בנימין נתניהו בתפקיד אריה דרעי
רה"מ מנהל קמפיין "אני מאשים" נגד האליטות בתקווה להצליח כמו ש"ס ב-1999. הוא רק צריך להיזהר שלא לשחזר את גורלו האישי של דרעי
בנימין נתניהו ואריה דרעי(צילום: יעקב כהן)
בבחירות 1999 עלה לאוויר תשדיר שביים הרב אורי זוהר לתנועת ש"ס. הזמר בני אלבז שר בו "אריה דרעי הוא זכאי" בפני המון דומע, והרב כדורי אמר: "הביאו עדים שקרנים שלא חקרו אותם טוב והרשיעו את דרעי". במרץ אותה שנה הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את דרעי בעבירת שוחד אחת, שלוש עבירות מרמה והפרת אמונים ודן אותו לארבע שנות מאסר (לימים הופחתה שנה מהעונש בעקבות ערעור).
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
תנועת ש"ס, שהייתה אז עדיין בהנהגת הרב עובדיה יוסף, טענה שהמשפט היה למעשה התנכלות של אנשי "האליטות הישנות" - פרקליטות המדינה, המשטרה, שופטים, אנשי אקדמיה ואמצעי התקשורת - לנציג עדות המזרח בשל מוצאו. דרעי פרסם את קלטת "אני מאשים", שבה טען לרדיפה עדתית מצד מערכת המשפט. זה היה גם המסר המרכזי של ש"ס בבחירות 1999 שבה הגיעה להישג שיא – 17 מנדטים.
החלטת היועץ המשפטי לממשלה בשבוע שעבר להעמיד לדין את נתניהו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בכפוף לשימוע, מאלצים אותו לנהל קמפיין תחת צל פלילי כבד. הוא אמנם עדיין לא הורשע כמו דרעי בשעתו, אבל כבר מסתמנים קווי דמיון בין הקמפיין של ש"ס ב-1999 לקמפיין הנוכחי של הליכוד: נתניהו טוען שהוא זכאי, שלא יהיה כלום כי לא היה כלום, ושכתב האישום נגדו נובע מרדיפה פוליטית, "ניסיון חיסול", כפי שאמר בנאומו, של גורמי החוק הנתונים להשפעת האליטות השמאלניות.
נתניהו ודרעי הופכים לתאומים סיאמיים פוליטיים אף שאין כל דמיון בנסיבות חייהם. דרעי נולד במרוקו ועלה עם משפחתו לבבת ים. הוריו, שהיו בני המעמד הבינוני במולדתם, חוו ירידה כלכלית בישראל ואריה נשלח לפנימייה דתית בחדרה.
נתניהו, מנגד, גדל בשכונת רחביה היוקרתית בירושלים כבנו של פרופסור – שני סימני היכר של האליטות בישראל. בהמשך עבר אביו להרצות בארה"ב וביבי למד שם בבית ספר תיכון. לאחר מכן שירת בסיירת מטכ"ל וחזר ללימודים גבוהים באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב.
באופן משונה הצליחו השניים - האשכנזי שנולד עם כפית כסף בפיו והמזרחי מהבית העני - להפוך את עצמם לנרדפים פוליטיים. כאלה שהאליטות השלטוניות התנכלו להם והם נאלצו להילחם בהן. דרעי ונתניהו יצליחו להפיק מן הנרדפות הזו קריירה פוליטית משגשגת.
בחירות 2019 - טורים נוספים:
- חגיגת פסילות על הגב של הערבים ובן גביר
- אובססיית הנקמה של נתניהו בתקשורת
- זכותו של נתניהו גוברת על זכותכם
- געגועים לישראל הלבנה והשוביניסטית
דרעי היה שותף להקמת ש"ס, תנועה שנוסדה כדי להיאבק בקיפוח של בני עדות המזרח בארץ. בבחירות 2015 הוא הוביל את קמפיין "השקופים" של האנשים העניים בישראל, אלה שהממסד החביא מתחת לשטיח.
גם נתניהו הצליח לעטות את תדמית המקופח: הוא עדיין כועס, כך נדמה, על כך שאביו בנציון לא קיבל משרת הוראה באוניברסיטה העברית, לטענתו בשל עמדותיו הימניות. יועצו האסטרטגי לשעבר של נתניהו, גיל סמסונוב, אמר פעם: "האירוע הזה חיזק את ברית הנרדפים שבין ביבי לבין אנשי עיירות הפתוח והשכונות בליכוד, שזעמו על מנהיגי מפא"י בשל קיפוחם בעת שאלה היו בשלטון. כשביבי חזר לארץ מארה"ב והצטרף למרוץ הפוליטי בליכוד, הוא התחבר מיד רגשית לקבוצות בימין שחשו עצמן כמקופחות ונרדפות".
נתניהו עצמו גם אמר למשה כחלון לפני בחירות 2015: "רק אני יודע להשיג את הקולות המזרחיים, אני יודע את מי הם שונאים".
כך הוא ממשיך להציג את עצמו לנרדף פוליטי גם בעת חקירות המשטרה נגדו. לטענתו, זה לא מהלך שנועד להפיל רק אותו עצמו, אלא את הימין כולו. יותר מזה: זוהי מלחמה של השמאל ביהודים. היועץ האמריקני שלו בבחירות 1996, ארתור פינקלשטיין, ערך סקר ובו שאל: כיצד אתה מגדיר את עצמך קודם: יהודי או ישראלי? לדבריו, "מי שיגדיר את עצמו קודם כישראלי, הוא איש שמאל. מי שיראה עצמו קודם כיהודי שייך לימין".
את התפישה הזו יישם נתניהו בלחישתו לרב כדורי: "אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים. הם חושבים שאת הביטחון שלנו ישימו בידי ערבים, ערבים ידאגו – תן להם חלק מהארץ והם ידאגו לנו".
זה יהיה הקמפיין של נתניהו בעקבות כתב האישום נגדו: "אני מאשים", בנוסח הקלטת של דרעי בבחירות 1999. הוא יודע שנגד העובדות המשפטיות אפשר להיאבק רק באמצעות רגשות לאומניים: הפגיעה בנתניהו תפגע במורשת הלאומית ובהחזרת שטחי האבות היקרים לכל אדם יהודי.
נתניהו מקווה שהליכוד יצליח, באופן יחסי, לשחזר את ההצלחה של ש"ס ב-1999, שכמעט הכפילה את כוחה. הוא רק יקווה שלא ישחזר את גורלו האישי של ראש ש"ס.
- ד"ר ברוך לשם הוא מחבר הספר: "נתניהו, בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר ברוך לשם
מומלצים
