ועדת חקירה ממליצה: "להוסיף למערכת הבריאות 5 מיליארד שקל באופן מיידי"
חולים השוכבים במסדרון מעבר למותר, חולים המתחננים לתרופות חיוניות שאינן נכללות בסל הממלכתי, מחסור בתקנים לצוותים רפואיים, עומסים בלתי נסבלים ומחסור בתורים בקהילה - אלה המסקנות מעבודתה של ועדת חקירה שהוקמה לבחינת מצב מערכת הבריאות בישראל שהגישה מסקנותיה אתמול. "מדינת ישראל הפרה את מחויבותה כלפי תושבי ישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי"
נתונים מדאיגים לגבי תפקוד מערכת הבריאות: ועדת חקירה אזרחית לבחינת מצב מערכת הבריאות בישראל, ששמעה במהלך חודשיים עשרות עדויות מפי מנהלים בכירים במערכת הבריאות, רופאים ורופאות, אחים ואחיות ומטופלים, קבעה אתמול (א') באופן חד משמעי כי מדינת ישראל הפרה את מחויבותה כלפי תושבי ישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
הוועדה, ועדת אבניאלי-לויט, הוקמה על-ידי פורום "5 מיליארד לבריאות" - פורום חירום לאומי, שהוקם תוך התאגדות של קואליציה רחבה המונה למעלה מ-50 ארגונים הכוללים ארגוני חולים, רופאים, הסתדרות האחים והאחיות, מטפלים וארגונים אזרחיים, במטרה לשנות את מדיניות הייבוש התקציבי של מערכת הבריאות ולהוסיף 5 מיליארד שקלים לבסיס תקציב הבריאות.
קיראו עוד על מצב מערכת הבריאות
משרד הבריאות לא הוסיף מיטות אשפוז ובתי החולים מאשפזים במסדרונות
חולים במסדרונות, רופאים קורסים: "אי אפשר לשתוק עוד"
המאבק מתחיל: "משרד האוצר מייבש את תקציב מערכת הבריאות"
בראש רשימת המלצות הוועדה, להגדיל את המקורות הציבוריים של מערכת הבריאות. באופן מיידי ממליצה הוועדה על הקצאה תקציבית של 5 מיליארד שקלים, כתוספת מיידית לבסיס תקציב משרד הבריאות לשנת 2020.
כמו כן, קובעת הוועדה כי החל משנת 2023 שיעור מיטות האשפוז הכללי ביחס לגודל האוכלוסייה לא יפחת מ-1.9 מיטות אשפוז ל- 1,000 נפש ותקצוב מלא של תקני צוותי רפואה וסיעוד וצוותים רפואיים הנדרשים לצורך הפעלת המיטות והקמתן.
"לאסור על הצבת מיטות מסדרון"
עוד נכתב בהמלצות כאמירה ערכית, הוועדה דוחה מכל וכל את הפרקטיקה שהשתרשה במערכת הבריאות של 'מיטות מסדרון'. הוועדה ממליצה לקבוע כיעד שהחל משנת 2023 תיאסר בתקנות הפעלת מיטות מעבר לרישיון המחלקה הקבוע במשרד הבריאות וכן תיאסר הצבת מיטות במסדרון.
הוועדה ממליצה עוד על הגדרת סטנדרט לזמני המתנה ("זמן סביר") לרפואת משפחה ולרפואה יועצת בקהילה. עוד מבקשת הוועדה להעמיד את הזמן של רופאי המשפחה בסטנדרטיים הבינלאומיים המציינים פרק זמן של 12-15 דקות.
כמו כן הוועדה הקדישה מסקנות והמלצות ייחודיות לתחום בריאות הנפש שעבר הזנחה מזעזעת במשך שנים וקבעה: "מצאנו, כי מערך בריאות הנפש מצוי במצוקה ממשית, הפוגעת באחת האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה. אנו קוראים לממשלת ישראל, משרד האוצר ומשרד הבריאות לקיים דיון חירום בנושא ולהעביר לאלתר את התקציבים המעוכבים.
"מצאנו כי מדיניות "ההרעבה התקציבית", מיושמת דרך מנגנוני תקצוב לקויים שאינם נותנים מענה לצורכי הבריאות של תושבי ישראל", נכתב במסקנות הוועדה.
"מנגנונים אלה יצרו כשלים ועיוותים מהותיים בכל שדרות מערכת הבריאות הציבורית, שאת הסימפטומים שלהם אנו רואים היום דרך חולים השוכבים במסדרון, וזאת מעבר למותר ברישיון משרד הבריאות, חולים המתחננים לתרופות חיוניות שאינן נכללות בסל הממלכתי, מחסור בתקנים לצוותים רפואיים, עומסים בלתי נסבלים ומחסור בתורים בקהילה, הגבלות על אפשרות תיכנונית וגמישות בקרב הנהלות בתי החולים, הנהלות קופות החולים ואף בקרב הדרג המקצועי במשרד הבריאות".
הוועדה קובעת כי לא מצאה כל כוונת זדון במדיניות התקציבית של מערכת הבריאות, ואפשר שמנגנוני התקצוב שלה היו נדרשים בראשית הדרך עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי על מנת להביא להתייעלות המערכת.
"עם זאת, אין ספק שבמהלך השנים הפכה מדיניות תקציבית זו ממייעלת למרעיבה, וגרמה להידרדרות מערכת הבריאות", נכתב במסקנות הוועדה. "מדיניות זו חייבת להיפסק ודינם של חלק ממנגנוני התקצוב הקיימים לעבור מן העולם".
"אנשים מוותרים על תרופות בגלל כסף"
הוועדה בהמלצותיה קוראת להתאמת מנגנוני תקצוב סל השירותים שבחוק ביטוח בריאות ממלכתי לצורכי תושבי ישראל ולמעבר לעדכון אוטומטי של המקורות וביטול הסכמי הייצוב.
על פי המלצות הוועדה קופות החולים יקבלו עדכון דמוגרפי, אשר יביא לידי ביטוי את מלוא הגידול הדמוגרפי, כולל הזדקנות האוכלוסייה בכל שנה, סעיף המוערך ב-200 מיליון שקלים במצטבר בשנה (כלומר בשנה שנייה 400 והלאה כל שנה), עדכון טכנולוגי ב- 1.5-2 אחוז בשנה, סעיף המוערך ב-750 מיליון שקלים לסל התרופות בשנה הבאה, וכן עדכון יוקר הבריאות.
לצד זאת, ממליצה הוועדה לצמצם למינימום את מנגנוני התמיכה בדיעבד בקופות החולים עד לביטולם המוחלט בתוך 5 שנים, והטמעת היקף התמיכה שבהסכמי הייצוב הנוכחים בעלות הסל לקופות.
"אני חושב שמאז חקיקת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, חלה הידרדרות בתשתיות מערכת הבריאות הישראלית", אמר חבר הוועדה פרופ' גבי בן נון, כלכלן, מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, "אנחנו מתגאים באירוויזיון ובעובדה שאנחנו חלק מאירופה, אבל מערכת הבריאות הישראלית היום היא לא חלק מאירופה.
"ההשתתפות העצמית בישראל היא אחת הגבוהות בעולם, יש היום אנשים שמוותרים על תרופות כתוצאה מהעובדה שזה כרוך בהשתתפות עצמית. חייבים להחזיר את נושא הבריאות למרכז הבמה של החברה הישראלית".
"מדיניות התקצוב הנוכחית פוגעת בחיי אדם"
דרישות אלו עולות בקנה אחד עם הדרישות של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן במו"מ הקואליציוני. "אני מברך את סגן השר ליצמן, שאני חושב שהוא לקח את נושא הבריאות ומציב דרישות רלוונטיות לכל אחד ואחד מאיתנו ללא הבדל דת, גזע, מין וכד'", אמר שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, וממובילי פורום, "5 מיליארד לבריאות", אשר יזם את הקמת הוועדה. "לצערנו המפלגות האחרות לא תומכות הזו. כל אחד עם האינטרסים האישיים שלו".
"אמרתי למשה בר סימן טוב מנכ"ל הבריאות, 'כשנולד לך תינוק, אתה קונה לו חליפה לברית, אתה יכול לבקש ממנו ללבוש את אותה החליפה גם בבר מצווה?'", סיכמה חברת הוועדה אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל, "זה מה שקורה למעשה במערכת הבריאות, לא לוקחים בחשבון את גידול האוכלוסייה, לא את תוחלת החיים, הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות במדינת ישראל".
חבר הוועדה ד"ר זאב פלדמן, יו''ר ארגון רופאי המדינה, אמר בדיונים כי "אנחנו צריכים לפתוח צווארי הבקבוק, הנובעים ממחסור בצוותים רפואיים בחדרי המיון, התורים לרופאים מומחים ותורים לניתוחים. אנחנו מעריכים שצריך כ-2,000 תקנים של רופאים, כ-3,000 תקנים של אחיות וכ-500 רופאים יועצים בקהילה כדי לתת מענה לצורכי הבריאות של אזרחי ישראל וכדי לפתוח את צוואר הבקבוק הזה".
התובע המיוחד של הוועדה, ד"ר עדי ניב יגודה, עו"ד ומומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות, סיכם ואמר: "למרות כל הסימנים, ההתראות ותמרורי האזהרה כבר שלושה עשורים שמערכת הבריאות הציבורית חווה תהליך מתמשך של שחיקה מכוונת ומודעת, בפועל, פתרונות מסוג של 'כיבוי שריפות', וטלאים על גבי טלאים של רפורמות יצרו לאורך השנים מאזן של עיוותים.
"כל אלו תורמים לשחיקתה ודעיכתה של מערכת הבריאות הציבורית. במצב הקיים מתעצמת החובה לשקף לממשלת ישראל כי מדיניות התקצוב הנוכחית פוגעת בחיי אדם, תוך שבדרך היא רומסת ערכי יסוד, ובהם: חמלה, כבוד ופרטיות".
מעמותת רפואה בטוחה נמסר: "ועדת החקירה האזרחית הדגימה (עוד פעם) עד כמה מערכת הבריאות נאנקת תחת היעדר תקצוב שיוצר חוסר קריטי בתשתיות אשפוז. ועדת החקירה עשתה עבודה מבורכת וממצאיה מדגימים שמדובר בהזנחה רבת שנים שיהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי, למחוק את כל הפער הטיפולי שנוצר באמצעות תקציבים ממשלתיים, הגם אם הם מוגדלים.
"על הממשלה לחשוב באופן יצירתי ולקדם פיתרונות להזנחה הפושעת הזו שמביאה למותם של אלפי חולים כל שנה בשל הזיהומים בבתי החולים. תוספת התקציב המוצעת בהיקף של 5 מיליארד שקלים מנציחה את הצפיפות הקטלנית הגורם המרכזי לזיהומים בבתי החולים ולראיה, מבטיחה אפילו להגדילה ל-1.75 מיטות לאלף נפש - שזה אף נמוך יותר ממה שיש כיום".
צפו ביו"ר הר"י מדבר על קריסתה של מערכת הבריאות:
לפנייה לכתב/ת 
