שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    10 המכות של הרפואה הציבורית
    מחסור ברופאים, הכשרה לא מתאימה, לא מספיק מיטות אשפוז ותורים ארוכים לבדיקות דחופות, וזו רשימה חלקית. המכות של מערכת הבריאות שהגיע הזמן לטפל בהן ברצינות

    כאשר אנו פונים אל רופא המשפחה, אנו סומכים על כישוריו והכשרתו ועל כך שיידע לטפל באופן מיטבי בתלונתנו. למרבה הצער, העומס הרב בו מצויים הרופאים לא מאפשר להם להעניק לכל מטופל את הטיפול הראוי והמיטבי. מצב כזה, מוביל לכך שבמקרה הטוב, החולה לא זוכה למענה המתאים וליחס אישי, ובמקרה הרע, הוא עשוי למצוא את עצמו בסכנה של ממש עקב טיפול לקוי ושגוי.

     

    קיראו עוד:

    דו"ח: תוך עשור - הזינוק בזמן ההמתנה לרופא מומחה

    דו"ח: באיזו קופ"ח בעיר שלכם הרופאים הכי זמינים

    יצאנו לבדוק: כמה זמן תאלצו לחכות בכל חדר מיון

     

    ברוח חג הפסח, להלן "עשר המכות" איתן נאלצים להתמודד רופאים ומטופלים:

     

    1. הקצבת 10 דקות למטופל

    כיום, לכל חולה מוקצות בממוצע כ-10 דקות עם רופא המשפחה. בזמן קצר זה על הרופא מוטלת משימה כמעט בלתי אפשרית: להעניק לחולה טיפול ראוי. בכל עשרות המפגשים שהוא מנהל בכל יום מול המטופלים, על הרופא להספיק לתשאל כהלכה, לבחון את ההיסטוריה הרפואית, ולקבל תמונה מלאה על מצבו הבריאותי של המטופל כדי לתת לו את הטיפול הנכון.

     

    כל זה, בזמן שהוא מחויב בפעולות בירוקרטיות כגון מילוי פרטים, מתן מרשמים ותיעוד הביקור. מסגרת הזמן הקצרה מובילה למצב בו אבחנות רפואיות מסתמכות על דברי החולים, או שלא מתבצע אבחון מקיף, שעלולים להביא לכשלים ולפגיעה חמורה בבריאות המטופלים.

     

    ייעוץ רפואי (צילום: shutterstock)
    10 דקות למטופל. בלתי אפשרי לתת טיפול רפואי(צילום: shutterstock)

     

    2. הפניה למיון שלא לצורך

    בשל העומס הגדול על רופא המשפחה לעיתיים חולים מופנים אל חדרי המיון שלא לצורך. אין מדובר רק בהמתנה מורטת העצבים לטיפול אלא בסכנה של ממש בשהות במקום הסובל מצפיפות איומה ומועד להידבקויות בחיידקים.

     

    על פי דו"ח משרד הבריאות שיעור מיטות האשפוז בישראל הוא 1.78 לאלף בני אדם - שפל של שלושה עשורים. המחסור במיטות בחדרי המיון מגביר את הצפיפות במחלקות ואת הסיכון לחשיפה לזיהומים, חלקם עלולים להיות מסכני חיים.

     

    3. רופאים שאינם מצוידים בכישורים המתאימים לטיפול כרופאי משפחה

    מחקר שערך משרד הבריאות בשלהי שנת 2018 העלה ממצאים מדאיגים: 44% מהרופאים המועסקים על ידי קופות החולים אינם בעלי הכשרה כרופאי משפחה כנדרש בחוק אלא כרופאים כלליים בלבד.

     

    זה המקום להזכיר, רופא כללי אינו ראוי להיקרא רופא משפחה מבלי שצלח התמחות של 4 שנים ברפואת משפחה הכוללת ליווי והדרכה מקיפה בקופת חולים, מחלקות לרפואה פנימית, רפואת ילדים ורפואה דחופה.

     

    חוסר התמקצעות ברפואת משפחה והיעדר הכשרה מקיפה הוא מתכון כמעט ודאי לרשלנות בטיפול. בפרט כשרופא המשפחה הינו המטפל הראשון עמו נפגש החולה והוא זה שקובע את אופן הטיפול או ההפנייה לרופא מומחה.

     

    4. התמחות לוקה בחסר בסוגי אוכלוסיות ספציפיות

    מדובר על טיפול באוכלוסיות הנוטות לבקר פעמים תכופות יותר אצל רופא המשפחה, כגון קשישים וילדים. ככלל, רופאי משפחה מחולקים לחלוקה פנימית המתייחסת לגילאים במסגרתה לכל רופא אמורה להיות הכשרה ברפואת משפחה בטווח גילאים ספציפי.

     

    לצד זה ישנם רופאי משפחה המטפלים בילדים ללא הכשרה והתמחות מתאימה. כמו גם, ישנם רופאי משפחה המטפלים באנשים מבוגרים מאוד ללא הכשרה או התמחות בתחום הגריאטריה, ואינם מוצאים לנכון להפנות אותם לרפואה הספציפית הנדרשת לאותן אוכלוסיות.

     

    5. טיפול המונחה משיקולים כלכלים ולא מקצועיים

    לא פעם אנו נתקלים בכך שרופא המשפחה ממליץ על בדיקה שעלותה גבוהה, וביצועה כפוף לאישור הרופא המחוזי. החלטת הרופא המחוזי נעשית בדרך כלל על פי המסמכים המוצגים לו, לא אחת נידחת ההמלצה ומתבצעת הפניה לבדיקה אחרת, כשהשיקול עשוי להיות מושפע גם מסיבות כלכליות כגון יוקר הבדיקה. שיקול זר אחר הוא הרצון של רופאי המשפחה להימנע מעימות או חוסר ההסכמה עם הרופא המחוזי.

     

    אם לתחושת המטופל ההחלטה לגבי אופן הטיפול בו התקבלה משיקול לא ענייניי, מומלץ לפנות לחוות דעת נוספת אצל רופא מומחה, ובמידה שהאחרון יגיע למסקנה של תמימות דעים או מנגד אי הסכמה, יש לפעול בהתאם.

     

    6. שליחה לבדיקות דחופות ללא אפשרות לבצען במועד הרצוי

    הרופא ממליץ על הפנייה לבדיקות מיידיות אך המועד לביצוען נקבע למועדים רחוקים ומסיבות שונות ביניהן: חוסר בציוד, מחסור בכוח אדם, עומס יתר וכיוצ"ב.

     

    כאשר מדובר בבדיקות מעבדה והדמיה מיוחדות לדוגמה: בדיקת MRI על סוגיה השונים, בדיקת CT , שיש צורך לבצען מיד, המטופל מוצא את עצמו במצב בלתי אפשרי בו הוא נמצא עבורו תור רק בעוד כמה שבועות או חודשים. יש לזכור, למרכיב הזמן החולף ישנה משמעות גדולה ביותר, ככל שהדבר נוגע לקצב ההחלמה ולעיתים אף לסיכוייה.

     

    שחיקת רופאים. מחסור בתקנים במערכת הציבורית (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    שחיקת רופאים. מחסור בתקנים במערכת הציבורית(צילום: shutterstock)

     

    7. שחיקה הולכת וגוברת של רופאים

    בשנים האחרונות, המצב במערכת הבריאות הציבורית הולך ונעשה קשה מיום ליום. מספר הרופאים לנפש הולך ויורד בישראל ותקני הרופאים לא עלו בשנים האחרונות ( 3.4 רופאים לכל 1,000 איש).

     

    במצב זה, יש מחסור ברופאים במערכת הציבורית והרופאים שעובדים נאלצים לעמוד בלחצים גדולים, התורים הולכים ונעשים ארוכים יותר, הזמן שנשאר לרופא לשוחח עם חולה ומשפחתו הולך ומתקצר והעומס הפיזי והנפשי עליו הולך ועולה.

     

    8. היעדר תיעוד הרפואי מספק

    הסוגיה של התיעוד הרפואי, הינה קריטית בכל הקשור למעקב רפואי אחר מצבו של החולה. פעמים רבות, מטופלים מגיעים לרופא, מתלוננים על מגוון בעיות, כאשר במקרה הטוב - הרופא רושם חלק מהדברים, ובמקרה הרע – כלל לא נרשמות תלונותיו של המטופל.

     

    הבעיה המרכזית היא, שמטופלים אינם יודעים עד כמה חיוני הדבר, כי הביקור כפי שהתרחש בפועל, יתועד כלשונו וגם לרוב אין להם דרך לוודא כי כל תלונותיהם נרשמו. במקרים כאלה כאשר החולה מופנה להמשך טיפול אצל רופא אחר, אין תיעוד מהימן של ההיסטוריה הרפואית שלו מה שעשוי להוביל להמשך טיפול לקוי ולרשלנות רפואית.

     

    9. טופסי הסכמה מדעת

    החתמה על טופס הסכמה מדעת הוא פעמים רבות בעייתי ביותר. החולים מתייחסים לכך כאלו המדובר בעוד נושא פרוצדורלי, לא קוראים אותו וחותמים עליו כאלו המדובר בעניין של מה בכך.

     

    לעיתים אופן ודרך ההחתמה על הטופס מלמד כי על אף החתימה על הטופס, המטופלים למעשה לא מודעים לסיכונים הכרוכים בפרוצדורה הרפואית המתבצעת.

     

    לעיתים, הם מוחתמים על טופסי הסכמה מדעת לאקוניים לחלוטין, ועצם החתימה על הסכמה לניתוח על גבי טופס שכזה, אינה מעידה שאכן ניתנה הסכמה אמיתית לפעולה הרפואית.

     

    10. שירותי און ליין של רופאי משפחה מבלי לפגוש את המטופל

    כיום, חלק מקופות החולים מאפשרות קבלת שירותים מ"רופא און ליין" שמטרתם לאפשר למטופלים לקבל מענה מבלי לצאת מהבית ומסייע בהתמודדות עם העומס בו שרויים הרופאים.

     

    בעוד שאנשים רבים יכולים לראות בכך פתרון זמין, מהיר ונוח, מדובר בשירות שעשוי גם להיות מסוכן. שהרי כיצד רופא, שלא הכיר מעולם את החולה, יכול להתרשם ממצבו הרפואי מבלי לבדוק אותו בכלל ולהתבסס רק על שיחה מרחוק עם המטופל וצפייה בו דרך מצלמת מחשב?

     

    בשנים האחרונות היו לא מעט מקרים שבהם מטופלים תבעו בגין רשלנות רפואית לאחר שביצעו התייעצות רפואית און ליין שהובילה לטיפול לקוי ופגיעה בהם. רפואה טובה באמת לא יכולה להיעשות בשלט רחוק, אלא היא מחייבת בדיקה פיזית של המטופל והיכרות עם ההיסטוריה הרפואית שלו על מנת לספק לו מענה רפואי איכותי ומיטבי.

     

    עו"ד עמיקם חרל"פ הוא מומחה לתביעות נזיקין, רשלנות רפואית תאונות וביטוח, עומד בראש משרד עו"ד עמיקם חרל"פ ושות'

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים