שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    29 שנים אחרי הפרידה: בית הדין חייב גבר לתת גט ללא תנאים
    הדיינים קבעו כי אישה זכאית להתגרש מבעלה ללא תנאים מוקדמים מצדו, למרות עברה כסרבנית גט, ובפסק דין ארוך תקפו בחריפות את עורכת דינה, ממובילות המאבק למען נשים עגונות: "ניהלה מלחמה עקרונית על גבה של אישה עגונה". עורכת הדין: "בית הדין מנהל מאבק אישי בי ובדעותיי"

    אחד מסכסוכי הגירושין הקשים בישראל הופך לעימות חסר תקדים בין בתי הדין לארגוני הנשים: בית הדין הרבני הגדול לערעורים הורה לגבר לגרש את אשתו לאלתר וללא תנאים מוקדמים – כמעט 30 שנה לאחר שנפרדה ממנו.

     

    << כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >> 

     

    למרות עברה כסרבנית גט בעצמה, קיבלו הדיינים את בקשת האישה לחייב את הבעל בגירושין גם בלי התחייבות מצדה שלא תתבע ממנו כספים בעתיד, כפי שדרש. יחד עם זאת הם העריכו בצער כי הפרשה לא תיגמר לעולם בגט וכי בסופו של דבר רק המוות יפריד בין בני הזוג. בית הדין הקדיש פרק ארוך בהחלטה לביקורת חריפה, שהפכה למתקפה חסרת תקדים, נגד באת כוח האישה, שלטענתם פעלה בניגוד לטובת הלקוחה, בכך שעודדה אותה לנהל מאבק מיותר והובילה את הצדדים למבוי סתום.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    מ' ופ' נישאו ב-1989 וכבר שנה לאחר מכן, כשהם חובקים בת, עזבה האישה את ביתם המשותף והם נפרדו. הבעל פתח תיק גירושין והדיינים חייבו את אשתו בגט, אך היא סירבה לציית להחלטה בגלל מחלוקת כספית ביניהם. בינתיים הוא עזב את הארץ, בין היתר בעקבות חובות שצבר כלפיה – ומאז חי בחו"ל.

     

    בית הדין הגדול הפך את ההחלטה

    בשנים האחרונות נסוגה פ' מעמדתה ואף ויתרה על כתובתה ועל זכויות ממוניות נוספות, אך כאשר תבעה בעצמה את הגירושין היה זה הפעם האיש שהתנה זאת בעניינים שונים. כיום המחלוקת העיקרית בין השניים היא סביב דרישת מ' כי פ' תתחייב שלא לפתוח בהליכים משפטיים נגדו בעתיד.

     

    פסק דין על פני 50 עמודים (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    פסק דין על פני 50 עמודים(צילום: גיל יוחנן)

     

    בעקבות כך פנתה האישה לבית הדין האזורי בירושלים, כדי שיחייב את הבעל בגירושין ללא תנאים מוקדמים, אך לאור התנהלותה בעבר קבעו הדיינים כי "אי אפשר לפסוק חיוב גט וכל שכן כפיית גט על האיש". פ' ערערה לבית הדין הגדול, שבחודש שעבר הפך את ההחלטה. בפסק דין המשתרע על פני כ-50 עמודים הוא קבע כי על מ' לגרשה לאלתר – בלי קשר לסכסוכים הכספיים והמשפטיים ביניהם.

     

    "הבעל איננו רשאי לעגנה ואין לו זכות לעכב את הגט, מכיוון שהוכיח שאינו רוצה לחיות עמה, ועל כן חייב לגרשה", נכתב בהחלטה. "גם אם האישה החלה במרידה, אם הבעל מורד בה גם הוא ואינו רוצה בשלום בית – כופין אותו (כופים עליו) לגרש". הדיינים - הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ והרב שלמה שפירא - הוסיפו כי "אין אפשרות להצדיק התנהלותו" של האיש, מתחו ביקורת על בריחתו מהארץ והעירו כי בהצבת תנאים לגירושין כעת "הוסיף חטא על פשע".

     

    בית הדין ציין כי "משורת הדין יש לכפותו בכל אמצעי הכפייה האפשריים הנמצאים בידינו כדי שייתן גט לאשתו ללא עיכוב", אך מ' אינו נמצא בארץ ואין לדיינים סמכות חוקית להטיל עליו סנקציות במדינתו. המסקנה המצערת: "הוצאת פסק הדין איננה הפתרון אלא לדאבוננו הבטחת קיבוע המצב העגום, בו שני הצדדים יישארו מעוגנים עד יומו האחרון של אחד מהם".

     

    בנוגע לאפשרות לבצע "שיימינג" למ' ולהטיל עליו חרמות דתיות וחברתיות, נטען בהחלטה כי הדבר "לא יועיל בכלום", משום שהוא חי בקהילה חרדית שאנשיה תומכים באופן אוטומטי בעמדתו בסכסוך ומצדיקים את מעשיו, ובכל מקרה אינם חשופים למידע בכלי התקשורת, ולכן "אין טעם" בכך. עם זאת הובהר כי האישה יכולה לבקש צווים בעניין מבית הדין האזורי.

     

    סגירת חשבונות בפסק דין

    פרק מרכזי בפסק הדין הוקדש, כאמור, לביקורת קשה וחריפה מצד הדיינים על פ' ועל באת כוחה, עו"ד בתיה כהנא-דרור, במה שנראה כמו סגירת חשבונות אחרי שנים של מאבק ציבורי ומשפטי מצדה בבית הדין ובאג'נדה ההלכתית שלו. "מטרתה העיקרית אינה לטובת האישה אלא למלחמות העקרוניות שהיא מנהלת כנגד בתי הדין הרבניים", טענו כנגד הפרקליטה. "כך היא מייעצת לאישה עצות אשר למעשה מנציחות את עיגונה".

     

    לטענת הדיינים, כבר ב-2002 הושג הסכם "הוגן מאוד וסביר" שבעקבותיו אף נכתב גט, אך האישה סירבה לקבלו. "הבעל הוא זה שהיה מעוגן במשך אותה תקופה ולא האישה", קבעו. לאחר יותר מעשור הוצע הסדר חדש, הכולל ויתורים של שני הצדדים - אך פ' דחתה גם אותו, למרות המלצה חיובית מצד ארגון נשים שהיה מעורב בתיק.

     

    העימות בין בית הדין לבין עו"ד כהנא דרור, שהחלה לייצג את האישה רק ב-2016, כמנכ"לית ארגון "מבוי סתום" (תפקיד שממנו פרשה לאחרונה), החל כבר בערכאה האזורית, כאשר באחד הדיונים הראשונים בהשתתפותה טענה כי הדיינים משתפים פעולה עם הבעל, ונענתה "את מתחצפת".

     

    "המלחמה מקדשת את כל האמצעים?"

    בהחלטה האחרונה שניתנה בערעור כתבו הדיינים: "אין אנו יכולים להתעלם מהופעתה גסת הרוח והמבישה של באת כוח המערערת בביה"ד האזורי... ספק רב בעינינו אם האישה ובוודאי באת כוחה אכן מעוניינות בסידור הגט". הם הוסיפו תמיהה על ההרכב בערכאה הנמוכה שלא חייב את כהנא-דרור בהוצאות אישיות על התנהגותה.

     

    על פ' כתבו: "התעקשותה הבלתי מובנת של האישה שלא לקבל לידה את הגט המונח וממתין לה במשך שנים בבית הדין מעלה מחשבות נוגות שמא כל מה שמניע אינו אלא התנקמות בבעלה, בבחינת 'תמות נפשי עם פלשתים'... האישה כנראה לא מעוניינת בגט אלא במאבק".

     

    הם העירו כי "שיקוליה לאורך הדרך היו בלתי רציונאליים ולא לטובתה", הגדירו את עמדתה "מוזרה מאוד" וחזרו על התרשמותם כי מטרתה העיקרית היא "להניח 'אקדח' (מטאפורי, וחסר כדורים לדעתנו) על השולחן, שבו תוכל לאיים על הבעל בעתיד".

     

    "אין ספק שהאישה מובלת מרגשות נקם, ועורכת דינה בפרט והארגון העומד מאחוריה בכלל מלבים את שנאתה, מייעצים לה עצות אחיתופל שלא יועילו לרפא את שברה, אלא ההפך - ינציחו לדאבון לב את עיגונה", הוסיפו. הדיינים ביקשו להזכיר ולהטיף לכהנא-דרור כי "חובתו המקצועית של בא הכוח היא לפעול לטובתו האמיתית של לקוחו ולהצילו, לפעמים אף מיד עצמו - דבר שלא נעשה במקרה שבפנינו".

     

    "האישה ממילא לא תממש תביעה זו, כפי שלא מימשה אותה במשך כמעט שלושה עשורים", העריך בית הדין, "ואף אם תיאורטית תנסה לפתוח כנגד האיש בהליכי תביעת נזיקין בחו"ל, שיעלו לה ממון רב שאין לה אותו, סיכוייה קלושים ביותר לזכות בהם". לאור זאת תהו הדיינים האם לא היה נכון להביא אותה לוויתור על תביעות הדדיות ובכך "להצילה מעגינות עולם".

     

    "האם המטרה באג'נדות שמובילות עו"ד כהנא דרור וארגון 'מבוי סתום' (שעמדה בראשו) מקדשת את כל האמצעים?! האין הן נרתעות מלנהל את מלחמותיהן העקרוניות גם כשהדבר נעשה על גבה של אישה עגונה, כאשר הן מנציחות בכך את מצבה של העגונה – מרשתם – ללא גט, לדאבון לב, כנראה עד סוף חייה?! אישה שלטובתה הן היו אמורות לדאוג!"

     

    "באות כוחה של האישה עמדו בפרץ במלחמותיהן העקרוניות שהן מנהלות כנגד בתי הדין, וסגרו בכך במו ידן את הנתיב כנראה האחרון שנפתח, כשהן מותירות את האישה – הלקוחה שלהן – ללא גט, כבולה בעגינות בתוך המבוי שסתמו בפניה ללא מוצא", חתמו הדיינים, במשחק מילים על שם הארגון שניהלה.

     

    עו"ד בתיה כהנא דרור מסרה בתגובה

    "בתיק זה פעלתי בהתאם לרצון האישה לעשיית צדק. המערערת לא הייתה מוכנה לחתום על שום הסכם, וסברה באמת ובתמים כי התחייבות המונעת ממנה לתבוע את המשיב בעתיד פוגע בזכויותיה הקנייניות".

     

    "כפי שהוכיח פסק הדין, אשר הכיר בזכותה שלא לחתום על תנאי כתמורה לקבלת הגט, דרישתה של האישה לחיוב הבעל בגט הנה זכותה הטבעית הנובעת מההלכה. אי אפשר להתעלם מהעובדה שבמבחן התוצאה, בהתאם לפסק הדין, הקו בו נקטה האישה הוכיח את עצמו. הערעור התקבל וחיוב הגט ניתן".

     

    עו"ד בתיה כהנא דרור (צילומים: אריאל אלון ) (צילומים: אריאל אלון )
    עו"ד בתיה כהנא דרור(צילומים: אריאל אלון )

     

    כהנא-דרור הדגישה כי באופן עקרוני היא איננה מייצגת נשים סרבניות גט – וגם במקרה זה החלה לטפל בתיק רק לאחר שהשתכנעה כי פ' מוכנה להתגרש בכל רגע נתון. היא הביעה תמיהה כל כך ש"בידי בית הדין היה כל הגיבוי ההלכתי לחייב הבעל בגט ולתת פסק דין לחיוב הבעל בגט, ובכל זאת הוא לא חדל במשך שנים ארוכות ללחוץ על האישה לערוך ויתורים ולחתום על הסכמים, תרחיש שהיה ברור לאורך כל הדרך כחסר סיכוי - גם אם הדיינים היו משוכנעים שזו טובתה".

     

    על ההתקפות האישיות נגדה אמרה: "למרבה הצער, מקריאת פסק הדין עולה חשש כי הדברים וחריפותם מונעים מתחושת נקם באישה ובי, עורכת דינה. הרושם הוא כי ההכפשות וחריפותן הן חלק ממאבק רחב יותר נגדי ונגד דעותיי, ואינו מעניינו של התיק הנידון".

     

    "מדובר בפגיעה קשה שעולה עד כדי רדיפה, במטרה לפגוע בשליחותי לייצוג נשים ומיצוי זכויותיהן, וביושר ובמקצועיות של באות כוח המערערת. זוהי חריגה מהנורמות המקובלות בהערות של ערכאה שיפוטית כלפי עו"ד מייצג בפסק הדין או כלפי ארגון שכל עיסוקו בייצוג נשים עגונות, ואשר מטעמו קיבלה המערערת את ייצוגה".

     

    "מבוי סתום": "בית הדין הוסיף עוון על פשע"

    מנכ"לית מבוי סתום, עו"ד אורית להב, אמרה: "פסק הדין הזה הוא תוצאה של העבודה הקשה של ארגון מבוי סתום מאז נכנסנו לתיק ב-2016. הארגון פועל ללא לאות במשך למעלה מעשרים שנה להצלת עגונות ומסורבות גט, וטובת העגונה היא העומדת בבסיס עבודתו.

     

    עו"ד אורית להב, מנכ"לית "מבוי סתום" (דוברות לשכת עורכי הדין)
    עו"ד אורית להב, מנכ"לית "מבוי סתום"(דוברות לשכת עורכי הדין)

     

    "הביקורת חסרת התקדים אותה מתח בית הדין על הארגון ועל מי שעמדה בראשו וייצגה את האישה בתיק, עו"ד בתיה כהנא-דרור, היא הוספת עוון על פשע: לא רק שבית הדין מועל בתפקידו ומשאיר עגונות ללא מענה, הוא גם תוקף ופוגע בארגון שעושה את העבודה במקומו ופועל למען עגונות".

     

    להב הוסיפה: "אנחנו גאים בעבודה שלנו לאורך השנים שסייעה לנשים רבות לזכות בחירותן, ונמשיך לפעול למען המטרה החשובה הזו עד שיימצא פיתרון לכל מסורבת או עגונה. היינו שמחים שבתי הדין היו מפסיקים לתקוע מקלות בגלגלים ומצטרפים אלינו למען המטרה החשובה הזו".

     

    "עגונות מנוצלות בציניות"

    מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר בתגובה: "מערכת בתי הדין הרבניים עושה ותמשיך לעשות כל שניתן במסגרת החוק וההלכה כדי להביא לשחרורן של נשים עגונות. ישנם ארגוני נשים העושים עבודה חשובה בשיתוף פעולה עם בתי הדין ומביאים יחד לשחרורן של נשים מעגינותן.

     

    "במקרה זה, לצערנו, כפי שקבע בית הדין, עורכת הדין והארגון שאליו הייתה שייכת סגרו כל מבוי שפתח בית הדין להצלתה של האישה מעגינותה, בכך הנציחו את מצבה של האישה ללא גט, לדאבון לב, כנראה עד סוף חייה".

     

    בארגון חותם גיבו את בתי הדין והוסיפו לתקוף את כהנא דרור וחברותיה: "נוכחנו לגלות כי שוב ושוב הסבל של הנשים העגונות מנוצל בציניות על ידי חלק מארגוני הנשים לצורך מאבק בדייני ישראל, אשר קשובים באמת לדמעת העשוקים והעשוקות ופועלים ללא לאות לילות כימים למציאת פתרון לכל מקרה ומקרה במסגרת ההלכה".

     

    "מלחמת הקודש במערך בתי הדין ובצביונה היהודי של מדינת ישראל, חשוב בעיניהם יותר מאשר מרפא לאישה שניתן היה לשחרר מעגינותה כבר לפני שנים רבות", טענו ב"חותם". "רק לאחרונה ניסו במבוי סתום להקשות על קידום של חוק המאפשר לפעול בחו"ל מול בעלים המסרבים לתת גט, שכן אם בעיית העגונות תוסר מסדר היום יעלם הצידוק לקיומו של הארגון הנשען על תקציבי הקרן החדשה לישראל, שכל תכליתו לפגוע ביהדות ובהלכה".

     

    מנגד, קואליציית "עיקר" למען העגונות ומסורבות הגט פרסמה מחאה על "ההתנגחות הישירה בעו"ד בתיה כהנא דרור ובארגון מבוי סתום". בהודעת "עיקר" נכתב: "מצופה מבית הדין להתנסח לגופם של דברים ולא לנצל את התקשורת וכן את פסקי הדין לצורך מאבק אידיאולוגי בעורכי דין או בארגוני השטח.

     

    "אין כל ספק כי מאבקם של הארגונים הפועלים למען נשים עגונות נועד אך ורק לסייע לנשים העגונות, לחלצן מהשבי ולפעול למיגור התופעה. חברות הקואלציה מאמינות כי לכל אישה ולכל איש עומדת הזכות לחירות. מוטב לכולנו כי המרץ יושקע בפעילות למיגור העגינות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    בית הדין הגדול אמר את דברו
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים