שתף קטע נבחר

הזדמנות אחרונה לשכנע את מנדלבליט. מהו הליך השימוע?

פרקליטיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו יקבלו אפשרות להעמיד את היועץ המשפטי לממשלה על טעות משפטית או ראייתית. אז מי זכאי להליך שכזה? כמה זמן הוא אורך והאם מדובר בסוף פסוק?

 

ארכיון. מנדלבליט ונתניהו (צילום: מרק ישראל סלם) (צילום: מרק ישראל סלם)
ארכיון. מנדלבליט ונתניהו(צילום: מרק ישראל סלם)

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע שלשום (ה') על החלטתו להעמיד את ראש הממשלה בנימין נתניהו לדין בפרשות השונות, אולם הדבר ייעשה בכפוף לשימוע. מהו בעצם שימוע? מדובר בהליך שמתאפשר בדרך כלל לחשודים שעומדים בפני אישום בעבירות פשע שהעונש עליהן הוא שלוש שנים או יותר.

 

לקריאת ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה - לחצו כאן

לקריאת תמצית החשדות בפרשות השונות - לחצו כאן  

לקריאת המסמך המלא שהועבר לפרקליטי נתניהו - לחצו כאן

 

שימוע הוא טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי. מדובר במתן הזדמנות לחשוד או לעורך דינו, המבקשים זאת, להציג את הטענות שלהם בכתב או בעל פה ולשכנע את התביעה שחומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשת כתב אישום. לפיכך, השימוע הוא אפשרות של ההגנה ולא חובה. הוא מן הסתם אינו תחליף למשפט שעשוי להתנהל לאחר הגשת כתב אישום, אלא הזדמנות לחשוד להציג טענות ולהעמיד את התביעה על טעות משפטית או ראייתית.

 

 

 

בשימוע אין דיונים פרטניים בנבכי התיק וחומר הראיות, אלא התמקדות בסוגיות עקרוניות הנוגעות לטיוטת כתב האישום. השימוע הוא בדרך כלל קצר יחסית – בן פגישה אחת בין התביעה לבין עורך דינו של החשוד - אבל בהחלט ניתן להרחיב זאת במידת הצורך.

 

בעיקרון, לחשודים יש זכות לעיין בחומרי החקירה נגדם רק לאחר שהוגשו נגדם כתבי אישום. אבל לעיתים לא ניתן לממש באופן סביר את זכות הטיעון בשימוע ללא קבלת עיקרי חומרי החקירה והראיות שנמצאים אצל התביעה. במקרה כזה מתאפשר לחשוד ולעורך דינו לעיין בעיקרי חומר הראיות לקראת השימוע - בכפוף לשיקול דעת התביעה שמירה על זכות השתיקה או אי-שיתוף פעולה בחקירה לא יתקבלו בשימוע.

 

 

במקרים כמו אלה של ראש הממשלה נתניהו, כשהיועץ המשפטי לממשלה הוא שמאשר את השימוע, יתקיים ההליך בפניו, או בפני אדם שהסמיך לכך.

 

חשוב להבין: כשיוצאת הודעה על אישום בכפוף לשימוע הדבר אינו סוף פסוק ואינו אומר בהכרח שיוגש כתב אישום. נכון, ההודעה מצביעה על כוונה ברורה של התביעה להגיש אישום, אלא שהיו מקרים בהם שימוע שינה ואפילו הפך את הודעת הפרקליטות.

 

למשל במקרה של ראש עיריית רמת גן הקודם, ישראל זינגר: פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לו שנשקלת העמדתו לדין בכפוף לשימוע בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. לזינגר נערכו שתי פגישות שימוע שארכו שעות רבות, ובהן התמודדו סנגוריו עם הטענות של הפרקליטות. לבסוף הוחלט לסגור נגדו את התיק מחוסר ראיות והוא לא הואשם.

אינפו גרפיקה החלטות החלטה צפי תיק תיקי  בנימין נתניהו תיק 1000 2000 4000 שוחד מרמה שימוע מנלדבליט ()

התביעה נותנת זמן סביר של כמה חודשים להתכונן לשימוע. במקרים של תיקים גדולים ומורכבים היא עשויה להעניק זמן רב יותר באופן משמעותי. במקרה של נתניהו מדובר בכמה תיקים, יחד לכן סביר להניח שיוענקו לו מספר חודשים גדול יחסית.

 

הליך השימוע של נתניהו צפוי להתחיל אחרי הבחירות. מכיוון שמדובר בהיקף נרחב של חומרי חקירה, ההערכה היא שהשימועים יחלו רק בחודשי הקיץ. בנוסף, הם צפויים להתעכב מכיוון שזמן קצר לאחר מכן צפויה להתחיל פגרת בתי המשפט, התקופה שבה מרבית אנשי משרד המשפטים יוצאים לחופשה. כתוצאה מכך, השימועים צפויים להסתיים רק בחודשי הסתיו, לאחר חגי תשרי.

 

בשלב הזה יתכנסו היועמ"ש מנדלבליט ואנשי צוותו כדי לקבל את החלטתם הסופית בתיקים, בהתבסס על הנאמר בשימועים. הם יכריעו נגד מי מהחשודים להגיש כתבי אישום, ובאילו סעיפים - ויפרסמו את החלטתם הסופית, ככל הנראה, בתחילת שנת 2020.


אינפו הלו

נתניהו מואשם במרמה והפרת אמונים בתיק 1000 (תיק המתנות), בעבירת מרמה והפרת אמונים בתיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) ובשוחד, מרמה והפרת אמונים תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה).

 

מלבד ראש הממשלה, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בעלי "בזק", מואשמים בכפוף לשימוע בגין שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה בתיק 4000. כמו כן, היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי הוא שוקל להעמיד לדין פלילי בכפוף לשימוע את מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס בגין הצעת שוחד בתיק 2000. ההודעה שהעביר היועץ המשפטי לממשלה למעורבים, דרך פרקליטיהם, לוותה בהצעה לערוך שימוע לכל אחד מהם, לאחר קבלת עיקרי הממצאים של חקירת המשטרה נגדם.

 

התיקים נגד שרה ויאיר נתניהו שנחקרו בתיק בזק-וואלה נסגרו, כמו גם התיק נגד שרה נתניהו בעניין הדיווח למבקר המדינה (תיק 4001). התיק נגד איש העסקים ארנון מילצ'ן שמעורב בפרשת המתנות נסגר, וכמוהו גם התיק נגד ח"כ איתן כבל בפרשת 2000.

 

תיק 4000: "הם איתי על הקו, הוא רותח!"

היועמ"ש תיאר בהכרעתו כי במהלך יום הבחירות ב-2015 נתניהו דרש מוואלה "לפרסם בבולטות ובמשך שעות רבות" את הסרטון שבו הוא מזהיר כי "הערבים נוהרים בכמויות אדירות לקלפי" - סרטון שעליו התנצל בהמשך.

 

כמו כן, לקראת הבחירות הוא דרש לשנות כותרת של כתבה שנגעה לחששו של ראש הממשלה מתוצאות הבחירות. בנוסף, הוא דרש לערוך ולהוריד חלקים מריאיון שערך עמו דב גילהר ימים ספורים לפני בחירות 2015.

הכרעות היועמ

באחד החלקים היועמ"ש הביא התכתבויות בין בעלי בזק-וואלה אלוביץ' למנכ"ל האתר אילן ישועה שנגעה לשתי כתבות, ובהן אחת שכותרתה "נרות ב-6,000 שקל: חשבון ההוצאות המלא של משפחת נתניהו".

 

לפי כתב החשדות, נתניהו ורעייתו הנחו את זאב רובינשטיין לפנות לאלוביץ' על מנת לדרדר את הידיעות למקום פחות בולט באתר. אלוביץ' עדכן את ישועה בהודעות שהעביר לו רובינשטיין וישועה עדכן את אלוביץ' בהתנגדות צוות המערכת לדרישות.

 

תיק 1000: "קו אספקה של סיגרים ושמפניות"

בכתב החשדות שהועבר כתב היועמ"ש כי נתניהו מואשם במרמה ובהפרת אמונים בגין טובות הנאה שקיבל מארנון מילצ'ן ומג'יימס פאקר. "מאז 1999 אתה מקיים עם מילצ'ן קשר שמעמיד אותך בניגוד עניינים חריף ומתמשך", כותב היועמ"ש.

 

"לצד מערכת היחסים האישית שהתקיימה ביניכם, קיבלת טובות הנאה שונות, לעיתים כמענה לבקשתך, שעיקרן אספקת טובין באופן רציף ובהיקף כספי ניכר. בתקופה הרלוונטית טובות ההנאה ניתנו לך בזיקה לתפקידיך הציבוריים ולמעמדך כראש ממשלת ישראל.

הכרעות היועמ

 

"בשנת 2003, סמוך לאחר שחזרת לכהן בתפקיד ציבורי, החל מילצ'ן לתת לך טובות הנאה, שעיקרן קופסאות סיגרים לשימושך ובקבוקי שמפניות לשימוש רעייתך", כותב מנדלבליט ומפרט: "תחילה קיבלתם את טובות ההנאה במסגרת מפגשים חברתיים, אולם במהלך השנים אופני הקבלה השתנו והתחלתם לקבל את טובות ההנאה גם במשלוחים באמצעות עובדיו של מילצ'ן, בין היתר בתקופות שבהן לא שהה בישראל.

 

"ככלל משלוחי השמפניות הועברו לדרישתך רעייתך, ואתה היית מודע לכך שמתקבלות שמפניות עבורה בהיקפים משמעותיים. כמו כן, לעיתים משלוחי הסיגרים הועברו לדרישתך".

 

תיק 2000

היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי הוא מתכוון להגיש כתב אישום בתיק שיחות נתניהו-מוזס: נגד נתניהו בעבירת מרמה והפרת אמונים ונגד מוזס בעבירת הצעת שוחד. על פי כתב החשדות, נתניהו רצה לשפר את אופן סיקורו בכלי התקשורת של מוזס ואילו מוזס רצה להקטין את פגיעת החינמון "ישראל היום" בעיתונו. עורכות דינו של מוזס בתגובה: "נוני מוזס לא הציע שוחד לנתניהו, ואנו מאמינים שלאחר הליך השימוע - התיק נגדו ייסגר".

 

תחילתו של התיק, ביולי 2016, כשהיועץ המשפטי לממשלה אישר למשטרת ישראל לבדוק מידע לפיו נתניהו ביצע לכאורה עבירות מתחום טוהר המידות. זאת בעקבות חשיפת שתי הקלטות שנמצאו בטלפון הנייד של ארי הרו, מי שכיהן כראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, שתיעדו שני מפגשים בין נתניהו לבין מוזס בדצמבר 2014.

הכרעות היועמ

ברקע הדברים עומדת הצעת חוק שיזם והגיש ח"כ איתן כבל במרץ 2014 "לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל" (שנודעה בכינוי 'חוק ישראל היום'). ההצעה אושרה בקריאה טרומית, בין השאר בתמיכתם של חברי כנסת מ"יש עתיד" (בראשות יאיר לפיד) ומ"התנועה" (בראשות ציפי ליבני). בעקבות זאת פיטר נתניהו את שני השרים, מה שגרר התפטרות כל שאר שרי שתי המפלגות, ובכך הביא נתניהו לסיום דרכה של הממשלה ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים.

  

 

שעתיים לאחר שנתניהו קיבל את כתב החשדות המלא נגדו בחקירותיו, הוא נשא הצהרה כשהוא חנוק בדמעות, והאשים את היועץ המשפטי הממשלה בהתקפלות מול מחנה השמאל ואת פרקליט המדינה שי ניצן בכך ש"דחף את הקו הקיצוני נגדו".

 

עוד האשים את מחנה השמאל בניסיון להפיל את שלטון הליכוד שלא דרך הקלפי, וכינה את התיקים נגדו "פייק 1000, פייק 2000 ופייק 4000". גורם משפטי בכיר אמר בתגובה לדברי נתניהו כי "מדובר בהאשמות מופרכות ובתירוצים חסרי שחר. האשמת היועץ המשפטי לממשלה בכניעה לשמאל היא מביכה".

 

את נתניהו מייצגים עורכי הדין נבות תל צור, טל שפירא ועמית חדד.

 

מהליכוד נמסר בתגובה להחלטת היועמ"ש: "איש לא מופתע מהודעת היועץ שהגיעה אחרי שלוש שנים של מכבש לחצים אדיר שהופעל עליו על ידי התקשורת, השמאל והפקידות המשפטית כדי שיגיש נגד ראש הממשלה כתב אישום בכל מחיר – גם כשאין כלום. העיקר שזה יהיה לפני הבחירות.

 

"מדובר ברדיפה פוליטית. מסע הציד נגד ראש הממשלה התחיל בניסיון להדביק לו ארבעה תיקי שוחד. כבר עכשיו, עוד לפני השימוע, שלושה מהם קרסו. גם שאר הטענות יקרסו כמו מגדל קלפים כשראש הממשלה יתעמת עם עדי המדינה, יביא עשרות עדים שבאופן תמוה לא נחקרו ויציג את המסמכים והפרוטוקולים שמוכיחים שכל פעולותיו והחלטותיו של ראש הממשלה נעשו כדין.

 

"פרסום חד צדדי של הודעת היועץ כחודש בלבד לפני הבחירות, מבלי שניתנת לראש הממשלה הזדמנות להפריך את האשמות השווא הללו, היא התערבות בוטה וחסרת תקדים בבחירות. מטרתה אחת: הפלת ממשלת הימין בראשות נתניהו והעלאת ממשלת שמאל בראשות לפיד-גנץ. אסור לתת לזה לקרות".


פורסם לראשונה 01/03/2019 21:30

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אבי מועלם
בנימין נתניהו
צילום: אבי מועלם
מומלצים