שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התינוק הפך נכה לאחר חיסון משולש; ההורים יפוצו ב-2.5 מיליוני שקלים
    הורים לתינוק שחוסן בשנת 92' בחיסון המשולש יפוצו ב-2.5 מיליוני שקלים לאחר שבית משפט השלום בכפר סבא קבע כי התינוק הפך לנכה כתוצאה מהחיסון
    בית משפט השלום בכפר סבא הורה בשבוע שעבר למשרד הבריאות לפצות הורים לילד שהפך לנכה לאחר קבלת חיסון DTP, חיסון משולש נגד צפדת (טטנוס), קרמת (דיפתריה) ושעלת.

     

    החיסון ניתן לילד בשנת 1992 כשהיה בן 14 חודשים בסניף טיפת חלב בעיר מגוריו בשרון. כיומיים לאחר קבלת החיסון החל התינוק לסבול מאי שקט, חום וצליעה ברגל שמאל. הוא הובא על ידי הוריו לבית החולים מאיר בכפר סבא, אך שוחרר לביתו.

     

    כעבור יומיים הובהל שוב התינוק לבית החולים כשהוא סובל מקושי בבליעה ולאחר שהפסיק לעמוד ולדבר. בבדיקות נרחבות שנעשו לו בבית החולים, לרבות בדיקת CT מוח התגלה כי הוא סובל מדלקת מוח, אשר גרמה לו לפגיעות מוטוריות וקוגניטיביות קשות והותירה אותו עם יכולת תפקוד נמוכה.

     

    חיסון (צילום: shutterstock)
    "משרד הבריאות ידע שיש סיכונים קשים במתן החיסון"(צילום: shutterstock)

     

    בכתב התביעה שהגישו ההורים בשנת 2014 הם טענו כי נכותו של בנם נגרמה כתוצאה ממתן החיסון. בנוסף טענו ההורים כי הם לא הוזהרו בדבר תופעות לוואי או מחלות שיכולות להיגרם מהחיסון.

     

    "לאור מקרים קודמים בארץ ובעולם, משרד הבריאות ידע כי קיימת הסתברות שתינוקות יחלו במחלות ויהיו להם סיבוכים נוירולוגיים קשים, ולמרות זאת הם נטלו על עצמם את הסיכון כי באותם מקרים בהם יפגעו תינוקות יהיה על המדינה לפצות אותם", מאשימים ההורים בכתב התביעה.

     

    קיראו עוד על חיסונים:

    מתנגדי חיסונים בראש: 5 האיומים הגדולים על הבריאות העולמית

    מחקר ענק מוכיח שוב: החיסונים לא גורמים לאוטיזם

    לראשונה: משרד הבריאות אוסר כניסת לא מחוסנים לגן

     

    משרד הבריאות: השלכות כבדות להימנעות ממתן החיסון

    משרד הבריאות טען מנגד כי "קביעת מדיניות החיסונים בארץ הינה פועל יוצא של מדיניות שלטונית, הנעוצה בהפעלת שיקול דעת רחב ואיזון בין גורמים ואינטרסים שונים, ציבוריים ופרטניים, ובכלל הבריאות האישית של הפרט והאינטרס הציבורי הכללי של מיגור מגפות, מחלות ושיפור בריאות הציבור ואין להטיל אחריות בגין הפעלת שיקול דעת זה", לשון פסק הדין.

     

    במשרד הבריאות טענו בנוסף כי "מדיניות החיסונים הביאה תועלת רבה לבריאות כלל הציבור וההשלכות בהימנעות ממתן החיסון היו גדולות וכבדות לאין ערוך מהסיכון המזערי הכרוך בו".

      

    השופט אלדד נבו קובע בפסק דינו כי היה קשר סיבתי בין מתן החיסון ובין המחלה שגרמה לתינוק לנכות.

     

    בחוות דעת מומחה מטעם התובעים כותב המומחה כי "בתכשיר החיסון כנגד השעלת שהיה נהוג בארץ עד שנות התשעים, ושיכול בהחלט להיות כי התובע עדיין קיבל אותו, היו מצויים חלקי חיידקי שעלת והיה כרוך בשיעור גבוה של תופעות לוואי בהן גם פגיעות עצביות".

     

    המומחה מוסיף וקובע כי "גם אם נניח שהתובע קיבל כבר את תכשיר החיסון המשופר שנכנס לשימוש בארצות המערב בשנות ה-90, עדיין יכול היה חיסון זה לגרום לפגיעה מוחית".

     

    הסיכוי שהחולי נגרם עקב החיסון הינו זעיר מאוד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הסיכוי שהחולי נגרם עקב החיסון הינו זעיר מאוד(צילום: shutterstock)

     

    מומחה אחר מטעם התובעים כתב בחוות דעתו כי "על אף שחיסוני הילדות הינם בטוחים מבחינת בריאות הציבור, באחוז מסוים הם עלולים לגרום לתחלואה נוירולוגית אצל ילדים, ומשנשללה כל סיבה אפשרית אחרת למחלתו של התובע, סביר להניח כי מתן החיסון הוא שאחראי למחלתו". סמיכות הזמנים בין המחלה ובין מתן החיסון, כך קובע המומחה, "מצביעה על זיקה של סיבה ותוצאה בין השניים", לשון חוות הדעת.

     

    מנגד, המומחה מטעם משרד הבריאות, דחה בחוות דעתו את טענות התובעים וכתב כי "המחלה הנידונה היא מחלה הפוגעת בחומר הלבן של המוח. מחלה הנחשבת כמחלה אוטואימונית, דהיינו שבה מערכת החיסון של הגוף פוגעת בשוגג ברקמות המוח.

     

    "מדובר במחלה נדירה בשכיחות של כ-4 מקרים למיליון לשנה. כמחצית עד שלושת רבעים מארבעת המקרים הללו נגרמים ממחלה ויראלית או חיידקית. רק פחות מ-5% צוינה הופעת המחלה בסמיכות לחיסון".

     

    "אמנם, על פניו נראה כי מבחינה לוגית קשה לשלול קשר סיבתי בין חיסון לבין אירוע חולני שהגיע בעקבותיו, אולם ממחקרים שבוצעו ומהידע הרפואי ידוע כי הסיכוי שהחולי נגרם עקב החיסון הינו זעיר מאוד, ומוערך לכל היותר בשכיחות של סביב 1 למיליון מנות ובסבירות גובהה יותר נובע ממחלה זיהומית או מחלה מולדת".

     

    ביהמ"ש: אחד מכל מיליון ילדים המקבלים את החיסון ייפגע

    השופט נבו קיבל, כאמור, את טענות ההורים וקובע בפסק דינו כי גם משרד הבריאות לא שלל את האפשרות לקשר סיבתי בין מתן החיסון ובין המחלה שגרמה לפגיעה הקשה. "סטטיסטית, לפחות אחד מכל מיליון ילדים המקבלים את החיסון יפגע כתוצאה ממנו. כל שנותר זה לקבוע האם התובע הוא אותו האחד", כותב השופט.

     

    "סמיכות הזמנים בין מתן החיסון להופעת סימני הפגיעה המוחית והיעדר כל הסבר אחר לגרימת הפגיעה מחייבת את המסקנה כי סביר יותר שהחיסון הוא הגורם לפגיעה מאשר הופעה ספונטנית אקראית של הפגיעה המוחית יומיים לאחר קבלתו", קובע השופט נבו.

     

    חרף זאת בית המשפט לא מייחס למשרד הבריאות רשלנות במתן החיסון: "אין להגדיר את מתן החיסון כהתנהגות רשלנית, הואיל והסכנות לבריאות הציבור בהימנעות ממתן החיסון גדולות לאין ערוך מן הסיכון הזעיר שבחיסון".

     

    בית המשפט בכפר סבא פסק כי למרות שמשרד הבריאות לא התרשל, חוק ביטוח נפגעי חיסון מקים להורים זכות פיצוי. "המחוקק שהיה מודע לסיכון הטמון לפרט במדיניות חיסונים המעדיפה את טובת הציבור ובריאותו קבע מנגנון אשר באמצעותו יכול אדם שנפגע ממתן חיסון לקבל פיצוי ללא הוכחת אשם", כותב השופט נבו.

     

    "התובע נפגע פגיעה מוחית קשה כתוצאה ממתן חיסן שנועד להבטיח את בריאות הציבור וזאת במסגרת מדיניות החיסונים שקבעה מדינת ישראל", מסכם השופט ומוסיף: "חלק בלתי נפרד מאותה מדיניות היא צמצום אפשרות הבחירה החופשית של האזרחים בהסברה אגרסיבית בדבר חשיבות החיסונים והמעטה בהצגת הסיכון הטמון בהם, כל זאת, כאשר למקבלי ההחלטות ידוע כי מבין כלל מקבלי החיסון יהיו בוודאות כאלה שייפגעו כתוצאה מכך, אם כי בודדים".

     

    את הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מפגיעתו העריך השופט נבו בכחמישה מיליוני שקלים, אך פסק להורים פיצויים בסך 2.5 מיליון שקלים, הסכום המירבי שרשאי בית משפט שלום לפסוק. בנוסף קבע השופט נבו כי על משרד הבריאות לשאת בשכר טרחת עורך הדין של התובעים בסך 585 אלף שקלים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    קשר סיבתי בין הנכות הקשה והחיסון
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים