שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בחזרה לניינטיז: כנסת של שתי מפלגות ענק
    מועדון המיליון קולות: 35 מנדטים לליכוד, 35 לכחול לבן. תוצאות בחירות 2019 הולידו תופעה שהכנסת לא ראתה מאז שנות התשעים: שתי מפלגות ענק שחולשות על רוב המושבים בכנסת. המפלגות הבינוניות התכווצו. בדרך כלל מדובר בתופעה חיובית, אך מה הסיכוי שנחזה בה שוב?

     

     

    הבחירות לכנסת ה-21 הולידו תופעה שלא נראתה בישראל כבר עשורים: המערכת הפוליטית התכנסה אל שתי מפלגות ענק, שכל אחת מהן מונה יותר מ-30 חברי כנסת בזכות יותר ממיליון קולות. הליכוד וכחול לבן חולשות יחד על יותר ממחצית מהכנסת. מפה פוליטית שכזאת לא נראתה בישראל מאז שנות ה-90'. לפי תוצאות האמת, גוש הימין-חרדים זכה ב-65 מנדטים לעומת לעומת 55 של המרכז-שמאל והמפלגות הערביות. הליכוד וכחול לבן קיבלו 35 מנדטים כל אחת. צפו כאן במפת הבחירות המתעדכנת, מכל יישוב ויישוב ומכל קלפי וקלפי.

     

    בני גנץ רויטל גנץ שרה נתניהו בנימין נתניהו (צילום: MCT, רויטרס)
    בני הזוג נתניהו מול בני הזוג גנץ. הערב של המנצחים מול המפסידים (צילום: MCT, רויטרס)

     

    בחירות 2019 - כתבות אחרונות:

    כמעט סופי: ניצחון סוחף לגוש הימין

    יותר חרדים, פחות נשים: קווים לדמותה של הכנסת ה-21

    הדתיים לא קנו את הבושם של שקד והיונה של בנט

    בני גנץ: "עד עכשיו הפתענו, שום דבר לא נגמר"

     

    מבחינות רבות, התכנסות לשתי סיעות גדולות ומשמעותיות נחשבת לתופעה חיוביות. מערכת פוליטית המרוכזת למפלגות גדולות ולא מפוצלת לרסיסי מפלגות נחשבת יציבה ויעילה יותר בדרך כלל. היא גם נוטה לשקף טוב יותר את האינטרסים של כלל הציבור, במקום אינטרסים צרים של מגזרים בודדים.

     

     
    רה
    הזוג נתניהו חוגג ניצחון נוסף בבחירות(צילום: gettyimages)

    בני גנץ בנימין נתניהו (צילום: EPA, רויטרס)
    70 מנדטים ביחד. גנץ ונתניהו(צילום: EPA, רויטרס)
     

    הפעם האחרונה שבה כל אחת משתי המפלגות הגדולות קיבלה יותר מ-30 מנדטים הייתה בבחירות לכנסת ה-14 שנערכו בשנת 1996. העבודה בראשות שמעון פרס זכתה אז ב-34 מנדטים, והליכוד בראשות בנימין נתניהו ב-32 (נתניהו נבחר לראשות הממשלה בזכות הצבעה בשני פתקים). כדי להיזכר בפעם האחרונה שבה שתי סיעות יחד הגיעו אל רף 70 המושבים צריך לחזור עוד אחורה, לבחירות 1992. בבחירות ההן זכתה העבודה בראשות יצחק רבין ב-44 מנדטים, והליכוד בראשות יצחק שמיר קיבל 32.

    רה
    (צילום: EPA)
     

    רה
    (צילום: EPA)

    בבחירות הנוכחיות, כל אחת מהרשימות הגדולות - הליכוד וכחול לבן - קיבלה 35 מנדטים, ויחדיו הן מהוות 70 מנדטים. אם ירצו הן יוכלו להרכיב לבדן קואליציה עם רוב בכנסת, אם כי ההערכות הן שהסיכויים לכך נמוכים.

     


     

     

    "אפשר לטעון שהסיבה להצלחת המפלגות הגדולות היא העלאת אחוז החסימה ל-3.25%, שכן אחוז חסימה גבוה אמור לחזק את המפלגות הגדולות", מנסה להסביר פרופ' גדעון רהט, חבר סגל המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. אך הוא סבור כי זהו הסבר חלקי בלבד: "בכל זאת לא פחות משבע מפלגות סיימו סמוך מאוד לאחוז החסימה, חלקן מעליו וכמה מתחתיו".

     

    הסבר טוב יותר לדברי פרופ' רהט הוא המסר שהקפידו להעביר שני מנהיגי המפלגות הגדולות, שאמרו שוב ושוב שהנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על המפלגה שתזכה ביותר מנדטים. "הפוליטיקאים שכנעו את עצמם ואת הציבור שגודל המפלגה חשוב, למרות שזה לא באמת המצב", הוא אומר.

      ()
      

      ()


    בני גנץ ביום שאחרי (צילום: יובל חן)
    גנץ הבוקר, אחרי ההפסד(צילום: יובל חן)

     

     

    תופעת לוואי של התחזקות שתי המפלגות הגדולות בבחירות הללו היא התכווצות מוחלטת של המפלגות הבינוניות. בכל מערכת בחירות מאז 1992, לפחות מפלגה אחת (מלבד השתיים הגדולות), זכתה בעשרה מנדטים ומעלה. בשנים האחרונות מספרן של המפלגות הבינוניות טיפס אף לשתיים ושלוש בכל כנסת. המפלגות הללו תפסו תפקיד מרכזי, אך מהכנסת הקרובה הן ייעדרו.

     

    האם תופעת ההתכנסות לשתי מפלגות היא שיאו של תהליך ארוך שנים, והאם היא צפויה לחזור על עצמה גם במערכות הבחירות הבאות? פרופ' רהט סבור שהתשובה היא שלילית. "בישראל יש ניידות גבוהה מאוד של מצביעים בין המפלגות בתוך הגושים, ובכל מערכת בחירות יש דינמיקה משל עצמה. 2009 הייתה תופעה דומה אך בעוצמה נמוכה יותר של היצמדות למפלגה אחת גדולה בכל גוש, אבל בבחירות שלאחר מכן שוב היה פיזור בתוך הגושים". לדבריו, ההישג של שתי המפלגות הגדולות הוא נקודתי, וכלל לא בטוח שיחזור על עצמו בבחירות הבאות.

     

    המפלגות הבינוניות עברו בקושי

    למעשה, לליכוד יש 34 מנדטים כיוון שבמקום ה-28 ברשימה לכנסת הוצב אלי בן דהן מאיחוד מפלגות הימין. כחלק מההסכם של נתניהו עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי, שהבטיח את הריצה המשותפת של הבית היהודי ועוצמה יהודית, בן דהן יוכל לחזור לסיעת הבית היהודי לאחר הבחירות.

      

    שתי המפלגות החרדיות הגדילו את כוחן - שמונה מנדטים לש"ס ושמונה ליהדות התורה. מפלגת העבודה התרסקה לשישה מנדטים, אל מול 24 של המחנה הציוני ב-2015. גם חד"ש-תע"ל של איימן עודה ואחמד טיבי עם שישה מנדטים. ישראל ביתנו, שבחלק מהסקרים האחרונים הייתה בסכנה לא לעבור את אחוז החסימה, שומרת על כוחה עם חמישה מנדטים, מספר זהה לאיחוד מפלגות הימין.

      

    מרצ וכולנו של משה כחלון עם ארבעה מנדטים. גם רע"ם-בל"ד, המתנדנדת על אחוז החסימה, עוברת לפי שעה עם ארבעה מנדטים. קולות החיילים יכריעו את גורלן של המפלגות המתנדנדות מעל אחוז החסימה ואת הימין החדש - שכרגע לא נכנסת לכנסת.

      

    הן איחוד מפלגות הימין (3.66%), הן מרצ (3.64) והן כולנו (3.56) לא נמצאות במרחק רב מאחוז החסימה, שעומד על 3.25%. הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד - שקיוו לקבל את תיקי הביטחון והמשפטים - נמצאת מעט מתחת לאחוז החסימה (3.14%). כמה אלפי קולות חסרים להם, ולכן הביטוי "מחכים לקולות החיילים" - רלוונטי מתמיד עבורם. זהות של משה פייגלין (2.51%) רחוקה מהסף, ונמצאת כרגע מחוץ לכנסת. גשר של אורלי לוי אבקסיס (1.74%) לא צפויה לעבור את אחוז החסימה.

     

    "שתי המפלגות לא יכולות לעבוד יחד"

    ד"ר מעוז רוזנטל, מרצה וחוקר בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, אמר בהתייחסו לקביעה בקלפיות כי "תוצאות הבחירות נותנות שלוש אופציות מרכזיות: אחת היא שהליכוד יתארגן ויקים קואליציה, השנייה היא שכחול לבן תקים קואליציה, מה שלא נראה רלוונטי, והשלישית ממשלת אחדות בין הליכוד וכחול לבן, מה שגם כנראה לא יקרה.

     

    "בכל הדיונים על שינוי שיטת הבחירות מכוונים למבנה כזה של שתי מפלגות גדולות, שיוכלו לעבוד יחד. אלא שתחת שיטת הבחירות הנוכחית זה אפשרי רק כאשר המועמדים מקיימים מערכת בחירות מעין-נשיאותית, שבה הם מתחרים אחד נגד השני ומדברים רק על זה. ראינו תופעה דומה בבחירות 2009. גם הפעם, הקמפיין היה בסגנון נשיאותי, אבל עכשיו זה מקשה על כחול לבן ללכת עם המנצח. בשיטה הנוכחית אפשר להגיע לשתי גדולות, אבל המחיר הוא שהן לא יכולות לעבוד יחד".

     

    ד"ר רוזנטל הוסיף: "כשמסתכלים על בחירות בישראל מאז 2003 אתה רואה בכל פעם סיפור אחר. קשה לנבא מה יהיה הלאה. לדעתי, הבחירות האלה הן רק קדימון לבחירות הבאות. למעשה, המציאות עד כה כנראה תשתנה בחודשים הקרובים בעקבות ההליכים הפליליים נגד נתניהו. לעניות דעתי המשחק ייפתח מחדש וקשה לדעת מה יקרה הלאה.

     

    "פרמטר נוסף זה היכולת של כחול לבן לעבוד יחד. ההיסטוריה של מפלגות מרכז היא שהן מאחדות ימין שמאל, וזה נוטה להתפרק. אלה מפלגות שקשה להן להתמודד עם הווקטורים הסותרים של המערכת הפוליטית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: MCT, רויטרס
    70 מנדטים ביחד. גנץ ונתניהו
    צילום: MCT, רויטרס
    מומלצים