שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשהילדים לא מקשיבים לכם
    אתם לא מבינים למה צריך לבקש כל דבר כמה פעמים ומתאכזבים כשהם מתעלמים מדברים שחשובים לכם. לא להתייאש - קיבצנו שמונה עצות שיעזרו לכם להגדיל את שיתוף הפעולה מצידם של הילדים

    ילדים לא תמיד יודעים להראות הערכה. זה לא שהם לא מעריכים, זה גם לא שהם לוקחים את ההורים כמובן מאליו, הם פשוט מתקשים לפעמים להראות כיצד הם מעריכים ולהחזיר לנו. בעצם, אם נחשוב על זה, הם לא באמת אמורים להחזיר לנו, הרי התפקיד ההורי שלנו הוא פשוט לתת מבלי בהכרח לצפות לקבל.

     

    אבל אנחנו בכל זאת רוצים שהילדים שלנו יוקירו תודה על המאמצים שלנו. לא כדי להגיד לנו תודה בסוף כל יום, אבל כן כדי להראות שהם מתאמצים לקחת אחריות, למשל להשתתף במטלות הבית ולעזור כשאנחנו צריכים אותם. ההורים אמורים לספק את הצרכים של הילדים אבל גם כדי ללמד אותם לתת חזרה.

     

    ריבים (צילום: shutterstock)
    הסבירו להם איך אתם מרגישים(צילום: shutterstock)

    שמונה עצות להורדת התנגדות ילדים והגדלת שיתוף פעולה מצידם:

     

    1. חיזוק חיובי

    הרבה פעמים הורים אינם מתייחסים להיענות ושיתוף פעולה של הילדים משום שזה נראה להם מובן מאליו אבל זה לא עובד ככה.

     

    בנוסף לשבח והערכה, גמולים ממשיים על צייתנות בגילים מסוימים זוכים להצלחה. ניתן לבנות טבלת שבח והתקדמות ולרשום בה נקודות בכל פעם שהילד מציית להורה (מתאים לילדים עד גיל 12). למשל כשהוא מתקלח בזמן, מוציא את הזבל או משתף את האחים במשחק.

     

    קראו עוד:

    דרכים להראות לילדים את החוזקות שלהם

    לגדל שלישייה: "ויתרנו על הריהוט בסלון"

    קשב וריכוז: "רוב ההורים מדחיקים"

     

    2. פחות דיבורים, יותר מעשים

    דרך אפקטיבית להפסקת חוסר משמעת היא להסביר לילד באמצעות מעשים שהתנהגות כזו מביאה לתוצאות בלתי נעימות. למשל אם הילד מאחר בכל פעם לארוחת הערב, הוא ילמד שהוא יסתפק במה שנותר ולא יכינו או יגישו לו את ארוחת הערב מחדש. מה שנשאר על השולחן, זה מה שהוא יאכל.

     

    אם ילדה מתבגרת חוזרת מאוחר יותר מבילוי, למרות שהוריה סגרו איתה מראש שעת חזרה, היא עלולה לאבד את הזכות ליציאה הבאה שלה. אם המתבגרת תתווכח (זה גיל כזה) ניתן לומר לה שאתם מסכימים להקשיב אבל זו חייבת להיות סיבה משכנעת.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    3. התייחסות לתחושותיו של ההורה

    הבעת מורת רוח של ההורה יכולה הרבה פעמים להשפיע על הילד. למשל ניתן לשלוח הודעה, להביע דעה כגון: "כשאת יוצאת מהחדר שלך ומשאירה הכל בכזה אי סדר זה אומר יותר עבודה בשבילי. זה מצער אותי מאוד".

     

    4. חיזוק היחסים עם הילד

    נסו לגלות יותר אהבה וחיבה לילד. הוא ירצה להקשיב לכם יותר, לרצות אתכם יותר ולעמוד בציפיות שלכם. ככל שמערכת היחסים חיובית, כך יהיה לילד רצון גדול יותר להקשיב לכם. עסקו בפעילויות נעימות, עשו דברים שהילד אוהב ובלו בזמן איכות משותף. כל המרבה הרי הוא משובח.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    5. התעלמות

    מחקרים מראים שבמרבית הזמן ההורים עסוקים בלהעיר על התנהגויות שליליות ולא חיוביות. לכן, הן מתחזקות ומקבלות יותר תשומת לב. מומלץ שלא לשים לב להתנהגות שלילית של הילד. לא לתת לה יותר מדי התייחסות. לא תמיד צריך להעיר או להתייחס.

     

    התעלמות לפעמים פותרת את הבעיה. זה לא קורה ביום אבל זה תהליך טבעי שמתרחש היות והילד מפסיק לקבל רווחים משניים מתשומת לב (גם תשומת לב שלילית היא תשומת לב). במקביל להתעלמות, נסו להסיח את דעתו של הילד למשהו אחר וכך הוויכוח, אי הציות וכל נושא אחרי שלילי שבו אתם עסוקים, ייפסק לבד מעצם הסחת הדעת.

     

    הורים (צילום: shutterstock)
    התעלמות לפעמים פותרת את הבעיה(צילום: shutterstock)

    6. הסכם

    גישה שפועלת היטב על הגדולים יותר בחבורה - גילאי העשרה. כדאי להניע את הילד לחתום על הסכם בכתב המביע את ההתחייבות שלו לצמצום ההתנהגות המתנגדת. ההורים מצידם יסכימו להתקשר ולהיעתר לבקשות מסוימות של הילד, כך שנוצר משא ומתן הדדי. בסוף ההסכם יהיה מקום לחתימה של כל אחד מהצדדים.

     

    7. הנחיות ברורות

    וודאו שהחוקים/הכללים/ההנחיות שאתם נותנים ברורים, קצרים וישירים. זאת כדי שהילד יבין בדיוק מה עליו לעשות, היכן, איך ומתי.

    למשל: "הרם את הצעצועים ושים אותם במגירה הימנית. עשה זאת בבקשה עד לארוחת הערב". או למשל: "אנא זרוק את הזבל של הפח בגדול והפח מתחת לכיור. עשה זאת בבקשה לפני שאתה יוצא הערב".

     

    8. תנו לילד למרוד

    אפשרו לילד להביע רגשות גם אם הם רגשות כועסים/מרדניים. כשמדובר במתבגרים, חשוב שתאפשרו להם להביע התנגדות. זה הרי חלק מהגיל. תנו להם אפילו להרגיש שהם מנצחים בחלק מה"קרבות" כי רק כך הם ירגישו נוכחים וקיימים.

     

    אין למחוץ לחלוטין את עצמאותו של הילד המתבגר שלכם ולרמוס את הדימוי העצמי שגם ככה כל כך קשה לפתח בגילאים אלה. הורה נבון לילד בגילאים אלו, ייעתר מדי פעם לבקשותיו , בעיקר בתחומים שאין בהם גורמי סיכון רבים מדי.

     

    במידה ואתם מרגישים שהילד אינו מציית ושאתם לא מצליחים להגיע אליו, נסו להתרחק, לעצור הכל ולא לאפשר לילד להינות אפילו מתקשורת, מגע, קרבה או חיבה.

     

    הסבירו לו את ההתרחקות שלכם בכך שאינכם יכולים או רוצים כרגע להתקרב אליו היות ולא נעים לכם להיות במחיצתו כאשר הוא מתנהג ככה. הרבה פעמים תמצאו שזה עובד הרבה יותר טוב מדברים אחרים.

     

    הכותבת היא בעלת תואר ראשון בפסיכלוגיה, תואר שני בקרימינולוגיה קלינית, מנחת קבוצות מוסמכת, מדריכת הורים ומטפלת משפחתית וזוגית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אל תשכחו לתת חיזוקים חיוביים
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים