שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חשיפה: אלו בתי החולים המזוהמים בישראל
    הנתונים מפחידים: בין 4,000 ל־6,000 ישראלים מתים מדי שנה במהלך אשפוז בבית־חולים - מזיהומים שנגרמו על ידי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. דו"ח חדש של משרד הבריאות בודק את שיעור הזיהומים במרכזים הרפואיים בישראל. הכי הרבה זיהומים נמצאו בבילינסון, בהשרון ובבני ציון בחיפה. הכי פחות - בסורוקה, במאיר ובאסותא־אשדוד

    כאשר אנחנו מגיעים לאשפוז בבית־חולים, באופן טבעי אנחנו מאמינים שהטיפול שנקבל יסייע לנו להבריא מהמחלה שאנו סובלים ממנה. אולם דווקא המספר הגדול של מאושפזים שמתמודדים עם שלל בעיות רפואיות, הופך את בתי־החולים למדגרה אידיאלית לחיידקים.

     

    על פי ההערכות, מדי שנה מתים בין 4,000 ל־6,000 ישראלים מזיהומים נרכשים, כתוצאה מהידבקות בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בבתי־חולים. מספר זה גדול יותר ממספרם של ההרוגים בתאונות דרכים, במלחמות ובפעולות טרור ביחד.

      

    ביה"ח בילינסון. הכי מזוהם ()
    ביה"ח בילינסון. הכי מזוהם

     

    קראו עוד:

    דני רופ תובע את איכילוב: 'הרגתם את אבי'

    האנשים שנלחמים בזיהומים בבתי החולים - ומצליחים

     

    דו"ח של מבקר המדינה, שפורסם לפני כמה שנים, קבע כי ניתן למנוע זיהומים ולהציל עד 75 אחוז מהחולים האלה על ידי העלאת המודעות בציבור, תקצוב
    מערכת הבריאות ונקיטת אמצעי בטיחות וזהירות בסיסיים. בשנים האחרונות פועלים ארגונים ועמותות כמו "רפואה בטוחה" ו"מגן חיים" במטרה להעלות את נושא הזיהומים למודעות הציבורית, ולנסות לצמצם אותם ככל הניתן בבתי־החולים ברחבי המדינה.

      

    דו"ח של משרד הבריאות שהגיע לידי "ידיעות אחרונות" מגלה מי הם בתי־החולים הכי מזוהמים בישראל. במשרד הבריאות מחלקים את בתי־החולים לשלוש קבוצות: בתי־חולים גדולים, בתי־חולים בינוניים ובתי־חולים קטנים. מטרת החלוקה היא לאפשר יכולת השוואה הוגנת לאור העובדה שבתי־חולים גדולים מטפלים בחולים מורכבים יותר מאשר בתי־החולים הקטנים, ובחלק גדול מהמקרים מועברים אליהם החולים הקשים יותר לאחר שלא ניתן לטפל בהם במרכזים רפואיים קטנים או בינוניים (ראו איור).

     

      

      ( )

     דירוג בתי־החולים נעשה על סמך בדיקה של שיעור "חיידקי ההתראה" לכל 100 אלף ימי אשפוז. מדובר בקבוצת חיידקים העמידים לתרופות אנטיביוטיות רבות, ואשר ידוע כי חולים רבים רוכשים אותם דווקא בבתי־חולים. ניטור ההיארעות של חיידקים אלו מאפשר למשרד הבריאות ולמרכז הארצי למניעת זיהומים לתת הכוונה ולסייע למרכז הרפואי הרלוונטי במטרה למנוע את הזיהומים. 

     

      ( )
     

    בין החיידקים העמידים שנבדקו:

    חיידקי CPE - חיידקים עמידים למרבית התרופות היעילות ומתפשטים כמעט אך ורק במערכת האשפוז. תחלואה בחיידקים אלו גורמת לתמותה גבוהה. חיידקים אלו גרמו להתפרצות נרחבת במערכת הבריאות בישראל לפני כעשור וכאשר מתגלים נשאים שלהם הם צריכים להימצא בבידוד.

     

      

    חיידקי VRE - אנטרוקוקים העמידים לאנטיביוטיקה. לחיידקים אלה יש פוטנציאל התפשטות גבוה בבתי־חולים. כאשר הם מתפשטים לאוכלוסיות מוחלשות כגון מושתלי מח עצם ומושתלי איברים, חולים לאחר ניתוחים גדולים וחולים בטיפול נמרץ, הם עלולים לגרום לתחלואה קשה. בשלושת העשורים האחרונים התפשטו זנים אלה בכל רחבי העולם ומערכת הבריאות בישראל משקיעה מאמצים גדולים כדי למנוע את התפשטותם אצלנו.

      

      ( )

    חיידקי "אצינטובקטר באומני" - עמידים לאנטיביוטיקה רחבת טווח מסוג קרבפנם. חיידקים אלה נרכשים כמעט תמיד בבתי־חולים. הם פוגעים בעיקר בחולים מונשמים ובחולים ביחידות לטיפול נמרץ וטיפול מוגבר וגורמים לדלקת ריאות ולאלח דם (הרעלת דם). כיום אין טיפול אנטיביוטי יעיל נגד זיהומים אלו, והם גורמים לתמותה גבוהה.

      

    חיידקי קלוסטרידיום - חיידקים שבתנאים מסוימים משתלטים במהירות על המעי, הופכים אותו למודלק וגורמים לחולים לסבול מכאבי בטן ושלשולים. התקדמות המחלה עלולה לגרום לשיתוק והתרחבות המעי ולסכן את חיי המטופל.

     

    מ"רפואה בטוחה" נמסר בתגובה: "מכת הזיהומים לא תרפה מחולינו עד שמשרד הבריאות והממשלה לא יטפלו בצפיפות הקטלנית בבתי החולים. המשמעות היא השקעה של מיליארדי שקלים שצריכים להיות מופנים לשיפור תשתיות האשפוז כך שלפחות נהיה בממוצע ה-oecd במספר המיטות ל-1,000 נפש. לולא שינוי מדיניות דראסטי בנושא זה, לא תיפתר הצפיפות הקטלנית ולא נמגר את מכת הזיהומים".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים