שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הסיפור המלא: כך סוכם על הסדרה בעזה - ומה כולל כל שלב
    עוד בתחילת קמפיין "צעדות השיבה" העביר חמאס את המסר: מוכנים לרגיעה. באוקטובר החל יישום השלב הראשון, במרץ השנה הסכימו בארגון הטרור לעלות מדרגה. המתווכים, הדרישות, המשברים, האלימות שברקע, האינטרסים של כל הצדדים והאפשרות לפיצוץ | רון בן ישי עם הצצה אל מאחורי הקלעים

    המיני-הסלמה בלילה שבין רביעי לחמישי היא סממן מאפיין של חיבוק הדוב המוזר שבו נמצאים כעת חמאס, ישראל, מצרים והאו"ם. מצד אחד יש הסדרה דיפלומטית - הקלות על המצוקה האזרחית ברצועה תמורת שקט; ועדיין מדי פעם פורצים סבבי הסלמה - כי חמאס לא מרוצה מקצב התקדמות ההקלות, או ש"גורם סורר" כמו הג'יהאד האיסלאמי מעוניין לשבש את ההסדרה.

     

    האירועים האחרונים הם דוגמה מצוינת להתנהלות שנמשכת למעשה מאז אוקטובר 2018. ההסכמות על השלב השני של ההסדרה כבר הושגו פחות או יותר בין הצדדים, אבל חמאס טוען שישראל לא מבצעת אלא חלק קטן ממה שהתחייבה לו.

    תרגיל של אנשי חמאס ברצועת עזה (צילום: EPA)
    תרגיל של אנשי חמאס ברצועת עזה בשבוע שעבר(צילום: EPA)

     

    ישראל משתדלת למלא את חלקה בהסדרה, אבל לא תמיד הדברים נתונים בשליטתה. אין דו-שיח ישיר עם חמאס והמשא ומתן, כמו גם ביצוע הצעדים האופרטיביים, מתנהל באמצעות האו"ם, מצרים וקטאר. הבירוקרטיה לפעמים מסכלת את הכוונות הכנות של ישראל וגם של חמאס.

     

    כדי להמריץ את ישראל, חידש חמאס ביום רביעי את שיגור בלוני התבערה והנפץ לעבר יישובי עוטף עזה. בלילה נשמעו שוב פיצוצים ליד הגדר והשלכת מטענים מפני שיחידת "הבלבול הלילי", שייעודה להטריד את שנתם של הישראלים ביישובים צמודי הגדר, חידשה את פעולתה.

     

    התגובה הישראלית, המהירה יש לומר, הייתה תקיפה של מתקן צבאי של חמאס בצפון הרצועה. זאת למרות שלישראל יש בתקופה הנוכחית אינטרס ברור להימנע מהסלמה. יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל, יום העצמאות, האירוויזיון והרכבת הקואליציה והממשלה – כל אלו רצוי שיתבצעו בלי הפרעות מבחוץ שיגרשו את התיירים וילהיטו את הרוחות הפוליטיות.

    במת האירוויזיון בישראל ()
    הדמיית במת האירוויזיון בתל אביב. חלק משיקולי ההסדרה
      

    לכן צה"ל הבליג מוקדם יותר השבוע על ירי רקטה מעזה לישראל שלמרבה המזל נפלה בים. את הרקטה ירה הג'יהאד האיסלאמי, שמנסה לשבש את ההסדרה ואת הרגיעה - אם מפני שהוא רוצה מצב מתמיד של מלחמה ואם מפני שפטרוניו האיראניים מצפים מארגון זה שכך יפעל. אבל את ההטרדות אמש יזם כנראה חמאס, ולכן האיתות האלים נענה באיתות אלים של ישראל, שהפציצה לחמאס מתקן צבאי; עוד נכס צבאי שחמאס איבד בתקופה האחרונה.

     

    אפשר להניח שבכך הסתיים המיני-סבב הנוכחי ודי ברור ששני הצדדים, כלומר חמאס וישראל, מעוניינים כרגע ברגיעה. אבל המיני-סבב הזה מדגים עד כמה שברירית היא הסיטואציה, וכי למרות שחמאס וישראל אינם רוצים בהסלמה, אנחנו עלולים להיקלע אליה כמעט בלי התרעה ולמצוא את עצמנו במערכה גדולה שבה צה"ל ייכנס לרצועה.

     

    אבו מאזן הסרבן

    כדי להבין את הסיטואציה ומה עשויות להיות ההתפתחויות, צריך לחזור אחורה למרץ 2018 - אז התחילו "צעדות השיבה" על גדר הרצועה. במשך השנה וקצת מאז נהרגו 187 פלסטינים על הגדר. אלפי עזתים נפצעו, ישראל איבדה שני לוחמי צה"ל והיו לנו פצועים בשישה סבבי הסלמה גדולים שכללו ירי רקטות וירי מרגמות של הפלסטינים ותקיפות של חיל האוויר.

     

    אבל במקביל, מאחורי הקלעים, התנהלו מגעים שנועדו להשיג הסדרה. הנהגת חמאס ברצועה יזמה אותם. במקביל לעימותים על הגדר ולהסלמות הודיעו לאו"ם כבר במרץ 2018 שהם מוכנים לרגיעה בתמורה ל"הסרת המצור על הרצועה" והקלת המצוקה ההומניטרית של תושבי עזה. כך למעשה החלו המגעים על השלב הראשון של מה שמכונה בישראל "ההסדרה".

     

    המגעים התנהלו באמצעות שליח האו"ם ניקולאי מלאדנוב, שהצליח בתקופת כהונתו לרכוש את אמונם של שני הצדדים, וגם הפגין כישורי תיווך מעולים (זו הסיבה שלמרות החלטת מזכ"ל האו"ם גוטרש להחליף את מלאדנוב בנציג אחר לעניין רצועת עזה, הוא שינה בחודשים האחרונים את החלטתו והבולגרי נשאר בתפקיד עד להודעה חדשה).

    ניקולאי מלאדנוב מלדנוב שליח האו
    ניקולאי מלאדנוב. נשאר בתפקיד לבקשת מזכ"ל האו"ם
     

    המגעים על השלב הראשון של ההסדרה נשאו פרי באוגוסט 2018: סוכמו הבנות לחצי שנה, אולם אז היה מכשול נוסף שמנע את יישומן המיידי. ישראל רצתה שאבו מאזן ייקח אחריות ויוביל את ביצוע ההבנות שנועדו לשפר בצורה ניכרת את מצבם הכלכלי של תושבי רצועת עזה. ישראל רצתה על ידי כך למנוע מצב שבו חמאס מציג הישגים מול ישראל, מה שיעלה את יוקרת הארגון, ויקנה לו יתרון במאבק המתנהל ברחוב הפלסטיני בין חמאס לפתח.

     

    היו גם פוליטיקאים בישראל - וגם ראש השב"כ והרמטכ"ל דאז - שאמרו שהסכם עם חמאס, אמנם לא באמצעות מגע ישיר, יחליש את אבו מאזן וייתן יתרון לתנועה האסלמיסטית, וכי זה לא רצוי לישראל. גורמים בכירים במערכת הביטחון ובממסד הממשלתי בירושלים ניסו לשכנע את אבו מאזן לקחת אחריות ולהוריד את אנשיו לרצועה, אבל המנהיג הפלסטיני הקשיש, יו"ר הרשות, סירב בעקשנות ולא שלח את אנשיו לרצועה כדי ליישם את ההבנות כפי שביקשו האו"ם, ישראל וגם מצרים.

     

    השלב הראשון

    במצב שנוצר לישראל לא הייתה ברירה וסוכם עם שליח האו"ם להתחיל ביישום ההבנות באוקטובר. חשוב לציין בהקשר הזה שאם אבו מאזן היה מסכים היו נחסכים לפחות שני סבבי הסלמה גדולים שבהם איבדו עשרות פלסטינים את חייהם ומאות נשארו נכים לכל החיים.

     

    כך החל יישום השלב הראשון של הבנות ההסדרה באוקטובר 2018. הוא הסתיים השבוע ב-30 באפריל. מה הן כללו?

     

    1. ישראל התחייבה לאפשר לקטאר לממן דלק עבור תחנת הכוח החשמלית ברצועה. עשרה מיליון דולר הגיעו מקטאר לאו"ם בניו יורק, שקנה בהם דלק בישראל והכניסו דרך מעבר כרם שלום. הסידור הזה העניק לתושבי הרצועה תוספת של שש שעות חשמל ביממה. במקום ארבע עד שש שעות שהיו להם קודם, עכשיו יש בעזה בין שמונה ל-10 שעות חשמל ביממה.

     

    2. סוכם שקטאר תעביר 15 מיליון דולר לחודש, במקום הכספים שאבו מאזן קיצץ מהתשלומים שהוא מעביר לרצועה. בהתחלה רק פקידי חמאס נהנו מהכספים האלו, אבל בעקבות ביקורת ציבורית פלסטינית בתוך הרצועה ובגדה - הכספים חולקו למשפחות נזקקות וחלקם הופנה לפרויקטים קטנים של תעסוקה יזומה שניהל ויזם האו"ם. ישראל דרשה, וקיבלה, הסדרי פיקוח על חלוקת הכסף שהם יעילים וטובים מאלה שהיו בתקופת אבו מאזן. כיום נמשכת העברת 15 מיליוני הדולרים לחודש מקטאר דרך האו"ם לרצועה כמעט בלי הפרעה, להוציא תקופות הסלמה שבהן ישראל עצרה את הכסף.

     

    3. שטחי הדיג בים מול חופי עזה נפתחו מחדש ולדייגים העזתים הותר לדוג עד מרחק של 6 מייל ימי מהחוף.

     

    4. המעברים מישראל לרצועה נפתחו למעבר סחורות ואנשים ועברו בהם מאות משאיות מדי יום.

    התפרעויות בגבול רצועת עזה (צילום: רויטרס)
    התפרעויות על הגדר. כשחמאס רוצה, הוא מרגיע(צילום: רויטרס)
     

    ההבנות האלו של השלב הראשון של ההסדרה מומשו בהפסקות קצרות, למרות סבבי ההסלמה שקטעו אותם מפעם לפעם. חמאס הפחית בצורה ניכרת את האלימות בימי שישי ובימי שני על הגדר, חדל כמעט לגמרי מלשגר בלוני תבערה ונפץ והפחית מאוד את ההטרדות הליליות. עם זאת, "צעדות השיבה" על הגדר נמשכו כל אותה תקופה וגם חמאס הודיע במפורש במסגרת ההבנות עם האו"ם כי הוא אינו מתכוון להפסיק אותם.

     

    הנהגת חמאס ברצועה טענה באוזני מלאדנוב שהם לא שולטים בהפגנות על הגדר, אף שהוכח כבר יותר מפעם אחת, שכאשר חמאס אינו רוצה בעימותים קטלניים על הגדר הוא יודע להשיג זאת בלי מאמץ רב.

     

    השלב השני

    לפני כחודש וחצי הודיעה הנהגת חמאס ברצועה לישראל באמצעות מצרים שהיא מעוניינת לקחת סיכון מחושב ולגבש הבנות על שלב נוסף, מתקדם יותר, של הסדרה. את השלב הזה, הודיע חמאס, הוא רוצה לעשות לא בתיווך האו"ם אלא בתיווך מצרים. הסיבה: המצרים הוכיחו לחמאס כי אנשי המודיעין הצבאי שלהם יעילים יותר מאנשי האו"ם בתיווך הפסקות אש במהלך סבבי ההסלמה - וחשוב יותר, המצרים גם שולטים על מעבר רפיח וכך יכולים לתגמל את חמאס בפתיחתו, אם וכאשר יושגו ההבנות.

     

    למצרים יש אינטרסים ברורים להיות המתווכים בין חמאס לבין ישראל, למרות שחמאס היא תנועה אחות של האחים המוסלמים, אויבי המשטר הנוכחי במצרים. באמצעות קשרים הדוקים עם חמאס, המצרים מונעים סיוע עזתי לאנשי דאעש שבהם הם נלחמים בסיני, וחשוב לא פחות - הגנרל א-סיסי נשיא מצרים מקבל יוקרה ומעמד בעולם הערבי כמי שמוציא ומביא בנושא העזתי.

     

    (לידיעת מי שמתעניין, זו גם הסיבה שקטאר, המנודה על ידי סעודיה ומרבית מדינות המפרץ, שופכת כספים לעזה. כך מקבלים שליטי קטאר יוקרה ומעמד שאפילו הסעודים אינם יכולים להתעלם מהם).

    א-סיסי ונתניהו. זוכה לכבוד אזורי כמוציא והמביא בעזה (צילום: אבי אוחיון, לע"מ) (צילום: אבי אוחיון, לע
    א-סיסי ונתניהו. זוכה לכבוד אזורי כמוציא והמביא בעזה(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
     

    המצרים, שכאמור נרתמו ברצון לתווך בהשגת השלב השני של ההסדרה, הציעו בשם חמאס לישראל את הדברים הבאים:

     

    1. נכונות להפסיק את כל ביטויי האלימות כלפי עוטף עזה – עפיפונים, בלונים, מטענים וניסיונות חציית הגדר בימי שישי ושני.

     

    2. "צעדות השיבה" לא ייפסקו אבל חמאס ידאג להרחיק את המפגינים למרחק של 300 מטרים ממערב לגדר באופן שלא יגיעו אליה ולא יצריך פגיעת צלפי צה"ל.

     

    3. הפסקת ההטרדות הליליות של הישראלים בישובים צמודי הגדר, מה שמכונה "הבלבול הלילי".

     

    4. הפסקת משטי המחאה מצפון הרצועה לעבר ישראל.

     

    5. זו ההצעה המשמעותית ביותר מנקודת ראותה של ישראל – חידוש המחויבות מצד חמאס וישראל להבנות 2014, מה שמכונה "הבנות צוק איתן" (הבנות אלו כוללות 14 סעיפים שרק שישה מהם יושמו בפועל, אבל עצם קיומם איפשר שלוש שנים וחצי של רגיעה אחרי צוק איתן).

     

    דגל הרשות הפלסטינית על חוף הים ב עזה ליד גבול ישראל (צילום: EPA)
    ישראל הרחיבה את האזור המותר לדיג(צילום: EPA)
     

    בתמורה, הגישה הנהגת חמאס ובראשה יחיא סינואר שורה ארוכה של דרישות לישראל. המצרים הורידו חלק מהדרישות האלה על הסף וכלל לא הגישו אותן לישראל, וכך נותרנו עם ארבע דרישות מרכזיות:

     

    1. הארכת ההסדרים הכספיים והאחרים שהיו בתוקף מאז אוקטובר 2018 ועד אפריל 2019, כלומר בתקופת ההסדרה הראשונה.

     

    2. יישום תוכנית "מזומן תמורת עבודה" שיזם האו"ם עבור תושבי הרצועה: במסגרתה יועסקו 20 אלף פלסטינים בפרויקטים שהאו"ם ייזום, כולל הקמת איזור תעשיה בשלב מאוחר יותר. ישראל הייתה צריכה להסכים ליישום התוכנית הזאת ואף לסייע לה.

     

    3. הרחבת מרחב הדיג מול חופי הרצועה עד לטווח מקסימלי של 15 מייל ימי (האזור הרחב יהיה מול חופי דרום הרצועה והאזור הצר יותר מול חופי צפון הרצועה).

     

    4. כניסה לדיונים מידיים על חמישה תחומים כדי להקל את המצב ההומניטרי של תושבי הרצועה: מדובר על מתן אפשרות לאו"ם ולגורמים ערביים להכניס צוותי רפואה ומתקני רפואה לרצועה, הקלות בבירוקרטיה על היתרי כניסה לעזתים לטיפולים רפואיים מצילי חיים בישראל, לאפשר לקטאר להשקיע בשיפוץ תשתית אספקת החשמל, להגדיל את כמות המשאיות המובילות סחורות במעברים ולצמצם את רשימת המוצרים הדו-שימושיים שזקוקים להיתר מיוחד (מדובר במוצרים כמו דשן חקלאי שיש להם שימוש אזרחי מובהק אך גם אפשר לייצר מהם מוצרים צבאיים כמו מטעני נפץ).

     

    כמו כן, ביקש חמאס שקטאר תוכל להעביר כספים נוספים באמצעות האו"ם, וכי אפשרות זאת תינתן גם למדינה נוספת ששמה לא צוין. עוד דרישה הייתה קידום פרויקטים גדולים של תשתית ברצועה, למשל טיהור ביוב ונמל, על פי רשימה שתועבר.

    תשלום משכורות לפקידי חמאס (צילום: AFP)
    תשלום משכורות לפקידי חמאס מהכסף הקטארי(צילום: AFP)
     

    ישראל הודיעה שהיא מסכימה עקרונית כמעט לכל הדרישות שהציג חמאס, בתנאי שיעמוד בהתחייבויותיו לגבי הרגיעה. באותה תקופה נערכו דיונים בישראל בדרג הממשלתי הגבוה ביותר ובמערכת הביטחון וסוכמה האסטרטגיה שתכליתה: להשיג שקט (ביטחוני) ויציבות (הומניטרית) ללא התעצמות (למנוע מחמאס מלייצר יכולות קטלניות שיאיימו על מדינת ישראל).

     

    בנוסף, הודיעה ישראל בצורה חד משמעית שהיא מתנה את הסכמתה לביצוע פרויקטים שיקומיים גדולים ברצועה בפתרון שיושג בסוגיית השבויים והנעדרים (שו"נ).

     

    הכול יכול להתפוצץ

    המצרים הודיעו לישראל לאחרונה שקיימת הסכמה עם חמאס על המתווה המפורט הזה. הדיונים על הפעימה השניה של ההבנות החלו ב-28 במרץ השנה. מיד עם תחילת הדיונים המפורטים הנמיך חמאס בצורה משמעותית את רף האלימות בכל ההיבטים ממש כפי שהתחייב. לכן גם ההפגנות על הגדר ביום השנה לצעדות השיבה ב-30 במרץ התנהלו בשקט יחסי.

     

    למעשה, ישראל וחמאס נמצאות כעת בעיצומו של שלב הביצוע של הפעימה השנייה של ההסדרה. אלא שקצב הביצוע של יישום ההבנות מייצר תסכול אצל חמאס הנואש. תושבי הרצועה שמצבם מחמיר מיום ליום, וגם אנשי חמאס שמקבלים משכורות מקוצצות, מביעים בגלוי את אי שביעות רצונם מכך שההטבות וההקלות שהובטחו להם לא מתממשות או שמתבצעות בקצב איטי.

     

    הם צודקים. הסיבה לכך היא בעיקר בירוקרטיה - לכל הגורמים המעורבים בביצוע ההבנות, בראשם האו"ם, מצרים, ישראל וקטאר, יש דרישות והליכים מסובכים של העברת הכספים וביצוע הדברים בשטח ברצועה, שמעכבים את יישום ההבנות שהושגו בתיווך המצרים. כל מהלך וכל קושי שמתעורר מחייב דיונים באמצעות צד שלישי ורביעי, מכיוון שחמאס וישראל אינן מדברות ביניהן ישירות.

     

    כשהכול קורה לאט, התסכול ברצועה גובר, כשיש תסכול יש בלוני תבערה ונפץ והטרדות ליליות ותגובה ישראלית וחוזר חלילה. את זה ראינו השבוע, כולל גם הניסיונות של הג'יהאד האיסלאמי לשבש במכוון את ביצוע ההבנות.

     

    השורה התחתונה היא שהפעימה השנייה של ההסדרה יצאה לדרך ושני הצדדים רוצים בה מאוד, אבל גם יש גורמים לא מעטים שעלולים לפוצץ אותה ולמנוע את ביצועה. יש אפשרות שאירועי צעדות השיבה בימי שישי יצאו משליטה, שהג'יהאד האיסלאמי וארגונים סוררים אחרים ינסו לסכל את ההסדרה, שאבו מאזן יבצע קיצוץ נוסף בכספים המגיעים לרצועה, או ששוב הפגנות ברצועה נגד חמאס יחייבו אותו לנקוט קו מיליטנטי.

     

    במערכת הביטחון בישראל מודעים לכל הדברים האלה, ובמקביל למשא ומתן על ההסדרות ניתנה הוראה לצה"ל להתכונן לאפשרות של מערכה גדולה ברצועה. הן במערכת הביטחון ובצה"ל והן במערכת הממשלתית האזרחית אומרים כי ישראל רוצה אמנם ברגיעה - אך בה בשעה היא יודעת שיש אפשרות ריאלית שזה לא יקרה וכי צה"ל יצטרך לצאת למערכה גדולה ברצועה, אולי אפילו בחודשים הקרובים.

     

    עם זאת, ההערכה הדומיננטית בקרב כל הגורמים בישראל היא שהפעימה השנייה של ההסדרה תחזיק מעמד, לא רק עד אחרי האירוויזיון אלא גם אחר כך, וכי ייתכן מאוד שאז יוכלו כל הצדדים לעבור לפעימה השלישית של ההסדרה שבה ידובר על נמל לעזה וגם על החזרת השבויים והנעדרים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים