שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סימנים של חרדה: "רוב האירועים האנטישמיים לא מדווחים"
    בכירי הקהילות היהודיות, מנהיגי דת שונים, אקטיביסטים ומנהיגים פוליטיים מארה"ב ואירופה העלו על השולחן את מצב הקהילות היהודיות שמחוץ לישראל בכנס ה-AJC. המסקנה עגומה: "המצב רע מאוד, ונהיה גרוע יותר"
    על המסך הענקי שבאולם הנשפים רחב הידיים במלון "הילטון וושינגטון" התרוצצו בשעת בוקר מוקדמת יחסית תמונותיהם של ניאו-נאצים אמריקנים, גלוחי ראש ונושאי לפידים בוערים. כשברקע מתפוצצת ברמקולים קריינות מאיימת, על המסך החליפו את הניאו נאצים האמריקנים, שונאי יהודים אירופים כלשהם, אוחזי שלטים ודגלים ושאר אביזרי שנאה מותאמים.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >> 

     

    הכיתובים שליוו את התמונות שעל המסך, תאמו לאווירת המלחמה ששידרו הקטעים הוויזואליים, הקריינות וגם המוזיקה. הטון כולו נשמע כמו אזעקת אמת. וחרדה, חשבתי לעצמי בעודי בוהה במסך.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות : 

     

    2,500 באי הכנס השנתי של AJC (הארגון היהודי הוותיק בארה"ב, וזה המתגאה בתואר "שר החוץ של העם היהודי"), שהתכנסו לפני כעשרה ימים בבירה האמריקנית, בהו אף הם בתמונות שריצדו על המסך, התנשפו בכבדות ואפילו צקצקו ברגעי האימה הקשים יותר. אם המטרה של הסרט הייתה להפחיד, הוא הצליח היטב.

     

    "הכול מתערבב"

    כשהמוזיקה דממה, עלה לבמה בחור צעיר, מזוקן, לבוש בסטייל רב, אך ברישול מה. מבלי לומר שלום הוא החל לדבר על האנטישמיות בצרפת. צילומו והקלטתו נאסרו מראש, בשל מעורבותו הפעילה בארגון הביטחון היהודי הפועל כבר כמה שנים על מנת להגן על יהודי צרפת, וגם כדי לנקום לעתים את השפלתם ואת הפגיעה בהם.

     

      (צילום: Mannie Garcia/AJC 2019)
    "המצב רע מאוד, ונהיה גרוע יותר". מייקל או'פלרטי, מנהל הסוכנות האירופית לזכויות יסוד(צילום: Mannie Garcia/AJC 2019)

     

    היהודי הצרפתי סיפר על האיומים הגוברים במדינתו, על אוזלת היד של הרשויות, ועל רציחתם של יהודים צרפתים חפים מפשע כמו אילן חלימי ומיראיל ק'.

     

    "עושה רושם שהיהודים ממש מודאגים ממה שקורה בארה"ב ובאירופה", אמרתי לאחד מבכירי ה-AJC באחת ההפסקות. האיש הנהן. "יש בעיה", אמר. "לא רק בארצות הברית. האנטישמיות קיימת, אבל הבעיה היא שהכול מתערבב: אנטישמיות, לאומנות, טראמפיזם, פופוליזם. ההרגשה לא נעימה".

     

    הכנס ניסה בכל כוחו לשדר שהגיע הזמן לפעול נגד האויב המשותף המפיץ שנאה וגזענות. ביחד, קראו והבטיחו הדוברים המתחלפים, נילחם באנטישמיות. פוליטיקאים משני צידי המתרס האמריקני התחייבו להיאבק בכל כוחם במגמה המטרידה.

     

    מנהיגי הדתות מטיפים לאהבה

    מנכ"ל הארגון היהודי המכובד, דיוויד האריס, נאם במשך דקות ארוכות מדם ליבו, בלי נייר ובלי פרומטר, וסיפר על העזרה הרבה שהושיט ארגונו לנזקקים ברחבי העולם (למוסלמים ביוגוסלביה שנטבחו על ידי אנשיו של סלובודאן מילושביץ', למשל), וגם למי שחוו אלימות ושנאה בתוככי ארה"ב.

     

    ד
    הטיפה לאהבה. ד"ר ברניס קינג, בתו של מרתין לותר קינג, בכנס(צילום: Mannie Garcia/AJC 2019)

     

    "חלק מהלב שלנו נקרע כאשר המסגד הסמוך למגדלי התאומים נפגע בפיגוע הנורא", סיפר האריס. "הבטחנו מיד לא להשאיר אותם לבד". דבריו ריגשו. הוא דיבר בכנות, רצה שיידעו עד כמה היהודים הם חלק מן המארג החברתי האמריקני.

     

    יום לפני כן, עמדה על אותה הבמה בתו של ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור. הבת, ברניס, גם היא דוקטורית, מנהלת ביד רמה את המרכז על שם אביה המנוח, ולא חסרה תשוקה וכשרון להותיר רושם עז במאזיניה. היא ציטטה לא מעט מנאומי אביה על מנת לדבר על שוויון ועל חירות.

     

    "האהבה", אמר קינג האב באחד מנאומיו, "היא הפתרון לכל תחלואי העולם". בעולם של קיטוב ושנאה, של אנטישמיות וגזענות שמרימות את ראשיהן, ברניס קינג הטיפה לאהבה. הקהל אכן אהב אותה, וגמל לה בקימה ובמחיאות כפיים סוערות. אחר כך התייצבו על הבמה מנהיגי דתיים מכל הדתות ומכל הזרמים, והקריאו מעין חוקה חברתית שחיברו, כדי לשדר אחדות ושיתוף פעולה במלחמה נגד הרוע. תודה לך, אמריקה.

     

    תחושת הביטחון האישי התערערה

    בין נאום לפאנל תפסתי את קן בנדלר, דובר ה- AJC, בבאר הסואן של המלון. על כוס בירה קרה (שלי) וגי'נג'ר אייל (שלו), ניסיתי להבין עד כמה הדרמה באמת גדולה, ועד כמה האנטישמיות הפכה למטרד קיומי עבור יהודי ארה"ב - בוודאי לנוכח מה שראיתי על בימת הכנס.

     

    "המצב לא כזה גרוע", הפתיע בנדלר. "אכן היו אירועים אנטישמיים קשים מאוד, אבל היו אירועים גם בעבר. בכל מקרה, המצב לא נעים ולא טוב, ולכן אנחנו מציפים את הנושא ועוסקים בו בכזו אינטנסיביות".

     

    המנכ"לית הישראלית של הארגון, סא"ל (במיל') אביטל ליבוביץ', שעסקה שנים בהסברה ישראלית בשורות דובר צה"ל, קצת פחות דיפלומטית: "הכנס השנה היה שיקוף של תמונת המצב של יהודי ארה"ב", הסבירה. "בשנה האחרונה התרבו אירועי האנטישמיות והגיעו לשיא עם רצח 11 היהודים בבית הכנסת בפיטסבורג. זה חסר תקדים בהיסטוריה האמריקנית. כיום, בדומה לנעשה במדינות אירופה, מרבית המוסדות היהודיים מאובטחים, אך תחושת הביטחון האישי התערערה בשנים האחרונות".

     

    היהודים מרגישים פחות בטוחים

    אבל לא רק אמריקה. באחד הפאנלים המרכזיים בכנס, התריע נציגו של ארגון אירופי לזכויות אדם, כי אירופה טובעת באנטישמיות מכוערת, והיבשת אפילו לא יודעת את האמת כולה לגבי גודלה של הביצה.

     

    "אנחנו לא רואים מחוייבות לאומית להפוך את המאבק נגד אנטישמיות לנושא מרכזי בלא מעט מקומות", אמר מייקל או'פלרטי, מנהל הסוכנות האירופית לזכויות יסוד (FRA). "המצב רע מאוד, ונהיה גרוע יותר. 80% מן המקרים לא מדווחים. זה אומר שהדיווחים הרשמיים ממש לא מייצגים את המציאות. אנשים אומרים: למה להתלונן על אנטישמיות בפני אנטישמי. זה מעורר חלחלה שבחלק מן המדינות, הממשלה דורשת מהקהילות היהודיות תשלום עבור אבטחה מוגברת".

     

    מצב האנטישמיות בעולם המערבי הפך בשנה האחרונה לנושא מסוקר בתקשורת הישראלית, אולם בסוכנות היהודית אומרים כי הציבור הישראלי לא ממש מצליח להתחבר לסיפורים ולדיווחים שמגיעים מקהילות רחוקות. האשמה, כמובן, אינה מוטלת על כתפי אזרחי המדינה. הישראלים מתמודדים מידי יום עם איומים ביטחוניים, כך שאירועים ספורדיים המתרחשים הרחק מגבולות המדינה מתקשים לחדור את השיריון המנטלי שעוטים על עצמם רוב הישראלים.

     

    עם זאת, נתוני סקר עדכני שנערך בארצות הברית עבור AJC, גילה כי 65% מהיהודים חשים פחות בטוחים בארצם בהשוואה לשנה שעברה. בנוסף, 57% דיווחו כי האווירה בקמפוסים הפכה לעויינת יותר כלפי סטודנטים יהודים. המשמעות: האירועים האנטישמיים, שכללו בשנה האחרונה את האירועים הרצחניים בפיטסבורג ובאזור סן דיאגו, משפיעים בצורה משמעותית על הקיום היהודי בארה"ב - כפי שגם השתקף בכנס.

     

    המצב הזה מוביל, באופן טבעי, לנתונים מעניינים נוספים שמתגלים בסקר העדכני. כך, למשל, למרות ההתגברות באנטישמיות, 75% מיהודי ארה"ב מאמינים כי ליהודים יש עדיין עתיד באירופה. באשר לישראל, יהודי ארה"ב עדיין חשים, ברובם, דאגה כלפי ישראל. 62% אמרו כי לדאוג לישראל הוא חלק חשוב מהיותם יהודים. 59% אגב חושבים כי להיות יהודים הוא עניין של תרבות ולאום, ורק 24% רואים ביהדותם עניין דתי.

     

    • הכותב היה אורח AJC בכנס השנתי של הארגון בוושינגטון, והשתתף בפאנל על הפוליטיקה הישראלית עם עיתונאים ישראלים נוספים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים