שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    קללת הכוכבים הפוליטיים של הערבים בישראל
    לא רק המפלגות היהודיות נשענות על אינטרסים של אינדיבידואלים. איום הפרישה של אחמד טיבי מהרשימה המשותפת צריך להדאיג כל ערבי בארץ

     

    היו ימים. הרשימה המשותפת לפני הבחירות הקודמות ()
    היו ימים. הרשימה המשותפת לפני הבחירות הקודמות

    מערכת הבחירות תהווה נקודת ציון בהיסטוריה של המשטר הפוליטי בישראל. היא עשויה להיות נקודת מפנה שתפריד בין התפיסה הימנית-ציונית המסורתית לבין זו החדשה שצומחת בימין, בערוגות של "כוכבי הימין החדש" – שרת המשפטים איילת שקד ושר החינוך נפתלי בנט – שבמסגרתה מבקשים לאגף את נתניהו מימין ולהפוך את המדינה לממלכת ישראל הגדולה.

     

     

    אולם ההשלכות של הבחירות יחרגו מעבר לחברה היהודית, ותהיה להן השפעה גדולה גם בקרב האזרחים הערבים. למעשה, ייתכן שמערכת הבחירות תוביל לכך שמתוך הפוליטיקה הערבית יצמחו מסגרות חדשות, חצי-מפלגתיות. מסגרות כאלה, שיתבססו על תשתיות אנושיות "מודרניות", יחליפו הלכה למעשה את המסגרות הפוליטיות והחברתיות שהנהיגו את הציבור הערבי לאורך עשורים רבים.

     

    בחברה הערבית בישראל מתנהל ויכוח פוליטי שבמרכזו סוגיית הרשימה המשותפת, המורכבת מארבעה גורמים עיקריים: חד"ש, בל"ד, התנועה האסלאמית (רע"מ) ותע"ל. חברי הרשימה המשותפת עוסקים רבות בהרכבה, אולם אינם מעזים להתמודד עם הבעיה שתיווצר אם ח"כ אחמד טיבי (תע"ל) אכן יפרוש ממנה כפי שהודיע.

     

    לא אהמר על עמדותיהן של המפלגות, בעיקר כי הן לא יוכרעו לפני שתע"ל תסיים את מפגן הכוח שלה. השחקנים האחרים, מצדם, לא יעשו יותר מאשר תמרוני מנהיגות כדי למנוע את פירוק הרשימה המשותפת; אחרי הכול, הם יודעים היטב מה מחיר ההרפתקה, מכירים את התועלת שבחיבור ואת כאב החיסור, ומודעים למספרם הקבוע של המצביעים הערבים הפוטנציאליים.

     

    בין עלי סלאם לבין התמוטטות "טובת הכלל"

    סוגיית פרישתו האפשרית של ח"כ טיבי עומדת כעת במרכז הדיונים הפוליטיים. ראש עיריית נצרת עלי סלאם אמר, כשח"כ טיבי עומד לצידו, כי "שימורה של הרשימה המשותפת בכנסת הבאה, על כל ארבעת מרכיביה, מובטח בתנאי שח"כ טיבי יעמוד בראשה". בה בעת אמר יוסף שאהין, בכיר במפלגת תע"ל, דברים הפוכים כמעט כשהכריז כי "אנחנו מחוץ למשותפת ואיננו מעוניינים לא בראשותה ולא במנדטים שלה".

     

    בחירות 2019 - דעות נוספות:

     

    הדאגה מאפשרות פרישתו של טיבי גרמה לחשש רב. בין היתר היא גרמה לתנועה האסלאמית לפרסם כי היא מעדיפה ללכת לבחירות במסגרת הרשימה המשותפת על כל מרכיביה, שכן שם מבינים היטב כי פרישה מהרשימה עלולה להיות מסוכנת. כעת נמצא גם טיבי בדילמה: האם לממש את איומו ואז להתחרות על אותם הקולות מול מפלגות ערביות אחרות, במיוחד רע"מ?

     

     

    ד
    ד"ר אחמד טיבי

    פרשת הדרכים הזאת מביאה לכמה מסקנות, ואחת מהן טראגית ומדכאת במיוחד. לדידי, צעדו של טיבי חשף את מה שמניע את התהליך הפוליטי במחוזותינו, שהוא למצער מה שקורה ברמה הרחבה יותר גם במישור המקומי וגם במישור העולמי: אנו עדים לתופעה נלוזה, שקיימת בשתי החברות (הערבית והיהודית) של נטישת הסולידריות והערבות ההדדית לטובת מניעים אינדיבידואליים. אם פעם טובת הכלל הייתה הציר של התודעה החברתית והפוליטית, היום האני הוא העומד במרכז העניינים.

     

    אנחנו חושבים רק על פרנסה

    גורמים רבים משפיעים על החברה הערבית ובעטיים היא בתהליך נסיגה. מחברה וקולקטיב אנו הופכים לאוסף פרטים החותרים להשיג את אושרם על פי חוקי משחק חדשים. המצב הכלכלי השתפר במידה ניכרת בקרב שכבות חברתיות רחבות, וחלקים מ"הערבים שלנו" השתלבו במשק המדינה והחלו לקשור את האינטרסים שלהם לטבור מעסיקיהם.

     

    גם שיעור האקדמאיים והאקדמאיות עלה ומתוך כך נוצרה תנופת פיתוח וצצו פרויקטים חברתיים וכלכליים, ואלה צמצמו את חשיבות המפלגות ואת חשיבות האידיאולוגיות שלהן. את הטון החדש מכתיבות גם הרשתות החברתיות והניו-מדיה, שפותחות בפני הצעירים שלנו פתח לעולם ולתחומי עניין שמרחיקים אותם מ"מועדון המפלגה" ומחוגיה החינוכיים המשעממים.

     

    לצד התהליך המתואר כאן התרחשו עוד כמה וכמה מפנים. החזרה לחיק המשפחה הייתה לצורך; הפנייה לחמולה – ערובה לביטחון; הן המפלגה והן הסוגיה הפלסטינית הלאומית הפכו וירטואליות; בית התפילה היה למקלט; הכוכב האינדיבידואלי הפך למהות הכול; והפרנסה – למטרה שמקדשת את האמצעים. זו מציאות חדשה שראוי ללמוד אותה, להתמודד עמה ולהפיק ממנה לקחים.

     

    המשבר הזה אינו חדש ואי אפשר לדעת כיצד יסתיים. ייתכן שטיבי יחזור לרשימה כמו מלך. אבל משבר המפלגות המסורתיות לא יבוא לקיצו כשתסתיים מערכת הבחירות הכלליות וכשייפתר משבר טיבי. זוהי רק ההתחלה, ואם המפלגות לא יתמודדו עם המשבר, ימצאו עצמם מנהיגיהן בעוד חמש שנים ניצבים בין עיי חורבות.

     

    זוהי עת להתפכח ולשנס מותניים. אם חד"ש לא תשכיל לטפל בבעיותיה היא עלולה לעמוד במצב שבו עומדת היום בל"ד, שאף שמעולם לא הייתי מתומכיה אני מקווה כי תמשיך להתקיים ולפעול בזירה הפוליטית הפרלמנטרית. אולם לחד"ש, בניגוד לתנועות האחרות, יש מורשת ארוכה ועומק שמייחד אותה, דווקא אל מול האתגרים שתוארו כאן. הדבר חשוב משום שחד"ש היא המפלגה היחידה שמאמינה בשותפות עם הכוחות היהודים הדמוקרטיים, ועלינו להמשיך ולחפש אותם, דווקא בעת הזו, ואפילו אם יהא עלינו להמציא אותם.

     

    • עו"ד ג'ואד בולוס הוא איש רוח ופרשן פוליטי ערבי אזרח ישראל. מאמר זה הוא גרסה מקוצרת של המאמר המלא שהתפרסם בעיתון "אל-קודס אל-ערבי" הרואה אור בלונדון. המאמר מתפרסם בחסות "אופק לתקשורת הערבית", פרויקט משותף למרכז אעלאם ולמכון ון ליר. תרגום מערבית: צאלח עלי סואעד

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים