שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משבר הדיור: "כל ראש עיר שבונה - הולך הביתה"
    ראש עיריית קריית גת התראיין בכנס התאחדות בוני הארץ והתריע על היעדר התכנון בתחום התשתיות, במקביל לבנייה המאסיבית למגורים; יו"ר מטה הדיור: "ראשי הערים הם אלה שנמצאים בין הפטיש לסדן". עוד דנו בכנס באי-התכנון לטווח ארוך ובסיכונים הטמונים בבנייה בפריפריה

    "ראש עיר שבונה, הולך הביתה. זה חוק טבע. נדיר מאוד שמישהו יבנה הרבה וישאר בתפקיד". כך אמר היום (ה') ראש עיריית קריית גת, אבירם דהרי, בכנס התאחדות בוני הארץ השנתי המתקיים באילת.

     

    מחירי הדיור חוזרים לעלות: "אם הממשלה לא תתעשת - אנשים ימצאו את עצמם ברחוב"  

    מחירי הדירות חוזרים לעלות: טיפסו בשנה האחרונה ב-0.5%

    ראול סרוגו: "שוק הדיור במצב של אנרכיה, מוטב שהממשלה תתחיל לפעול"

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

     

    דהרי אמר את הדברים בפאנל "ישראל מתייבשת - משבר הדיור במדינת ישראל". "אני הראשון שחתמתי על הסכם גג והראשון שחתם על הסכם גג שני, למרות הטענות על ההסכם הראשון", אמר. "כיום אנחנו בונים 7,600 יחידות דיור בכרמי גת 1, זה 55 גני ילדים, 6 בתי ספר יסודיים, תיכונים, עשרות מעונות יום. אני, כרשות, מקבל תקציב ממשרד החינוך וצריך להוסיף לכל גן ילדים 250 אלף שקל מכספי העירייה. תכפילו את זה ב-55 גנים וב-6 בתי ספר יסודיים, בהנחה שיש להם מקום. בקיצור - אתה מוציא מהכיס מיליוני שקלים".

       (צילום: התאחדות בוני הארץ)
    כנס ההתאחדות באילת. מימין: נמרוד בוסו, חיים אביטן, אריאל בוסו, כרמית יולס ויהודה כתב(צילום: התאחדות בוני הארץ)
     

    זאב ביילסקי, יו"ר מטה הדיור וראש הוועדה הלאומית לתשתיות במשרד האוצר, טען כי יש התקדמות ניכרת בנושא תכנון התשתיות, שיתמכו בתוכניות המגורים הגדולות. "בסך הכל יש פה עשייה והמדינה מתחילה להתקדם מבחינת תשתיות" אמר. "ראשי הערים הם אלו שנמצאים בין הפטיש לסדן", הוסיף. "תושבים לא רוצים בנייה בגלל הפיגור בתשתיות, לא רוצים שיקח להם חצי שעה לקחת את הילד לגן ואז עוד שעתיים לעבודה. לכן הממשלה צריכה לבוא לרשויות המקומיות ולעזור להם להתגבר על ההתנגדות. אני חושב שבקדנציה הבאה מדינת ישראל צריכה לעזור לראשי רשויות לעשות פינוי בינוי ותמ"א 38".

     

    עוד הוסיף ביילסקי, כי "אנחנו מתכננים היום את המטרו של גוש דן, 150 מיליארד שקל, 150 ק"מ, אין פרויקט בסדר גודל כזה ואני מאמין שתוך שנתיים נאשר אותו".

    מטרו בפריז (צילום: shutterstock)
    בקרוב אצלנו? ראש מטה הדיור: "מאמין שתוך שנתיים נאשר את המטרו(צילום: shutterstock)

    "לא צריך להוזיל את המילה משבר"

    בני דרייפוס, ממלא מקום מנכ"ל במשרד הבינוי והשיכון, התייחס לנתוני הלמ"ס מאתמול לפיהם עליית מחירי הדיור התחדשה, ואמר כי "מחירי הדיור בשנתיים האחרונות פשוט יציבים והיציבות הזו טובה למדינה, למשק ולאזרחים, ואני מאחל לכולנו שנשמור על היציבות בשוק. לא צריך עליות או ירידות דרמטיות. היציבות הזו הושגה בעמל רב של הממשלה, והתמ"לים, הסכמי גג שיתוף פעולה של ראשי רשויות, ואני חושב שצריך לשמור עליה".

     

    עוד אמר כי "לא צריך להוזיל את המילה משבר. יש בעיות ודברים שצריך לטפל בהם, להשתפר בתהליכי רישוי וביורוקרטיה ולהתייחס לצרכים של הרשויות המקומיות, אבל לא נגדיר כל סיטואציה כמשבר. ישראל ממש לא מתייבשת. אנחנו רואים בנייה ענפה ומואצת באזורים נרחבים מאוד בארץ. הירידה בהתחלות הבנייה היא היא לא בקרקעות המדינה. אנחנו ממשיכים לתכנן במלוא המרץ. הדיבור של כל הגופים אחד עם השני קריטי להצלחה ואנחנו יחד, אך עם זאת חייבים לגלות אחריות. יש לנו מקומות נרחבים שבהם ההיצע עולה על הביקוש, לכן אנחנו חייבים להמשיך לתכנן באותם מקומות".

     

    בתשובה לטענות לפיהן השיווקים של הקרעות הם באזורי הפריפריה, שאין בהם ביקושים, ציין כי "אנחנו לא יכולים להמציא קרקע מדינה איפה שאין, אבל הממשלה מתגייסת להביא פתרונות תעסוקה, תחבורה, חינוך ותרבות. ראשי רשויות שיחתמו עכשיו על הסכמי הגג דור ב', יהיו המרכז - וההסכמים כוללים תעסוקה, תחבורה ותרבות לאותם אזורים, שכבר הבאנו לשם מגורים, תוכניות וקבלנים".

     

    דרייפוס הוסיף, כי הוא מקווה שפעילות הוותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מעודפים לדיור), שפעילותה אמורה להסתיים בקיץ הקרוב - תוארך על ידי הממשלה. "עיקר הבעיה היא משך הזמן", אמר. "אנחנו אישרנו השנה 152 אלף דירות, כשלפני שבע שנים זה היה 30 אלף דירות. הוותמ"ל, שזה גוף מאוד מצומצם, אישר 60 אלף יחידות מהן. אני מקווה שיאריכו את הפעילות למרות שיש הרבה התנגדויות. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו תוכנית מאושרת בשלושה חודשים".

     

    "מעדיפים לא להיכנס לפריפריה - זה סיכון גדול מדי"

    לירן עובדיה, מנהל סקטור הנדל"ן בבנק ירושלים, התייחס לבעייתיות במימון הפרויקטים שאינם באזורי הביקוש. "בשנתיים האחרונות אי אפשר להסתכל על שוק הדיור כמקשה אחת, יש את המרכז ויש את הפריפריה. יש אזורים שאנחנו לא רוצים להיכנס לשם כמו נהריה, עפולה, ירוחם או דימונה, כי אנחנו צופים שם סיכון גדול. מצד שני, אנחנו בהרבה מקומות אחרים.

     

    בתגובה לדבריו של דרייפוס ציין כי "ההסתכלות של הממשלה שגויה - גם אם המחירים יציבים בשנה-שנתיים האחרונות, זה נובע מהתערבות המדינה בביקוש ולא בהיצע, וכולנו מבינים שהתערבות נקודתית זה לא משהו שאפשר להחזיק לאורך זמן. אני לא רואה שיש מענה להיצע, מדברים על צרכים גדולים אך כמות התחלות הבנייה יורדת.

     

    "יש בעיה, ויש משבר", הוסיף. "מה שמעניין את האוצר זה מה יקרה למחירים בחודש הקרוב, אם יירד או יעלה ב-0.1%. ככה לא מנהלים מדיניות. מדברים על צרכים של עוד 20 ו-30 שנה ומה שאנחנו לא רואים זה איך מיישמים תכנון של 70 ו-80 אלף יחידות דיור בשנה. יש המון פוטנציאל וצריך לעשות הרבה יותר ממה שעושים היום - לשחרר הרבה יותר חסמים ולבנות במרכז".

     

    "הסכמי הגג גרמו נזקים אדירים לפריפריה"

    אלי אביסרור, יו"ר ארגון קבלני באר שבע, אמר כי "הסכמי הגג גרמו נזקים אדירים בפריפריה. קבלנים בונים בניינים שאין להם ביקוש. מכרזים נכשלים בבאר שבע ואחרי חודשים אותו מכרז מתפרסם. תנו שנתיים-שלוש לשווק, לאמוד את הביקושים, ואחר כך תמשיכו בשיווקים. אין היום תעסוקה בדרום. אנשים באים לפארק ההייטק בבאר שבע בבוקר וחוזרים בערב הביתה. גם דימונה וגם באר שבע הן ערי רפאים, רק משקיעים באים. חייבים מענקי התאקלמות שישאירו שם אנשים".

      

    אביסרור הצטרף לטענות שעלו מהקהל לפיהן הקרקעות נמסרות מוקדם מדי לקבלנים שזכו במכרזים. "מסרתם קרקע בלי תשתיות, בלי חשמל ובלי היתר, כשאנחנו צריכים לשלם חצי מיליון שקל ריבית כל רבעון", אמר.

     

    יאיר פינס, המשנה למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, אמר כי אינו שולל את האפשרות שיש מקומות שבהם צריך לתקן את המכרזים. לדבריו, "התפקיד שלנו הוא לאו דווקא לספק דירות לקבלנים לשוק החופשי, אלא לספק דירות לאזרחי ישראל. מחיר למשתכן נותן הנחה של 22% בממוצע ממחיר השוק. הממשלה עשתה קפיצת מדרגה בכלים העומדים לרשותה, אם זה בוותמ"ל ואם בהסכמי הגג".

     

    מי בעד התחדשות עירונית?

    ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, לא מתרגשים יתר על המידה מהצהרותיהם של ראשי הערים שעוצרים תוכניות להתחדשות עירונית בתחומם. כך לפחות לפי יו"ר הרשות, חיים אביטן, שהתייחס בכנס להוראתו של ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה, שקרא לעצור פרויקטים של תמ"א 38 בעיר. "זה עניין של כמה חודשים עד שתשתנה התפיסה. עיר צריכה להיבנות ולהתפתח".

    תמ"א 38 ברמת גן ()
    תמ"א 38 ברמת גן
      

    אביטן אמר את הדברים בפאנל שעסק בהתחדשות עירונית, בהנחייתו של עורך הנדל"ן של "כלכליסט", נמרוד בוסו. "ההתחדשות העירונית זה אחד הדברים החשובים ביותר שקורים במדינת ישראל", אמר אביטן. "90% מראשי הרשויות בעד התחדשות עירונית ופינוי בינוי. זה הפתרון למיגון בפני טילים ורעידות אדמה, וכמובן חידוש מבנים מלפני 50 ו-60 שנה. צריך לתת לאותם עולים משנות ה-50 לחיות בכבוד עם דירה חדשה, ואנחנו יכולים לעשות את זה עם רוב ראשי הרשויות בארץ".

     

    בצד זאת הוא התייחס לצורך לייצר ודאות בתחום, ואמר כי "אני לא אתפלא אם ממשלת ישראל תחליט להקים משרד בראשות שר ועם תקציב, רק בנושא התחדשות עירונית. זה דבר לאומי ונחוץ לקצר את התהליך ולקדם אותו. בשנה וחצי הקמנו 3 אגפים, תכנון, דיירים, ואסטרטגיה ושינוי חקיקה. אני מודע לחוסר הוודאות של יזמים, במיוחד כשמתחלפים ראשי רשויות. אנחנו בודקים היום עם משרד המשפטים אם אפשר לשנות את המדיניות על ידי שינוי חקיקה, כך שגם אם ראש רשות התחלף ויזם נמצא בתהליכים מתקדמים של תוכנית מול הרשות - היא תחייב גם את ראש העיר החדש".

     

    משרד המשפטים: בוחנים שינויי חקיקה שייצרו וודאות

    עו"ד כרמית יוליס, ראש אשכול נדל"ן במשרד המשפטים, פירטה מהלכים שנבחנים במטרה לעגן אותם בחקיקה, כדי להביא לוודאות תכנונית לקבלנים בפרויקטים של התחדשות עירונית. "אנחנו במשרד המשפטים עובדים בשיתוף פעולה עם הרשות להתחדשות עירונית וגורמים ממשלתיים נוספים ומקיימים שולחנות עגולים מתוך תפיסה שלשם פנינו וזו חובתנו לקדם את האינטרס של התחדשות עירונית בישראל", אמרה.

     

    בין אלו ציינה כי נבחן כיום מהלך שנועד לתת ליזמים וודאות במתן היטלי השבחה, כך שהם יידעו בשלבים מוקדמים ככל האפשר בהליך התכנון, אם הם צריכים לשלם את ההיטל או לא. "אני מאמינה שכל מה שקורה בין היזמים לרשות המקומית - יגיע לבית משפט ואנחנו נגיע לשם כמדינה. בהקשר הזה השתכנענו כי החילופים של מדיניות חדשות לבקרים, מעקר מתוכן את הוודאות ואנחנו שוקלים להניע מהלך שידון בהגבלה מסוימת של השינויים".

     

    הרב אוריאל בוסו, מ"מ ראש העיר פתח תקווה ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה בעיר, ציין כי "כשרואים שיש הרבה ראשי ערים שאין מצידם שיתוף פעולה, צריך לראות למה זה קורה - אולי משהו לא תואם איתם או לא תוכנן. כולם יודעים שדירות לא מכניסות לרשות. בסופו של יום ראש עיר נבחר על ידי תושבים. ראש העיר צריך לתת פתרונות לחינוך, לתשתיות, תחבורה, שטחים ירוקים ועוד. צריך לתת לראשי רשויות בזמן הוצאת ההיתר את התמרון, אפילו לתת בזכויות. כל יזם שתגיד לו שאם תיתן לו היתר בנייה בשבעה חודשים - היוזיל את הדירה".

     

    בוסו, חבר סיעת ש"ס, התייחס גם למו"מ הקואליציוני במסגרתו בוחנים להחזיר את מנהל התכנון למשרד הפנים, כשאריה דרעי צפוי לעמוד בראשו. זאת לאחר שמשה כחלון ריכז את כל הסמכויות בתחום הדיור תחת מטה הדיור, שהוקם במשרד האוצר בממשלה הקודמת.

     

    "אני חושב שנושא הדיור יעמוד בראש מעייניו (של דרעי - ב.פ.)", אמר. "רוצים להחזיר את התחום למשרד הפנים, ששם ראש רשות יכול להציג את המצוקה שלו והצורך בתעסוקה בצד הדיור. ועדין, אני חושב שזה שכל נושא הדיור יהיה תחת ישות אחת - הוא דבר מבורך. מטה הדיור ומצוקת הדיור לא צריכים להיות רק תחת שר הפנים, אלא בראש סדר העדיפויות של כל הממשלה".

     

    יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, אמר בפאנל, כי "ראשי הערים כל הזמן טוענים לקיפוח תקציבי ואומרים שחסר להם כסף, יש להם גירעון על כל דירה חדשה שנכנסת לתחום שלהם, אם לא יהיה שינוי תהיה בעיה. צריך לשנות את שיטת הארנונה - בכל מדינה מתוקנת קיימת ארנונה לפי ערך הנכס, וזה יוצר מצב שמשלמים בדירות פחות ארנונה ומקבלים יותר שירותים. ראשי עיר נבחרים ע"ס אג'נדה מסוימת, ברמת גן חלק מהעניין שהרבה אנשים גרים בהתחדשות עירונית ושבאים ללבנות לידם הם נגד. צריך לזעזע את המדינה בנושא הזה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים