שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למה יש עלייה במספר הילדים החולים בקרוהן וקוליטיס?
    על פי נתוני מחקר שנערך בשערי צדק בשיתוף קופות החולים, יש בישראל 1,799 ילדים עד גיל 18 עם מחלות מעי דלקתיות. שכיחות מחלות המעי בישראל עומדת על 0.5% מכלל האוכלוסייה. למה זה קורה, מה יקל על הסימפטומים - והאם יש הבדל בין הטיפול במרכז לפריפריה?

    בארבע השנים האחרונות, משנת 2015, הוכפל מספר הפעוטות (עד גיל חמש) המאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס). בנוסף, בתוך 13 שנה עלה מספרם של כלל החולים במחלות מעי דלקתיות בישראל  פי 2.5: מ-18,521 חולים בשנת 2005 ל-46,002 חולים בסוף 2018.  למעשה, ישראל היא אחת משלוש המדינות המובילות בעולם במספר החולים במחלות מעי דלקתיות.

     

    מחקר חדש שנעשה על ידי פרופ' דן טרנר, מנהל המרכז לקרוהן וקוליטיס מבית החולים שערי צדק בשיתוף ארבע קופות החולים, מצא כי שכיחות מחלות המעי בישראל עומדת על 0.5% מכלל האוכלוסייה – כלומר 512 חולים לכל 100,000 תושבים.

     

    בישראל ישנם 24,710 (53.7%) חולי קרוהן, 20,839 (45.3%) חולי קוליטיס כיבית, ו-453 (0.98%) חולי מחלות מעי דלקתיות כללי.  בתוכם 1,797 ילדים עד גיל 18 עם מחלות מעי דלקתיות. התפלגות בין המינים שווה (22,945 בנות, 23,057 בנים), אולם בשכבת הגיל הצעירה (0-18 שנים) ישנם יותר בנים שסובלים מקרוהן.  

     

    קיראו עוד

    קרוהן וקוליטיס כיבית: מחלות העולם המערבי

    חדש: בדיקה ביתית לאבחון התלקחות קרוהן וקוליטיס

     

    עלולות לפגוע בגדילה. קרוהן וקוליטיס (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    עלולות לפגוע בגדילה. קרוהן וקוליטיס(צילום: shutterstock)

     

    הסיבה לעלייה החדה נובעת משילוב בין גנטיקה לאורח החיים המערבי. פרופ' טרנר הסביר: "ישראל הפכה לצערי ל-"מעצמה" של מחלות מעי דלקתיות, בעוד שברוב ארצות המערב ניכרת התמתנות בעלייה בתחלואה, בישראל היא רק גוברת והולכת.

     

    "הסיבות העיקריות לכך הן נטייה גנטית באוכלוסייה היהודית בשילוב גורמים סביבתיים מגוונים כגון: אורח החיים המערבי, עלייה ברמה הסוציו-אקונומית, עלייה ברמת ההיגיינה וברמת החיים, מזון תעשייתי, זיהום אוויר, שימוש בכימיקלים ועוד".

     

     לדברי פרופ' טרנר,"הסיכון של יהודי ממוצא אשכנזי, ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ומעלה לחלות באחת ממחלות המעי, הגיע לכמעט אחוז בישראל וזה נתון חסר תקדים". 

     

    ההבדלים בטיפול בין המרכז לפריפריה

    מהמחקר עולה תמונה מדאיגה באשר לשימוש בסטרואידים בקרב חולים עם מחלות מעי דלקתיות. (במקום מעבר לטיפול בתרופות ביולוגיות). על פי הממצאים עדיין נעשה שימוש רב בסטרואידים בפריפריה (דרום וצפון) בהשוואה למרכז הארץ.

     

    בצפון, 28% אחוז מחולי קוליטיס השתמשו בסטרואידים לפחות פעם אחת בשנים 2014-2018, ובדרום 30%, זאת בעוד שאחוז השימוש בסטרואידים במרכז הארץ לא עלה על 24%.

     

    בקרב חולי קרוהן, המצב היה טוב יותר במידה מסוימת: בחמש השנים האחרונות חלה ירידה כללית בשימוש בסטרואידים, המשקפת, כאמור, שינוי בגישה הטיפולית ומעבר לטיפול בתרופות ביולוגיות. במקביל, ניכר צמצום הפערים בין מרכז לפריפריה כאשר השימוש עמד בממוצע על 30% מכלל החולים בפריפריה, בהשוואה ל-28% במרכז הארץ.

     

    "סביר להניח כי השימוש העודף בסטרואידים בפריפריה בישראל נובע ממגמה מדאיגה של זמינות ירודה יחסית לשירותי רפואה מתקדמים", מסביר פרופ' טרנר "השימוש בסטרואידים הוא מדד לאיכות הטיפול לאורך זמן ולפעילות המחלה".

     

    לדבריו, סטרואידים ניתנים לזמן קצוב כאשר המחלה פורצת כדי להביא את החולים לרגיעה לקראת מעבר לשימוש בתרופות קבועות, שנועדו לשמור על המחלה שקטה לאורך זמן. "קווים מנחים בינלאומיים עדכניים מדגישים את הצורך להגיע לרגיעה ארוכה ללא שימוש בסטרואידים, שקשורים לתופעות לוואי רבות".

      

    מחלות כרוניות חשוכות מרפא

    קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות מעי דלקתיות כרוניות חשוכות מרפא התוקפות את מערכת העיכול ומתבטאות, בין היתר, בכאבי בטן קשים, שלשולים בלתי פוסקים וירידה במשקל. בילדים המחלות האלו עלולות לעיתים לפגוע בגדילה שלהם. המחלות מורכבות לטיפול, בעיקר מחלת קרוהן.

     

    תחלואה בגיל צעיר היא בדרך כלל, מדד מנבא למחלה סוערת יותר בגיל מבוגר. מחלות אלו מאופיינות בתקופות של רגיעה ובתקופות של פעילות סוערת וקשה. מטרת הטיפול היא לשלוט בדלקת, המהווה לאורך זמן "קרקע" להתפתחות סיבוכים כגון היצרות ונקבים במעי ואף לתחלואה סרטן.

     

    חולים רבים יפתחו עמידות לטיפולים הסטנדרטיים ויזדקקו לטיפול בתכשירים ביולוגיים. מחקרים רבים מציגים את האופי המתקדם וההרסני של מחלת הקרוהן ונזקי הדלקת, וכ-70% מחולי הקרוהן יזדקקו לניתוח בתוך עשור.

       

    המחקר הנוכחי נעשה במימון קרן הלמסלי וצוות המחקר כלל מלבד פרופ' טרנר גם את הסטטיסטיקאי דן נבון ומדענית הנתונים נעה אסייג.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים