% ומחצית בהלוואה ל-30 שנה בריבית של 2.5%. את הריבית שהשיג החשב הכללי, רוני חזקיהו, ניתן לייחס להעלאת דירוג האשראי של ישראל בקיץ האחרון לדאבל איי מינוס (AA-). דירוג האשראי מעיד על חוסנה של כלכלת המדינה והאפשרות שתעמוד בתשלום חובותיה בעתיד.

     

    אז מה יבדוק המבקר?

    אילו חרגה ישראל בשיעור ניכר מהגירעון שנקבע כיעד בתקציב, את ההלוואות הבאות הייתה כנראה המדינה נוטלת בריבית נוחה פחות בשיעור ניכר מזו שהושגה בחודש שעבר. ארבעה חודשים לפני הבחירות היה מאוד לא נוח לשר האוצר משה כחלון לחרוג, לראשונה בארבע שנות כהונתו, מיעד הגירעון שקבעה הממשלה בחוק התקציב, ועוד בסטייה בשיעור כה גבוה.

    שר האוצר משה כחלון בראיון לאולפן ynet (צילום: אלי סגל)
    שר האוצר משה כחלון(צילום: אלי סגל)

    כאן מתחיל הסיפור שיבדוק מבקר המדינה: כלכלנים, בתי השקעות וגם משרדי ממשלה החלו לחשוד שבאגף החשב הכללי, ואולי בעוד אגפים באוצר, כמו באגף התקציבים וברשות המיסים, בוצעו כמה וכמה תרגילים חשבונאיים, חלקם פשוטים לביצוע.

     

    באילו תרגילים מדובר?

    בחודשיים האחרונים של השנה נעצרו תשלומי הוצאות של הממשלה, ונדחו לשנת התקציב הבאה, 2019. החזרי מס לנישומים עוכבו "בכמה שבועות", כפי שהתבשרו כמה וכמה חברות ואנשי עסקים. צעדים נוספים: הגירעון המתוכנן ל-2019 הוגדל בשליש האחוז, שהם כ-5 מיליארד שקל, הוקדם רישום ההכנסות ממכירת קרקעות שפונו על ידי צה"ל, וככל הנראה נרשמו גם כספים שאמורים להתקבל מקק"ל כאילו כבר התקבלו. חלק מתוספות תשלומים לשוטרים, לנכים ועוד ‑ נדחו לתחילת 2019 וכך הלאה.

     

    איך זה עבר באוצר?

    כל החישובים בוצעו תוך מחלוקת קשה בין אגפי החשב הכללי והתקציבים במשרד האוצר. אגף התקציבים בראשות שאול מרידור לא עודכן מראש על החישובים שערך חזקיהו וההודעה שעומד למסור כחלון בטקס העובד המצטיין. "ישבנו באולם ונדהמנו לשמוע את הנתונים", סיפר אחד מבכירי האגף. באגף החשב הכללי, מנגד, חשדו שבאגף התקציבים דחו ברגע האחרון הכנסות של המדינה לשנת 2019, כדי למנוע את גידול הגירעון באופן חריג בשנה הקרובה דווקא.

     

    בכל אחד מהאגפים הללו חושדים שהאגף האחר הוא שהעביר נתונים למבקר המדינה, יוסף שפירא, וביקש שיבדוק מה בדיוק קרה בדרך להשגת יעד הגירעון במפתיע.

     

    ולמה זה מעניין אותנו?

    במקום שיהיה בינואר, כמו בשבע השנים האחרונות, עודף ראשוני של מיליארדי שקלים בתקציב, נוצר גירעון של קרוב למיליארד שקל, שיגדל בחודשים הבאים. אחרי הבחירות תצטרך הממשלה לבצע קיצוץ משמעותי בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות, וגם העלאת מיסים תישקל.

     

    מתי יפורסמו מסקנות המבקר?

    תוצאות הבדיקה צפויות להתפרסם רק אחרי הבחירות לכנסת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים